רעידת אדמה – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור להים התיכון |
←ביהדות: תיקנתי טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 129: | שורה 129: | ||
===ביהדות=== |
===ביהדות=== |
||
ב[[תנ"ך]] רעידת אדמה היא בפשטות מעשי |
ב[[תנ"ך]] רעידת אדמה היא בפשטות מעשי יהוה- {{ציטוטון|הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד}}{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קד|לב}}}}, ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה ב[[ספר ישעיהו]]: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|כד|יט|כ}}}}. |
||
בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. ב[[ספר יחזקאל]] מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן [[מלחמת גוג ומגוג]]: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."{{הערה|יחזקאל ל"ח י"ח-כ'}}. וב[[ספר זכריה]] מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי [[עוזיהו]] מלך יהודה{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|יד|ד|ה}}}}. |
בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. ב[[ספר יחזקאל]] מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן [[מלחמת גוג ומגוג]]: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."{{הערה|יחזקאל ל"ח י"ח-כ'}}. וב[[ספר זכריה]] מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי [[עוזיהו]] מלך יהודה{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|יד|ד|ה}}}}. |
גרסה מ־12:14, 11 ביולי 2019
רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של אנרגיה אלסטית, המצטברת לאורך זמן תחת פני כדור הארץ על כוח החיכוך המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת לאנרגיה אקוסטית בצורת גלים סייסמיים, המרעידים את פני הקרקע ואף קורעים אותם. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות הבנייה וסוג הקרקע עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות.
מאפייניה של רעידת אדמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
רעידות אדמה בכדור הארץ מתרחשות בגלל הלחץ הרב השורר בליבת כדור הארץ שמחפש לו אפיקים להתפרץ, בתפר שבין הלוחות המרכיבים את פני קרום כדור הארץ, (הלוחות הטקטוניים), וגורם לתנועה חדה, מעבר לתנועת החיכוך הרגילה שלהם.
תופעות אופייניות של רעידת אדמה חזקה, הן התמוטטות מבנים וגשרים, וכן גלי ים עזים. לעיתים קרובות סביב מועד רעידת אדמה גדולה, ישנן רעידות קטנות יותר, רעידות אלו יכולות לבוא הן לפני והן אחרי הרעידה.
כאשר מתרחשת רעידת אדמה בימים ובאוקיינוסים, לעיתים קרקעית הים זזה במידה רבה, או שמתחוללת התמוטטות של הר מצולה או הר על החוף מתמוטט לתוך המים, ואז נוצרים גלי ענק המכונים גלי צונמי. גלים אלו נעים במהירות של מאות קמ"ש, ומגיעים לגובה של עשרות מטרים בהגיעם אל החוף. יפן היא אחת הארצות הסובלות מגלי ענק אלו, שקשה מאוד לחזותם, ויכולים לחדור מספר קילומטרים לתוך החוף ולהשאיר חורבן רב.
הגלים הסייסמיים ומדידתם
המקום בו התרחשה התנועה נקרא מוקד הרעידה. תנועה זו משחררת אנרגיה שהופכת לגלים סיסמיים - שהם גלי רעד בחומר - הנעים בכדור הארץ אל פני השטח, ומרעידים אותה מן המוקד (אפיצנטר) והלאה במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ונחלשים.
ישנם שלושה סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L:
גלי P נעים על פני השטח, שבו ההתנגדות למעבר תנע נמוכה יותר, ומכאן מהירותם הגבוהה יותר. גלים ראשוניים אלו הם בעלי פוטנציאל היזק נמוך יחסית, ומהווים בעיקר כוח גוזר, הנע במקביל לפני הקרקע, ומכאן שיכולת הגזירה שלו נמוכה יחסית ("גלים משני שטח").
גלי S, לעומת זאת, נעים ממוקד הרעש, בצורה אנכית, אל פני כדור הארץ, בעברם דרך מרכז כדור הארץ, שהוא בחלקו נוזל צמיג, ומכאן שמהירות העברת התנע בו נמוכה יותר. משום כך השפעת הגל הזה מגיעה אל פני הקרקע באיחור, ביחס לגלי ה- P. מצד שני, לגלי ה-S ישנה יכולת גזירה בניצב אל פני הקרקע, ומכיוון שכך הם הרסניים ביותר (הם נקראים לעיתים "גלים משני נפח", וכשמם כן הם - הגזירה האנכית מפרקת כמעט כל מבנה, הבנוי אף הוא בניצב אל הקרקע).
