תומאס קון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תומס קון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומאס קון
Thomas Samuel Kuhn
Thomas Kuhn by Alexander Bird.png
תומאס קון, על כריכת ספר מאת אלכסנדר בירד
לידה 18 ביולי 1922
סינסינטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביוני 1996 (בגיל 73)
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של המדע, היסטוריה של המדע
הושפע מ פלק, פופר, ראסל, קוויין
השפיע על מרבית הפילוסופים של המדע לאחר 1962
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצירות ידועות המבנה של מהפכות מדעיות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים
פרס ג'ון דזמונד ברנל (1983)
מדליית ג'ורג' סארטון (1982)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תומאס סמואל (שמואל) קון (אנגלית: Thomas Samuel Kuhn;‏ 18 ביולי 1922 - 17 ביוני 1996), היסטוריון ופילוסוף של המדע, אמריקאי יהודי חילוני.[1] נחשב לאחד מהפילוסופים של המדע החשובים ביותר במאה ה-20.

בשנת 1962 הוציא את ספרו מעורר המחלוקת "המבנה של מהפכות מדעיות" שזכה להשפעה הן בחוגים האקדמיים והן בחוגים העממיים, שבו הציג את המונח "תהליך שינוי פרדיגמטי".

קון הביא מספר טענות ידועות בנוגע להתקדמות הידע המדעי: התחומים המדעיים עוברים "שינויים פרדיגמטיים" תקופתיים שאינם מתפתחים בצורה ליניארית ומתמשכת בלבד, והשינויים האלו פותחים גישות חדשות לצבירת והבנת ידע שמדענים קודמים לא יכולו להשיג בעצמם.

בנוסף, הרעיון של האמת המדעית, אינו יכול להיקבע רק על ידי קריטריונים אובייקטיביים, אלא הוא מוגדר גם על ידי "הסכמה" של הקהילה המדעית. פרדיגמות מתחרות הן לעיתים קרובות בלתי ניתנות להשוואה או לשיפוט; כלומר, הן תיאור בלתי מתפשר או מוסכם של המציאות. לפיכך, הבנתנו שלנו את המדע לעולם אינה יכולה להסתמך על "אובייקטיביות" בלבד. המדע חייב להסביר גם פרספקטיבות סובייקטיביות, שכן כל המסקנות האובייקטיביות מבוססות בסופו של דבר על התניה סובייקטיבית של החוקרים או על השקפת עולמם והזווית התרבותית של חוקריה ומשתתפיה.

אנטי רוויזיוניזם והתנגדותו לאופן הצגת דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרסום ספרו, דעותיו התקבלו בבוז רב בעיתונות המדעית. אך תוך פחות מעשור נתקבלו על דעת רבים בממסד המדעי עצמו והחלו דיונים והרחבות בנושא. עם הזמן הורחב השימוש בטענותיו ובמיוחד במילה פרדיגמה שהחלה לשמש גם בתחומים אחרים שאינם מדעיים. הגדיל לעשות ממשל בוש הראשון כשקרא לתוכנית כלכלית "כלכלת הפרדיגמה החדשה". המונחים והרעיון שבאופן מעשי ומוצהר קיימות גם במדע דעות משוחדות ונגיעה אישית אומצה במיוחד בידי חוקרים האוחזים בתפישת רוויזיוניזם היסטורי הנחשבת בדרך כלל קיצונית וביניהם כאלו שטוענים כלפיהם שהם משכתבים את ההיסטוריה באופן מעוות ביותר על פי מטרותיהם.[2]

בראיון איתו שנערך שנים אחר כך, טען שלא הובן כראוי, ושלדעתו אכן יש אמת מדעית חשובה שאליה אנו חותרים. החתירה אל אמת זו חיונית לקיום האדם ולהתפתחותו. לדבריו, כוונתו היתה להצביע על הכשלים הרבים המקשים על כך, ועל הגורמים הרבים "המזהמים" לעתים את תהליך גילויו של האמת המדעית הצרופה. זאת בשונה מהאופן בו נתפשו דעותיו בעיני רבים, כאילו אין אמת כלל או שאין טעם לחתור אליו.[2] לגבי המונח פרדיגמה שהשימוש בו נפוץ בעקבות פרסום ספרו, המראיין כותב:

""לעניין המילה פרדיגמה, קוהן נאלץ להודות שהיה בה "שימוש יתר - חסר תקנה" אשר "יצא מכלל שליטה". כמו וירוס, המילה התפשטה הרבה מעבר להיסטוריה של המדע ולפילוסופיה של המדע, והדביקה במחלה את הקהילייה המדעית כולה... קוהן הודה, שוב, שבאופן חלקי היתה זו אשמתו..."([2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 קיבל תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של ג'ון ואן ולק. מ-1948 ועד 1956 לימד היסטוריה של המדע באוניברסיטה זו. עבר ללמד באוניברסיטת ברקלי עד 1964, באוניברסיטת פרינסטון עד 1979 וב-MIT עד 1991.

מבנה המהפכות המדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פרסומו של קון בא מספרו המבנה של מהפכות מדעיות, העוסק בהתפתחות המדע בראי היסטורי. ספר זה חולל מהפכה בפילוסופיה של המדע.

"מבנה המהפכות המדעיות" פורסם במקור כמאמר ב"אנציקלופדיה הבינלאומית למדע מאוחד", שפורסם על ידי הפוזיטיביסטים הלוגיים מקבוצת החוג הוינאי. הוצגה בו לראשונה תאוריה כוללנית המתארת את ההתפתחות המדעית כרצף של מהפכות עוקבות (פרדיגמות), ולא כגידול מצטבר וליניארי של הידע המדעי, תוך למידת מידע חדש ותיקון שגיאות העבר, כפי שהיה מקובל לחשוב עד אז. לטענתו של קון, בעקבות התפתחות זו אופי החקירה המדעית בתוך תחום מסוים יכול להשתנות בפתאומיות. ככלל, המדע מתפרק למספר שלבים שונים ומובחנים:

קדם-מדע, אשר חסר פרדיגמה מרכזית, מגיע ראשון.

אחריו מגיע "מדע נורמלי", כאשר מדענים מנסים להרחיב את הפרדיגמה המרכזית בו על ידי פתירת חידות. בהנחיית הפרדיגמה המרכזית, המדע הנורמלי הוא הפרודוקטיבי ביותר: "כשהפרדיגמה מוצלחת, המקצוע יפתור את בעיותיו בצורה שמדעניו לא יכולו לדמיין כלל ולעולם לא היו נוקטים אילולא המחויבות לאותה פרדיגמה".

בנוסף, טבע קון את המושג מדע תקני, מדע המתבסס על יסודות של פרדיגמה קיימת תוך ניסיון לשכלל ולדייק בה. קון הראה כיצד לא פעם מוביל המדע התקני למהפכה מדעית, והראה בדרך זו כיצד נוצרות פרדיגמות חדשות.

ההשפעה העצומה של הספר נמדדת בשינויים שצצו בלקסיקון של פילוסופיית המדע: פרט ל"שינוי הפרדיגמה", קון גרם לפופולריזציה למילה "פרדיגמה" עצמה; ממונח המשמש תיאור בבלשנות (ובעבודתו של הרופא הגרמני גיאורג ליכטנברג) למשמעות הנוכחית הרחבה הרבה יותר.

הוא טבע את המונח "מדע נורמלי" כדי להתייחס לעבודה השגרתית, היומיומית של מדענים העובדים בתוך מרחב פרדיגמטי, והיה אחראי במידה רבה לשימוש במונח "מהפכות מדעיות" בלשון רבים, המתרחשת בתקופות שונות של זמן ובדיסציפלינות שונות, בניגוד לתפיסה שהייתה מהפכה מדעית אחת בתקופת הרנסאנס.

ספריו אשר ראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס קון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות תומס קון (באנגלית, אתר מדענים מפורסמים)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 מה קוהן באמת חשב על אמת מדעית, מאמר על ראיון עם קוהן בירחון סיאנטיפיק אמריקן מובא בבלוג של המראיין באתר הירחון
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.