שלום עכשיו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:00, 7 בפברואר 2010

קובץ:Shalom achshav.jpg

הלוגו והסטיקר של "שלום עכשיו"

הפגנת "שלום עכשיו" בחברון, לציון "40 שנה לכיבוש"

שלום עכשיו היא תנועת שמאל בישראל, המגדירה את מטרתה כ"שכנוע דעת הקהל בישראל ושכנוע ממשלות ישראל, בצורך ובאפשרות להשגת שלום צודק ופיוס היסטורי עם העם הפלסטיני ועם מדינות ערב השכנות - וזאת בתמורה לפשרה טריטוריאלית ועל יסוד העיקרון של שטחים תמורת שלום" (מאתר התנועה).

"שלום עכשיו" נוסדה בעקבות ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל, התפרסמה בפעילותה נגד מלחמת לבנון, וכעשור לאחר מכן הייתה פעילה בעד תהליך אוסלו. בנוסף התנועה מקיימת מאבק הסברתי ומשפטי נגד ההתנחלויות והרחבתן. מספר מפעיליה השתלבו בפוליטיקה, במפלגות שונות, והגיעו לעמדות השפעה.

היסטוריה

ייסוד התנועה

בשנת 1978, בעקבות ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל, פנו 348 חיילים וקצינים במילואים לראש הממשלה מנחם בגין, בקריאה שיחתור לשלום עם מצרים ויעדיף את השגת השלום על פני קיום יישובים מעבר לקו הירוק. בעקבות מכתב זה, שנודע בשם "מכתב הקצינים", הוקמה תנועת "שלום עכשיו", לפעולה לגיוס תמיכה ציבורית ב"תהליך השלום", גם במחיר של ויתור על שטחים. בהפגנה שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל (שמה של כיכר רבין באותה עת) קראו המשתתפים לראש הממשלה, מנחם בגין, להגיע לשלום עם מצרים בתמורה להחזרת סיני. את הלוגו המפורסם של "שלום עכשיו", המשלב בין "אות קורן" לגופן "חיים", יצר הגרפיקאי דוד טרטקובר. ‏‏^[1]

מלחמת לבנון

את עיקר פרסומה וכניסתה לתודעה הלאומית השיגה שלום עכשיו במהלך מלחמת לבנון. שלום עכשיו הפכה לתנועת מחאה שפעילותה זכתה להדים רבים בציבור. במהלך 1984-1982 קראה התנועה ליציאת צה"ל מלבנון וקיימה פעילויות מחאה נגד המלחמה. שיאה של פעילות זו היה בהפגנת ה-"ארבע מאות אלף" שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל ב-25 בספטמבר, בדרישה להקים ועדת חקירה לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה.

אירוע מכונן בהתנגדות לפעילות הממשלה ותוצאותיה אירע בהפגנת התנועה שנערכה בירושלים ב-10 בפברואר 1983, שבמהלכה השליך איש הימין, יונה אברושמי, רימון יד לעבר המפגינים. אחד המפגינים, אמיל גרינצווייג, נהרג ואחדים נפצעו, בהם אברהם בורג ויובל שטייניץ. ‏‏^[2]

שנות השמונים המאוחרות ושנות התשעים

בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים קראה "שלום עכשיו" להכיר באש"ף כנציג הלאומי של העם הפלסטיני. התנועה תבעה ניהול משא ומתן עם ההנהגה הפלסטינית להשגת הסדר שיסיים את השליטה הישראלית בשטחים. לאורך כל שנות קיומה נאבקה התנועה בהתנחלויות, שבהן ראתה מכשול לשלום.

הסכמי אוסלו מהווים ציון דרך בפעילות התנועה, שצידדה בהתלהבות בממשלת יצחק רבין, והתנגדה מאוחר יותר לממשלת נתניהו שהסתייגה מהם.

אינתיפדת אל אקצה והשלכותיה

בתקופה זו התמקדה "שלום עכשיו" בעיקר במעקב אחרי הבנייה בהתנחלויות. מאבקה של שלום עכשיו נגד ההתנחלויות, שכלל מאבקים משפטיים ופרסום נתונים על הרחבת הבנייה בהתנחלויות ועל הקמת מאחזים, הפך אותה לשנואה בקרב המתנחלים.

במהלך 2003 פורסמו יוזמות חדשות, שנועדו להביא לסוף הסכסוך, בדמותם של "המפקד הלאומי" ו"יוזמת ז'נבה", אשר זכו לתמיכת התנועה.

