שובבי"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:57, 15 ביוני 2017

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת אל תוך חודש אדר א' ונקראת שובבי"ם ת"ת על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה, תצוה.

בעבר רווח מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. כן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור.^[1]

מקור התענית

המקור הראשון לתענית בימי השובבי"ם הוא מעדות של הרב יוסף אוסטרייכר שהעיד שהמנהג באוסטרייך להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות בכל יום חמישי, בפרשיות אלו. הרב אוסטרייכר העיד כי רבו, בעל תרומת הדשן, היה צם בימים אלו.^[2] גם בספר המנהגים לר' יצחק טירנא נכתב שנוהגים להתענות ביום חמישי בכל שבוע בימי השובבי"ם בשנים מעוברות.^[3] מנהג זה הובא בספר מגן אברהם על השולחן ערוך.^[4]

תקופת השובבי"ם בקבלה

על פי הקבלה, תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: שמות – תיקון שישים ריבוא; וארא – תיקון נידה; בא – תיקון "גויה"; בשלח – תיקון כעס; יתרו – תיקון גאווה; משפטים – תיקון כיבוד אב ואם.

לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על הוצאת זרע לבטלה יש לצום פ"ד תעניות, על רצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).^[5] בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, המקובל הרב דוד בצרי)^[^{דרוש מקור]} וחכמי ישיבת המקובלים שער השמים, אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק תענית דיבור, כפי שהנהיג בייחוד הגר"א).

ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לחטא עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "עננו" של הרש"ש. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי השליח ציבור). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.

תקופת השובבי"ם בחסידות

בתנועת החסידות נהוג להמעיט בהיבט הקבלי והמעשי של הצום, מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד והתפילה ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו בחסידות ערלוי) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון לחודש אלול) היא חסידות סאטמר וכן חסידות סלונים, שלרבה הראשון, רבי אברהם וינברג, מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת חסידות סלונים (ישיבת בית אברהם) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.

לימוד הלכות טהרה

בשנים האחרונות קמה תנועה רחבה ללימוד הלכות טהרת המשפחה בימי השובבי"ם. מדי שנה בתקופה זו, מפעל השובבי"ם העולמי מסדר ומפרסם שיעורים ברחבי העולם. הלימוד מתמקד בחזרה על הלכות נידה שבשולחן ערוך יורה דעה חלק ב', הלכות הרלוונטיות לימינו אנו ולכן יש צורך לחזור עליהן מפעם לפעם. בעקבות היוזמה משתתפים בשיעורים אלו למעלה מ-50,000 איש^[6].

קישורים חיצוניים

הרב אשר זעליג מרגליות על שובבי"ם סרטון ביוטיוב
תיקון היסוד של הבן איש חי להורדה
סרט על תיקון שובבי"ם בגבעת שמואל בהשתתפות הרב דוד בצרי, מאתר ערוץ ראש הגבעה
מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן
מדור ימי השובבי"ם באתר ערוץ מאיר

הערות שוליים

^ צום שובבים ותענית דיבור, דבר, 17 בפברואר 1961
^ לקט יושר עמוד 116
^ הגהות מנהגים פורים אות י'
^ סימן תרפה בהקדמה
^ צפורן שמיר
^ מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן

תבנית:הלכה

[1] צום שובבים ותענית דיבור, דבר, 17 בפברואר 1961

[2] לקט יושר עמוד 116

[3] הגהות מנהגים פורים אות י'

