מימון המונים
מימון המונים היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מימון המונים משמש לקידום מגוון של מטרות, כגון תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם, מימון חברות הזנק ופרויקטים עסקיים, קמפיינים פוליטיים, התמודדות עם מצבי חירום ואסון, הלוואות עמית לעמית, מימון סרטים עצמאיים ופרויקטים עיתונאיים, יצירת תוכנה חופשית ועוד, ולפיכך הוא מזוהה עם התנדבות ופעולה אידאולוגית ומכאן כאחת הפרקטיקות של החברה האזרחית.
אף שהיה קיים גם קודם, מימון ההמונים זכה לתאוצה החל מסופו של העשור הראשון של המאה ה-21, בין היתר בזכות פלטפורמות אינטרנטיות חדשות שהוקמו כגון Kickstarter ו-Indiegogo, ושינויי חקיקה במדינות רבות שמאפשרים למספר רב יותר של משקיעים קטנים להשקיע במיזמים בתחילת דרכם עבור אחזקה ישירה בחברות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקהילות היהודיות באירופה החלה בראשית המאה ה־19 תופעה של רישום מנויים ששילמו עבור ספר עוד טרם יצא לאור, על מנת לסייע כספית לסופר להוציא את ספרו לאור. רשימת מנויים אלו הופיעה בעמודי השער של הספר לאחר צאתו לאור, והיא קרויה "פרענומעראנטן". ידוע על קרוב ל־1,000 ספרים שיצאו לאור במתכונת זו[1].
ב-1997 מעריצי להקת הרוק הבריטית מריליון כיסו סיבוב הופעות שלם של הלהקה כשהצליחו לגייס 60,000 דולר בעקבות קמפיין אינטרנט של מעריצי הלהקה. יוזמי הרעיון היו מעריצי הלהקה שניהלו אותו לפני שהייתה ללהקה מעורבות כלשהי בנושא. מאז אותו קמפיין השתמשו מריליון בשיטה זו בהצלחה רבה לצורך מימון ההקלטה והשיווק של אלבומיהם Anoraknophobia (האלבום ה-12 של הלהקה), Marbles (האלבום ה-13 של הלהקה) ו-Happiness Is the Road (האלבום ה-15 של הלהקה).
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה ArtistShare שבסיסה בארצות הברית מתועדת כחברה הראשונה שהפעילה אתרי אינטרנט למימון המונים של תחום המוזיקה בהם Sellaband (2006), IndieGoGo (2008), Pledge Music (2009), Kickstarter (2009), RocketHub (2009), Rock The Post (2011) והאתרים הבריטיים שבסיסם בלונדון Sponsume (2010) and PleaseFund.Us (2011).
פראני ארמסטרונג הייתה חלוצת מימון ההמונים בתחום הקולנוע עם הסרט האקולוגי The Age of Stupid בכיכובו של פיט פוסלתווייט. הסרט מומן במימון המונים בתקציב של 450,000 לירות שטרלינג שגויסו באמצעות מכירת "מניות" ל-223 יחידים וקבוצות אשר תרמו בין 500 ל-35,000 לירות שטרלינג.
מורטון ואלנס הם דוגמה מוקדמת ללהקה אלמונית יחסית אשר נכנסה באופן עצמאי לתחום מימון ההמונים בלי להשתמש באתר של צד שלישי כלשהו דוגמת sellaband. ב-2007 דנה פראני ארמסטרונג על הפרויקט שלה עם מנהיג הלהקה רוברט "האקר" ג'סט אשר גייס 20,000 לירות שטרלינג לצורך הקלטת וקידום אלבום הקונספט שלה Bob & Veronica Ride Again. מאז הפרויקטים הראשונים למימון המונים בתעשיית הקולנוע, Spanner films פרסמו מדריך שימושי לביצוע של מימון המונים. פלטפורמות חדשניות דוגמת RocketHub, אתר אינטרנט המקדם פרויקטים יצירתיים, הסיקו כי יש לשלב את המימון המסורתי עם מקורות מימון המונים ממותגים, לצורך סיוע לאמנים וליזמים להתחבר עם מותגים גדולים ומוכרים, ללא צורך באנשי תיווך.
