סלודוס אמיגוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סלודוס אמיגוס
Saludos Amigos
Saludos amigos.jpg
בימוי נורמן פרגוסון
וילפרד ג'קסון
ג'ק קיני
המילטון לוסק
ויליאם רוברטס
הפקה וולט דיסני
תסריט הומר ברייטמן
ויליאם קוטרל
ריצ'רד יומר
יוסף גרנט
הרולד ריבס
ווב סמית'
רוי וויליאמס
ראלף רייט
שחקנים ראשיים לי בלייר
מרי בלייר
פינטו קולביג
וולט דיסני
נורמן פרגוסון
פרנק גרהאם
קלרנס נאש
חוזה אוליבריה
פרנק תומאס
מוזיקה אדוארד פלאמב
פאול סמית'
מפיץ RKO
מדינה ארצות הברית
אולפן אולפני ההנפשה של וולט דיסני
הקרנת בכורה ריו דה ז'ניירו (מדינה)ריו דה ז'ניירו (מדינה)24 באוגוסט 1942
ארצות הבריתארצות הברית6 בפברואר 1943
ישראלישראל (תקופת המנדט הבריטי) 17 בספטמבר 1944[1]
משך הקרנה 42 דקות
שפת הסרט אנגלית
פורטוגזית
סוגה סרט מוזיקלי, סרט מונפש מסורתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא שלושת הקבלרוס
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סלודוס אמיגוס (במקור: Saludos Amigos, בהפצה הראשונה בישראל נקרא "שלום חברים"[2] ו"סלודוס ומיגוס"[3]) הוא סרט משנת 1942 של אולפני ההנפשה של וולט דיסני, השישי באורך מלא שיצרה החברה. זהו סרט החבילה הראשון של החברה (סרט הכולל בתוכו מספר קטעים קצרים) שהופץ בשלהי שנות ה-40. בסרט ארבעה פרקים שבשניים מתוכם מככב דונלד דאק ובאחד מהם מככב גופי המתרחשים באמריקה הלטינית. זו גם הופעתו הראשונה של חוזה קריוקה, התוכי הברזילאי מעשן הסיגרים.

עקב הצלחת הסרט וולט דיסני החליט ליצור סרט המשך על אמריקה הלטינית אשר נקרא "שלושת הקבלרוס" שהופץ לאחר כשנתיים.

סלודוס אמיגוס הוקרן לראשונה בריו דה ז'ניירו ב-24 באוגוסט 1942 והוקרן לראשונה בארצות הברית ב-6 בפברואר 1943.

הסרט זכה לשבחים רבים והוקרן פעם נוספת בשנת 1949, כאשר הוקרן לצד הסרט "דמבו הפיל המעופף".

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 1941, לפני שארצות הברית החלה לקחת חלק במלחמת העולם השנייה, מחלקת המדינה של ארצות הברית הזמינה את חברת וולט דיסני לעשות סיור בדרום אמריקה, ובכך ליצור סרט שיוצג בארצות הברית, מרכז אמריקה ובדרום אמריקה כחלק ממדיניות השכן הטוב. דיסני נבחר לייצג את ארצות הברית כיוון שמספר ממשלות מאמריקה הלטינית עשו יד עם גרמניה הנאצית, בעוד ארצות הברית רצתה לנטרל את ההסכם בין גרמניה הנאצית לבין הממשלות הללו. דמויותיהם של מיקי מאוס ושל חבריו זכו להערצה רבה באמריקה הלטינית, ובכך וולט דיסני נהיה כמאין "שגריר". הסיור, אותו מימן נלסון רוקפלר, כלל את וולט דיסני וקבוצה הכוללת 20 מלחינים, אמנים וטכנאים של אולפני וולט דיסני. הסיור הוביל אותם אל ברזיל וארגנטינה, אך גם לצ'ילה ופרו.

הסרט כולל קטעים דוקומנטריים המשלבים שחקנים חיים מערים מודרניות מאמריקה הלטינית בעלות גורדי שחקים ולבוש מודרני, דבר שהפתיע רבים מתושבי ארצות הברית, אשר לא ציפו לקדמה כזו מצד אמריקה הלטינית.

פרקים בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט ישנם ארבעה קטעים שונים, אשר כל אחד מהקטעים מתחיל בכך שאמני דיסני משוטטים במדינה עליה הקטע מספר.

אגם טיטיקקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטע הזה, דונלד דאק, התייר האמריקאי, מבקר באגם טיטיקקה ופוגש את המקומיים, בהם למה גחמנית.

פדרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטע מככב פדרו, מטוס קטן מנמל תעופה שקרוב לסנטיאגו, אשר מתחיל להוביל דואר לראשונה ממנדוזה.

גופי "אל גאוצ'ו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטע הזה, גופי, הבוקר האמריקאי, נלקח אל הפמפס במטרה ללמוד על אורח חייו של הגאוצ'ו. הקטע הזה נערך מחדש לקראת הפצת הקלטות/DVD של הסרט ונמחקה ממנו סצנה בה גופי מעשן סיגריה.

"אקוורלה דו ברסיל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוורלה דו ברסיל (בעברית; צבעי המים של ברזיל), קטעו האחרון של הסרט, כולל בתוכו דמות חדשה, חוזה קריוקה הבא מריו דה ז'ניירו, אשר מציג לדונלד דאק את דרום אמריקה, שותה עמו קשאסה ומלמד אותו את ריקוד הסמבה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדימון הסרט

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר בשנת 1943:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלודוס אמיגוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]