כיוון שמהירות ההתפשטות של הגלים שונה, הם מגיעים בזמנים שונים למכשירי המדידה. באמצעות מדידת הפרש הזמן בין ההגעה של הגלים השונים במספר נקודות ניתן לבצע איכון של מוקד הרעש.
סולמות סייסמיים
- ערך מורחב – סולם סייסמי
ישנם סולמות סייסמיים שונים המודדים את עצימותן וגודלן של רעידות האדמה.
העצימות של רעידת אדמה מיוצגת באמצעות ספרות רומיות (לדוגמה: I, II, III, IV, V), המציינות תוצאים שלה על פני השטח. תוצאים אלה נמדדים בהשפעתם על תחושתם של בני אדם ובעלי חיים ובהשפעתם הישירה על מבנים. מדידת העצימות מבטאת את ההבדלים בין רעידת אדמה הנמדדת במכשירים בלבד לבין כזו המורגשת על ידי בני אדם, וכן דרגות שונות של נזק הנגרם לחפצים ולמבנים. דוגמאות לסולמות עצימות הם סולם מרקאלי וסולם ליידו.
המגניטודה – גודל רעידת האדמה, המבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה בה – מיוצגת באמצעות ספרות הודיות-ערביות (9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,0), המציינות את גודלה במדידה לא ישירה של האנרגיה הסייסמית שהשתחררה בה. בעבר היו גאולוגים משתמשים בסולם ריכטר למדידת גודל רעידת אדמה, אולם סולם זה מתאים רק לרעידות אדמה מקומיות עד לדרגה 7. כיום משתמשים בסולמות מגניטודה אחרים, אם כי בדיווחי תקשורת עדיין משתמשים בשם "סולם ריכטר". דוגמה לסולם מגניטודה הוא סולם מגניטודה לפי מומנט.
המכשיר הרושם את הגלים הסייסמיים נקרא סייסמוגרף.
התנזלות קרקע
- ערך מורחב – התנזלות קרקע
התנזלות קרקע היא תופעה גאולוגית בה קרקע לא מלוכדת הרוויה במים מתנהגת כנוזל צמיג בשל עומס יתר או תנודות עזות, והיא הסיבה העיקרית לנזקים כבדים הנגרמים למבנים בעת רעידת אדמה. התהליך מתרחש כאשר לתוך החלל שבין הגרגרים מחלחלים מים, המפרידים בין הגרגרים וגורמים להחלשת אחיזתם זה בזה, מה שגורם לקרקע להתנהג כנוזל. תופעה זו החלה להיחקר בשנת 1964 לאחר רעידות אדמה עזות בעיר ניגיאטה ביפן ורעידת האדמה של יום שישי הטוב באלסקה, בהן נצפו נזקי התנזלות כנטיית בניינים ושקיעתם, וכן ציפה של צנרת ביוב ומתקנים תת-קרקעיים. עם זאת, אירועים דומים תוארו עוד קודם לכן.
במהלך ההתנזלות מתרחשות בקרקע תופעות, שחלקן נראות על-פני השטח. אחת התופעות המסוכנות ביותר היא גלישה של שכבת קרקע עליונה מעל שכבה שהתנזלה, העשויה להתרחש גם במדרונות מתונים ביותר. גלישה כזו עשויה להתרחש אף במישור שאינו משופע, ואז תתרחש במרחקים קצרים ובתנודות דו-כיווניות ומחזוריות, כאשר משך התנודות משפיע על יכולתם של הקרקע והמבנים שעליה לשוב ולהתייצב. תנודות מסוג זה סודקות את הקרקע ויוצרות בה שברים. התנזלות של שכבת קרקע גורמת לדחיסת הגרגרים, לשקיעתה של השכבה ולפליטה של חול ומים מתוכה, ואף ליצירת "מזרקות" בוץ לאורך סדקים הבונות מבנים חוליים חרוטיים המכונים "הרי געש של חול".