Professional Contractors Group, איגוד מקצועי לעובדי הפרילנס בבריטניה הוקם באינטרנט בשנת 1999 כאשר אנדי ווייט פרסם קריאה ל-2,000 קבלנים להתחייב על סכום של 50 לירות שטרלינג לצורך גיוס 100,000 לירות שטרלינג כדי שיוכל להתחיל להפעיל את הארגון. חמישה ימים לאחר מכן 2,002 אנשים התחייבו על הסכום המבוקש וכך נולד הארגון. כיום הוא מונה מעל 14,000 חברים וזהו איגוד סחר משגשג.
הציטוט הידוע המוקדם ביותר של המושג "מימון המונים" הוא של מייקל סאליבן ב-12 באוגוסט 2006 ב-fundavlog.
חוק ה-JOBS Act, אשר נחתם ואושר על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-5 באפריל 2012, מאפשר מאגר רחב יותר של משקיעים קטנים יותר לטובת מימון המונים, עם פחות הגבלות. לרשות לניירות ערך של ארצות הברית ניתנו כ-270 ימים מיום החקיקה כדי לקבוע שיטות וכלים ספציפיים על מנת להבטיח שהמימון יתקיים הלכה למעשה.
פילנתרופיה במימון ההמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגוון של פלטפורמות מימון המונים התפתחו כדי לאפשר לגולשים רגילים לתמוך בפרויקטים ספציפיים של נדבנות ללא צורך בסכומים גדולים של כסף. GlobalGiving, שוק מקוון המחבר תורמים עם פרויקטים של תנועות שורשיות במדינות מתפתחות, מאפשר לאנשים לדפדף בין מבחר של פרויקטים קטנים המוצעים על ידי מוסדות ללא כוונת רווח ברחבי העולם ולתרום כספים לפרויקטים לפי בחירתם. פלטפורמות למתן הלוואות זעירות דוגמת Kiva ו-Wokai, מקלות על הלוואות מימון המונים המנוהלות על ידי ארגונים למתן הלוואות זעירות במדינות מתפתחות. אתר Zidisha, העוסק בתחום מיקרו מימון עמית לעמית ובסיסו בארצות הברית, מציע טוויסט על נושאים אלו כשהוא מחיל מודל הלוואות ישיר מאדם לאדם למיקרו מימון עסקים זעירים שלבעליהם הכנסה נמוכה במדינות המתפתחות. הלווים מ-Zidisha העוברים בדיקת רקע יכולים לפרסם בקשות למיקרו-הלוואות ישירות באתר Zidisha, תוך שהם מפרטים את שיעורי הריבית ותנאי האשראי המוצעים. משתמשי אינטרנט בודדים בארצות הברית ובאירופה יכולים להלוות סכומים קטנים עד כדי דולר אחד ופלטפורמת מימון ההמונים של Zidisha מאפשרת למלווים וללווים לקיים דיאלוג ישיר. קרנות ורווחים שנפרעו מוחזרים למלווים אשר עשויים למשוך את הכסף או להשתמש בו לצורך מימון הלוואות חדשות.
מימון המונים מבוסס הון - Equity Crowdfunding
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השקעות המונים
מימון ההמונים מבוסס הון (השקעה בתמורה למניות בחברה המגייסת השקעה), מאפשר לכל אזרח להשקיע בחברות הזנק. השיטה מאפשרת לכל אחד להשקיע בחברות וביזמים בהם הוא מאמין ולא רק לקבל או לקנות מוצר עתידי של החברה אלא ממש להיות בעל מניות בחברה. שיטה זו הפכה לשיטה פופולרית ביותר לגיוס השקעות למיזמים וחברות היי טק בשלביהם המוקדמים.
בחודש דצמבר 2017, נכנסו בישראל לתוקפן תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) התשע"ז - 2017, "תקנות רכז הצעה", המסדירות את פעילותן של פלטפורמות למימון המונים מבוסס הון או חוב בישראל ופלטפורמות להשקעות ההמונים.