ב-2003 פורסם "מכתב הטייסים" ובו קריאה לסרבנות לבצע סיכול ממוקד. שלום עכשיו גינתה את הוקעת החותמים ומכתב הסרבנות, וטענה שהסיכולים הממוקדים הם בלתי מוסריים. ‏‏^[3]

תוכנית ההתנתקות

בשנת 2004 הכריז אריאל שרון על תוכנית ההתנתקות שזכתה אף היא לתמיכתה של "שלום עכשיו", שארגנה מספר הפגנות תמיכה בתוכנית.

בחודש מאי 2004, לקחה "שלום עכשיו", במסגרת "מטה הרוב", חלק בארגון הפגנה הקוראת ליציאה מעזה בה השתתפו בין 100,000 ל-150,000, הפגנה שהתקיימה בצל נפילתם של 13 חיילים בשני אסונות התפוצצות הנגמ"שים ברצועת עזה בשבוע שקדם לה.

בדצמבר 2004 יצאה במבצע של החתמת אנשי מילואים המוכנים להחליף את הסרבנים לפנות התנחלויות כחלק מתוכנית ההתנתקות.‏‏^[4] ב־19 במרץ 2005, לקחה "שלום עכשיו", במסגרת "מטה הרוב", חלק בארגון הפגנה נוספת הקוראת ליציאה מעזה. בהפגנה נכחו 10,000 מפגינים. בהפגנה דיבר מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, על נכונות תנועתו להתגייס למאבק. ‏‏^[5]

ביוני 2005, בעקבות מבצע הסרט הכתום של מועצת יש"ע (שמסמל את ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות), יצאה "שלום עכשיו" בקמפיין לחלוקת סרטי-בד כחולים, לתמיכה ביציאה מרצועת עזה. במקביל יצא המפקד הלאומי במבצע חלוקת סרטים בצבעי כחול-לבן. שני הקמפיינים לא זכו להצלחה כמו הסרטים הכתומים ‏‏^[6], אולם כשבועיים לפני ביצוע התוכנית כ-57% מהציבור היהודי בישראל תמך בה ולבסוף יצאה התוכנית לפועל.

הפינוי בעמונה

כחלק מהמעקב של התנועה אחרי בנייה בלתי חוקית במאחזים והתנחלויות ביש"ע הגישה שלום עכשיו ב-3 ביולי 2005 עתירה לבג"ץ, אשר דרשה את ביצוע צו ההריסה שהוצא כנגד בתים במאחז עמונה, הסמוך להתנחלות עפרה, כיון שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים^[7]. בג"ץ קיבל את העתירה. ב-1 בפברואר 2006 נכנסו כוחות יס"מ, משטרה וצבא ליישוב, ולאחר מאבק קשה, אלים ומתוקשר, נהרסו 9 הבתים שעליהם הוגשה העתירה.

מלחמת לבנון השניה

מפגיני "שלום עכשיו" בהפגנה מול משרד הביטחון בתל אביב כנגד החרפת המלחמה בלבנון ב-10 באוגוסט 2006

עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, רבים מאנשי התנועה תמכו בעמדת ממשלת ישראל ובתגובתה הצבאית נגד חזבאללה על רקע חטיפת החיילים וירי הקטיושות המאסיבי כלפי יישובים אזרחיים שביצע הארגון עם פרוץ הקרבות ב-12 ביולי 2006. עם זאת, עם התמשכות המלחמה החלו ויכוחים בתנועה לגבי העמדה אשר עליה להמשיך ולהציג. חלקים בתנועה טענו כי התנגדות למלחמה תקבע את התנועה בתודעה הישראלית כפציפיסטית וככזו התומכת באופן עקבי בצד המתנגד למדינת ישראל. חוגים אחרים בתנועה, טענו כי על התנועה להתנגד למלחמה - חלקם מחשש להסתבכות ישראלית נוספת בלבנון, וחלקם משום שחשבו שהתקפות חזבאללה לא הצדיקו פעולות נגד בסדר גודל כזה.^[^{דרוש מקור]}

רק לקראת סופה של המלחמה, כאשר הסתמנה האפשרות לפעילות קרקעית נרחבת בלבנון יצאה התנועה רשמית בעמדה כנגד המלחמה, ויחד עם מרצ קיימה ב-10 באוגוסט הפגנה נגד המלחמה מול משרד הביטחון.

