לדלג לתוכן

סינדרלה (סרט, 1950)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Cinderella
כרזת הסרט בהפצה מתורגמת משנת 1984
כרזת הסרט בהפצה מתורגמת משנת 1984
מבוסס על סינדרלה מאת שארל פרו
בימוי וילפרד ג'קסון, המילטון לוסק, קלייד ג'רונימי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי וולט דיסני עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קן אנדרסון, ביל פיט, הארי ריבס, וינסטון היבלר, ג'ו רינלדי, טד סירס, הומר ברייטמן, ארדמן פנר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דונלד האלידיי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים איילין וודס
אלינור אודלי
ורנה פלטון
מדבבים מייק דאגלס (Prince Charming)
מארני ניקסון
ג'ון פורי (Lucifer)
ויליאם פיפס (Prince Charming)
בטי לו גרסון
מריון דרלינגטון (Birds)
קלייר דו בריי
רודה ויליאמס (Drizella Tremaine)
דון בארקליי (The Herald)
לואיס ואן רוטן (The Grand Duke, המלך)
לוסיל בליס (Anastasia Tremaine)
Lucille Williams (Perla Mouse)
Earl Keen (Bruno)
ג'ימי מקדונלד (Jaq, Bruno, Gus)
איילין וודס (סינדרלה)
אלינור אודלי (ליידי טרמיין)
ורנה פלטון (Fairy Godmother)
ת'ראל רייבנסקרוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה פול ג'יי. סמית
אוליבר וואלאס
אנימטור אריק לארסון, Harvey Toombs, דון לוסק, Ken O'Brien, Phil Duncan, קליף נורדברג, Hugh Fraser, George Rowley, Jack Boyd, Edwin Aardal, ג'ושוע מידור, דן מקמנוס, Walt Stanchfield, Jerry Hathcock, Wetzel Whitaker, פרד מור, Hal King, ג'ון לונסברי, מילט קאהל, מרק דייוויס, וורד קימבל, נורם פרגוסון, לס קלארק, וולפגנג ריית'רמן, אולי ג'ונסטון, George Nicholas, מרווין וודוורד, Hal Ambro, פרנק תומאס, צ'ארלס אוגוסט ניקולס, Blaine Gibson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אולפני ההנפשה של וולט דיסני
חברה מפיצה RKO
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 4 במרץ 1950
ישראלישראל17 במרץ 1951[1]
ישראלישראל22 במרץ 1991 (גרסה מדובבת לעברית)
משך הקרנה 74 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, סרט אגדות, מחזמר, סרט לכל המשפחה, סרט פנטזיה, סרט מוזיקלי, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2.9 מיליון דולר
הכנסות 85 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו cinderella1950
פרסים פרס דב הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא סינדרלה 2: חלומות מתגשמים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרגום לעברית ירושלים סגל (הפצה מקורית, 1951)
אולפני אלרום - נעמי מזוז (בגרסאות ה-DVD ובשידורים בטלוויזיה)
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינדרלהאנגלית: Cinderella) הוא סרט אנימציה משנת 1950 שהופק על ידי וולט דיסני ומבוסס על סיפור העם האירופאי "סינדרלה". זהו הסרט המצויר ה-12 באורך מלא שהוציאה חברת וולט דיסני.

הסרט יצא בתקופה בה אולפני וולט דיסני היו שקועים בחובות כבדים עקב מספר כישלונות קופתיים שנבעו ממלחמת העולם השנייה, אך הצלחתו הכבירה בקופות (הסרט גרף 85 מיליון דולר) הצליחה לאושש את האולפן ולהחזירו למאזן כספי חיובי.

בשנת 2002 הופץ סרט המשך בשם "סינדרלה 2: חלומות מתגשמים", שאותו המשיך הסרט "סינדרלה 3: אהבת אמת" שהופץ בשנת 2007. בשנת 2015 הופץ עיבוד לייב אקשן לסרט בשם "סינדרלה".

