תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) הן תקנות שעת חירום, שהותקנו על ידי ממשלת ישראל, מכוח סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה[1], במסגרת סדרת תקנות שתיקנה[2] לצורך התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל. הן נכנסו לתוקפן ב-22 במרץ 2020. תוקפן הוארך מספר פעמים, עד 22 ביוני[3].

התקנות הן המכשיר המשפטי העיקרי שבו השתמשה הממשלה לשם הגבלת המגע בין עובדים במקומות עבודה, בניסיון להגביל את התפשטות מגפת הקורונה, תוך מתן אפשרות לאספקת שירותים ומוצרים חיוניים. הן קובעות מגבלות משמעותיות על חופש העיסוק.

התקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנות הותקנו על ידי הממשלה בהתאם לסמכותה להתקין תקנות שעת חירום הקבועה בסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה. בכוחן של התקנות לשנות את מרבית החוקים, להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים. בכך הן מעניקות תוקף משפטי מחייב למגבלות שנקבעו בהן אף אם הן סותרות חקיקה ראשית כלשהי.

עדכון התקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-31 במרץ, לאחר עלייה בשיעור ההדבקה בווירוס במדינה, תוקנו התקנות והוחמרו המגבלות שבהן על מספר העובדים המותר להעסקה. לקראת ערב פסח נקבעה הוראת שעה שאסרה כליל על עבודה במקום עבודה ביישוב שמרבית עובדיו הם יהודים (בכפוף לחריג מצומצם) מערב פסח ועד למחרת החג.
  • ב-19 באפריל, בעקבות ירידה בשיעור ההדבקה במדינה, הוגדל מספר העובדים המותר להעסקה בכפוף לקיום כללים שנקבעו להפחתת הסיכון בהדבקה. הדבר נעשה במטרה לאפשר את הגדלת הפעילות הכלכלית במשק. מ-3 במאי ניתן פטור מהמגבלות למשרדי הממשלה ולשורה של גופים ציבוריים וביטחוניים. ב-26 במאי צומצמו כללי הזהירות הכלולים בדרישות התו הסגול.

המגבלה הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנות קובעות מגבלה החלה על כל מקומות העבודה בישראל, ולפיה לא ישהו במקום עבודה בו–זמנית יותר מ–10 עובדים או 30 אחוזים[4] ממצבת העובדים באותו מקום, לפי הגבוה מביניהם. כניסת עובדים מעבר למכסה זו נאסרה, אך הותר למעסיק להעלות את מספר העובדים עד ל-30 אחוזים אם הדבר היה חיוני לפעילות השוטפת של אותו מקום עבודה ובכפוף לכך שהמעסיק שלח למשרד הכלכלה והתעשייה הודעה מנומקת ומפורטת על כך[5].

הוטלה חובה על מעביד לפרוס במקום העבודה את העובדים שעבודתם הותרה באופן שיצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה, ובלבד שאין בפריסה זו כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו. הותרה קבלת קהל במקום העבודה רק אם לא ניתן לספק את השירות מרחוק באמצעים חלופיים, לרבות באמצעים דיגיטליים, ובכפוף לוויסות כניסת הקהל למקום העבודה על פי מכסות שנקבעו[6].

חובות נוספות למעביד בנוגע להפעלת עובדיו נקבעו בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)[7].

נקבע כי מאסר או קנס יוטלו על מעסיק שהפר את ההוראות, למעט שורה של מעסיקים מהשירות הציבורי שהוגדרו בגוף התקנות.

התקנות אינן אוסרות על העסקת עובדים בעבודה מהבית.

הקלות ופטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלות ופטורים למגזר הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוגע לעובדי המגזר הציבורי קובעות התקנות הקלות ופטורים במכסת העובדים המותרת:

  • עד 2 במאי אושרה מכסה של 40% עד 100% למשרדי הממשלה ולשורה של גופים ציבוריים, בעיקר בתחומי הביטחון והבריאות[8]. מ-3 במאי ניתן פטור מלא מהמגבלה למשרדי הממשלה, ופטור מלא מהתקנות לצה"ל[9], שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד, הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, המטה לביטחון לאומי, בתי החולים הממשלתיים, הוועדה לאנרגיה אטומית, יחידות משרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, מוסדות חינוך מסוימים ולמעונות המטפלים באנשים במצוקה, אסירים, בעלי מוגבלויות ובני נוער (בכפוף להגדרות מפורטות).
  • מכסות עובדים מוגדלות או אפשרות להגדיל את מכסות העובדים המועסקים נקבעו למוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, הרשות לשיקום האסיר, מגן דוד אדום, תאגיד השידור הישראלי ובנק ישראל, וכן למספר מפעלים ביטחוניים (ביניהם התעשייה האווירית לישראל, רפא"ל ואלתא מערכות, לחברות ממשלתיות, לרשויות מקומיות וכן למועצות דתיות ולמוסדות להשכלה גבוהה.
  • נקבע כי התקנות לא יחולו כלל על הכנסת[10][11], בתי המשפט, בתי הדין הדתיים, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
  • מ-3 במאי ניתן פטור למשרדי הממשלה מכללי ההתנהגות המגבילים במקומות העבודה שהוטלו על העובדים המורשים לעבוד.

הקלות ופטורים למגזר הפרטי ולמגזר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכסות מוגדלות של עובדים מעבר למגבלה הכללית נקבעו למעסיקים הבאים, בכפוף לתנאים שונים:

  • מכסה של 100% נקבעה למקום עבודה העוסק בפיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות שלהם או של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב, ובלבד שאין בהם התקהלות של עובדים במבנה ש-70% מפתחיו כבר נבנו ונסגרו
  • מקומות עבודה שקיבלו היתר להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועי כדי שלא לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור - לאלו אושר להעסיק את מספר העובדים הכלול בהיתר או 30 אחוזים[12], לפי הגבוה מביניהם. ב-19 באפריל הותר למעסיק שכזה להעלות את מספר העובדים מעבר ל-30 אחוזים בכפוף למינוי במקום העבודה של ממונה שיהיה אחראי לקיום שורת כללי בטיחות שנקבעה בגוף התקנות, ואשר מטרתם הפחתת הסיכון להדבקה במקום העבודה[13]. כללים אלו כוללים בין השאר הגבלה של מספר העובדים הרשאים לשהות בשטח נתון ושל מספר העובדים הרשאים להשתתף בישיבות בשטח נתון. למעסיקים אלו הותרה גם הכנסת לקוחות למקום העבודה בהיקף מוגבל, ונקבעה חובה לתעד בכתב מי הלקוחות שנכנסו. נאסרה עבודתם של עובדים בני 67 ומעלה אלא אם הם עבדו באותו מקום בתקופה שהחל ממועד התקנת התקנות (22 במרץ); איסור זה בוטל החל מ-3 במאי. לבסוף, נקבע כי במקרה של הדבקה של עובד במקום עבודה בווירוס ניתן להורות על סגירת מקום העבודה עד לסיום החקירה האפידמיולוגית ביחס לאותו עובד.

פטור מן המגבלה על מספר העובדים ניתן לשורה ארוכה של מקומות עבודה במגזר הפרטי והמגזר השלישי:

  • מפעל שאישר שר התעשייה המסחר והתעסוקה והמעניק שירותים אלו: אספקת מים, מזון או חשמל, אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר, שירות שיש לספקו כדי למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שהוכרזה בו מגפת וירוס הקורונה, שירות חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה וכן שירות שהפסקתו עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
  • מקום עבודה מסוגים שנמנו בתוספת לתקנות, ובלבד שצמצם את מספר עובדיו למינימום הדרוש להבטחת פעילותו החיונית.
    בהקשר זה נקבעו סוגים של מקומות עבודה ספציפיים מתחומי פעילות אלו (רשימה לא מלאה):

הקלות התו הסגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באפריל הותר למקומות העבודה הכפופים למגבלות מכסת העובדים בהם להעסיק עובדים במספר גדול יותר בכפוף לכך שיישמו בתחומיהם שורה של כללי זהירות נוספים. אפשרות זו זכתה לכינוי הלא רשמי "התו הסגול".