עם תום המלחמה החלה שלום עכשיו בקמפיין למען הסכם מדיני עם סוריה תמורת נסיגה מלאה מרמת הגולן תחת הסיסמה: "אסד מחכה לאולמרט". בין השאר תלו את דגלי סוריה וישראל בירושלים. ‏‏^[8]

פעילות מחאה כנגד התנחלויות

דף הבית של אתר "שלום עכשיו" (2 במרץ 2006)

פעילות מרכזית של "שלום עכשיו" היא מעקב אחרי ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון ופרסום נתונים על שינויים החלים בהן. בראש צוות מעקב ההתנחלויות עמד דרור אטקס עד שהוחלף בשנת 2007 בידי חגית עופרן. פעילות הצוות כוללת:

מעקב בשטח ובאמצעות תצלומי לווין וצילומי אוויר על הרחבת ההתנחלויות.
פרסום מידע לציבור ולמקבלי ההחלטות בישראל ובעולם (הממשל האמריקאי מסתמך לעתים קרובות על נתוני שלום עכשיו כדי להחליט האם ישראל עומדת בהתחייבות להקפיא את ההתנחלויות).
הגשת עתירות לבג"ץ במטרה לחייב את המדינה לפנות מאחזים יהודיים ביהודה ושומרון. בין השאר, הגישה התנועה את הבג"ץ שהוביל לפינוי תשעה בתי הקבע במאחז עמונה.

כמו כן, ממשיכה התנועה בפעילות שטח לתמיכה בפינוי ההתנחלויות, באמצעות נוכחות בצמתים, דוכני רחוב ומשמרות מחאה.

בנובמבר 2006 פרסמה "שלום עכשיו" דו"ח בשם "עבירה גוררת עבירה" המתבסס על נתוני המנהל האזרחי, הטוען שכ-40% מהשטח עליו שוכנות ההתנחלויות הוא אדמות פרטיות של פלסטינים, וכי בכ-80% מההתנחלויות יש שטחים כאלה, לפחות באופן חלקי [4]. המנהל האזרחי סיפק נתונים אלה לאחר פנייה של "שלום עכשיו" לבג"ץ. לאחר הפרסום, טען המנהל האזרחי שהנתונים אינם מעודכנים, וסיפק ל"שלום עכשיו" קובצי נתונים חדשים. מהדו"ח המעודכן, שפורסם במרץ 2007, עולה כי לטענת "שלום עכשיו" 32% מהשטח עליו שוכנות ההתנחלויות הוא אדמות פרטיות של פלסטינים. על פי "שלום עכשיו", שיעור הקרקע היהודית הפרטית בתחום ההתנחלויות הוא אפסי. בתגובה, המנהל האזרחי טען כי התנועה "מציגה תמונה שאינה משקפת את המציאות, וכי חרף הבהרה מפורשת, ממשיכה התנועה לסמן יישובים שהוקמו במקרקעין בבעלות ישראלים כיישובים הנמצאים על קרקע פרטית פלסטינית, דבר שמביא להצגת תמונה עובדתית מוטעית מהיסוד". ‏‏^[9], עיקר ההבדל נובע מהגדרת בעלות הקרקע של מעלה אדומים.

תביעות כנגד שלום עכשיו

בעקבות המאבק של "שלום עכשיו" בהתנחלויות ובמתנחלים, ייחסו לה מתנגדיה שנאה, התנכלות והסתה כנגד המתנחלים. ‏‏^[10]

כנגד שלום עכשיו הוגשו מספר תביעות בגין לשון הרע, בעקבות דו"חות שפרסמה באתרה ובאמצעי התקשורת כנגד המתנחלים. אריה קניג, יו"ר הקרן לאדמות ישראל תבע את "שלום עכשיו" עקב "הפצת שקרים והכפשתו באתר האינטרנט של שלום עכשיו". ב-5 במאי 2007 התקבלה התביעה בבית משפט השלום בירושלים בהעדר ההגנה, ו"שלום עכשיו" חויבה לפצות את אריה קניג בסך 58,000 ש"ח.[5] שלום עכשיו ערערה על הפסיקה בטענה שהיא אינה גוף המוכר מבחינה משפטית ולכן אין אפשרות לחייב אותה. הטענה התקבלה ופסק הדין בוטל[6].