הלוואות עמית לעמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הלוואות עמית לעמית
פלטפורמות אינטרנטיות בתחום הפיננסים מבקשות לעקוף את מערכת התיווך הקיימת, בנקים וחברות כרטיסי אשראי, וליצור נקודת מפגש בין לווים למשקיעים בתחום "הלוואות עמית לעמית". דוגמאות לפלטפורמות כאלה: Zopa (אנגליה), Lending Club (ארצות הברית), קרדיטפלייס (ישראל) ו-Eloan (ישראל). הלוואות מקהל לא בנקאי צוברות תאוצה ברחבי העולם, כאשר בנקים הגדילו את שיעורי הריבית או נסוגו מהלוואות לצרכנים ולעסקים קטנים. קצב הגידול השנתי של פלטפורמות אלה מרשים ביותר[2] והן זוכות בעולם המערבי לתמיכה ועידוד של המחוקק והבנקים המרכזיים[3].
אתגרים משפטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשיפת קניין רוחני
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד האתגרים בפרסום רעיונות חדשים באתרי מימון המונים, הוא שהאתרים עצמם מספקים מעט מאוד - אם בכלל - הגנה על הקניין הרוחני. ברגע שרעיון פורסם, ניתן להעתיקו. כפי שציין סלבה רובין, מייסד IndieGoGo: "שואלים אותנו את זה כל הזמן, 'איך אתה מגן עליי מפני האפשרות שמישהו יגנוב את הרעיון שלי?' אנחנו לא אחראים על כל הדברים האלה". עורכי דין של ממציאים, דוגמת סיימון בראון, מייסד United Innovation Association שבסיסה בבריטניה, מחווה דעתו שניתן להגן על רעיונות באתרי מימון המונים באמצעות הגשת בקשות מוקדמות לפטנטים ושימוש בהגנות של סימן מסחר וזכויות יוצרים, כמו גם שימוש בסוג חדש של הגנה על רעיונות הנתמך על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני ואשר נקרא Creative Barcode.
סכסוכים על פטנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 בספטמבר 2011 הגיש אתר מימון ההמונים קיקסטארטר (Kickstarter) תביעה לקבלת סעד הצהרתי נגד Fan Funded שבבעלותו הפטנט[4] שמפרט את "השיטות והמנגנונים למימון ושיווק עבודה יצירתית". ממציא הפטנט הוא המוזיקאי בריאן קמליו, מייסד אתר מימון ההמונים ArtistShare. קיקסטארטר הגיש את התביעה בטענה שהוא עצמו מפר את הפטנט, ותבע לבטל את הפטנט, או לפחות לקבוע כי האתר לא יואשם בהפרתו. קמליו הגיש את הבקשה הראשונית לרשום את הפטנט כבר ב-2003, אולם הרישום הסופי של הפטנט הושלם רק בראשית 2011. בתקופה זו החל קמליו במסע לגביית תמלוגים כשפנה למספר אתרי מימון המונים וביקש לקבל תשלום עבור השימוש בפטנט שלו. קיקסטארטר טען כי הוא חושש שבכוונתו של קמליו לתבוע את האתר על הפרת הפטנט שלו. קיקסטארטר תבע לבטל את הפטנט או לפחות לקבוע שהאתר לא יואשם בהפרתו[5]. בפברואר 2012 הגיבו ב-Fan Funded להאשמות קיקסטארטר כי מעולם לא נעשו מהלכים להגשת תביעה על הפרת פטנט ושבמקום להגיש הצעה נגדית, קיקסטארטר מיהרו להגיש תביעה.
יתרונות וחסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידי פלטפורמת מימון ההמונים טוענים כי היא מאפשרת לרעיונות טובים, שלא היו עוברים את המסננת השגרתית של בעלי הון, לפרוץ ולהשיג מימון באמצעות שימוש בחוכמת ההמונים. אם הצליח היזם למשוך את תשומת הלב הראשונית בצורה זו, הוא יוכל לא רק להבטיח מימון לשלב ה-seed לצורך התחלת הפרויקט שלו, הוא אף עשוי לבסס ראיות שיתמכו בו וברעיון מצד לקוחות פוטנציאליים ולהפיק תועלת מקידום מכירות בשיטת "מפה לאוזן".
