אפריקה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|מפה=Africa (orthographic projection).svg |
|מפה=Africa (orthographic projection).svg |
||
|שטח=30,244,050 [[קמ"ר]] |
|שטח=30,244,050 [[קמ"ר]] |
||
|אוכלוסייה=כ-1, |
|אוכלוסייה=כ-1,032,532,974נפש (2011)<ref name="esa.un.org">[http://esa.un.org/unpp/ "World Population Prospects: The 2013 Revision"] United Nations (Department of Economic and Social Affairs, population division)</ref> |
||
|מספר מדינות=54 |
|מספר מדינות=54 |
||
|אזור זמן=[[UTC]]-1 עד UTC+4 |
|אזור זמן=[[UTC]]-1 עד UTC+4 |
||
| שורה 163: | שורה 163: | ||
* {{אנציקלופדיה ynet|אפריקה|8778|ODc3OF84MTUwMjIwNl8xNDg2ODcyMDAeq}} |
* {{אנציקלופדיה ynet|אפריקה|8778|ODc3OF84MTUwMjIwNl8xNDg2ODcyMDAeq}} |
||
[http://www.timeafrica.co.il/ זמן אפריקה ] |
* [http://www.timeafrica.co.il/ זמן אפריקה ] |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
גרסה מ־03:30, 7 ביוני 2013
.svg) | |
| שטח | 30,244,050 קמ"ר |
|---|---|
| אוכלוסייה | כ-1,032,532,974נפש (2011)[1] |
| מדינות | 54 (רשימה) |
| אזור זמן | UTC-1 עד UTC+4 |
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה. היבשת משתרעת על שטח של 30,244,050 קמ"ר (כולל האיים הסמוכים לה), שהם כ-20.4% משטח היבשה של כדור הארץ. באפריקה מתגוררים כמיליארד אנשים ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), שהם כ-14.72% מאוכלוסיית כדור הארץ. מצפון ליבשת נמצא הים התיכון, צפון מזרחה מוקף על ידי תעלת סואץ, ים סוף וחצי האי סיני, בדרום-מזרחה נמצא האוקיינוס ההודי, וממערבה של היבשת — האוקיינוס האטלנטי. אם אין מונים את הסהרה המערבית שהיא אזור שנוי במחלוקת, יש באפריקה 54 מדינות, כולל האי מדגסקר ועוד מספר איים שלרוב נחשבים לחלק מהיבשת.
רוב מוחלט של החוקרים כיום סובר שאפריקה היא מקום מוצאם האבולוציוני של ההומינינים, של סוג האדם ושל האנושות בת ימינו. ראיות לכך הן התגליות הרבות, בעיקר במזרחה ובדרומה של היבשת, של מאובני הומינינים קדומים מתקופות של עד 7 מיליון שנים לפני זמננו, כמו סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, ארדיפיתקוס רמידוס ומיני אוסטרלופיתקוס; של מאובני מיני אדם מתקופות של עד 2.5 מיליון שנה לפני זמננו, כמו הומו הביליס, הומו רודולפנסיס והומו ארגסטר; ואף מאובני האדם הנבון מתקופה של עד 200 אלף שנה לפני זמננו. גם תגליות גנטיות כמו חוה המיטוכונדרית ואדם כרומוזום Y תומכות במוצאה האפריקאי של האנושות.
אפריקה פרושה סביב קו המשווה ומכסה מגוון רחב של אזורי אקלים; זוהי היבשת היחידה המשתרעת מאזורי אקלים צפוני לאזורי אקלים דרומי.