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסום עברי של הסרט משנת 1984
כרזת הסרט בהפצה העברית הראשונה שלו, 1991
כרזה נוספת מ-1991, כאשר יצא הסרט לראשונה בדיבוב לעברית

סינדרלה הייתה ילדה מאוד אהובה ובתו היחידה של אציל אלמן. לאחר פטירתה של אשתו הראשונה שהיא בעצם הייתה האמא הביולוגית של סינדרלה החליט כי בתו האהובה זקוקה לטיפול של אם. ולכן, אביה של סינדרלה מתחתן עם אישה חדשה בשם ליידי טרמיין, שהיא אישה גאה עם שתי בנות מנישואיה הראשונים ששמותיהן דריזלה ואנסטסיה. לאחר מותו של אביה של סינדרלה, ליידי טרמיין ובנותיה משתלטות על האחוזה, ומתחילות להראות את השנאה שלהן כלפיי סינדרלה ולהתעלל בה מתוך קנאה, ואף מאפשרות לחתול שלהן, לוציפר, לענות אותה. רוב הזמן היא נאלצת לעבוד בניקיונות בביתה מכיוון שאם החורגת ואחיותייה החורגות מעבידות אותה בעבודות בית קשות וממנות אותה כמשרתת שלהן עד שכבר נמאס לה והיא מתעייפת ומתייאשת. סינדרלה הופכת לאישה רגישה וטובת לב ומתיידדת עם בעלי החיים המתגוררים באסם ורבים מהעכברים והציפורים החיים סביב האחוזה. ייצורים החיים היו המזל הגדול של סינדרלה כדי שלא תרגיש בדידות באחוזה.

בארמון המלכותי, המלך נמצא במצוקה רצינית כי בנו אינו מתכוון להתחתן בכלל. נחוש וחולם לראות את הנכדים שלו. המלך והדוכס מארגנים מסיבת נשף גדולה בטירה לנסיך להגעתו לגיל 18, במטרה לאפשר לבנו למצוא את האחת שלו ולהינשא לה וגם כשכל נערה רווקה בממלכה רשאית להשתתף. כאשר ההזמנה לנשף מגיעה לאחוזה, סינדרלה שואלת את אמה החורגת אם היא יכולה להשתתף בנשף מכיוון שהיא גם רווקה. אם החורגת ליידי טרמיין מסכימה, בתנאי שסינדרלה תסיים את כל מטלות הבית שלה. בזמן שהיא מנסה להספיק לסיים את עבודות הבית שנותרו לה, חבריה החיות, בראשם ז'אק וגאס העכברים, מתקנים שמלה ישנה שהייתה שייכת פעם לאמה הביולוגית של סינדרלה כדי שיהיה לה מה ללבוש לנשף מכיוון שאין לה עוד שמלות. כאשר סינדרלה לובשת את השמלה שלה ממש לפני צאתה למסיבה הגדולה, מחמיאה לה ליידי טרמיין על השמלה, ומצביעה בעדינות על החרוזים והאבנט. האחיות כועסות עליה בגלל שהיא גנבת הפריטים לכאורה שנזרקו, והן הורסות וקורעות לה את כל השמלה שחבריה החיות הטובים תפרו לה והשקיעו בה, וסינדרלה נשארת מאחור בעוד המשפחה החורגת שלה עוזבת עם הכרכרה שהמתינה להם בחוץ לנשף המלכותי. אז, היא רצה ובורחת מהאחוזה לספסל בחוץ ומתחילה לבכות.

לאחר שמסיימת לבכות אחרי כל התרחיש, מגיעה לשלב שבו היא מחליטה לוותר על חלומותיה. פתאום, מופיעה הפיה הטובה והסנדקית של סינדרלה כדי לעזור לה להתארגן לנשף כדי שתוכל להשתתף בו גם. עם מטה הקסמים שלה, היא מעניקה לסינדרלה שמלה לבנה כסופה עם נעלי זכוכית, והופכת את הדלעת לכרכרה, את העכברים לסוסים, ואת החתול לרַכָּב ומשרת. סינדרלה השמחה שוב יוצאת אל הנשף הגדול והמלכותי לאחר שהסנדקית מזהירה אותה כי הכישוף ישבר כשיגיע שעת חצות, כלומר שמלתה וכל דבר אחר שישתנה יחזור בחזרה למה שהיה קודם. לבסוף, סינדרלה נוסעת אל הנשף בהתרגשות רבה ושמה מוצאת את אהבת האמת שלה.

במהלך הנשף, הנסיך דוחה כל בחורה הניגשת אליו, עד שהוא רואה את סינדרלה שמגיעה לארמונו. שניהם מתאהבים ורוקדים כל הלילה לבדם ברחבי שטח הטירה עד שמגיעה שעת חצות והשעון מתחיל לצלצל. לאחר צלצול הפעמון סינדרלה בורחת במהירות אל הכרכרה שלה מחוץ לטירה כדי לחזור הביתה, ובלי כוונה מפילה את אחת מנעלי הזכוכית שלה. לאחר סיום הנשף כשהדוכס מספר למלך על האסון, הם מתכננים למצוא את סינדרלה עם הנעל שאיבדה ונמצאה במהלך יציאתה.

