ברכת בורא פרי הגפן – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
נושא הערך הוא בפה"ג. הטוב והמיטיב אמנם קשור ליין, אבל לא לבפה"ג |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
===קביעת סעודה=== |
===קביעת סעודה=== |
||
הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ל[[לחם]]). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. [[רב נחמן בר יצחק]] רצה לומר כך, אך [[רבא]] קבע כי לכאורה [[בטלה דעתו אצל כל אדם]], אלא אם כן יבוא [[אליהו]] ויאמר אחרת{{הערה|{{בבלי|ברכות|לה|ב}}}}. |
הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ל[[לחם]]). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. [[רב נחמן בר יצחק]] רצה לומר כך, אך [[רבא]] קבע כי לכאורה [[בטלה דעתו אצל כל אדם]], אלא אם כן יבוא [[אליהו]] ויאמר אחרת{{הערה|{{בבלי|ברכות|לה|ב}}}}. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
בפסוקים נחלקו האם אף היום יש לברך ברכה זו, אחדים סבורים כי אין לברך ברכה זו מאחר שלטענתם כללי הברכה אינם ברורים דיים, ובחלק מפרטי תנאי הברכה בשתיית יין אף נפלו מחלוקות ב[[אחרונים]]. ויש החוששים בכלל העיקרי הדורש לברך רק על 'יין משובח יותר' ויש שחששו לדעות שברכת הגפן שבירך על היין הראשון פטרה את כל היינות שבבית, ובאופן כזה אין מברכין הטוב והמיטיב{{הערה|עיינו בספר כף החיים סימן רכג יא, ובשו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן יד.}}. |
|||
לעומתם, פוסקים אחרים טוענים כי החששות בברכות גורמים למיעוט ברכות בימינו וודאי שלא לזה התכוונו חכמים. לכן מורים שאין לחשוש ובכל מצב של שמחה או של יין חדש שברור שאינו פחות טוב מהיין הקודם (בטעם, באחוז האלכוהול, במחיר, במראה וכו') יש לברך את הברכה{{הערה|עיינו בספר פניני הלכה ברכות לרב אליעזר מלמד, יז.}}. |
|||
== נוסח הברכה == |
== נוסח הברכה == |
||
| שורה 39: | שורה 31: | ||
נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=qOjGDfGDFZs הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי]. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' [[שבתי סופר]]) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.}} טעם האשכנזים הוא מאחר שהמילה הוא [[צורת הפסק|בסוף הפסוק]] על פי כללי הדקדוק יש לאומרה בקמץ. בטעם הספרדים יש שאמרו שאינו נחשב סוף פסוק, אלא באמן שנאמרת לאחר הברכה{{הערה|עיינו ב[https://www.ykr.org.il/question/13514 תשובת הרב אמיר דאדוואנד באתר כיסא רחמים].}}. |
נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=qOjGDfGDFZs הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי]. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' [[שבתי סופר]]) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.}} טעם האשכנזים הוא מאחר שהמילה הוא [[צורת הפסק|בסוף הפסוק]] על פי כללי הדקדוק יש לאומרה בקמץ. בטעם הספרדים יש שאמרו שאינו נחשב סוף פסוק, אלא באמן שנאמרת לאחר הברכה{{הערה|עיינו ב[https://www.ykr.org.il/question/13514 תשובת הרב אמיר דאדוואנד באתר כיסא רחמים].}}. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־01:08, 27 במרץ 2020
בורא פרי הגפן
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי[1] הַגָּפֶן[2] |
ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין. הברכה שיש לברך לאחר שתיית היין בשיעור רביעית היא ברכה אחת מעין שלוש.
המקור במשנה
המקור לברכה זו הוא מהמשנה במסכת ברכות:
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
מעלת היין
אף שעל פירות האילן תיקנו לברך ברכת בורא פרי העץ שונה הוא היין שאף שיוצא מהגפן תקנו עליו ברכה מיוחדת. בתלמוד[3] הועלו טעמים שונים לשינוי זה:
- מעלת היין ש"השתנה מברייתו" - דעה זו הופרכה מברכת השמן שאף על פי ש"השתנה מברייתו" לא תקנו לו ברכה מיוחדת.