חיזוי רעידות אדמה
חיזוי רעידות אדמה נחלק לשני תחומים: חיזוי לטווח ארוך וחיזוי לטווח קצר.
חיזוי לטווח ארוך מתבסס על עיבוד סטטיסטי של נתונים סיסמיים וטקטוניים, ומהם מעריכים את התדירות והעוצמה של רעידות האדמה באזור מסוים. לדוגמה, באזורנו מקובל כי רעידת אדמה בעוצמה של יותר מ-6 בסולם ריכטר מתרחשת אחת למאה שנה. הסיכוי לרעש אדמה גדל ככל שחולף זמן רב יותר מאז הרעידה האחרונה. תאוריה נוספת מתבססת על מיפוי של מרווחים סיסמיים. מרווח סיסמי הוא מקטע בהעתק פעיל שלא התרחשה בו רעידת אדמה במשך זמן רב, ומשערים כי רעידה חזקה צפויה להתרחש בו בעשורים הקרובים.
חיזוי קצר טווח מתבסס על מעקב אחר תופעות שונות המעידות על רעידת אדמה קרבה: רעידות משנה מקדימות, שינוי במוליכות החשמלית של הסלע, שינויים בריכוז גז רדון במי תהום, שינויים במפלסי המים במעיינות, שינויים בהתנהגות בעלי חיים ועוד. עם זאת, לא נתגלתה תופעה מקדימה משותפת לכל רעידות האדמה ואין כלל הכרח שיופיעו סימנים כאלה. לפיכך, שיטה לחזוי רעידות אדמה בטווח של ימים אינה קיימת. חיזוי רעידות אדמה נחשב לנושא בעייתי של מדע הטקטוניקה, ויש מדענים בתחום הטוענים אף כי הדבר בלתי אפשרי.
חיזוי רעידת אדמה, אפילו בהתראה של דקות ספורות, עשוי להקטין במידה רבה את הנזקים שגורמת רעידת אדמה. הקטנת הנזקים ברכוש, וגם הקטנת הנזקים בנפש, מושגת באמצעות בנייה המביאה בחשבון את קיומן של רעידות אדמה. לאדם יש ידיעה ברורה על אזורים מועדים לפורענות, אך טרם נמצאה שיטה לחיזוי רעידת אדמה בהתרעה של שעות, אך קיים מכשיר ביתי לחיזוי בהתרעה של כמה שניות על ידי גילוי גל P שמגיע לפני גל S ההרסני[1]. חברה מסחרית בישראל פרסה רשת גלאים לאורך השבר הסורי-אפריקני והעתק יגור, המאפשרים התרעה במשך זמן כפול, כך שחיבור למערכת כזו מאפשר חיזוי של יותר מחצי דקה ברוב חלקי הארץ ועד לכדי דקה בחלקים מסוימים[2].
ב-16 באפריל 2004 הודיע צוות בראשות ולדימיר קייליס-בורוק, גאופיזיקאי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כי פיתח אלגוריתם שמאפשר לנבא רעידות אדמה בדיוק של חודשים. לטענתו הצליח לחזות רעידות אדמה קודמות. בהזדמנות זו הוא הזהיר כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בדרום קליפורניה עד ה-5 בספטמבר 2004. התחזית מתבססת על נתונים שנאספו באזור במשך 18 שנים. קייליס-בורוק הבהיר כי שיטתו לנבא רעידות אדמה גדולות מבוססת על בסיס מעקב אחר רעשי אדמה בסדר גודל קטן ודפוסים היסטוריים במקומות מועדים לפורענות של רעידות אדמה, שיהוו אינדיקציה לרעשי אדמה קטלניים יותר. רעידת האדמה הקרובה ביותר לתחזית זו שהייתה בקליפורניה היא הרעידה שהייתה ב-28 בספטמבר 2004 בפרקפילד במגניטודה 6.0. בשיטות קודמות ניתן היה על בסיס סטטיסטיקה לחזות את הרעידות ברמת דיוק של שנים, בעוד שבשיטה המדוברת נטען ליכולת חיזוי ברמת דיוק של חודשים.
