ישראל מאיר הכהן

תבנית:רב רבי ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים. מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו.

תולדותיו

החפץ חיים נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (היום בבלארוס), ואת ימי נעוריו בילה בלימוד תורה בוילנה, שם נודע כעילוי. נשא לאשה את אחותו החורגת, כדי שלא יווצר קרע בנישואי אמו.

אין וודאות מוחלטת לגבי שנת לידתו. לפי הערכת בנו הוא נולד בשנת תקצ"ט (1839). בנו הוא גם המקור היחיד לתאריך לידתו - י"א בשבט. אמנם, לפי הניו יורק טיימס יום לאחר פטירתו, החפץ חיים חי 105 שנים, זאת אומרת שנולד בשנת ה'תקפ"ח (1828). הרב נתן קמינצקי, בספרו עשייתו של גדול מנסה להוכיח בן כמה היה החפץ חיים במותו. הרב קמינצקי מצביע על הבקשה שפורסמה לאחרונה של חפץ החיים להגר לישראל ותאריכי הלידה המשמשים שם. לבסוף הוא מסיק שהוא חי 94 שנים.

החפץ חיים הושפע מרבי נחומקה מהורדנא (שלמד בישיבת וולוז'ין). התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנה, שם הקים ישיבה הידועה בשם "ישיבת ראדין" ועמד בראשה. בשנת 1873 הוציא את ספרו הראשון, "חפץ חיים", העוסק בהלכות איסור לשון הרע. ב-1884 הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו המשנה ברורה. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם. עמד בקשר עם שאר רבני אירופה בתקופתו, ובין השאר השתתף בייסוד אגודת ישראל ותמך בהקמת רשת בתי הספר לבנות בית יעקב.

משנתו

מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון, לשם כך חיבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון". נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו ונזהר מאוד מכל לשון הרע. הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו "אהבת חסד" וספרים נוספים.

ספרו החשוב והנפוץ ביותר הוא המשנה ברורה, שהוציא בשישה כרכים בין השנים תרמ"ד-תרס"ז. זהו חיבור הלכתי על סדר אורח חיים של השולחן ערוך, שמסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי סוגיות התלמוד וכתבי הראשונים. במקרי ספק שאין בהם הכרעה ברורה הוא ממליץ לרוב להחמיר, אך אינו מחייב. עם השנים הפך הספר לקודקס ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על עדות המזרח).

הוא סבר כי קביעת התלמוד לגבי נשים ולימוד תורה התייחסה לנסיבות מסוימות שאינן חלות עוד. הן הניחו קיומה של אווירה שבה "מסורות ומנהגים עתיקי־יומין היו מושרשים", ובנות למדו על היהדות לא באמצעות לימוד פורמלי אלא בהתבוננות בנעשה בבית. בימינו השתנו שני דברים, טען החפץ חיים. ראשית, המשפחה היהודית הייתה בתהליך של פירוק: היו משפחות שהתרחקו מהדת, אחרות הופרדו בשל גלי ההגירה ממזרח אירופה. שנית, בנות למדו לימודים כלליים וצריך לאזן אותם בחינוך יהודי כדי שלא ינטשו לגמרי את היהדות. באווירה חדשה זו, חלה חובה דתית להעניק לבנות חינוך יהודי. מכאן ש"אם הדבר לא ייעשה", כתב החפץ חיים, "הן עלולות לסור לגמרי מדרך ה' ולעבור על אושיות הדת". הפסק שלו התקבל, ובמזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב", מיסודה של שרה שנירר.

החפץ חיים נודע גם בציפייתו לגאולה, ובמסגרת זו הוא עודד כהנים ואחרים ללמוד את הלכות עבודת הקרבנות וסדר קדשים. לשם כך חיבר את הספר "ליקוטי הלכות" ואף ייסד כולל מיוחד בישיבתו שעסק בכך.

