מירב בן-ארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירב בן-ארי
מירב בן ארי.jpg
לידה 13 בנובמבר 1975 (בת 45)
ט' בכסלו ה'תשל"ו
רעננה, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה המרכז הבינתחומי הרצליה
עיסוק יועץ ניהול, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה כולנו, יש עתיד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה כולנו, יש עתיד
חברת הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים ו־4 שבועות)
6 באפריל 2021–מכהנת
(5 שבועות ו־5 ימים)
כנסות 20, 24
חברת מועצת העיר תל אביב-יפו
20132015
(כשנתיים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מירב בן-ארי (נולדה ב-13 בנובמבר 1975) היא פוליטיקאית ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת בסיעת יש עתיד. בין השנים 2019-2015 הייתה חברת הכנסת העשרים מטעם מפלגת כולנו, ובבחירות לכנסת העשרים וארבע התמודדה ונבחרה פעם נוספת לכנסת כחברה במפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ארי נולדה ברעננה. לרפאל בן אריה (במקור איובי), שעלה מאיראן. ולאסתר לבית סעדון, שמשפחתה ממוצא תוניסאי. כשהייתה בת עשר, משפחתה עברה לגור בנתניה. שירתה בצה"ל בחיל החינוך והייתה מצטיינת אלוף פיקוד הצפון בשנת ה-50 למדינה. בתפקידה האחרון הייתה קצינת החינוך של חטיבת גולני.

היא בעלת תואר ראשון במשפטים וממשל ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במנהיגות ציבורית, שניהם מהמרכז הבינתחומי הרצליה. את שני התארים סיימה בהצטיינות ובין השנים 20032004 כיהנה כיושבת ראש אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.

בן ארי בוגרת קורס דירקטורים בתאגידים עירוניים ממשלתיים של להב - לימודי הכשרה בניהול.

קריירה מחוץ לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 השתתפה בתוכנית המציאות "דרוש מנהיג" בערוץ 2 של טלעד, וזכתה בה במקום הראשון.[1] את כספי הזכייה, חמישה מיליון ש"ח, השקיעה כחלק מתנאי התחרות בהקמת מרכזי ספורט אתגרי להעצמת נוער בסיכון - בשנת 2006 הקימה את מרכז "דרך אתגר" בנתניה. בשנת 2008 הקימה מרכז מקביל בהרצליה בשם "דרך הגלים", מטעם העמותה לתפנית בחינוך קרן רש"י וניהלה אותם במשך עשר שנים.

בשנים 2020 - 2021 הייתה מרצה לפוליטיקה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו.[2]

שימשה כיועצת לקשרי ממשל ואסטרטגיה של המגזר השלישי בחברת "הקבינט".[3]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ארי בשנת 2016
בן-ארי יחד עם נינה ווינר ומשה כחלון בשנת 2017

הבחירות לכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 התמודדה לראשות עיריית תל אביב מטעם רשימת רוב העיר, אולם לא הצליחה להיבחר. בשנת 2013 התמודדה שוב למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם רשימת "רוב העיר", בה הוצבה במקום הרביעי. היא נבחרה למועצת העירייה והייתה מחזיקת תיק "אכפת" – קידום נוער וילדים בעירייה.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, שובצה במקום העשירי ברשימתה ונבחרה לכנסת. במהלך הקמפיין נאמה בן ארי את "נאום ההומלסים" בו התייחסה לבעיית הדיור בישראל.[4]

ביולי 2018, בהצבעה על "חוק הפונדקאות", הצביעה בן-ארי נגד אישור החוק, בניגוד לעמדת הקואליציה, משום שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בהודעה שפורסמה לאחר ההצבעה נאמר, כי בן-ארי וח"כ אמיר אוחנה, שגם הוא הצביע נגד, והודיעו כי יגישו יחד הצעה לתיקון החוק כך שתתאפשר פנייה להליך פונדקאות גם לגברים מהקהילה הלהט"בית.[5]

במהלך הקדנציה שלה, הייתה חברה בשבע ועדות הכנסת בהן ועדת חוץ וביטחון, הועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה לביקורת המדינה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת העלייה והקליטה והתפוצות והוועדה לטיפול בנגע הסמים. בנוסף לכך הייתה יושבת הראש בשלושה ועדות משנה שונות, הוועדה לטיפול בצעירים חסרי בית, הוועדה לחינוך הבלתי פורמלי, והועדה לטיפול בחוק המזונות.[6]

באותן שנים, עמדה בראש שדולות למען ההשכלה הגבוהה, הקהילה הגאה, החיילים הבודדים, צליאק, ילדים ונוער בסיכון, תעשייה כחול לבן ועוד. בן-ארי קידמה תוכניות רבות למען אוכלוסיות מוחלשות, נבחרה חמש פעמים ברציפות לח"כית הכי חברתית בקואליציה, הח"כית הכי סטודנטיאלית בכנסת וזכתה באות מטעם המדד המגדרי.[7][8]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום השישי ברשימת כולנו. אך המפלגה זכתה ב-4 מנדטים בלבד והיא לא נבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021 הודיעה בן ארי כי היא מתמודדת מטעם מפלגת "יש עתיד", בהמשך שובצה במקום התשיעי ברשימה.[9]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החוקים שנחקקו ביוזמת בן ארי לאורך שנות כהונתה כחברת כנסת,