כללי הזהירות שנקבעו היו (רשימה לא מלאה): מדידת חום בכניסה לעבודה; הגבלת מספר העובדים הרשאים לשהות בשטח או בחלל נתונים (גם אם הדבר גורם להפחתת מספר המועסקים הכולל); שיבוץ עובדים במשמרות קבועות; רישום של העובדים והלקוחות הנכנסים למקום העבודה; יידוע העובדים בדבר כללי הזהירות ומינוי ממונה ליישום אותם כללים.

נקבע כי אם חלה אחד העובדים באותו מקום עבודה במחלת וירוס הקורונה, יוכל רופא מטעם משרד הבריאות להורות על סגירה זמנית של מקום העבודה ולהתיר את פתיחתו מחדש אם עמד בכללי הזהירות או במגבלות שיקבע הרופא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה
  2. ^ תקנות, צווים, החלטות, הוראות והודעות הקורונה, באתר "נבו הוצאה לאור"
  3. ^ תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8405, 21 במרץ 2020, עמ' 820. תיקונים פורסמו בקובץ התקנות כדלקמן: 22 במרץ 2020, עמ' 858; 31 במרץ 2020, עמ' 966; 7 באפריל 2020, עמ' 1060; 14 באפריל 2020, עמ' 1114; 19 באפריל 2020, עמ' 1144; 24 באפריל 2020, עמ' 1234; 1 במאי 2020, עמ' 1260; 2 במאי 2020, עמ' 1286; 26 במאי 2020, עמ' 1456; 4 ביוני, עמ' 1502.
  4. ^ בין 31 במרץ לבין 19 באפריל עמדה המכסה על 15 אחוזים.
  5. ^ לעניין זה נעשתה אבחנה שבוטלה בהמשך בין עובדים העוסקים בליבת הפעילות של מקום העבודה לבין היתר (עובדי מעטפת), כאשר כניסתם של האחרונה למקום העבודה נאסרה אלא אם נקבע שהיא חיונית והודעה מפורטת ומנומקת על כך נמסרה למשרד העבודה.
  6. ^ במקור הותרה קבלת קהל רק בכפוף לצורך חיוני.
  7. ^ נקבעו שם חובות: (1) לקבל מעובדיו הצהרת בריאות יומית ובה הצהרה כי אינו סובל מחום גוף מעל 38 מעלות צלזיוס, שיעול או קושי בנשימה, (2) להקצות לעובדים ציוד לשימושם האישי ולחטא ציוד המועבר בין עובדים, (3) להקפיד על מרחק של שני מטרים בין העובדים, לאסור שימוש במעלית ליותר משני נוסעים ולהנחות העובדים לשמירה על כללי ההיגיינה, (4) לשבץ עובדי משמרות לקבוצות קבועות ללא מעבר ביניהן.
  8. ^ אלו היו משרד הבריאות, המכון למחקר ביולוגי, משטרת ישראל, מגן דוד אדום, התאגיד לפיקוח וטרינרי ותאגיד השידור כאן - 100%; שירות בתי הסוהר, המטה לביטחון לאומי, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות להגנה על עדים ומערך הסייבר הלאומי - 70% עד 95%; המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, הרשות לשיקום האסיר ובנק ישראל - 40% עד 90%; למשרדי ממשלה מסוימים ויחידות סמך שלהם - 40% עד 75% מהעובדים. למשרדים האחרים נקבעה אפשרות להגדיל לפי הצורך את המכסה ל-45% ואף מעט מעבר לכך (עד 24 באפריל עמדה המכסה על 35%).
  9. ^ במקור נקבע כי ההגבלות לא יחולו צה"ל, אך שהרמטכ"ל ייתן הנחיות לצמצום הפעילות בצבא לפעילות חיונית בלבד.
  10. ^ טובה צימוקי, הממשלה ניסתה לכלול את הכנסת בתקנות הקורונה, מנדלבליט בלם, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  11. ^ התקנות משתמשות בטעות במושג "כנסת ישראל".
  12. ^ בין 31 במרץ לבין 19 באפריל עמדה המכסה המותרת על 15 אחוזים.
  13. ^ מ-31 במרץ ועד 19 באפריל ניתן היה להעסיק 16 עד 30 אחוזים מהעובדים אם הדבר היה חיוני לפעילות השוטפת של אותו מקום עבודה ובכפוף לכך שהמעסיק שלח למשרד הכלכלה והתעשייה הודעה מנומקת ומפורטת על כך.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.