פעילותו הציבורית

ספר מכתבי החפץ חיים, מספר זה ניתן ללמוד רבות על פעליו הציבוריים הרבים

• החפץ חיים היה פעיל במרץ בתנועת אגודת ישראל ואף הופיע אישית בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות של תנועה זו.
• היה תומך נלהב של הקמת תנועת בית יעקב בידי שרה שנירר לתת חינוך תורני לבנות, דבר שהיווה חידוש גדול ומעורר התנגדות בימים ההם.
• דאג לשמירת שבת של יהודים בכל מיני מקומות, וטרח לבקש אישית מבתי חרושת ומקומות עבודה לשחרר את היהודים ביום הזה, ואף לבלגיה כתב ודרבן לדרוש סגירת הבורסה באנטוורפן ביום השבת, עקב היות רוב סוחריה יהודים.
• הקים מערך של הספקת מזון כשר להמוני החיילים היהודים בצבא הפולני בכל מקומות חנייתם, בין שתי מלחמות העולם.
• פעל רבות להחדרת שמירת טהרת המשפחה בקרב נשות ישראל, ויחד רבים מאגרותיו לשם כך, ואף דרש בפני נשים רבות שהתכנסו לשומעו בביהכנ"ס הגדול של וילנה ואף הוציא ספר על כך בשם "טהרת הבית".
• פעל רבות למען עליית חרדים לארץ ישראל ואף רצה לעשות כך בעצמו, אולם ללא הצלחה.
• פעל רבות להשקטת המריבה בירושלים בין תלמידי הרב קוק לבין תלמידי הרב זוננפלד.
• פעל בקרב נשיא פולין ושריו לביטול הגזירה לחייב רבנים במבחנים על לימודי חול ובקבלת סמיכה מ"קולעגיום" רבני.
• הקים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזינסקי את ועד הישיבות, לדאוג לקיומם החומרי של הישיבות.
• דרש להקים תלמודי תורה ובתי ספר חרדיים לבנים בעירם.
• פעל במרץ למען יהודי רוסיה בשיתוף פעולה עם כל גדולי ישראל מכל החוגים. התבטאיותיו על ה "יבסקים" היהודים ששיתפו פעולה עם השלטון הקומניסטי בברית המועצות לעקירת הדת היהודית, היו חמורות ביותר ואף הביע חרטה בזקנותו שלא יצא למלחמה פיזית בהם כמבואר בספר "קובץ מאמרים" של תלמידו רבי אלחנן וסרמן. בפעולותיו למען יהודי רוסיה פעל יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי ועוד רבנים ואדמו"רים רבים ובהם אדמו"רי בית ליובאוויטש, הם יזמו יחדיו מכתבים (מכתבי קריאה לציבור המכונים קול קורא) שקראו ליהודי התפוצות לסייע ליהודי רוסיה בהזדמנויות שונות.

קול קורא לתענית ציבור בשנת ה'תרפ"ט

צאצאיו

מנישואיו הראשונים:

• הרב אריה לייב הכהן פופקא
• גיטל - אשת הרב אהרן הכהן, מחבר הספר "עבודת הקרבנות".
• שרה – אשת הרב צבי הירש לוינסון, יד ימינו של החפץ חיים בישיבת ראדין.
• אברהם – נפטר בשנת תרנ"ב, בשנות העשרים לחייו.

מנישואיו השניים:

• הרב אהרן הכהן קגן – בשנות ה-40 כיהן כרב בית כנסת במונטריאול, קנדה. בשנת 1945 עבר לניו יורק. נפטר בשנת 1957. לא נישא מעולם.
• פייגא חיה – אשת הרב מנחם מנדל זקס.

חתנה של אשתו השנייה של החפץ חיים מנישואיה הראשונים היה הרב הלל גינזבורג, שהיה מעוזריו הקרובים של החפץ חיים וממנהלי הישיבה בראדין.

אחיו הגדול של החפץ חיים, אהרן הכהן, היה סבו (אבי אביו) של הרב חיים דוד ליבוביץ, ראש ישיבת חפץ חיים בקווינס שבניו יורק.

הנצחתו

על שמו קרויים רחובות בערי ישראל.

כמו כן הקיבוץ הדתי חפץ חיים.

חברת המים הלאומית, מקורות, קראה על שמו תחנת קליטת מים בסמוך לקיבוץ הקרוי על שמו.

בשנות ה-40 פעלה בכפר סבא ישיבת חפץ חיים, בראשות הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.

אחיינו, הרב חיים דוד ליבוביץ, הקים בארצות הברית את ישיבת חפץ חיים.

