תעשייה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עובדי תעשייה בירושלים, בין 1948 ל-1950

התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות. עם השנים גדל חלקה של התעשייה המתקדמת בתעשייה בדומה לתעשיות במדינות מפותחות בעולם.

בתחילת ימי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום המדינה ולאורך שנותיה הראשונות, החלה ממשלת ישראל לנסות וליזום הקמת מפעלי תעשייה בארץ. בשנים אלה היצוא היה מצומצם, ומחסור תמידי במטבע חוץ אפיין את הפעילות הכלכלית והקשה על יבוא של מוצרים הכרחיים למדינה המתפתחת.

מחסור זה במט"ח מנע גם יצוא מסודר וחופשי מישראל אל מעבר לים, משום שהיצרן הישראלי המקומי לא יכול לקבל ישירות מט"ח עבור תוצרתו, אלא הכנסתו הייתה במטבע מקומי על-פי שער חליפין שאותו קבעה עבורו הממשלה. שיטה זאת נועדה להשאיר בידי הממשלה מט"ח הדרוש לה לביצוע רכש בחו"ל, והותירה את היצרן הישראלי מנסה להתחרות בשוק הבינלאומי כשכל צעד כלכלי שלו מלווה במנגנון בירוקרטי מסובך שקבע למעשה את מחיר תוצרתו (במטבע מקומי), הגביל אותו ברכש במט"ח של חומרי הגלם בחו"ל וניהל מדיניות שונה בין יצרן ליצרן, כגון שער חליפין שונה, על-פי מגוון שיקולים שאינם כלכליים טהורים. בנוסף לכל אלה, היו אלה ימי התגבשותו של החרם הערבי שיצר קשיים רבים בייבוא חומרי גלם ומוצרים רבים ארצה.

טקסטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעשיית טקסטיל בישראל

רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעשיית רכב בישראל

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל הוקמו בה מפעלים אחדים לייצור מכוניות ומשאיות, אך מיזמים אלה כשלו מבחינה כלכלית, עקב היקף הייצור המצומצם. נמשכים פיתוח וייצור של כלי רכב לכוחות הביטחון (גם ליצוא), וכן הרכבה של אוטובוסים. כן הוקמו בישראל מפעלים שונים לייצור רכיבים לתעשיית הרכב, כגון מצברים וצמיגים, מכלולי הנעה, חלקים ביציקה מדויקת, בעיבוד פלסטי ובעיבוד שבבי.

במאה ה-21 בלטו בתעשיית הרכב הישראלית החברות פלסן סאסא, העוסקת בתכנון וייצור של מיגון לכלי רכב, מחומרים מרוכבים, ומובילאיי, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חברת החשמל לישראל

גז[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת כימיקלים לישראל.

פרמצבטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלות במפעל "אסיא", 1949
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעשייה פרמצבטית בישראל

בישראל פועלת תעשיית תרופות נרחבת, העוסקת בעיקר בייצור תרופות הגנריות, וגם בייצור תרופות מקור אחדות. חברות עיקריות בתחום זה:

  • טבע שהיא החברה הגדולה בעולם בתחום התרופות הגנריות. תרופות מקור בולטות שלה הן קופקסון ואזילקט.
  • דקסון, חברת תרופות שמרכזה באור עקיבא.
  • תרו תעשייה רוקחית, הוקמה בחיפה בשנת 1950, ב-2007 נמכרה החברה לחברת התרופות ההודית "סאן".
  • פריגו ישראל: נוסדה בשם "אגיס", ומשנת 2005 פועלת כחברה בת של חברת פריגו האמריקאית.
  • כצט: חטיבת הפארמה של החברה עוסקת בייצור ושיווק תרופות, ציוד רפואי ומוצרי היגיינה.
  • ד"ר פישר: מייצרת מוצרים לטיפול בעור, טיפות עיניים, מוצרי היגיינה, תוספי תזונה ועוד.
  • קמהדע חברת ביו-פרמצבטיקה המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות באמצעות טכנולוגיה לטיהור והפרדת חלבונים.
  • פלוריסטם: עוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע.

אלקטרוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית האלקטרוניקה היא מרכיב בולט של התעשייה הישראלית, הכולל פעילות בתחומי השבבים, רכיבי מחשוב, אלקטרוניקה צבאית, אלקטרוניקה רפואית ועוד.

חברות רב-לאומיות רבות, ובהן אינטל ומוטורולה, הקימו בישראל מרכזי פיתוח וייצור, שתוצרתם מהווה חלק נכבד מהייצוא התעשייתי הישראלי.

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות רב-לאומיות כמו IBM ומיקרוסופט הקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח שבהם הומצאו מספר פיתוחים חשובים. חברות היי-טק ישראליות כמו אמדוקס, צ'קפוינט וסייברארק, המתחרות בשוק העולמי, הונפקו והגיעו לשווי שוק של מאות מיליוני דולרים. חברות הזנק בתחום התוכנה, ובהן ICQ ו-Waze נמכרו לחברות רב-לאומיות במאות מיליוני דולרים.

חברות ישראליות (או בעלות זיקה הדוקה לישראל) פעילות בתחומים מרכזיים של המחשוב, ובפרט האינטרנט בעולם, ובהם הפצת תוכנה ("איירון סורס" שמרכזה בתל אביב), מסחר אלגוריתמי (החברות "פיינל ישראל", שמרכזה בהרצליה[1] ו"איסתרא מחקר", שמרכזה בלוד[2]) משחקי רשת ("פלייטיקה"), הימורים ("אמפייר און ליין" של נעם לניר, 888 החזקות של אבי ואהרון שקד) ופורנוגרפיה ("קול וויז'ן" של מולי ליטבק).[3]

בתי תוכנה גדולים הפועלים בשוק המקומי כוללים את "מטריקס", "נס טכנולוגיות", "טלדור", "יעל תכנה", "אלעד מערכות" ועוד.

התעשיות הביטחוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעשייה ביטחונית בישראל

אחד התחומים החשובים בתעשייה בישראל הוא התעשיות הביטחוניות. בנוסף למכירות לצה"ל, בשנת 2012 הגיע היצוא הביטחוני לשיא של 7.5 מיליארד דולר.[4]

שלוש חברות ממשלתיות גדולות פועלות בתחום זה:

חברות ביטחוניות בולטות במגזר הפרטי הן:

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות המזון הגדולות בישראל הן:

כמו כן בישראל גם מספר חוות פרטיות שמנוהלות בצורה ייחודית ומייצרות מוצרי מזון מיוחדים, חלק ניכר מהתעשייה האורגנית בישראל מופנה גם ליצוא, כמו כן לשוק המקומי.

משאבי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים מספר ענפי משאבי טבע אשר מיוצאים לרחבי העולם, בתחום התעשייה ניכר ביותר היצוא של מגנזיום ומינרלים מאזור ים המלח, המגנזיום משמש לכלל התעשייה בעולם ובתוכה תעשיית כלי הרכב, והמינרלים אשר קיימים בים המלח משמשים לתעשיית הקוסמטיקה והרפואה (למשל בוץ מינרלי).

יהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית היהלומים הישראלית, המרוכזת באזור הבורסה ברמת-גן, מהווה את ענף היצוא הגדול ביותר של המדינה, ואחראי לכ-28% מהיצוא הישראלי הכללי.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן אזרן, הנוסחה הסודית של פיינל מהרצליה סידרה לה רווח של 1.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2015
  2. ^ שי אספריל, הצד הרווחי של המטבע, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2015
  3. ^ שחר קמיניץ, פח האשפה של אומת הסטראט־אפ, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2016
  4. ^ יובל אזולאי, ‏שיא בייצוא הביטחוני מישראל, באתר גלובס, 23 ביולי 2013
  5. ^ יצוא סחורות לפי ענף כלכלי וארצות, אתר הלמ"ס