יחסי בוסניה והרצגובינה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-בוסניה והרצגובינה
ישראלישראל בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה
Bosnia and Herzegovina-Israel Locator.svg
ישראל בוסניה והרצגובינה
שטחקילומטר רבוע)
20,770 51,197
אוכלוסייה
8,299,706 3,856,181
תמ"ג (במיליוני דולרים)
300,600 42,230
תמ"ג לנפש (בדולרים)
36,218 10,951
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית

יחסי ישראל-בוסניה והרצגובינה הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל לבין בוסניה והרצגובינה. לבוסניה והרצגובינה יש שגרירות בתל אביב-יפו. לישראל אין שגרירות בבוסניה והרצגובינה ולכן שגרירות ישראל בהונגריה הואמנה זמנית לשמש גם כשגרירות ישראל בבוסניה והרצגובינה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1997, כחמש שנים לאחר הקמת בוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית.

ב-16 בדצמבר 2003 ביקר שר החוץ של בוסניה והרצגובינה מלאדן איוואניץ' את שר החוץ וסגן ראש ממשלת ישראל סילבן שלום.[2]

ב-14 במרץ 2017 הגיע לישראל נשיא בוסניה והרצגובינה מלאדן איבניץ'. איבניץ' נועד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין במשכנו. זהו ביקור ראשון של נשיא בוסניה והרצגובינה בישראל[3].

יחסי ישראל-רפובליקה סרפסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים של ישראל עם רפובליקה סרפסקה (ישות סרבית בתוך בוסניה והרצגובינה) הם יחסים מיוחדים והתבטאו בכך שגם בלחץ בוסני ופלסטיני, נציגי הישות הצביעו ופעלו בעד ישראל וגינו בתוקף החלטות נגדה.

בשנת 1995 במהלך מלחמת בוסניה נודע בעיתונות זרה שהסרבים משתמשים באקדחים, רובים ופגזים ישראלים. פעילים פרו-בוסניים גינו את ישראל והאשימו מדינות נוספות שכנראה עבדו כצד שלישי. משרד החוץ מצידו הכחיש את התופעה ואמר והדגיש כי הוא לא רוצה לקחת חלק בסכסוך ומקיים את אמברגו הנשק שהאו"ם הטיל בדבר מלחמה זו.[4]

בחודש נובמבר 2011, כאשר הרשות הפלסטינית ביקשה הכרה וחברות באו"ם דרך מועצת הביטחון הקול המכריע נשאר בידי בוסניה. החברים הקרואטים והמוסלמים מהפדרציה של בוסניה והרצגובינה שניהם תמכו בעמדה הפלסטינית. התמיכה הגיעה לא במפתיע מכיוון שבין הקרואטים, המוסלמים והיהודים יש איבה היסטורית. וכך, גורל ההצבעה עמד בידי נציגי רפובליקה סרפסקה (בבוסניה והרצגובינה נשלח מספר נציגים שווה משתי הרשויות).

למרבה מזלה של ישראל, הסרבים סירבו בכל תוקף לגבות את היוזמה הפלסטינית, ובכך מנעו מנציגי הפדרציה של בוסניה והרצגובינה מלהגיע להסכמה בנושא ולהצביע בעד. כתוצאה מכך, נציג מליאת מועצת הביטחון של האו"ם של בוסניה נאלץ לעכב תמיכת הבקשה הפלסטינית, אשר לא הצליחה לעבור כתוצאה מכך.[5][6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]