  • תיקון לחוק הביטוח הלאומי (מס' 169) אושר ונכנס לתוקף בפברואר 2016 המרחיב את מעגל הזכאים למענק לימודים כך שהוא יינתן בעד ילדים שגילם עד 18, ולא עד 14, ובשיעור אחיד של 11.6% מהסכום הבסיסי, במקום בשיעורים משתנים. כמו כן, קובע כי המועד לקביעת גיל הילדים יהיה ב-31 בדצמבר של שנת הלימודים שבעדה משולם המענק, כך שיותאם לחוק לימוד חובה, במקום לפי התאריך העברי כפי שקבוע היום. החוק יחול משנת הלימודים תשע"ז ואילך.[10]
  • תיקון לחוק הגנת הצרכן (מס' 44) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2016 (וחוקקה אותו יחד עם חברת הכנסת מרב מיכאלי), המרחיב את חובות העוסק להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה, בשתי דרכים: ראשית, התיקון קובע כי ציון מועד סיום העסקה בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום הנשלחת לצרכן, יהיה בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות. שנית, התיקון מוסיף לדרכי ההודעה הקבועות בחוק, ומחייב את העוסק להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה גם בהודעת מסרון, למספר הטלפון הנייד של הצרכן, 21 ימים לפני מועד סיום העסקה, למעט אם מדובר בשבת או חג, שאז תישלח הודעת המסרון ביום שלאחר השבת או החג.[11]
  • תיקון לחוק תובענות ייצוגית – הסדרי פשרה והסתלקות (מס' 10) עבר ונכנס לתוקף ביולי 2015, אשר קובע כי התובע המייצג ובא כוחו לא יקבלו כל גמול, שכר טרחה או טובת הנאה במסגרת הסתלקותם מהתביעה, אלא אם מדובר בבקשת אישור או בתובענה ייצוגית שהביאו תועלת לחברי הקבוצה.[12][13]
  • תיקון לחוק הבטחת הכנסה (מס' 46) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2016, אשר מחליף בחקיקה את המונח "ילד נטוש" במונח "ילד הזכאי לגמלה מיוחדת".[14]
  • חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה) אושר ונכנס לתוקף בינואר 2017, מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.[15][16]
  • חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2017, הקובע כי תקופת ההגנה של זכות היוצרים בתקליט תוארך מ-50 שנים ל-70 שנים ואם התקליט פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו, תוארך תקופת ההגנה ל-70 שנים ממועד פרסומו, בכפוף למספר תנאים.[17]
  • תיקון לחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017 (עם זהבה גלאון) הקובע כי אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות 60 ימים לפחות, או שהתה בדירת מעבר שישה חודשים לפחות, תהיה זכאית, בסמוך לאחר יציאתה מהמקלט, לסל שירותים שיותאם לה על ידי עובד סוציאלי ויכלול, בין היתר, ליווי על ידי עובד סוציאלי ומלווה משפחתי וסיוע במיצוי זכויות, וכן ליווי תעסוקתי.[18] עוד קובע כי מי ששהתה במקלט לנשים מוכות תהיה זכאית שתבחן התאמתה לטיפול ולשיקום במסגרת חוץ ביתית, ובכלל זה בדירת מעבר. כמו כן הגנה על כספי מענק ההסתגלות ששולמו לאישה, כך שיהיו מוגנים מפני העברה, ערבות, שיעבוד או עיקול.[19]
  • חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018, הקובע כי מוסד להשכלה גבוהה יקבע, לאחר התייעצות עם ארגוני סטודנטים, תוכנית להכרה בפעילות חברתית וקהילתית בהתנדבות המזכה בנקודות זכות.[20] בנוסף, קובע כי מוסד כאמור יכיר בשירות מילואים בהיקף של 14 ימים בשנת לימודים כמזכה בשתי נקודות זכות. סטודנט יהיה זכאי לשתי נקודות זכות עבור אחד מהאמורים, פעם אחת במהלך לימודיו לתואר ראשון.[21]
  • תיקון לחוק הדיור המוגן, אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017, הקובע כי הבטוחה העיקרית להבטחת כספי הפיקדון תהיה משכנתה ראשונה לטובת הדייר או לטובת נאמן שימנו הדיירים. בעל בית דיור מוגן שירצה, יוכל לתת חלף המשכנתא ערבות בנקאית או להפקיד 40% מכספי הפיקדון בנאמנות. כמו כן, נקבעו הוראות לעניין מתן בטוחות בתקופת ההקמה של בית הדיור המוגן והוראות שונות לעניין דרך מחיקת המשכנתה.[22]
  • תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (מס' 30) אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2018, הקובע כי טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה, על נותן ההלוואה להודיע ללקוח שבאפשרותו לבחור במסלול שמאפשר לו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה במקרים הבאים: הלקוח אינו עובד; הלקוח חלה או נפצע והוא אינו כשיר לעבוד במשך יותר מ-3 חודשים רצופים; הלקוחה ילדה, אינה עובדת וטרם חלפו 6 חודשים מיום הלידה. זאת, כדי להקל על הלקוח כאשר הוא נקלע למצוקה כלכלית זמנית במצבים האמורים בתיקון. לקוח שיבחר במסלול האמור, יוכל לדחות את מועד פירעון ההלוואה עד ל-3 חודשים, פעם אחת בשנה ולא יותר מ-3 פעמים בתקופת ההלוואה.[23]
  • תיקון לחוק הספורט (מס' 10) אושר ונכנס לאוגוסט 2018 (יחד עם יואל רזבוזוב ואיתן כבל), המונע כפל תשלומי ביטוח בכך שהוא פוטר את גופי הספורט המחויבים לפי החוק לבטח ספורטאים המשתתפים בתחרויות מטעמם, מלבטח מספר קבוצות של ספורטאים שמבוטחים באופן אחר. הספורטאים שלגביהם יהיו פטור מחובת ביטוח כאמור הם ספורטאים המקבלים מעל שכר מינימום, וספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט במסגרת פעילות הנלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן תלמידים המבוטחים באמצעות רשות החינוך המקומית בביטוח תאונות אישיות לפי חוק לימוד חובה.[24]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בתל אביב ואם לבת שנולדה ב-2017 מידידה אופיר לוסטמן.[25] בן ארי היא דוברת עברית, אנגלית, ספרדית ואיטלקית.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירב בן-ארי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי הולר, מירב בן-ארי זכתה ב"דרוש מנהיג", באתר ynet, 24 במאי 2005
  2. ^ חברת הכנסת מירב בן-ארי - פעילות ציבורית, main.knesset.gov.il
  3. ^ The Cabinet, thecabinet (באנגלית)
  4. ^ קובץ וידאו "נאום ההומלסים", נאום באתר יוטיוב
  5. ^ למרות ההצהרות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 ביולי 2018
  6. ^ חברת הכנסת מירב בן-ארי - תפקידים בכנסת ה-20, main.knesset.gov.il
  7. ^ ח"כ מירב בן ארי: "גאה להיות שוב הח"כית החברתית ביותר בממשלה", www.maariv.co.il
  8. ^ שחר אילן, המדד החברתי: אורלי לוי-אבקסיס – בתחתית דירוג הח"כים החברתיים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-01-02
  9. ^ מורן אזולאי, ח"כ לשעבר מירב בן ארי הצטרפה למפלגתו של יאיר לפיד, באתר ynet, ‏1 בפברואר 2021
  10. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 169), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  11. ^ חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 44), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  12. ^ חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  13. ^ אפרת נוימן, אושר תיקון לחוק תובענות ייצוגיות שנועד לשפר את הטיפול בתביעות סרק, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2016
  14. ^ חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  15. ^ חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, main.knesset.gov.il
  16. ^ אריק בנדר, ‏פה אחד: הצעת חוק להחלפת המונח "מפגר" אושרה בקריאה שלישית, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2017
  17. ^ חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, main.knesset.gov.il
  18. ^ מורן אזולאי, אושר סופית: מענק וסל שירותים לנשים מוכות, באתר ynet, 26 ביוני 2017
  19. ^ חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז-2017, main.knesset.gov.il
  20. ^ זאב קליין, ‏מילואים והתנדבות יזכו בשתי נקודות זכות אקדמיות, באתר ישראל היום, 9 ביולי 2018
  21. ^ חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018, main.knesset.gov.il
  22. ^ חוק הדיור המוגן (תיקון), התשע"ח–2018, main.knesset.gov.il
  23. ^ חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 30), התשע"ט-2018, main.knesset.gov.il
  24. ^ חוק הספורט (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  25. ^ אתר למנויים בלבד שרי מקובר-בליקוב, ‏אין לי שום דבר שהוא לגמרי שלי: אין לי בית, אין לי אוטו - הוא שייך לכנסת, ואין לי ילד. ההבנה הזאת הכאיבה לי. אז דיברתי עם אופיר, חבר ותיק, הומו חכם עם נשמה ענקית, ואמרתי לו: בוא נביא ילד ונגדל אותו. הוא הסכים", באתר "ידיעות אחרונות", 30 בספטמבר 2016
    אתר למנויים בלבד מירי בן־דוד ליוי, ‏"אני לא האישה הראשונה בכנסת שלוקחת את הבת שלה לעבודה", באתר "ידיעות אחרונות", 29 במאי 2017
  26. ^ חברת הכנסת מירב בן-ארי - פרטים אישיים, main.knesset.gov.il