- מעלת היין "זן את הגוף" - דעה זו הופרכה ממשנה שמבואר בה שכל המאכלים הם "זנים את הגוף" חוץ ממים ומלח.
- מעלת היין שנותן תחושת שובע - אפשרות זו נפסקה להלכה.
בתלמוד מוסבר, שהיין נתן תחושת שובע רק כאשר שותים ממנו מעט, אולם כאשר שותים ממנו הרבה הוא רק מגדיל את התיאבון[4], מעלה זו של היין נוספת על מעלתו של הלחם שרק "סעיד" אך לא משמח. לפי מסקנה זו, כאשר הפסוק אומר "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד"[5] הכוונה היא שהלחם רק סועד אך היין גם משמח וגם סועד.
פוטר שאר משקים
לדעת רב חייא ברכת הגפן על היין פוטרת את שאר כל המשקין שברכתן שהכול נהיה בדברו, אך לא ניתן להיפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת, וכך סבורים רוב הפוסקים[6]. אך יש שלא פסקו את דינו להלכה[7].
באחרונים נחלקו לעניין ברכת 'הגפן' על מיץ ענבים, יש שכתבו שמאחר שאינו חשוב כל כך כיין, אינו פוטר שאר משקים[8], ויש שכתבו שאין חילוק בדבר[9].
קביעת סעודה
הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ללחם). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. רב נחמן בר יצחק רצה לומר כך, אך רבא קבע כי לכאורה בטלה דעתו אצל כל אדם, אלא אם כן יבוא אליהו ויאמר אחרת[10].
נוסח הברכה
יש שכתבו להגות את המילה פרי, כשהאות פ' רפויה בלא דגש, אף שעל פי כללי הניקוד בג"ד כפ"ת מקבל דגש כאשר הוא בראש מילה, אך כאן שהמילה 'פרי' באה לאחר אותיות אהו"י היא אינה מקבלת דגש. לדעת החולקים יש לבטא את האות פ' עם דגש כיון שיש הפסקה במילה בורא, ובמקרה זה לא נאמר הכלל[11].
נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.[12] טעם האשכנזים הוא מאחר שהמילה הוא בסוף הפסוק על פי כללי הדקדוק יש לאומרה בקמץ. בטעם הספרדים יש שאמרו שאינו נחשב סוף פסוק, אלא באמן שנאמרת לאחר הברכה[13].
ברכת הטוב והמטיב
ערך מורחב – הטוב והמיטיב
כאשר אדם שתה יין בסעודתו בחבורת אנשים ומגישים לו יין משובח יותר, שלא היה קודם על השולחן, תיקנו חז"ל לברך ברכה מיוחדת ברכת 'הטוב והמטיב'.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יש אומרים: 'פְרִי, עיינו להלן בסוף הערך.
- ^ בנוסח ספרד: הַגֶָפֶן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'
- ^ כמנהגו של רבא לשתות יין בערב פסח כדי להגביר את תיאבונו שיאכל מצה בתיאבון ובשפע
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ט"ו
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ד, סעיף ב'
- ^ דעת הרמב"ם לפי הבנת ערוך השולחן
- ^ דעת הרב אלישיב הובא בספר שבות יצחק, פסח יא ב. וכן דעת הגר"ש וואזנר הובא בספר הזיכרון דרור יקרא (עמוד רפ).
- ^ דעת הגרש"ז אוירבך, הליכות שלמה פסח ט הערה 7. וכן דעת הגר"נ קרליץ, חוט שני ברכות י, ועוד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'
- ^ עיינו באריכות בשו"ת יביע אומר חלק ט' אורח חיים סימן כב.
- ^ הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' שבתי סופר) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.
- ^ עיינו בתשובת הרב אמיר דאדוואנד באתר כיסא רחמים.