כנגד תועלות אלו עומדת הדרישה מהיזם לחשוף את הרעיון שלו בשלב בראשיתי. חשיפה זו מעמידה את היזם בסיכון לכך שהרעיון שלו יועתק ויפותח לשלב מתקדם יותר על ידי מתחרים בעלי מימון יציב יותר.
הגבלות משפטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיסרון משמעותי נוסף בפנייה למימון המונים, טמון בסיכון של אובדן בסבך הפתלתל של חוקי ניירות הערך השונים, מכיוון שפנייה לקבלת השקעות מהציבור הרחב היא לרוב בלתי חוקית, אלא אם כן האפשרות הוגשה בשיתוף עם רגולטור ניירות הערך המתאים, דוגמת הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית), הרשות לניירות ערך באונטריו, קנדה, הרשות לשווקים פיננסיים בצרפת, או בקוויבק, קנדה, או הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה. לרגולטורים אלו יכולות להיות דרכים שונות לקבוע מהו נייר ערך ומה לא נחשב לנייר ערך, אולם חוק כללי שניתן להסתמך עליו (לפחות בארצות הברית), הוא the Howey Test .the Howey Test קובע כי העִסקה מהווה חוזה השקעה (ולכן נייר ערך) אם יש: 1. חלופה בכסף. 2. ציפייה לרווחים הנובעים. 3. מהפרויקט המשותף. 4. אשר תלויים אך ורק במאמציהם של היזם או של צד שלישי. על פי תקן זה ברור, שכל הסדר למימון המונים שבו אנשים מתבקשים לתרום כסף תמורת רווחים פוטנציאליים המבוססים על עבודתם של אחרים ייחשב לנייר ערך. לפיכך, חוזה ההשקעה הישים צריך להיות מוסדר עם סוכנות רגולציה (כמו הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)) אלא אם כן הוא מתאים לפטור כלשהו. העונש על הפרת כללי ניירות הערך יכול להשתנות במידה רבה ותלוי בחלקו הגדול בכמות הרווחים שהושגו על ידי היזם, הנזק שנגרם למשקיעים, והאם הפגיעה היא עבירה שנעשתה בפעם הראשונה. כך או אחרת, עבירה יכולה להסתיים בענישה אזרחית או פלילית, השבת כל רווח שנעשה ולעיתים, השעיה לכל החיים מעבודה בתעשיית ניירות הערך.
מימון המונים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל פועלים בין היתר אתרי מימון ההמונים "מימונה", הדסטארט וכן "start*art", המסייע למימון פרויקטים בתחומי היצירה. הסרט "לא בתל אביב" הופק תוך גיוס למעלה מ-100,000 ש"ח באתר IndieGoGo[6]. פרויקטים נוספים שנעזרו במימון המונים הם האלבום הורה הסלמה! של הבילויים, האלבום "לחם אהבה" של עלמה זהר והספר "2023" של יגאל סרנה. ספר "אפשר הכל" של רועי מייקל שפי מומן בשיטה זו. בתחום הלוואות עמית לעמית Peer to peer Lending פועלים בישראל האתרים קרדיטפלייס, בלנדר ו- Eloan. בשנת 2019 הוקמה באק מיי ארט, פלטפורמת מימון המונים שמתמקדת באומנים בלבד. התמיכה באומן מתבצעת באופן חודשי ולא חד פעמי.
בחודש דצמבר 2017, נכנסו בישראל לתוקפן תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) התשע"ז - 2017, "תקנות רכז הצעה", המסדירות את פעילותן של פלטפורמות למימון המונים מבוסס הון או חוב בישראל ופלטפורמות להשקעות ההמונים.
