שמורת כרמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמורת כרמיה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג שמורת טבע
תאריך הכרזה 18 בדצמבר 1969
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מישור החוף הדרומי

שמורת כרמיה היא שמורת טבע בישראל במישור החוף הדרומי מדרום לקיבוץ כרמיה.

תיאור השומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה כוללת בוסתנים נטושים הכוללים חורבות, תעלות השקיה, בארות מים ובריכות אגירה.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הכרזה על השמורה היא תוארה ככוללת שקמים, גפני בר, ושיטה מלבינה[1]. בנוסף גדלים במקום עצי תות, תמר, שקדים ומשוכות צבר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלצה להכרזה על השמורה בשטח של כ-500 דונם נתקבלה במועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע באמצע 1965[2]. דיון על השמורה בוועדת התכנון בתחילת יולי 1965 נדחה בגלל התנגדות של קיבוץ כרמיה שרצתה לוודא שלא מדובר בשטח הניתן לעיבוד חקלאי[3]. הודעה על הפקדת תוכנית השמורה התפרסמה במרץ 1967[4] והודעה על אישור התכנית התפרסמה בינואר 1968[5]. שמורת כרמיה הוכרזה כשמורה ב-18 בדצמבר 1969[6]. שטח השמורה עמד בעת הכרזתה על כ-410 דונם[6].

ב-26 באוקטובר 2008 הוספו לשמורה עוד 543 דונם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל ובנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.