תעשייה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עובדי תעשייה בירושלים, בין 1948 ל-1950

התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות. עם השנים גדל חלקה של התעשייה המתקדמת בתעשייה בדומה לתעשיות במדינות מפותחות בעולם.

בתחילת ימי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום המדינה ולאורך שנותיה הראשונות, המשיכה ממשלת ישראל לפתח את היוזמות התעשיתיות של תקופת היישוב וביתר שאת. בשנים אלה היצוא היה מצומצם, ומחסור תמידי במטבע חוץ אפיין את הפעילות הכלכלית והקשה על יבוא של מוצרים הכרחיים למדינה המתפתחת.

מחסור זה במט"ח מנע גם יצוא מסודר וחופשי מישראל אל מעבר לים, משום שהיצרן הישראלי המקומי לא יכול לקבל ישירות מט"ח עבור תוצרתו, אלא הכנסתו הייתה במטבע מקומי על-פי שער חליפין שאותו קבעה עבורו הממשלה. שיטה זאת נועדה להשאיר בידי הממשלה מט"ח הדרוש לה לביצוע רכש בחו"ל, והותירה את היצרן הישראלי מנסה להתחרות בשוק הבינלאומי כשכל צעד כלכלי שלו מלווה במנגנון בירוקרטי מסובך שקבע למעשה את מחיר תוצרתו (במטבע מקומי), הגביל אותו ברכש במט"ח של חומרי הגלם בחו"ל וניהל מדיניות שונה בין יצרן ליצרן, כגון שער חליפין שונה, על-פי מגוון שיקולים שאינם כלכליים טהורים. בנוסף לכל אלה, היו אלה ימי התגבשותו של החרם הערבי שיצר קשיים רבים בייבוא חומרי גלם ומוצרים רבים ארצה.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – החקלאות בישראל

טקסטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשיית טקסטיל בישראל

רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשיית רכב בישראל

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל הוקמו בה מפעלים אחדים לייצור מכוניות ומשאיות, אך מיזמים אלה כשלו מבחינה כלכלית, עקב היקף הייצור המצומצם. נמשכים פיתוח וייצור של כלי רכב לכוחות הביטחון (גם ליצוא), וכן הרכבה של אוטובוסים. כן הוקמו בישראל מפעלים שונים לייצור רכיבים לתעשיית הרכב, כגון מצברים וצמיגים, מכלולי הנעה, חלקים ביציקה מדויקת, בעיבוד פלסטי ובעיבוד שבבי.

במאה ה-21 בלטו בתעשיית הרכב הישראלית החברות פלסן סאסא, העוסקת בתכנון וייצור של מיגון לכלי רכב, מחומרים מרוכבים, ומובילאיי, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חברת החשמל לישראל

גז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גז טבעי בישראל

נפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הפקת נפט בישראל

כימיקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשייה כימית בישראל

חברת כימיקלים לישראל.

פלסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשיית הפלסטיק בישראל

פרמצבטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלות במפעל "אסיא", 1949
ערך מורחב – תעשייה פרמצבטית בישראל

בישראל פועלת תעשיית תרופות נרחבת, העוסקת בעיקר בייצור תרופות הגנריות, וגם בייצור תרופות מקור אחדות. חברות עיקריות בתחום זה:

  • טבע שהיא החברה הגדולה בעולם בתחום התרופות הגנריות. תרופות מקור בולטות שלה הן קופקסון ואזילקט.
  • דקסון, חברת תרופות שמרכזה באור עקיבא.
  • תרו תעשייה רוקחית, הוקמה בחיפה בשנת 1950, ב-2007 נמכרה החברה לחברת התרופות ההודית "סאן".
  • פריגו ישראל: נוסדה בשם "אגיס", ומשנת 2005 פועלת כחברה בת של חברת פריגו האמריקאית.
  • כצט: חטיבת הפארמה של החברה עוסקת בייצור ושיווק תרופות, ציוד רפואי ומוצרי היגיינה.
  • ד"ר פישר: מייצרת מוצרים לטיפול בעור, טיפות עיניים, מוצרי היגיינה, תוספי תזונה ועוד.
  • קמהדע חברת ביו-פרמצבטיקה המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות באמצעות טכנולוגיה לטיהור והפרדת חלבונים.
  • פלוריסטם: עוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע.

אלקטרוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשיית השבבים בישראל

תעשיית האלקטרוניקה היא מרכיב בולט של התעשייה הישראלית, הכולל פעילות בתחומי השבבים (צִ'יפּ), רכיבי מחשוב, אלקטרוניקה צבאית, אלקטרוניקה רפואית, תעשיית הרכב ועוד.

חברות רב-לאומיות רבות, ובהן אינטל, שהיא חלוצת תעשיית השבבים בישראל והחברה הבולטת בה (אינטל היא החברה המעסיקה הגדולה ביותר בישראל ואחראית ל 1% מהתמ"ג של ישראל), ומוטורולה, הקימו בישראל מרכזי פיתוח וייצור, שתוצרתם מהווה חלק נכבד מהייצוא התעשייתי הישראלי.

כמו כן, ישנם חברות רב לאומיות כגון מארוול טכנולוגיות, אפל וNvidia אשר פתחו מרכזי פיתוח בעקבות רכישות של חברת סטארט אפ ישראליות.