הארגון הישראלי למימון המונים (ISCA)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון הישראלי למימון המונים (ISCA) הוא ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו יצירת מקורות מימון חדשים לעסקים קטנים ובינוניים, עמותות ומשקי בית על ידי שימוש במנגנוני מימון המונים[7]. הארגון אימץ גישה ממלכתית והוליסטית לקידום רגולציה בתחום כמשאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה.
הארגון מתחזק אתר אינטרנט בו ניתן להתעדכן בפעילות הארגון, לקבל מידע כללי וללמוד על התחום, ולקבל עצות שימושיות בקשר לגיוס כספים במימון המונים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמית גל, מימון המונים: מדריך מעשי לבנייה והפצה של קמפיין גיוס באינטרנט, הוצאת פראג, 2015.
- רונן פרי, מימון המונים של הליכים אזרחיים, Boston College Law Review, 2018.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסף גלעד, מהפכת המימון של תעשיית ההייטק: לחץ OK להשקעה בסטארט-אפ, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2012
- אורן פרנק, סטארט אפיסטים? כך תגייסו כסף בקלות, באתר TheMarker, 6 באפריל 2012
- אריק מרמורשטיין, גיוס המונים: החסות החדשה לספורטאי ישראל, באתר כלכליסט, 6 במאי 2012
- ענבל אורפז, שבעה מיליארד משקיעים פוטנציאליים, באתר TheMarker, 15 במאי 2012
- אקונומיסט, לא רק משחקי וידיאו וסרטים: מימון ההמונים צובר תאוצה, באתר TheMarker, 4 ביולי 2012
חגי עמית, כבר לא שוטף + 30: פשוט לגייס כסף באינטרנט, באתר TheMarker, 8 בפברואר 2014
רן לוי, מימון המונים, מיקרו-מימון ופילנטרופיה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- אתי אפללו, בדרך למימון המונים, הצטיידי בנעלי בלט, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2014
ענבל קליין שובע וניב גלבוע, מסלול עוקף בנקים: שיטת ההלוואות החדשה שכובשת את העולם, באתר nana10, 6 בספטמבר 2014; מתוך "המגזין עם אושרת קוטלר", חדשות 10- מיכל רמתי, אקונומיסט, בן אדם רוצה 10 דולרים כדי להכין סלט תפו"א. לא תיתנו?, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2015
- אמיתי זיו, מימון המונים: הבטחות לחוד ומציאות לחוד, באתר TheMarker, 16 ביוני 2015
- שחר סמוחה, הבטחות גדולות - ולא מעט פלופים: הצד האפל של מימון ההמונים, באתר גלובס, 12 ביוני 2016
- קרן צוריאל הררי, מצביעים בהדסטארט: כך הפכו אתרי מימון ההמונים לזירה החמה למחאה חברתית, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2017
- רינה רוזנברג קנדל, מה משותף לסלט תפוחי אדמה, משכנתא וספר על כרובית?, באתר TheMarker, 29 ביוני 2017
- שגיא כהן, נתקע הסטארטר, באתר TheMarker, 8 באפריל 2019
- אמנון דירקטור, עירוניות במימון המונים, במגזין שפת רחוב, 15 בנובמבר 2021
- שלי קרן, רפאלה גויכמן, ההמונים יממנו: האנשים שמעדיפים לנצל את הציבור במקום לעבוד קשה, באתר TheMarker, 23 ביוני 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כהן, בערל, ספר הפרענומעראנטן, באתר היברובוקס, בספר רשימת מקומות היישוב של התורמים, רשימת הספרים ועוד
- ^ http://www.businessweek.com/articles/2013-01-20/peer-to-peer-lending-no-longer-just-a-curiosity
- ^ http://techcrunch.com/2012/12/12/i-owe-you/
- ^ [1]
- ^ Kickstarter עומדת בפני תביעה; מי יממן את זה?
- ^ נירית אנדרמן, ליצור סרט ראשון כנגד כל הסיכויים, באתר הארץ, 14 ביוני 2012
- ^ נייר עמדה - הארגון הישראלי למימון המונים