גאוגרפיה
אפריקה היא הגדולה מהיבשות הנמצאות במחצית הדרומית של כדור הארץ. הים התיכון שמצפון ליבשת, מפריד בינה לבין אירופה. בעקבות בנייתה של תעלת סואץ בשלהי המאה ה-19, אשר הפרידה בין חצי האי סיני לבין מצרים, היא אינה מחוברת באופן ישיר אל יבשת אסיה בצפון-מזרח. מהנקודה הצפונית ביותר באפריקה, ראס בן סאקה שבתוניסיה, ועד לנקודה הדרומית ביותר, כף אגוליאש שבדרום אפריקה, מפרידים כ-8,000 ק"מ. המרחק מקאפ-ור, הנקודה המערבית ביותר ביבשת, ועד הנקודה המזרחית ביותר, חאפון (Hafun) שבסומליה, הוא בערך 7,400 ק"מ. אורכו של קו החוף הוא בערך 26,000 ק"מ.
המדינה הגדולה ביותר באפריקה היא אלג'יריה, בעוד הקטנה ביותר היא סיישל, ארכיפלג בקרבת חופה המזרחי של היבשת. המדינה הקטנה ביותר השייכת ליבשת המרכזית, כלומר כזו שאינה אי, היא גמביה.
לפי הרומאים הקדומים, אפריקה שוכנת ממערב למצרים, בעוד שב"אסיה" כוונתם הייתה לאסיה הקטנה (אנטוליה) ואיים ממזרחה. בין שתי המדינות הללו נמתח קו ברור, על-פי הגאוגרף תלמי. כך הגדיר את הגבול בין היבשות אפריקה ואסיה בתעלת סואץ ובים האדום. רק מאוחר יותר הבינו האירופים את גודלן של שתי היבשות הללו.
מבחינה גאולוגית, אפריקה כוללת גם את חצי האי ערב. הרי זגרוס שבאיראן ורמת אנטוליה שבטורקיה מסמנים את מקום ההתנגשות בין הלוח האפריקאי לבין הלוח האירו-אסיאתי, שעליהם נמצאות אפריקה ואסיה.
אקלים
האקלים באפריקה נע בין אקלים טרופי לבין אקלים תת-ארקטי - בפסגות הגבוהות ביותר. המחצית הצפונית של היבשת היא בעיקרה מדברית וצחיחה, בעוד שהחלק הדרומי של היבשת כולל הן אזורי סוואנה והן אזורי יערות גשם. בין שני סוגי האקלים האלה קיים דפוס של אקלים המאפיין את הערבה.
אקולוגיה
ערך מורחב – מי שתייה באפריקה
באפריקה מתרחש בירוא יערות בקצב כפול מכל אזור אחר בעולם, כך לפי ה-UNEP (United Nations Environment Programme). מקורות אחרים טוענים כי בירוא היערות באפריקה מחה כבר קרוב ל-90% מהיערות של מערב אפריקה. מאז הגעת בני האדם למדגסקר, לפני כ-2000 שנים, איבד האי יותר מ-90% מעציו המקוריים.
היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של אפריקה
על פי הדעה המקובלת כיום במחקר האבולוציה של האדם, מקור המין האנושי (הומו סאפיינס) הוא במזרח אפריקה.
ההיסטוריה של חלקה הצפוני של היבשת קשור בעיקר בהתפתחויות שהתרחשו באסיה ובאירופה. אזור זה הצמיח בהעת העתיקה מספר ממלכות וישויות אחרות, שהגיעו לרמת פיתוח גבוהה מאוד, כגון מצרים העתיקה וקרתגו. לעומת זאת ההיסטוריה של חלקה הדרומי של היבשת, מעבר למדבר סהרה, התרחשה במנותק מההיסטוריה של שאר חלקי העולם. בניגוד לצפון אזור זה הצמיח בעיקר חברות שבטיות, כגון הבנטו והבושמנים.