מספריו

קובץ:Chofetzreal.jpg

החפץ חיים בפתח ביתו שבראדין

קובץ:חפץ חיים.jpg

איור אילוסטרציה נפוץ של החפץ חיים

• אגרות החפץ חיים (שני כרכים).
• אהבת חסד, מעניין מצוות שבין אדם לחברו (הלוואה, איסורי ריבית, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועוד)
• דבר בעתו, על מאכלות אסורות.
• חומת הדת, ספר מוסר, קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
• חפץ חיים, שמירת הלשון, זכור למרים, שפת תמים ועוד ספרים על איסור לשון הרע ושמירת הפה.
• ליקוטי הלכות (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש הרי"ף על גמרות שעליהם לא חיבר הרי"ף (סדר קודשים וזרעים בעיקר).
• מחנה ישראל, העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא נכרי.
• משנה ברורה, (ששה כרכים), פירוש על חלק "אורח חיים" של השולחן ערוך. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל כיום אצל רוב שומרי ההלכה.
• נדחי ישראל, מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים.
• ספר המצוות הקצר, המצוות הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ.
• פירוש על התורה.
• ציפית לישועה, קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
• קונטרס תפארת אדם, בעניין הקפת הראש והזקן,
• שם עולם, מיועד למעוניינים לעשות פעולות שינציחו את זכרם.
• תורה אור, אגדות חז"ל מהש"ס ממדרשים ומזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
• תורת הבית

מתלמידיו

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• הרב אלחנן וסרמן
• הרב שלום שכנא זאהן

לקריאה נוספת

• הרב אריה לייב הכהן פופקא (בן הח"ח), מבוא לספר מכתבי הרב חפץ חיים, ורשא תרצ"ז, נ"י תשי"ג, בני ברק תשמ"ו.
• הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, פלדהיים תשנ"ו (מהדורה מחודשת) כרך ד פרקים א-ט, עמ' 19-149.
• הרב מ"מ ישר, החפץ חיים - חייו ופעלו, א-ג, בני ברק : נצח, תשנ"ז.
• א' ביק (שאולי), ה"חפץ חיים", הלכות והליכות, מורשה ח (תשל"ד) 104-112. ‬
• הרב א"ב שורין, קשת גבורים א, ירושלים תשכ"ד, עמ' 115-121.
• הרב ניסן וקסמן, במחיצתו של ה"חפץ חיים", שנה בשנה (תשל"ד) עמ' 419-432. ‬ *אברהם הלוי שישא, מכתב של מרן החפץ חיים זי"ע, המעין ב, (תשל"ה) 42-48. ‬ *יצחק גנוז, משלי החפץ חיים, יסודותיהם ושיטת עיצובם, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 8, 4 (תשמ"ב) 139-144.
• א' בן-נתן, תוכנית עלייתו ארצה של ה"חפץ חיים", אשל נתן (תשמ"ח) 110-115.
• מאיר עיני ישראל, א-ז, בני ברק, תשנ"ח- ואילך.
• דוד תמר, מרן בעל "החפץ חיים", קובץ הציונות הדתית ה (תשס"ב) 604-613. ‬
• יצחק גנוז, התייחסותו של ה"חפץ חיים" לבחירת רב ראשי לוילנה לאור מכתביו, סיני קלא (תשס"ג) לט-מה. ‬
• ידידות והערכה בין החפץ חיים לראי"ה קוק מתוך העלון שבת הראי"ה.

קישורים חיצוניים

• ישראל מאיר הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• החפץ חיים ברשת "עמלנט"
• ר' ישראל מאיר הכהן - החפץ חיים באתר "MyTzadik"
• החפץ חיים ומשפחתו - על צאצאי החפץ חיים ומשפחתו, מתוך הבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל - עצי משפחה"
• פרופ' אליאב שוחטמן, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, בעל ה"חפץ חיים", "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 156, אלול תשע"ב, עמ' 4
• מכתבו האחרון של החפץ חיים - אתר "שיר סיפור וספר".
• כתבה: הדיבוק שהחפץ חיים הוציא, באתר: 'יהדות נט'.

חיבורי וכתבי החפץ חיים

• ראשי פרקים לספר שמירת הלשון מאת החפץ חיים
• אהבת חסד, אהבת ישראל, בית ישראל, זכור למרים, חובת השמירה, חפץ חיים, כבוד שמים, ליקוטי הלכות, משנה ברורה ח"א, משנה ברורה ח"ב, משנה ברורה ח"ג, משנה ברורה ח"ד, משנה ברורה ח"ה, משנה ברורה ח"ו, שמירת הלשון, שפת תמים - ספרי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, מאתר HebrewBooks
• קונטרס "צפית לישועה" מאת החפץ חיים, באתר דעת
• נדחי ישראל מאת החפץ חיים - אתר Israel613.
• קונטרס פרי אברהם, ליקוטים מכל כתבי החפץ חיים - אתר צל הרים.
• ספרי המשנה ברורה, כולל שיעורים להאזנה באנגלית - אתר משנה ברורה
• ספר תורת הבית, מהדורה אינטרנטית - אתר יגדיל תורה ויאדיר.