למחרת בבוקר, המלך מצהיר הצהרה כי הדוכס הגדול יבקר בכל הבתים בממלכה כדי למצוא את הנערה המתאימה לנעל הזכוכית, כדי שתוכל להינשא לנסיך. כאשר החדשות מגיעות לביתה של סינדרלה, אמא החורגת ואחיותיה החורגות מתכוננות לבואו של הדוכס הגדול. סינדרלה, כששמעה את החדשות האלו, מתחילה לזמזם לעצמה את השיר "זאת אהבה" מהנשף בלילה הקודם. ליידי טרמיין מבינה שסינדרלה, היא זו הייתה הנערה שרקדה עם הנסיך בנשף. כששמעה זאת, מחליטה לנעול את סינדרלה בחדר השינה שלה בעליית הגג בכוונה בשביל שלא תמדוד את נעל הזכוכית.

כאשר הדוכס הגדול מגיע, העכברים גונבים את המפתח מהכיס בשמלה של האם החורגת לחדר של סינדרלה, אבל לפני שהם יכולים לספק את זה הם נתקלים בלוציפר. החיות קוראות לברונו, כלב הדם של סינדרלה, שמפחיד כל הזמן את לוציפר, שבסוף הסרט נופל מחלון הבית. כשהדוכס מתכונן לעזוב אחרי שהאחיות החורגות מנסות ללא הצלחה למדוד את הנעל כי היא אינה מתאימה להן, סינדרלה מופיעה פתאום ומבקשת לנסות גם למדוד. ביודעה כי נעלה תתאים, ליידי טרמיין גורמת למשרת למעוד בשביל להפיל את הנעל שתעוף ותישבר. סנדל הזכוכית נופל ומתנפץ למאות חתיכות. הדוכס מקונן על הנעל השבורה, אבל אז סינדרלה מגלה ומוצאת את נעל הזכוכית השנייה שלה. הדוכס מחליק את הנעל על הרגל שלה, אשר מתאימה באופן מושלם.

זמן קצר לאחר מכן, סינדרלה והנסיך חוגגים את יום חתונתם, מוקפים בקונפטי המושלך על ידי המלך, הדוכס הגדול והעכברים. לבסוף הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

דמויות ומדבבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמות מדבבים בגרסה האנגלית מדבבים בגרסה העברית
סינדרלה איילין וודס טל אמיר
ליידי טרמיין אלינור אודלי יעל עמית
הפיה הטובה ורנה פלטון רותי הולצמן
אנסטסיה לוסיל בליס שרית סרי
דריזלה רודה ויליאמס ליליאן ברטו
ז'אק, גאס, ברונו וסוזי ג'ימי מקדונלד עפרון אטקין (ז'אק), יובל זמיר (גאס), ליליאן ברטו (סוזי) ושפרירה זכאי (סוזי, בחלק מקטעי השירה)
המלך לואיס ואן רוטן אברהם מור
הדוכס הגדול לואיס ואן רוטן דב רייזר
משרת דון בארקלי איציק סיידוף
הנסיך ויליאם פיפס, מייק דאגלס (שירה) איציק סיידוף
לוציפר ג'ון פוריי
מספרת בטי לו גרסון שפרירה זכאי

מוזיקה ופסקול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המוזיקה המקורית לסרט הלחינו וכתבו המוזיקאים פול ג'יי סמית ואוליבר וואלאס, בנוסף, שיר הנושא של הסרט "חלום הוא משאלת קסם" הפך לשיר מפורסם במיוחד אחרי הצלחת הסרט.

סינדרלה: פסקול הסרט המקורי
מס' שם משך
1. Cinderella (סינדרלה) 2:53
2. A Dream Is a Wish Your Heart Makes (חלום הוא משאלת קסם) 4:35
3. Oh, Sing Sweet Nightingale (שיר זמיר חביב) 2:08
4. The Work Song (שיר העבודה) 2:05
5. Bibbidi-Bobbidi-Boo (ביבידי בובידי בו) 4:48
6. So This is Love (זו אהבה) 1:30

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]