ב-11 בדצמבר 2008 בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד בבית משפט השלום בירושלים, שילמו "שלום עכשיו", אטקס ועופרן, פיצויים בסך 20,000 ש"ח ל"עמותה לגאולת קרקע" ופרסמו התנצלות פומבית בעקבות ליקוי חלקי בדו"ח "עבירה גוררת עבירה" בחלק שבו טענו שחלק מאדמות ההתנחלות רבבה הן אדמות פלסטיניות פרטיות גזולות.[7] ‏‏^[11]

מבנה התנועה

תנועת "שלום עכשיו" מנוהלת על ידי העמותה "שע"ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים"^[12]. בעתירות לבג"ץ היא מזדהה כ"תנועת "שלום עכשיו"- ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים", כ"תנועת "שלום עכשיו"- ש.ע.ל."^[13] או כ"שלום עכשיו - שעל מפעלים חינוכיים"^[14]. בראש התנועה עומד מזכ"ל, ומדיניותה נקבעת על ידי מזכירות התנועה. "שעל מפעלים חנוכיים" רשומה אצל רשם העמותות כעמותה שמטרתה "פעילות חינוכית על ידי פרסום חומר הסברה, כינוס אסיפות הסברה, פרסום מודעות בעיתונים, ובכל דרך אחרת שיש בה כדי להשפיע על חינוכו של הנוער בפרט ושל הציבור בכלל".

שלום עכשיו מגייסת תרומות מהציבור ולתנועה אגודות ידידים ברחבי העולם ‏‏^[15]. חלק מתקציב שלום עכשיו מקורו באיחוד האירופי ובממשלות זרות^[16]. מבקריה טוענים כי אין זה ראוי כי תנועה פוליטית תקבל מימון מממשלות זרות^[17], ואחרים גורסים שישראל צריכה לחוקק חוק שיחייב הצהרה מראש על תרומות כאלה‏‏^[18]. פעילי ימין התלוננו אצל רשם העמותות כי אין התאמה בין פעילות "שלום עכשיו" (שאותה מממנת עמותת "שעל מפעלים חנוכיים") ובין מטרותיה הרשומות של העמותה. ‏‏^[19]

נכון למאי 2009, עמותת שע"ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים, קיבלה אישור מנהל תקין במשך כל השנים‏‏^[20].

ראשי שלום עכשיו

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מייסדים:

צלי רשף, יולי תמיר, אבשלום וילן , ערן שנדר

מזכ"לים:

גברי ברגיל (1990 - 1994)
מוסי רז (1994-2000)
בטי בנבנישתי
גבי לסקי
מוריה שלומות
מוני מרדכי
יריב אופנהיימר (נוכחי)

קישורים חיצוניים

אתר שלום עכשיו
שלום עכשיו, מתוך "הלקסיקון הפוליטי של מדינת ישראל" - אתר הכנסת.
תמר הרמן, תנועת השלום הישראלית – תמונת מצב והערכת סיכויים, באתר "שתיל"

הערות שוליים

^ ‏מידע על לוגו, מתוך אתר הארץ.‏
^ ‏שרה ליבוביץ דר, בתפקיד הקורבן, הארץ.‏
^ ‏הממשלה היא הסרבנית האמיתית - תגובה למכתב הטייסים - 08/10/2003, אתר "שלום עכשיו".‏
^ ‏אורי גליקמן, הפלסטינים מרצועת עזה מוזמנים לפנות מתנחלים מבתיהם, nrg, ה-23.12.2004‏
^ ‏מירי חסון, 'Israel is leaving Gaza', אתר ynetNews‏
^ ‏נחום ברנע, הכתום בנוק-אאוט, ynet.‏
^ http://www.peacenow.org.il/data/SIP_STORAGE/files/1/1151.doc
^ ‏איחוד סורי בירושלים, מעריב, צילום בעדיבות "שלום עכשיו"‏
^ ‏נדב שרגאי, דו"ח: 32% מההתנחלויות - על שטח פלסטיני פרטי, הארץ, 14/03/07‏
^ ‏רונן שובל, הגזענות של 'שלום עכשיו, "אם תרצו".‏
^ ‏יערה מייטליס, "שלום עכשיו" תתנצל ותפצה מתנחלים, ערוץ 7.‏
^ מספר עמותה 580037430
^ בג"ץ 143/06
^ בג"ץ 10104/04
^ ‏[1]‏
^ ‏דיווח מאתר שלום עכשיו על 2007‏
^ עמי דור-און, ‏צביעות עכשיו‏
ממשלות באירופה תרמו מיליונים לארגוני שמאל, אריק בנדר, מעריב
^ ‏[2]‏
^ ‏איציק וולף, דוח: שלום עכשיו עברה על חוק העמותות, חדשות מחלקה ראשונה‏‏
^ ‏ראו אתר הרשם [3] לשנה האחרונה‏