[4] סימן תרפה בהקדמה

[5] צפורן שמיר

[6] מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שובבי"ם''' הוא ביטוי המורכב מ[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שש [[פרשת השבוע|פרשות השבוע]] הראשונות שב[[שמות|ספר שמות]]: [[פרשת שמות|שמות]], [[פרשת וארא|וארא]], [[פרשת בא|בא]], [[פרשת בשלח|בשלח]], [[פרשת יתרו|יתרו]] ו[[פרשת משפטים|משפטים]]. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[תורה]] את הפרשות הללו. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי [[חנוכה]] ומסתיימת לקראת ראש חודש [[אדר]]. ב[[שנה מעוברת]] תקופה זו מתארכת אל תוך חודש [[אדר א']] ונקראת '''שובבי"ם ת"ת''' על שם שתי הפרשות הבאות: [[פרשת תרומה|תרומה]] ו[[פרשת תצוה|תצוה]].
+'''שובבי"ם''' הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש ה[[פרשת השבוע|פרשות]] הראשונות ב[[שמות|ספר שמות]]: [[פרשת שמות|'''ש'''מות]], [[פרשת וארא|'''ו'''ארא]], [[פרשת בא|'''ב'''א]], [[פרשת בשלח|'''ב'''שלח]], [[פרשת יתרו|'''י'''תרו]], [[פרשת משפטים|'''מ'''שפטים]]. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי [[חנוכה]] ומסתיימת לקראת ראש חודש [[אדר]]. ב[[שנה מעוברת]] תקופה זו מתארכת אל תוך חודש [[אדר א']] ונקראת '''שובבי"ם ת"ת''' על שם שתי הפרשות הבאות: [[פרשת תרומה|'''ת'''רומה]], [[פרשת תצוה|'''ת'''צוה]].
 בעבר רווח מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. כן קיים מנהג לקיים בימים אלו [[תענית דיבור]].{{הערה|{{דבר||צום שובבים ותענית דיבור|1961/02/17|00317}}}}
-== היסטוריה ==
+== מקור התענית ==
-המקור הראשון לתענית בימי השובבים הוא מעדות של הרב [[יוסף אוסטרייכר]] שהעיד שהמנהג [[אוסטריה|באוסטרייך]] להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות כל יום חמישי, בפרשיות אלו. ועל רבו בעל [[תרומת הדשן]], העיד שהיה צם בימים אלו.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&st=&pgnum=116 לקט יושר עמוד 116]}}
+המקור הראשון לתענית בימי השובבי"ם הוא מעדות של הרב [[יוסף אוסטרייכר]] שהעיד שהמנהג ב[[אוסטריה|אוסטרייך]] להתענות ב[[שנה מעוברת]] שמונה תעניות בכל [[יום חמישי]], בפרשיות אלו. הרב אוסטרייכר העיד כי רבו, בעל [[תרומת הדשן]], היה צם בימים אלו.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&st=&pgnum=116 לקט יושר עמוד 116]}} גם בספר המנהגים לר' [[יצחק אייזיק מטירנא|יצחק טירנא]] נכתב שנוהגים להתענות ביום חמישי בכל שבוע בימי השובבי"ם בשנים מעוברות.{{הערה|הגהות מנהגים פורים אות י'}} מנהג זה הובא בספר [[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]] על השולחן ערוך.{{הערה|סימן תרפה בהקדמה}}
+==תקופת השובבי"ם בקבלה==
-גם בספר המנהגים לר' [[יצחק אייזיק מטירנא|יצחק טירנא]] כתב שנוהגים להתענות כל שבוע תענית אחת ביום חמישי בימי השובבים בשנים מעוברות. [הגהות מנהגים פורים אות י']
+על פי ה[[קבלה]], תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: [[פרשת שמות|שמות]] – תיקון [[שישים ריבוא]]; [[פרשת וארא|וארא]] – תיקון [[נידה]]; [[פרשת בא|בא]] – תיקון "גויה"; [[פרשת בשלח|בשלח]] – תיקון [[כעס]]; [[פרשת יתרו|יתרו]] – תיקון [[גאווה]]; [[פרשת משפטים|משפטים]] – תיקון [[כיבוד אב ואם]].
+לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובל]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
-מנהג זה הובא בספר [[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]] על השולחן ערוך [סימן תרפה בהקדמה].
+ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
-==תקופת השובבי"ם ב[[קבלה]]==
-תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד{{דרוש מקור}} יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון [[שישים ריבוא]], תיקון [[נידה]], תיקון "גויה", תיקון [[כעס]] ו[[גאוה]], תיקון [[כיבוד אב ואם]] בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
-כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובל]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
 ==תקופת השובבי"ם בחסידות==
-ב[[תנועת החסידות]] נהוג להמעיט פחות באספקט הקבלי והמעשי של הצום המחליש, זאת מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד וה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו ב[[חסידות ערלוי]]) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון ל[[חודש אלול]]) היא [[חסידות סאטמר]] וכן [[חסידות סלונים]], של[[אדמו"ר|רבה]] הראשון, רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם וינברג]], מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת [[חסידות סלונים]] ([[ישיבת בית אברהם]]) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.
+ב[[תנועת החסידות]] נהוג להמעיט בהיבט הקבלי והמעשי של הצום, מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד וה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו ב[[חסידות ערלוי]]) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון ל[[חודש אלול]]) היא [[חסידות סאטמר]] וכן [[חסידות סלונים]], של[[אדמו"ר|רבה]] הראשון, רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם וינברג]], מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת [[חסידות סלונים]] ([[ישיבת בית אברהם]]) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.
-== לימוד הלכות טהרה בימי השובבי"ם ==
+== לימוד הלכות טהרה ==
-בשנים האחרונות יש תנועה רחבה בימי השובבי"ם לחזור על [[טהרת המשפחה|הלכות נידה]] שב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] חלק ב' (נקראת גם כן הלכות טהרה), הלכות אלו נוגעים למעשה ולכן יש צורך לחזור עליהם מפעם לפעם. מפעל השובבי"ם העולמי שע"י ארגון שיעורי תורה המציאו יוזמה לעודד את החזרה על הלכות אלו בימי השובב"ים מדי שנה, הם מסדרים שיעורים ומפרסמים מודעות ברחבי העולם עם סדרי השיעורים, בעקבות יוזמה זו משתתפים למעלה מ – 50,000 איש{{הערה|[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1289 מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן]}} בשיעורים אלו.
+בשנים האחרונות קמה תנועה רחבה ללימוד הלכות [[טהרת המשפחה]] בימי השובבי"ם. מדי שנה בתקופה זו, מפעל השובבי"ם העולמי מסדר ומפרסם שיעורים ברחבי העולם. הלימוד מתמקד בחזרה על הלכות [[נידה]] שב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] חלק ב', הלכות הרלוונטיות לימינו אנו ולכן יש צורך לחזור עליהן מפעם לפעם. בעקבות היוזמה משתתפים בשיעורים אלו למעלה מ-50,000 איש{{הערה|[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1289 מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן]}}.
 ==קישורים חיצוניים==