היערכות לרעידות אדמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
היערכות לרעידות אדמה, בייחוד באזורים מועדים לפורענות, היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני מתכנני ערים. רעידת האדמה שארעה ב-17 בינואר 1994, בנורת'רידג' ליד לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית במגניטודה 6.7 גבתה 72 קורבנות, מספר נמוך בהתחשב באזור המאוכלס בו קרתה, וזאת בשל תכנון מבנים מתאים. עם זאת, הנזק ברכוש נאמד בכ-20 מיליארד דולר, רעידת האדמה היקרה בארצות הברית, וסביר להניח שהיקרה ביותר שהייתה איי פעם בעולם.
רעידות האדמה הקטלניות ביותר שתועדו
שם רעידת האדמה | תאריך | מיקום | הרוגים | גודל (בסולם מגניטודה לפי מומנט) | הערות |
---|---|---|---|---|---|
שאאנשי (1556) | 23 בינואר 1556 | שאאנשי, סין | 830,000 | 8 | - |
גאנסו (1920) | 16 בדצמבר 1920 | נינגשיה-גאנסו, סין | 273,400 | 8.5 על פי פרסום רשמי של סין 7.8 על פי מקורות אחרים |
- |
טאנגשאן (1976) | 28 ביולי 1976 | טאנגשאן, סין | 242,769 | 7.6 | ההערכות מתייחסות למעל ל-750,000 הרוגים. |
האוקיינוס ההודי (2004) | 26 בדצמבר 2004 | מערבית לסומטרה, אינדונזיה | מעל 230,210 | 9.3-9.1 | הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונמי |
האיטי (2010) | 12 בינואר 2010 | פורט-או-פרנס, האיטי | מעל ל-230,000 | 7.0 | - |
דאמגן (856) | 22 בדצמבר 856 | דאמגן, איראן | 150,000 | 8.5 (על פי הערכות) | - |
צ'ינגהאי (1927) | 22 במאי 1927 | צ'ינגהאי, הרפובליקה הסינית | [3]200,000 | 7.9 | - |
רעידות האדמה העוצמתיות ביותר שתועדו
שם רעידת האדמה | תאריך | מיקום | הרוגים | גודל (לפי סולם מגניטודה לפי מומנט) | הערות |
---|---|---|---|---|---|
וואלדיביה (1960) | 22 במאי 1960 | ואלדיביה, צ'ילה | 6,000 | 9.5 | רעידת האדמה העוצמתית ביותר שתועדה |
האוקיינוס ההודי (2004) | 26 בדצמבר 2004 | מערבית לסומטרה, אינדונזיה | 230,210 | 9.1-9.3 | הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונמי |
יום שישי הטוב (1964) | 27 במרץ 1964 | פרינס ויליאם סאונד, אלסקה, ארצות הברית | 131 | 9.2 | - |
סנדאי (2011) | 11 במרץ 2011 | סנדאי, יפן | 15,891 | 9.0 | רעידת האדמה גרמה גם לצונמי שפגע בכורים גרעיניים. |
קמצ'טקה | 4 בנובמבר 1952 | קמצ'טקה, ברית המועצות | ? | 9.0 | - |
רעידות אדמה בארץ ישראל
בשל העובדה שארץ ישראל ממוקמת מעל אזור המגע של שני לוחות טקטונים, הלוח האפריקאי והלוח הערבי הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה ואלו אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה. אחת מוזכרת בספר עמוס בתנ"ך ובעקבותיה שיפץ המלך עוזיה את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. רעידה משנת 31 לפנה"ס גבתה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי יוסף בן מתתיהו. רעידת אדמה אחרת החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה. (וראה להלן:)
רשימת רעידות אדמה בולטות בישראל:
- המאה ה-8 לפנה"ס (בסביבות 760-) - רעידת אדמה בממלכת יהודה המתועדת בתנ"ך (ספר עמוס א,א).