בשנים שלאחר מכן, במאות הראשונות שלפני הספירה, נכבשה צפונה של היבשת בתחילה בידי יוון ולאחר מכן בידי ורומא. אלה שירשו באזור את הנצרות והרחיקה את הפוליתאיזם לפנים היבשת. אך דת זו לא נשארה לשליטת האזור לאורך זמן, וכבר כמה מאות שנים לאחר מכן (המאות ה-6 וה-7), נכבש האזור בידי האימפריה המוסלמית, והאסלאם הפך לדת השלטת באזור עד ימינו אלה. ימים אלו היו ימים של פריחה תרבותית באזור, אך עד מהרה, עם התמוטטותה של האימפריה המוסלמית, הוא שקע לסכסוכים בין שושלות מוסלמיות על השליטה באזור. עם זאת, אפריקה שמדרום לסהרה, נשארה נחשלת מבחינה כלכלית ותרבותית, ומנותקת משאר העולם. תחת זאת, האזור כן הצליח להצמיח מספר ממלכות עצמאיות.
כאלף שנה לאחר כיבוש האזור בידי האימפריה המוסלמית, במהלך המאות ה-16 וה-17, אוחד רוב האזור שוב לידי ישות מדינית אחת תחת האימפריה העות'מאנית. בינתיים החלו האימפריות האירופאיות לבחוש בנעשה באפריקה שמדרום לסהרה, שכמו תמיד סבלה מריק שלטוני. בתחילה עשו זאת הפורטוגזים, לאחר מכן הצרפתים, האנגלים וההולנדים, ולבסוף הצטרפו גם הגרמנים, הבלגים, האיטלקים והספרדים. מעצמות אלו בתחילה חקרו את היבשת, לאחר מכן שלחו מיסיונרים ומתיישבים, ולבסוף כבשו את האזור. עד סוף המאה ה-19, כבר כל היבשת למעט אתיופיה וליבריה, הייתה תחת שלטון זר, בין אם אירופאי או עות'מאני. השלטון הזר ניצל את משאבי היבשת לצרכיו. הוא לסחר ברבים מאנשי היבשת כעבדים, וביצע כרייה ענפה של משאבי הטבע ביבשת. עם זאת, הוא גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה.
במהלך המאה ה-20, החל תהליך נרחב יותר ויותר של דה-קולוניזציה. רבים במערב החלו למאוס באימפריאליזם, ותנועות לאומיות רבות קמו ברחבי היבשת. בשתי מלחמות העולם לחמו מדינות אירופה ברחבי היבשת, בעיקר בחלקה הצפוני, ובעשורים שלאחר מכן, החלו להשתחרר רוב ארצות היבשת מהשלטון האירופאי.
הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שמדינות במרכז אפריקה ובדרומה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית וצרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב אפריקה ודרומה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שקבעו האירופים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.
מדיניות ממשלתית כושלת, שחיתות פוליטית ומקרי בצורת קשים, הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת מזון ומים, ומקרי רעב המוני אינם נדירים. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות מגיפות המוניות, בשל תנאי תברואה גרועים, היעדר חיסונים ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת נגיף ה-HIV, המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה ממחלת האיידס.
פוליטיקה
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי.
מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הידרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ומשטרים דיקטטוריים. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בין תחילת שנות השישים לסוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.
רבים ממנהיגי אפריקה בעידן הפוסטקולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, מבטלים את החוקה ומפזרים את הפרלמנט בארצם.
כמו כן, רבים השתמשו בכוחם כדי להחיות מחדש יריבויות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת משטר צבאי.
למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים כי לאפריקה תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתרחבת, על אף שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים.
ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, התערבו בלחימה שש מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו (ראו: מלחמת קונגו השנייה). ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין מדינות היבשת. ב-2009 הוקם שוק משותף אפריקאי שהמדינות החברות בו הן טנזניה, קניה, אוגנדה, בורונדי ורואנדה. המדינות הדמוקרטיות ביותר ביבשת הן דרום אפריקה, קניה, מאלי, גאנה וסנגל.
כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת אפריקה
כלכלת אפריקה מבוססת בעיקר על חקלאות ובאופן מועט יותר גם על תעשייה, כרייה וקידוח, ייצור, השקעות ובנקאות, ותקשורת וטכנולוגיות מידע. אפריקה היא ללא ספק הענייה ביבשות העולם מכל בחינה. עם זאת, אזורים שונים ביבשת (כגון אפריקה הדרומית ומפרץ גינאה), חוו התפתחות כלכלית מהירה ומרשימה במהלך השנים האחרונות. מתוך 187 מדינות הנסקרת בדו"ח של האו"ם על מדד הפיתוח האנושי 2011, 30 המדינות בתחתית הרשימה, כולן אפריקניות, מלבד שלוש. כל זה, נובע במידה רבה מההיסטוריה הסוערת שלה. היסטוריה זו הייתה כרוכה בחוסר יציבות נרחב לצד סכסוכים ומלחמות בקנה מדיה נרחב אף הם; ולזה, יש להוסיף את רמת השחיתות הגבוהה.[2]
אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של קיפאון ואף שקיעה, במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, הכוללות תוחלת חיים נמוכה, אלימות ואי-יציבות. לאורך שנים הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלקם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.
תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפסית. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות המדינות המתועשות באפריקה, בטענה שהן מנציחות את העוני ביבשת על ידי יצירת חובות ענק נושאי ריבית, שהמדינות אינן יכולות לעמוד בהן.
דמוגרפיה
באפריקה חיים כמיליארד תושבים. שיעור גידול האוכלוסייה באפריקה הוא הגבוה בעולם: מעל 2% בשנה. הסיבה אינה הגירה חיובית, שכמעט ואינה קיימת באפריקה, אלא שיעור ילודה גבוה במיוחד. מספר השבטים והקבוצות האתניות באפריקה הוא הגדול בעולם: כ-200 שבטים שונים בכל מדינה, בממוצע, אך רק שבטים מעטים הם גדולים.
היריבות הבין-שבטית באפריקה היא עזה, ומניעה מלחמות עקובות מדם. מדינות אפריקה אינן מאורגנות בצורה אתנית, עובדה המחריפה את המאבקים. השבטים השונים נחלקים לקבוצות גדולות כמו הבנטו, הנילוטים, הפיגמים, הכושיתים, הסודנים התיכוניים, הסודנים המזרחיים, הסודנים מערביים, המלגשים וההוטנטוטים. שבטי הנילוטים הגדולים הם האוסה, אקאן, וולוף, איבו ופולה (פולאני). שבטי הבנטו הגדולים הם קונגו, לובה, מונגו, טונגה, מקואה, שונה וזולו. שבטי הכושיתים הגדולים הם טיגריאנים, אמהרים, אורומו, סומאלי וסידמו. ישנם עוד שבטים רבים נוספים. ישנן מדינות שאין בהן קבוצת שבטים שולטת או שבט שולט (כמו צ'אד), ישנן כאלו שיש בהן קבוצת שבטים שולטת אך אין שבט שולט יחיד (כמו טנזניה), יש מדינות שבהן שבט שולט (בוטסואנה), ויש מדינות שבהן כמה שבטים גדולים ועוד רבים קטנים (ניגריה). גם הדת באפריקה מובילה לסכסוכים רבים בין המוסלמים בצפון לנוצרים בדרום ובמרכז, ובין האמונות העממיות שמפוזרות בכל היבשת. כך למשל ניגריה, שיש בה מוסלמים בצפון, נוצרים בדרום ואזור מעורב במרכז, המוסיפים על הסכסוך החריף בין השבטים.
מדינות אפריקה
- ערך מורחב – מדינות אפריקה
-
-
הר הקילימנג'רו, טנזניה. -
-
-
-
ראו גם
|
ספר: מדינות וטריטוריות באפריקה |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "World Population Prospects: The 2013 Revision" United Nations (Department of Economic and Social Affairs, population division)
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
| יבשות ואזורים בכדור הארץ | |
|---|---|
| |
| יבשות קדומות: רודיניה • פנגיאה • לאוראסיה • גונדוונה • לאורנטיה |
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
_political.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link GA