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – תעשיית תוכנה בישראל, תעשיית סייבר בישראל

חברות רב-לאומיות כמו IBM ומיקרוסופט הקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח שבהם הומצאו מספר פיתוחים חשובים. חברות היי-טק ישראליות כמו אמדוקס, צ'קפוינט וויקס וSnyk, המתחרות בשוק העולמי, הונפקו והגיעו לשווי שוק של מיליארדי דולרים. חברות הזנק בתחום התוכנה, ובהן ICQ ו-Waze נמכרו לחברות רב-לאומיות במאות מיליוני דולרים.

חברות ישראליות (או בעלות זיקה הדוקה לישראל) פעילות בתחומים מרכזיים של המחשוב, ובפרט האינטרנט בעולם, ובהם אבטחת מידע ("צ'ק פוינט", "סנטינל וואן", ורבות אחרות), פינטק ("ראפיד" ועוד), הפצת תוכנה ("איירון סורס" שמרכזה בתל אביב), מסחר אלגוריתמי (החברות "פיינל ישראל", שמרכזה בהרצליה[1] ו"איסתרא מחקר", שמרכזה בלוד[2]) משחקי רשת ("פלייטיקה", "פלאריום"),[3] הימורים ("אמפייר און ליין" של נעם לניר, 888 אחזקות של אבי ואהרון שקד) ופורנוגרפיה ("קול וויז'ן" של מולי ליטבק).[4]

בתי תוכנה גדולים הפועלים בשוק המקומי כוללים את "מטריקס", "נס טכנולוגיות", "טלדור", "קבוצת יעל", "אלעד מערכות" ועוד.

התעשיות הביטחוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשייה ביטחונית בישראל

אחד התחומים החשובים בתעשייה בישראל הוא התעשיות הביטחוניות. בנוסף למכירות לצה"ל הוא מהווה ענף ייצוא משמעותי, וישראל היא אחת מעשר הייצואניות הביטחוניות הגדולות בעולם. בשנת 2012 הגיע היצוא הביטחוני לשיא של 7.5 מיליארד דולר.[5]

כטב"ם "הרון 1 מתוצרת התעשייה האווירית

שתי חברות ממשלתיות גדולות פועלות בתחום זה:

עד למכירתה לחברת אלביט מערכות פעלה גם תעש מערכות (התעשייה הצבאית) כחברה ממשלתית, יצרנית בולטת של נשק ותחמושת לכוחות היבשה, וגם יצרנית של אמצעי לחימה מוטסים. החברה כללה ממפעלים אחדים, שלכל אחד מהם התמחות משלו. מפעל המנועים הרקטיים הגדולים של החברה, המונעים בדלק מוצק, בהם המנועים (שלב 1 ו-2) של משגר הלוויינים הישראלי "שביט" נותר בבעלות ממשלתית,כחברת תומר חברה ממשלתית.

חברות ביטחוניות בולטות במגזר הפרטי הן:

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור מסטיקים, מפעל עלית בנוף הגליל

חברות המזון הגדולות בישראל הן:

כמו כן בישראל גם מספר חוות פרטיות שמנוהלות בצורה ייחודית ומייצרות מוצרי מזון מיוחדים, חלק ניכר מהתעשייה האורגנית בישראל מופנה גם ליצוא, וכמו כן לשוק המקומי.

בנוסף במכון וולקני פותח זן של עגבניות שרי אשר זכה להצלחה בעולם.

פרוטרום שעוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח נרכשה במאי 2018 על ידי חברת איי.אפ.אפ (International Flavors & Fragrances IFF) האמריקאית תמורת 6.4 מיליארד דולר.

מזון מתורבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם גם חברות ישראליות העוסקת במחקר ופיתוח של מזון מתורבת, כגון ביומילק אשר מפתחת חלב מתורבת, פיוצ'ר מיט טכנולוגיות אשר מפתחת בשר מתורבת וחברת ביו דבש המפתחת דבש מתורבת.

משאבי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשייה כימית בישראל

בישראל קיימים מספר ענפי משאבי טבע אשר מיוצאים לרחבי העולם, בתחום התעשייה ניכר ביותר היצוא של מגנזיום ומינרלים מאזור ים המלח, המגנזיום משמש לכלל התעשייה בעולם ובתוכה תעשיית כלי הרכב, והמינרלים אשר קיימים בים המלח משמשים לתעשיית הקוסמטיקה והרפואה (למשל בוץ מינרלי).

החברות הבולטות הן:

  • איי.סי.אל גרופ - חברת האם של חברות המייצרות אשלג ודשנים אחרים,פוספט, מגנזיום, ברום ותרכובותיו מים המלח.
  • AHAVA - חברת קוסמטיקה ישראלית, מפתחת ומפיצה מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח.

יהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעשיית היהלומים בישראל

תעשיית היהלומים הישראלית, המרוכזת באזור הבורסה ברמת גן, מהווה את ענף היצוא הגדול ביותר של המדינה, ואחראי לכ-28% מהיצוא הישראלי הכללי.[6]

נכון לתחילת המאה ה-21, ישראל היא אחת משלושת המרכזים העיקריים בעולם לייצור יהלומים, לאחר בלגיה והודו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעשייה בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]