- 31 לפנה"ס - רעידת אדמה שמוקדה היה כנראה יריחו. התרחשה בעיצומו של קרב אקטיום, בשנת מלכותו השביעית של הורדוס. נזקים בקומראן ובמצדה, קבר יאסון בירושלים נהרס. לפי יוסף בן מתתיהו[4] נהרגו ביהודה כ-30,000 איש.
- 33 לספירה - רעש אדמה חזק בירושלים, שככל הנראה קשור לאירוע המתואר בברית החדשה, בסמוך למותו של ישו[5]. חוקרים גורסים כי עוצמת הרעש הגיעה ל-8.2 בסולם ריכטר.
- 129 או 130 לספירה - רעידת אדמה חזקה ארעה כמה שנים לפני מרד בר כוכבא, וגרמה להרס רב במבצרים בכל רחבי הארץ.
- 363 - רעידות האדמה בגליל בשנת 363 - שתי רעידות אדמה אשר התרחשו באזור הגליל ובאזורים סמוכים ב-18 במאי וב-19 במאי 363 לספירה שהסבו נזקים בכל הארץ והחריבו את סוסיתא. באיגרת של קירילוס הבישוף של ירושלים מופיעה רשימת מספרי הנספים בכל עיר בארץ. כמו כן, רעידת אדמה זו הפסיקה את עבודות בניין בית המקדש השלישי שהיו בהוראת יוליאנוס הכופר.
- 19 באוגוסט 502 - הרס בעכו ובלאטרון/ניקופוליס.
- 9 ביולי 551 - רעש אדמה גדול. אלפי קורבנות בנפש. נזקים חמורים בירושלים, פטרה נהרסת וננטשת.
- 749 - רעש שביעית - ארמון הישאם ליד יריחו נהרס עם הערים סוסיתא, טבריה, בית שאן, סרטבה וחצור, ג'רש, כפר נחום, פלה, נזקים בירושלים. לפי אחד המקורות נהרגו כ-20,000 נפש.
- 1033–1034 - העיר רמלה נפגעת. נזקים בירושלים וביריחו, צונמי בעכו.
- 18 במרץ 1066 - העיר רמלה כמעט נהרסה.
- 1068 - רעידת האדמה במזרח הקרוב ב-1068 - אזור הצפוני ביותר בו הורגשה רעידת האדמה היה היישוב בניאס (שנמצא בעת המודרנית באזור חוף היום של סוריה) והאזור הדרומי ביותר בו הורגשה רעידת האדמה היה אזור חג'אז (שנמצא בעת המודרנית בערב הסעודית). העיר העתיקה של עילה, הממוקמת בקצה הצפוני של מפרץ אילת, בה נמצאת בעת המודרנית העיר עקבה, נחרבה לחלוטין. בנוסף גם העיר רמלה נהרסת כליל ברעידת האדמה. רעידת האדמה גרמה גם נזק לעיר העתיקה תיניס שבמצרים. בקהיר הנזק היחיד שגרמה רעידת האדמה היה נזק למסגד עומר אבן אל-אס. לפי ההערכות של הסייסמולוג ניקולס אמברסיס רעידת האדמה גרמה לנזקים רבים במיוחד ברמאללה שם להערכתו היו בסביבות 15,000 מקרי מוות.
- 1160 - מנזר יוחנן המטביל ליד יריחו ומנזר אליאס ליד ירושלים נהרסים.
- 1202 - לפי אחד המקורות, שכנראה הגזים, מספר ההרוגים בשכם היה 30,000 איש. אחראית לתזוזתו האופקית של חצי מיצד עתרת למרחק של 1.6 מטרים.
- 2 במאי 1212 - הרעש הורגש בין ירדן למצרים. אזור אילת נפגע.
- 1267 - מי הירדן חדלים לזרום בגלל התמוטטות חוואר הלשון. מבצר נמרוד נפגע.
- 1456 או 1457 - רעש גדול, שהביא למותם של רבים. בירושלים נהרסו כנסיית הקבר ומסגד עומריה.
- מרץ 1481 - רעש חמור ברוב חלקי הארץ.
- 1546 - רעידת אדמה בשבר הירדן (גשר אדם). צונמי קשה בים המלח, וצונמי בטריפולי. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק.
- 30 באוקטובר 1759 - רעידת האדמה בגליל ב-1759 - הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000- 40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מ'.
- 23 במאי 1834 - נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי אספלט גדולים צפים בים המלח.
- 1 בינואר 1837 - רעידת האדמה בגליל ב-1837 - רעידה שעוצמתה מ-5.75 עד 6.75. 5000 הרוגים. צפת וטבריה נהרסות. סדקים בסלעים, גלים עצומים בכנרת.
- 1906 - כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.
- 11 ביולי 1927 - רעידת האדמה ביריחו ב-1927 - רעידת אדמה בעוצמה של 6.25. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהאירועים החשובים ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור.
- 22 בנובמבר 1995 - רעידת האדמה במפרץ אילת ב-1995 - רעידת אדמה בעוצמה של 7.1[6][7] שמוקדה היה בים סוף, כ-150 קילומטר דרומית לאילת. בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.
- במהלך חודש יולי 2018 הורגשו עשרות רעידות אדמה בצפון ישראל, כולן באזור צפון הכנרת, רובן בדרגה 3.4 בסולם ריכטר, העוצמתית ביותר הייתה בדרגה 4.6 בתאריך 27 ביולי והורגשה בטבריה, עפולה, נצרת עלית, חיפה, צפת ומקומות נוספים בצפון.
המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים עם קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות. כדי לעודד בעלי בתים לחזק בתיהם בפני רעידות אדמה, אישרה הממשלה בשנת 2005 תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. התוכנית נקראת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38).
רעידות אדמה בתרבויות
בתרבות האלילית רעידת אדמה, כמו תופעות טבע הרסניות אחרות, נקשרה להבעת זעמו של אחד האלים כלפי בני האדם. כך למשל, במיתולוגיה היוונית, פוסידון אל הים היה אחראי גם לרעידות האדמה.
ביהדות
בתנ"ך רעידת אדמה היא בפשטות מעשי יהוה- ”הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד”[8], ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"[9].
בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. בספר יחזקאל מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."[10]. ובספר זכריה מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי עוזיהו מלך יהודה[11].
בספר תהלים וכן במשלי ובאיוב מוזכרים באופן תכוף רעידות האדמה ביחס ליציבות או אי יציבות. כך גם הארץ מגיבה לאירועים באופן רגשי: הדבר בולט במזמורי "קבלת שבת" בתהלים[12] - "אף תיכון תבל בל תימוט" - כלומר כמו שהארץ יציבה, כך מלכות ה' בעולם. ולעומת זאת הארץ מגיבה ברעד של שמחה או ברעידות של פחד במקרים שונים. "חילו מפניו כל הארץ", "ראתה - ותחל הארץ... הרים - כדונג נמסו", "חילו מפניו כל הארץ!". לעיתים מופיעה הארץ כבוגדנית בכך שהיא נראית יציבה ולפתע מתחילה לרעוד. בניגוד לכך הנביאים מדגישים שהברית של הקב"ה עם ישראל תשאר לנצח, למרות חטאיהם.
חכמי התלמוד הירושלמי[13] מנמקים את הסיבות לרעידות האדמה בחטאים מסוימים של בני אדם כמו אי הפרשת תרומות ומעשרות ("המביט לארץ ותרעד"), פריחת מקומות בילוי המוניים לעומת חורבנו של בית המקדש ("שאוג ישאג על נוהו") והפרת איסור משכב זכר ("אתה זיעזעת איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש"). אבל הנימוק המקובל על רוב החכמים שהדבר נגרם בשל מחלוקות ומריבות. בתחילת 2008 חבר הכנסת שלמה בניזרי מתנועת ש"ס עורר מהומה ציבורית כאשר תקף את ההומוסקסואליות באמצעות ציטוט מאותה גמרא[14].
במדרש נכתב כי רעידות האדמה מתרחשות בעת חילופי שלטון, המדרש מסביר כי על זמן שהחלה מלכות בבל להתפורר, נאמר הפסוק ”ותרעש הארץ ותחול כי קמה על בבל מחשבות ה'”[15][16].
הרמב"ם שמתעמת עם תפיסות אליליות שהיו מקובלות בזמנו, סובר שפגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון: כעס, שנאה ונקמה. אף על פי שתפיסתו לתורת הגמול איננה פשטנית, הוא שמאמין בהשגחה פרטית לבני האדם בניגוד לאריסטו, סובר שאירועים כאלו הם בגדר עונש צודק לבני אדם, לפי מה שהיו ראויים לו, ולא יכולים לשקף עוול:
- "כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות." (מורה נבוכים, חלק ראשון - פרק נ"ד)[17].
יש המפרשים את קריעת ים סוף בעת יציאת מצרים, וכן את "קריעת הירדן" בעת כניסת יהושע לארץ[18], כרעידות אדמה, מלוות בצונמי[19].
ברעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז 1837) הרב אברהם דב מאוורוטש שהתבלט קודם כמנהיג מקומי, ניצל עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט, אך הגג מעליו ואלו שקרבו אליו נותר על עמדו. יחד עם עמידת גבורה שלו במרד הדרוזים, הדבר השפיע על מזכירו של משה מונטיפיורי ששהה במקום, וייתכן שהיה מהמשפיעים על דרכו של מונטיפיורי לסיוע לעבודה עברית, הנמנעת מכספי החלוקה.
על פי ההלכה היהודית, בעת רעש אדמה, ברגע שמתאפשר, יש לברך את ברכת הראייה עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם[20].
בתאולוגיה המודרנית
בעקבות רעידת האדמה בליסבון (1755) - עיר קתולית אדוקה, בעת חג קתולי, ותוך הריסתן של כנסיות רבות, חלו שינויים ניכרים בתפישת האדם המודרני את תופעות הטבע. וולטר הושפע רבות מרעידה זו - והתרחק יותר מהתאוריות הנצריות-פילוסופיות של לייבניץ, וכך גם ז'אן ז'אק רוסו כחיזוק לטענת החיים הכפריים הטובים מהחיים בעיר.
פעילות סייסמית בגרמי שמיים אחרים
מחקרים אסטרונומיים מראים כי לא רק בכדור הארץ ישנה פעילות סייסמית, אלא גם על גרמי שמיים אחרים במערכת השמש. אמנם, סיבות הרעידות לא בהכרח דומות לאלו שנגרמות על כדור הארץ, שכן פני השטח והרכבם שונים.
- במהלך משימות אפולו הציבו האסטרונאוטים על פני הירח מודדים סייסמיים (אנ') אשר גילו שיש בו רעידות אדמה.
- בשנת 2019 תועדו לראשונה במאדים רעידות אדמה[21] על ידי הנחתת InSight.
- ייתכן שגם בירח "איו" של כוכב הלכת צדק ישנן רעידות אדמה[22].
ראו גם
- רעידה עוקבת
- טבעת האש
- רשימת רעידות אדמה
- מפולת שלג - יכולה להתרחש בעקבות רעידת אדמה
- בולען - יכול להיפער בעקבות רעידת אדמה
לקריאה נוספת
- Caught in the CRUNCH, Earthquakes and Volcanoes in New Zealand, by Rebecca Ansell and John Taber
Harber Collins Publishers New Zealand, 1996, ISBN 1-86950-201-9
קישורים חיצוניים
- היערכות לרעידת אדמה בישראל - אתר ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל
- היסטוריה של רעידות אדמה בישראל - האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל
- חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (מינהל התכנון, משרד הפנים) האתר מכיל מסמכי התמ"א, הוראות החקיקה המשלימה, חוזרי מנכ"ל משרד הפנים בנושא תמ"א 38 וחומרים נוספים בנושא
- סקירת לקחים מרעידות אדמה ושריפות(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019) - עדי מונצז, מנהל תחום ההדרכה בנציגות הכבאות וההצלה
- הרצאה מוקלטת בנושא רעידות האדמה בישראל(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019) במסגרת הפודקסט: פה ושם בארץ ישראל, בהגשת יפתח מזור.
