מנוח
מנוח ואשתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17. תצוגת המוזיאון לאמנות יפה בבודפשטוַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל-מָנוֹחַ, אִם-תַּעְצְרֵנִי לֹא-אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם-תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַה' תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא-יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ ה' הוּא.
בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.
לפי המדרש נקרא כך בגלל שזכה לדבר עם מלאך והנבואה שקיבל נקראה מנוחה.[1]
מנוח גר בצרעה שבנחלת שבט דן. בספר שופטים, בפרק י"ג, מתואר מפגשה של אשת מנוח עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כנזיר. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית. יוסף בן מתתיהו תיאר את מנוח כבעל קנאי "ללא מידה" וייחס לו את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.[2] בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו העקרה, אך בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף צ"א ע"א בהסתמך על דברי הימים א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה הצללפוני ושהיא הייתה משבט יהודה.
רב נחמן כינה את מנוח עם הארץ, עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא, המראים שלא ראוי ללכת מאחורי אשה.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו- שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה, תל אביב:ידיעות אחרונות, 2002.
- דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה־16 עד ה־19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, קורבן מנוח, עמ' 90-88
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מָנוֹחַ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 240, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במדבר רבה י,ה.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'.
