ספוטלייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Spotlight)
ספוטלייט
Spotlight
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי טום מקארתי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי בלאי פאוסט, סטיב גולין, ניקול רוקלין, מייקל שוגר
תסריט ג'וש סינגר, טום מקארתי עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טום מקארדל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מארק ראפלו
מייקל קיטון
רייצ'ל מקאדמס
לייב שרייבר
ג'ון סלאטרי
סטנלי טוצ'י
בריאן דרסי ג'יימס
מוזיקה הווארד שור עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מסנובו טקאינאגי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Anonymous Content, פרטיסיפנט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Open Road Films
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 3 בספטמבר 2015 (פסטיבל הסרטים בוונציה)
6 בנובמבר 2015 (הפצה מוגבלת בארצות הברית)
משך הקרנה 127 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 20 מיליון דולר
הכנסות 88 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו spotlight
פרסים
spotlightthefilm.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספוטלייטאנגלית: Spotlight) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2015 בבימויו של טום מקארתי. הסרט מבוסס על סיפורו של צוות עיתונאים ותחקירנים מהעיתון "הבוסטון גלוב" שחשפו את פרשת ההתעללות המינית בילדים על ידי כמרים בכנסייה הקתולית במסצ'וסטס לאורך שנים, ואת טיוח הפרשה על ידי הכנסייה, וזכו על כך בפרס פוליצר לשירות הציבור. בסרט מככבים מארק ראפלו, מייקל קיטון, רייצ'ל מקאדמס, לייב שרייבר, ג'ון סלאטרי, בריאן דרסי ג'יימס וסטנלי טוצ'י. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2001 הצטרף למערכת "הבוסטון גלוב" מרטי ברון, שמונה לעורך הראשי החדש. בישיבת העורכים הראשונה, דן ברון בכתבה שפרסם העיתון על כומר שהתעלל מינית בילדים בשש קהילות שונות לאורך 30 שנה, וטענה מצד עורך דינם של הקורבנות, מיטשל גרבדיאן, על כך שהקרדינל המקומי ידע על כך. ברון מחליט שהעיתון יגיש בקשה לבית המשפט לחשוף מסמכים שיאשרו את טענת עורך הדין, זאת על אף שפנייה כזו תתפרש כתביעה נגד הכנסייה הקתולית רבת ההשפעה בבוסטון. ברון נפגש עם סגן העורך בן ברדלי ג'וניור ועם וולטר רובינסון, ראש צוות ספוטלייט (Spotlight), צוות התחקירים של העיתון ומבקש מהם לחקור את הפרשה. צוות ספוטלייט כולל בנוסף לרובינסון, את העיתונאים מייקל רזנדס, סשה פייפר ומאט קרול.

הסרט עוקב אחר הליך התחקיר העיתונאי המקיף והמעמיק שבמהלכו מצליח צוות ספוטלייט לאסוף עדויות על הפרשה. רזנדס משכנע את עו"ד גרבדיאן לשתף עמו פעולה, הוא מצליח לשים ידו על מסמכים שחושפים שראשי הכנסייה ידעו על מקרי ההתעללות ולא פעלו למניעת הישנותם, במקום זאת העבירה הכנסייה את הכמרים הסוררים לקהילות אחרות שם המשיכו לפגוע בילדים. פייפר מתחקרת קורבנות של הכנסייה והיא ורובינסון מתעמתים עם עו"ד אריק מקליש שסגר לפני שנים עשרות מקרים של התעללויות בפשרות מחוץ לבית המשפט. ברון מתעקש שהסיפור העיקרי לא נגמר רק במספר כמרים שהתעללו בילדים, אלא באירוע נרחב הרבה יותר ומניע את הצוות לחשוף את הטיוח השיטתי מצד הכנסייה והמערכת שאפשרה זאת לאורך שנים.

רובינסון מגלה שבעקיפין גם לו יש חלק בהשתקת הפרשה, לאחר ששנים קודם לכן הגיעו לידיו עדויות על המעשים, אך הוא לא ייחס להם חשיבות רבה מדי. הוא משכנע את חברו ג'ים סאליבן, ששימש עורך דין מטעם הכנסייה, לאשר לו כמקור את רשימת הכמרים המתעללים אותם מתכוון העיתון לחשוף.

בכתבה שפרסם העיתון בתחילת 2002 חשף הצוות את הפרשה ובה עדויות על הטיוח מצד הכנסייה. לאחר פרסום הכתבה מוצפת המרכזייה של העיתון בפניות מצד קורבנות נוספים. בכתוביות הסיום למדים הצופים כי צוות ספוטלייט פרסם קרוב ל-600 כתבות המשך על הפרשה, 249 אנשי הכנסייה הואשמו באופן פומבי בהתעללות מינית ומוערך כי היו כ-1,000 קורבנות באזור בוסטון בלבד. מקרים רבים נוספים של התעללות נחשפו בערים רבות אחרות בארצות הברית וברחבי העולם.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי בוסטון גלוב
שחקנים נוספים
  • סטנלי טוצ'י - עורך הדין מיטשל גרבדיאן, נלחם להביא צדק לקורבנות ההתעללות
  • ג'ימי שרידן - עורך הדין ג'ים סאליבן, שימש הסניגור מטעם הכנסייה של עשרות כמרים מתעללים, חברו של רובינסון
  • בילי קרודופ - עורך הדין אריק מקליש, ייצג עשרות מקרים של ילדים שעברו התעללות
  • לן קריו - הקרדינל ברנרד לו, ראש הכנסייה הקתולית באזור בוסטון
  • ניל האף - פיל סביאנו, אחד מקורבנות ההתעללות המינית, ראש ארגון המאגד קורבנות
  • פול גילפויל - מונסיניור פיטר קונלי מהכנסייה הקתולית
  • מייקל סיריל קרייטון - ג'ו קרואלי, אחד מקורבנות ההתעללות המינית

הפקה וצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת ההתעללות המינית בילדים על ידי אנשי הכנסייה הקתולית הציתה את סקרנותם של המפיקים בלאי פאוסט וניקול רוקלין, כשחקרו על הנושא החליטו להפיק סרט שבמרכזו לא הפרשה עצמה אלא העיתונאים שחשפו אותה. ב-2009 הם החלו לרכוש את הזכויות ל"סיפורי החיים" של העיתונאים המעורבים בפרשה. בשלב הבא פנו לחברת ההפקה "Anonymous Content" שבהנהלת סטיב גולין ומייקל שוגר על מנת שתסייע להם במציאת תסריטאי ובמאי. ב-2011 נבחר טום מקארתי לבמאי הסרט וג'וש סינגר לתסריטאי, הם החלו לפתח את הסיפור, באמצעות שורה של ראיונות עם העיתונאים והעורכים הקשורים לפרשה, כשמקארתי הפך במהלך התהליך לשותף לכתיבת התסריט.[1]

צילומי הסרט החלו בספטמבר 2014 בבוסטון, ובוצעו בין השאר במערכת בוסטון גלוב, בפנוויי פארק ובספרייה הציבורית של בוסטון. כמו כן בוצעו צילומים באוניברסיטת מקמסטר שבהמילטון, קנדה ובכנסיית סיינט בזיל בטורונטו.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לשבחי מבקרי הקולנוע, וקיבל דירוג של 98% מקרב מבקרי הקולנוע הבכירים באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes. אן הורנדיי מהעיתון וושינגטון פוסט ציינה כי הסרט הצטרף לסרטים "כל אנשי הנשיא" ו"האזרח קיין" בפנתאון סרטי העיתונות. היא שיבחה את במאי הסרט טום מקארתי שהצליח להציג בסרטו את עולם העיתונות בצורה משכנעת ומדויקת עד הפרט האחרון.[2] ג'ו מורגנסטרן מוול סטריט ג'ורנל שיבח את עושרו ומורכבותו של הסרט, את אנסמבל השחקנים וציין שמדובר בסיפור מרגש, מלא בדמויות בלתי נשכחות.[3] פיטר טרוויס מרולינג סטון הילל את מקארתי על התסריט העשיר שכתב, ללא שמץ מ"השטויות ההוליוודיות", ואת צוות השחקנים שלדבריו לא יכול היה להיות טוב יותר או מחויב באופן מלא יותר.[4]

ולטר רובינסון, ראש צוות ספוטלייט שדמותו בסרט מגולמת על ידי מייקל קיטון, ציין כי הסרט הצליח לשקף בצורה אמינה ומדויקת את העבודה העיתונאית שנעשתה בפרשה.[5]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס אוסקר
פרסי גלובוס הזהב
פרסי באפט"א לקולנוע
פרסי אינדפנדנט ספיריט
  • זכייה בפרס רוברט אלטמן לאנסמבל הטוב ביותר
  • זכייה בפרס הסרט הטוב ביותר
  • זכייה בפרס התסריט הטוב ביותר - טום מקארתי, ג'וש סינגר
  • זכייה בפרס העריכה הטובה היותר - טום מקארדל
  • זכייה בפרס הבמאי הטוב ביותר - טום מקארתי
פרסי גילדת שחקני המסך
  • זכייה בפרס האנסמבל הטוב ביותר
  • מועמד לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר - רייצ'ל מקאדמס
פרסי גותאם מטעם איגוד המפיקים העצמאיים של ניו יורק
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בפאלם ספרינגס
  • פרס סוני בונו לטום מקארתי עבור החזון לסרט.[8]
פרסי מבקרי הקולנוע של ניו יורק
פרסי סטלייט
  • זכייה בפרס הסרט הטוב ביותר
  • זכייה בפרס הבמאי הטוב ביותר (טום מקארתי)
  • זכייה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר (טום מקארתי, ג'וש סינגר)
  • זכייה בפרס האנסמבל הטוב ביותר
  • מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר (מייקל קיטון)
  • מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר (מארק רופאלו)
  • מועמד לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר (רייצ'ל מקאדמס)
  • מועמד לפרס הפסקול הטוב ביותר (הווארד שור)
פרסי איגוד המבקרים האמריקני
  • זכייה בפרס הסרט הטוב ביותר
  • זכייה בפרס התסריט הטוב ביותר
פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של רשתות השידור (Critics' Choice Movie Awards)
  • זכייה בפרס הסרט הטוב ביותר
  • זכייה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר
  • פרס האנסמבל הטוב ביותר
  • מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר
  • מועמד לפרס העריכה הטובה ביותר
  • מועמד לפרס הפסקול הטוב ביותר
  • מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר (מארק רופאלו)
  • מועמד לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר (רייצ'ל מקאדמס)
פרס גילדת הכותבים של אמריקה
  • זכייה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספוטלייט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2014: בירדמן
פרס גות'הם לסרט הטוב ביותר
2015: ספוטלייט
הבא:
2016: אור ירח
הקודם:
2014: פוקס-קצ'ר
פרס גות'הם להוקרת אנסמבל
2015: ספוטלייט
הבא:
2016: אור ירח
הקודם:
2014: בירדמן
פרס סטלייט – הסרט הטוב ביותר
2015: ספוטלייט
הבא:
2016: לה לה לנד – סרט קולנוע
מנצ'סטר ליד הים – סרט עצמאי