- U.S. Geological Survey Earthquake Hazards Program -אתר המפרט את כל רעידות האדמה האחרונות (באנגלית)
- רעידות אדמה - באתר של המכון הגיאופיסי לישראל
- ברעידת אדמה בישראל צפויים עד עשרת אלפים הרוגים. הנזקים מוערכים בחמישים מיליארד דולר, באתר "הידען"
- אשכול רעידות אדמה, באתר "הידען"
- המכון הגאולוגי בירושלים
- "ותרעד הארץ" - מעריב, 8.4.1969, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
- אבי שפירא, סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019), אתר ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל
- עמידות מבנים בתנאי רעידת אדמה - פרופ' דוד ינקלבסקי(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019) מאתר ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה
- אלכס דורון, פיתוח ישראלי: מיגון מפני רעידות אדמה בחצי העלות, באתר nrg, 25 באוגוסט 2008
- יורם שורק, האם מסוגלים בעלי חיים לחזות רעידות אדמה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- ארז גרטי, נושא החודש פברואר 2010 – תזוזות באדמה, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 ינואר 2010
- אפרים לאור, מוכנים לרעידות אדמה?, באתר הערוץ האקדמי, 09/07/2008(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
- ליאור קודנר, רעידת אדמה בהאיטי, מה אפשר לעשות כדי להתכונן לרעידת אדמה, באתר הארץ, 22/01/10
- אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי? – הרצאת וידאו
- אברהם בן-עזרא, עמידות מבנים ברעידת אדמה
- אינג' אריה בוימל, האם בניין שתוכנן לפי התקן יעמוד ברעידת אדמה בדרגה 7.0 ? - באתר CivilEng
- מהי רמת המוכנות של מדינת ישראל לרעידות אדמה?(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
- המשמעות הסיסמית של אזורים שונים במדינת ישראל(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
- תרגום לעברית של מאמר בירחון היהודי בגרמניה על הרעש שהחריב בימי עוזיה את הארץ(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
- רעידות אדמה בראי היהדות - "המבט לארץ ותרעד" - האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל Ready.org.il
- מיכאל כהן, סדנה בינלאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2014.
- תבנית:אתר פניני הלכה
- הקשר שבין גאות ושפל לרעידות אדמה חזקות, באתר סוכנות החלל הישראלית, 18 באוקטובר 2016
הערות שוליים
- ^ (ניסוי המכשיר באוניברסיטת טוקיו)
- ^ ערוכים לרעידת אדמה? באתר TheCom, 8.2.2012(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
- ^ Deadliest Earthquakes on Record, InfoPlaese
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ה, פסקה ב, סעיפים 121–122: "היה רעש בארץ היהודים, שכמוהו לא נראה מעולם".
- ^ סער הס, ירושלים, 33 לספירה: רעש בעוצמה 8.2, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
- ^ Significant Earthquakes of the World - 1995, web.archive.org, 2011-06-08
- ^ Global CMT catalog, www.globalcmt.org
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ל"ב
- ^ ספר ישעיה, פרק כ"ד, פסוקים י"ט–כ'
- ^ יחזקאל ל"ח י"ח-כ'
- ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוקים ד'–ה'
- ^ צ"ה-צ"ט
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב' (דפוס וילנא: דף דף ס"ד, עמוד א')
- ^ אריק בנדר, בניזרי: רעידות האדמה בארץ - בגלל ההומואים, באתר nrg, 20 בפברואר 2008
- ^ ספר ירמיה, פרק נ"א, פסוק כ"ט
- ^ מדרש תהילים י"ח ח'
- ^ מהדורת מיכאל שורץ(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
- ^ ברמלה בשנת 1068 הייתה רעידת אדמה שתועדה בין היתר במכתבים יהודים שנמצאו בגניזה הקהירית. בין היתר מתואר שבאותו זמן המים נעלמו מן הירדן והים התיכון "הפך ליבשה, מהלך שני ימים" ר' לדוגמה הרעש ברמלה
- ^ אורי שצ'יגובסקי, יציאת מצרים: איך חצו בני ישראל את ים סוף?, באתר nrg, 15 באפריל 2009
- ^ https://www.hidabroot.org/question/249423
- ^ סוכנויות הידיעות, כך נשמעת רעידת אדמה על מאדים, באתר ynet, 24 באפריל 2019
- ^ אוקיינוס לבה רותחת על הירח של כוכב צדק, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2011