כנסיית עמנואל
הכנסייה ברחוב בר הופמן ביפו, 2012 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבנה אדריכלי, כנסייה |
על שם | עמנו אל |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1904 |
תאריך פתיחה רשמי | 1904 |
חומרי בנייה | אבן חול |
סגנון אדריכלי | התחייה הגותית |
קואורדינטות | 32°03′24″N 34°45′45″E / 32.056627°N 34.762588°E |
אתר רשמי | |
כנסיית עמנואל (בגרמנית: Immanuelkirche) היא כנסייה לותרנית השוכנת ברח' בר הופמן מספר 15 במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, שנבנתה בשנת 1904. בכנסייה מתקיימים טקסים בעברית ובאנגלית במהלך סוף השבוע, ופעילויות נוספות כמו קונצרטים בעוגב לציבור ושיעורי תנ"ך בימים אחרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן הפינה לכנסייה הונחה ב-2 בנובמבר 1898 על ידי פרוטסטנטים מגרמניה ומשווייץ שגרו ביפו, ועל ידי מומרים מזרמים נוצריים אחרים, רובם מומרים מקרב הטמפלרים. המיסיונר פטר מצלר והברון הרוסי-גרמני פלטון פון אוסטינוב, מומר מהכנסייה הרוסית הפרבוסלבית לפרוטסטנטית ובעל בית המלון במושבה, תרמו למטרה זו את הקרקע ב-18 ביולי 1898[1]. הכוונה הייתה שהקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו יהיו נוכחים בטקס הנחת אבן הפינה, בעת מסעם בארץ ישראל ב-1898; אך בסופו של דבר הטקס התעכב במספר ימים והקיסר לא נכח בו. עם זאת הוא תרם מכספו את פעמון הכנסייה, לאחר שבניית המבנה נשלמה ב-1904. הכנסייה תוכננה על ידי האדריכלים ארנסט פוגט ופאול גרות, אך הפיקוח על הבנייה נעשה על ידי בנימין זנדל, בנו של האדריכל תיאודור זנדל. הכנסייה ננטשה במשך שנים אחדות. מאז שנת 1955 מנוהלת הכנסייה בידי המשלחת הכנסייתית הנורווגית בישראל, והמבנה חודש בין השנים 1977–1978.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה בנויה בסגנון ניאו גותי. היא ניכרת בצריח המחודד המשמש כמגדל פעמונים והניצב בצידה המערבי. היא עשויה מלבנים חומות ונושאת גג רעפים אדום. בכל קירותיה קבועים חלונות שבהם משולבים ויטראז'ים צבעוניים, מעשה ידיו של האמן הנורווגי ויקטור ספארה (Victor Sparre) ב-1977. מעל האולם תלוי יציע בצורת האות ר'. בצידו הצפוני של היציע מותקן העוגב אשר יוצר על ידי פאול אוט (Paul Ott) מגטינגן שבגרמניה בשנת 1977. בצידו המערבי של היציע מושבים נוספים לקהל, ומעליהם חלון עגול גדול המחולק לשבעה חלונות עגולים קטנים יותר. אלה ערוכים בצורת פרח ובחלון האמצעי נראות שתי ידיים שוככות מעל מנורה. ביתר החלונות נראים פרחים צבעוניים.
בקיר המזרחי של אולם הכנסייה קבוע אפסיס, ובו מזבח עץ פשוט הנושא המנורה. באפסיס שלושה חלונות מעוטרים בויטראז'ים, שכל אחד מייצג חלק אחר בשילוש הקדוש: בחלון השמאלי מתוארת לידת ישו, האל הבן. החלון האמצעי מסמל את אהבת האל האב, ונראית בו יד אלוהית על רקע לב אדום שהופך לטיפת דם ובמרכזה כתר קוצים בצורת מגן דוד, בדומה לזה שהושם בצליבת ישו. בחלון הימני נראים רוח הקודש ומלאכים כשהם מרחפים מעל "ירושלים החדשה", כפי שהיא מתוארת בספר חזון יוחנן. זו מתוארת עם 12 שערים ו-12 מגדלים, המסמלים את 12 השליחים ואת 12 שבטי ישראל. מתחת לחלונות קבוע הפסוק:
"כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם".
— הבשורה על-פי יוחנן ג' 16
בכל אחד מקירות הדרומי והצפוני קבועים שלושה חלונות, שהאמצעי שבהם גבוה יותר. בקיר הדרומי מתוארים פטרוס הקדוש מקים את תביטא מן המתים (שמאל), חלום פטרוס (אמצע) וטבילת קורנליוס הרומאי בעקבותיו (שמאל). בקיר הצפוני מתוארים יונה הנביא בבטן הדג (שמאל), חזרתם של תושבי נינוה בתשובה (אמצע) ויונה ישוב תחת העץ (מימין; ראו תמונה להלן).
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
החזית הצפונית ובסיסו של הצריח
-
הכיתוב באפסיס
-
היציע והחלון העגול בקיר המערבי
-
העוגב והחלון הימני בקיר הצפוני (יונה תחת העץ)
-
פטרוס מקים את תביטא מן המתים (שמאל), חלום פטרוס (אמצע) וטבילת קורנליוס הרומאי
-
לידת ישו (שמאל), יד אלוהית על רקע לב אדום שהופך לטיפת דם ובמרכזה כתר קוצים בצורת מגן דוד (מרכז), רוח הקודש (נצרות) ומלאכים כשהם מרחפים מעל "ירושלים החדשה" (ימין)
-
עוגב הכנסייה, 2023
-
עמדת האורגניסטית, 2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית עמנואל (באנגלית)
- מידע על העוגב בכנסייה באתר עמותת חובבי העוגב בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איל יעקב איזלר, "פטר מרטין מצלר (1907-1824): סיפורו של מיסיונר נוצרי בארץ-ישראל", חיפה: אוניברסיטת חיפה / המכון ע"ש גוטליב שומכר לחקר פעילות העולם הנוצרי בארץ-ישראל במאה ה-19, 1999, כרך 2, דף מג ודף 51. ISBN 965-7109-03-5
רחוב אורבך: (1) בית הבולשת הבריטית • (4) בית אקלי נורטון • (6) מלון ירושלים (מלון הפארק) • (8) בית עמנואל • (10) בית ידידות מיין |