[1] ‏מידע על לוגו, מתוך אתר הארץ.‏

[2] ‏שרה ליבוביץ דר, בתפקיד הקורבן, הארץ.‏

[3] ‏הממשלה היא הסרבנית האמיתית - תגובה למכתב הטייסים - 08/10/2003, אתר "שלום עכשיו".‏

[4] ‏אורי גליקמן, הפלסטינים מרצועת עזה מוזמנים לפנות מתנחלים מבתיהם, nrg, ה-23.12.2004‏

[5] ‏מירי חסון, 'Israel is leaving Gaza', אתר ynetNews‏

[6] ‏נחום ברנע, הכתום בנוק-אאוט, ynet.‏

[7] ttp://www.peacenow.org.il/data/SIP_STORAGE/files/1/1151.doc

[8] ‏איחוד סורי בירושלים, מעריב, צילום בעדיבות "שלום עכשיו"‏

[9] ‏נדב שרגאי, דו"ח: 32% מההתנחלויות - על שטח פלסטיני פרטי, הארץ, 14/03/07‏

[10] ‏רונן שובל, הגזענות של 'שלום עכשיו, "אם תרצו".‏

[11] ‏יערה מייטליס, "שלום עכשיו" תתנצל ותפצה מתנחלים, ערוץ 7.‏

[12] מספר עמותה 580037430

[13] בג"ץ 143/06

[14] בג"ץ 10104/04

[15] ‏[1]‏

[16] ‏דיווח מאתר שלום עכשיו על 2007‏

[17] עמי דור-און, ‏צביעות עכשיו‏
ממשלות באירופה תרמו מיליונים לארגוני שמאל, אריק בנדר, מעריב

[18] ‏[2]‏

[19] ‏איציק וולף, דוח: שלום עכשיו עברה על חוק העמותות, חדשות מחלקה ראשונה‏‏

[20] ‏ראו אתר הרשם [3] לשנה האחרונה‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 כנגד שלום עכשיו הוגשו מספר [[תביעת לשון הרע|תביעות בגין לשון הרע]], בעקבות דו"חות שפרסמה באתרה ובאמצעי התקשורת כנגד המתנחלים.
+אריה קניג, יו"ר [[הקרן לאדמות ישראל]] תבע את "שלום עכשיו" עקב "הפצת שקרים והכפשתו באתר האינטרנט של שלום עכשיו". ב-[[5 במאי]] [[2007]] התקבלה התביעה ב[[בית משפט השלום]] ב[[ירושלים]] בהעדר ההגנה, ו"שלום עכשיו" חויבה לפצות את אריה קניג בסך 58,000 ש"ח.[http://www.news2000.co.il/Forum/lmf_read.aspx/2958] שלום עכשיו ערערה על הפסיקה בטענה שהיא אינה גוף המוכר מבחינה משפטית ולכן אין אפשרות לחייב אותה. הטענה התקבלה ופסק הדין בוטל[http://info2.court.gov.il/courtdocs/20071125/11782834.html].
 ב-[[11 בדצמבר]] [[2008]] בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד ב[[בית משפט]] השלום בירושלים, שילמו "שלום עכשיו", אטקס ועופרן, פיצויים בסך 20,000 ש"ח ל"עמותה לגאולת קרקע" ופרסמו [[התנצלות]] פומבית בעקבות ליקוי חלקי בדו"ח "עבירה גוררת עבירה" בחלק שבו טענו שחלק מאדמות ההתנחלות [[רבבה]] הן אדמות פלסטיניות פרטיות גזולות.[http://sports.nrg.co.il/online/1/ART1/825/141.html] ‏‏<ref>‏יערה מייטליס, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/182702 "שלום עכשיו" תתנצל ותפצה מתנחלים], [[ערוץ 7]].‏</ref>

היסטוריה של מדינת ישראל
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות
שנות ה-40	הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים
שנות ה-50	העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב
שנות ה-60	הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה
שנות ה-70	הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים
שנות ה-80	מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90	מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים
עשור ראשון של המאה ה-21	הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21	אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי
עשור שלישי של המאה ה-21	מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • מלחמת חרבות ברזל
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל