מקס מרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס מרטין
Max Martin
לידה 26 בפברואר 1971 (בן 53)
Sånga församling, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Karl Martin Sandberg עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Max Martin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיהשוודיהסטוקהולם, שוודיה
תקופת הפעילות 1985–1995 (סולן)
1995
מקום לימודים Södra Latin עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיק מוזיקלי, פזמונאי
סוגה פופ רוק • פופ • יורופופ • דאנס-פופ • R&B • סינת'-פופ • אלקטרופופ
שפה מועדפת שוודית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ג'ייב • RCA • קפיטול • LaFace • איילנד • BMG • אטלנטיק
שיתופי פעולה בולטים בקסטריט בויז, בריטני ספירס, אן סינק, פינק, קייטי פרי, טיילור סוויפט, אריאנה גרנדה, דוקטור לוק, דה ויקנד
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי (2015)
  • Musikexportpriset (2014)
  • היכל התהילה של המוזיקה השוודית (2020)
  • פרס פולר למוזיקה (2016)
  • פרס פטל הזהב לשיר המקורי הגרוע ביותר (2003)
  • Musikexportpriset (1998)
  • מדליית המלך
  • הפרס השוודי הבינלאומי השנתי
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.maratone.se
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרטין קארל סנדברג (בשוודית: Martin Karl Sandberg, נולד ב-26 בפברואר 1971)[1], המוכר בשמו המקצועי מקס מרטין, הוא מפיק מוזיקלי ופזמונאי שוודי. הוא החל את דרכו כסולן בלהקת פאנק מטאל, ומאוחר יותר הפך למפיק ופזמונאי בז'אנר המנוגד – מוזיקת פופ – בחברת התקליטים בה הייתה חתומה הלהקה. הוא זכה להכרה בשנות ה-90 המאוחרות כאשר כתב להיטים והפיק אלבומים של אומנים ולהקות שהיו להצלחה באותה התקופה, ביניהם הלהקות בקסטריט בויז ואן סינק והזמרת בריטני ספירס.

בשנת 2013 פרסם המגזין הוליווד ריפורטר כי מדד נילסן העריך את מכירות הסינגלים של מרטין בכ-$135 מיליון דולר[2].

בטקס פרסי גראמי 2015 זכה מרטין בפרס גראמי למפיק השנה, כמו גם היה מועמד באותו הטקס לפרס שיר השנה ותקליט השנה על עבודתו בשיר "Shake It Off" של הזמרת טיילור סוויפט. באותה השנה בנוסף זכה בפעם החמישית ברציפות ובפעם השמינית בקריירה בפרס פזמונאי השנה מטעם האגודה האמריקאית למלחינים, סופרים ומו"לים (ASCAP)[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין נולד בפרוור של העיר סטוקהולם שבשוודיה. הוא נשר מבית ספר תיכון לטובת קריירה במוזיקה והיה חבר במספר להקות, זאת עד שהפך לסולן בלהקת גלאם מטאל ושמה It's Alive, שנוסדה בשנת 1985 וחתמה על חוזה עם אולפן ההקלטות Cheiron Studios, שתפקד בנוסף כחברת תקליטים המשויכת לברטלסמן מיוזיק גרופ. הוא הופיע עם שם הבמה מרטין וייט ויחד עם שאר חברי הלהקה הוציאו שני אלבומים, אולם אלו נחלו כישלון. במקביל לפעילות הלהקה, לרבות סיבוב הופעות באירופה בתחילת שנות ה-90[1], מרטין עסק בכתיבת שירי פופ, עובדה אותה הסתיר מחברי להקתו כיוון ש"מוזיקה מהסוג הזה הייתה מתועבת בחוגי ההאבי מטאל. לא יכולתי להודות בפני החברים שלי שאני אוהב את זה", ונהג להגיע בחשאי לאולפני החברה לאחר החזרות[4]. מרטין טרם היה מודע לעובדה שהשירים אותם הוא כותב כעת יהפכו בעתיד לקרש הקפיצה שלו אל תוך ליבה של התרבות הפופולרית, זאת משום שאחד מבעלי החברה, דניז פופ ראה בו פוטנציאל והחליט לקחת אותו תחת חסותו כשהוא משמש לו למנטור; הוא הציע לו את שם הבמה מקס מרטין, שלדעתו התאים יותר לכיוון הפופי שאליו הוא הולך, ובשנת 1992 הציע לו להיות כותב ומפיק רשמי בחברה. לאור זאת מרטין החל לבלות באולפן יום ולילה במשך שנתיים בחברתו, זאת על מנת ללמוד את עבודת המפיק עליה לא ידע דבר, ובשנת 1995 שימש בפעם הראשונה כמפיק שותף בשיר – Wish You Were Here של להקת הדאנס השוודית Rendex, וזמן מה לאחר מכן בפעם הראשונה כמפיק שותף באלבום – The Bridge של להקת הפופ השוודית אייס אוף בייס. באותה השנה בחר מרטין לפרוש מהלהקה והחל מתמקד בפיתוח קריירה של מפיק ופזמונאי.

1995-2000: אולפני Cheiron[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשותף פעיל בחברת Cheiron Studios, מרטין היה מעורב בהפקת וכתיבת אלבומים ושירים רבים; הוא התמקד בסגנונות הפופ והיורופופ ועבד בין היתר עם האומנים השוודיים ארמי אוף לאברז ורובין, עם הלהקות הבריטיות פייב בתחילת דרכם וסוליד הרמוני, ולהקת הפופ האמריקאית 3T, שחבריה הם שלושת בניו של טיטו ג'קסון, אחיו של מייקל ג'קסון. אולם האמנים הבולטים יותר שהשתתף בהצלחתם במסגרת פועלו באולפנים היו אחרים, ביניהם ניתן למנות את בקסטריט בויז, בריטני ספירס ואן סינק, ואמנים מצליחים נוספים איתם עבד היו בריאן אדמס, גארי ברלו, סלין דיון, ווסטלייף, בון ג'ובי (לה כתב את הלהיט "It's My Life") ודף לפרד. בקיץ 2000 מנהל חברת התקליטים דניז פופ נפטר כתוצאה ממחלת הסרטן[5][6]. כתוצאה מכך כיסא המנהל נותר ריק, עד שלבסוף מרטין מילא את מקומו כשהוא מוצא שותף ראשי מחליף להפקה ולכתיבה בשם רמי יעקב, שממשיך לשתף פעולה עם מרטין לאורך שנים רבות[1]. חרף זאת האולפנים נסגרו באותה השנה, בעיקר לאור מותו של דניז שלדברי מרטין היה "הלב והנשמה של המקום שנלקחו עם מותו"[5][7].

2001-הווה: אולפני מרתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סגירת Cheiron Studios הקים מרטין אולפן הקלטות חדש בשותפות ובעזרתם של רמי וטום טאלומה, המפיק שעזר לדניז פופ לייסד את Cheiron והיה שותף בבעלות, ולו הם קראו אולפני מרתון. יתר על כן הם צירפו לצוות ההפקה והכתיבה כמה חברים שנכחו בצוות האולפן הקודם: אלכסנדרה טאלומה, ארנת'ור בירגיסון ושלבק. הפרויקט הגדול הראשון עליו עבדו היה אלבומה השלישי של הזמרת בריטני ספירס[1]. שותפים אחרים לצוות של האולפן שנסגר פתחו בעקבות הסגירה אולפנים משלהם, ביניהם Location Songs שהספיקה להיסגר ו-A Side Productions. אולפני מרתון השתלבו בהמשך אל תוך חברת התקליטים Cosmo Studios, שהיום ידועה בשם X-Level Studios לאחר חילופי הבעלים. בשנת 2004 מרטין המציא את עצמו מחדש כאשר החליט לעדכן את סגנון המוזיקה של האולפנים, שהיה מיושן לדעתו, והחל לעבוד על פרויקטים עם צלילים כבדים יותר המאופיינים בסגנון הפופ רוק, כמו שיריה של הזמרת קלי קלרקסון "Since U Been Gone" ו"Behind These Hazel Eyes", עליהם עבד בשיתוף פעולה עם המפיק דוקטור לוק. השניים המשיכו לעבוד לאורך השנים ויחד ייצרו חלק מהתקליטים הגדולים ביותר של העשור[7]. עם הזמן הוחלפו חברי הצוות במפיקים וכותבים אחרים. נכון לשנת 2015 האולפנים עדיין מתפקדים, ומרגע שנפתחו ועד היום הספיק מרטין לעבוד עם אומנים מהשורה הראשונה מכל רחבי העולם, ועוד אומנים בולטים נוספים, וגם ליצור להיטים רבים ש-21 מהם הצליחו לכבוש את המקום הראשון במצעד הפזמונים הפופולרי בילבורד הוט 100.

רשימת אומנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנים בולטים לאורך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקסטריט בויז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 חברת התקליטים האמריקאית ג'ייב רקורדס, חברת בת של ברטלסמן מיוזיק גרופ בה חתומה להקת בקסטריט בויז, הביעה רצון לשכור את שירותיה של Cheiron Studios לעבודה על אלבום המוזיקה הראשון של הלהקה[4]. החברה הסתייגה תחילה מלעבוד עם להקת בנים נוכח העובדה שלהקות כאלו היו שכיחות למדי באותה התקופה, אולם ג'ייב רקורדס התעקשה והחברה נענתה להפצרות[4]. מרטין היה שותף בהפקת אלבום הבכורה Backstreet Boys (1996) שנקרא על שם הלהקה, ותרם לכתיבתם והפקתם של ארבעה שירים במסגרתו[8]. את אחד השירים כתב בשותפות עם המפיק הבריטי הרברט קריצ'לואו "Quit Playing Games (With My Heart)", וזה הפך ללהיט הראשון של מרטין כאשר הגיע למקום השני במצעד הפזמונים של בילבורד הוט 100, כמו גם זכה עד מהרה בתארים כסף, זהב ופלטינה באירופה, וכשנה לאחר מכן בפלטינה כפולה בארצות הברית כשהופץ במסגרת האלבום השני של הלהקה במהדורה מיוחדת לארצות הברית בלבד (האלבום הראשון לא נמכר בארצות הברית)[9][10]. הוא שימש שוב כמפיק שותף בעבודה על אלבומה השני של הלהקה Backstreet's Back (1997), כמו גם כתב ארבעה שירים במסגרתה. אחד השירים שכתב יחד עם צוות הכותבים של האולפנים "Everybody (Backstreet's Back)" הפך ללהיט כשנמכר בלמעלה מ-1.2 מיליון עותקים, והאלבום עצמו נמכר ביותר מכ-10 מיליון עותקים בארצות הברית[11]. מרטין בהמשך השתתף גם בהפקת האלבום השלישי של הבנים Millennium (1999), אשר במסגרתו היה שותף לכתיבתם של שישה שירים שהיוו מחצית מכלל השירים באלבום. שניים מהם "I Want It That Way" ו- "Show Me the Meaning of Being Lonely" תרמו להצלחתו הבינלאומית של האלבום, שזכה בתואר האלבום הנמכר ביותר בעולם לשנת 1999 לאחר שנרכשו קרוב ל-10 מיליון עותקים, ומאז הספיק להפוך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים[1]. מרטין היה מעורב גם בהפקת האלבום הרביעי Black & Blue (2000), שהיה לאלבום האחרון להיות מופק במסגרת אולפני Cheiron, וממנו יצאו הסינגלים "Shape of My Heart", שזכה להגיע לטופ 5 בשמונה מדינות[12], והסינגל "The Call".

האלבום החמישי של הלהקה Never Gone (2005) הופק במסגרת אולפני מרתון, בין היתר על ידי מרטין, שגם עזר בכתיבת הסינגלים "Just Want You to Know" ו-"I Still...". לקראת האלבום השישי שלהם, הבנים זנחו את שירותיו של מרטין כחלק ממאמציהם לשנות את תדמית הלהקה[13], אולם הם חזרו לעבוד יחד על כל שאר האלבומים שהוציאה הלהקה עד כה, אלבומי האולפן השביעי This Is Us (2009) והשמיני In a World Like This (2013), במסגרתם עזר מרטין בכתיבתם של ארבעה שירים, מתוכם שני סינגלים.

רשימת אלבומים:

  • Backstreet Boys (1996)
  • Backstreet's Back (1997)
  • Millennium (1999)
  • Black & Blue (2000)
  • Never Gone (2005)
  • This Is Us (2009)
  • In a World Like This (2013)

רשימת שירים:

  • "I Wanna Be With You" (1996)
  • "Quit Playing Games (With My Heart)" (1996)
  • "Nobody But You" (1996)
  • "We've Got It Goin' On" (1996)
  • "Everybody (Backstreet's Back)" (1997)
  • "As Long as You Love Me" (1997)
  • "That's The Way I Like It" (1997)
  • "10,000 Promises" (1997)
  • "Larger than Life" (1999)
  • "I Want It That Way" (1999)
  • "Show Me the Meaning of Being Lonely" (1999)
  • "It's Gotta Be You" (1999)
  • "Don't Want You Back" (1999)
  • "Don't Wanna Lose You Now" (1999)
  • "The One" (1999)
  • "The Call" (2000)
  • "Shape of My Heart" (2000)
  • "Get Another Boyfriend" (2000)
  • "It's True" (2000)
  • "Just Want You to Know" (2005)
  • "I Still..." (2005)
  • "Climbing The Walls" (2005)
  • "Siberia" (2005)
  • "Bigger" (2009)
  • "In a World Like This" (2013)

בריטני ספירס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השניים נפגשו בשנת 1997, כאשר ספירס הייתה בת 15 בלבד[4]. שנה לאחר מכן מרטין כתב עצמאית את השיר הראשון וסינגל הבכורה שלה "Baby One More Time...", שהיה לסינגל הראשון של מרטין להגיע לראש טבלת המצעד בילבורד הוט 100 בארצות הברית, והיה להצלחה מסחררת; הוא טיפס עד למקום הראשון בכל מצעד בו היה נוכח, זכה במעמד פלטינה כפולה[14], הפך לשיר הנמכר ביותר לשנת 1999 בארצות הברית ובהמשך לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר של כל הזמנים[15]. הסינגל היה חלק מאלבום הבכורה של ספירס בעל אותו השם ...Baby One More Time (1998), אותו הפיק מרטין בשיתוף פעולה עם דניז פופ וצוות הכותבים. יחד עם הסינגל זכה האלבום אף הוא להגיע למקום הראשון במצעד בילבורד, הישג שהכוכבת הייתה הראשונה לכבוש במסגרת המעמד של הופעת בכורה של אומנית חדשה[4], והוא נחל הצלחה מסחרית גדולה ברמה הבינלאומית כאשר נמכר בלמעלה מ-10.5 מיליון עותקים, נכון לשנת 2011[16]. מרטין בנוסף היה שותף לכתיבתם והפקתם של שני שירים נוספים, ביניהם הסינגל השלישי מתוך האלבום "(You Drive Me) Crazy". יתר על כן היה מעורב בהפקת וכתיבת האלבום השני Oops!... I Did It Again (2000), האחרון להיות מופק במסגרת אולפני Cheiron, ועזר לכתוב שבעה שירים מתוכם כאשר שלושה מהם סינגלים שהידוע מביניהם הוא הלהיט המסחרי "Oops!... I Did It Again" שנחל הצלחה רבה במצעדים.

האלבום השלישי של ספירס Britney (2001) הופק במסגרת אולפני מרתון, בין היתר על ידי מרטין, שנוסף על כך היה אחראי לכתיבתם והפקתם של ארבעה שירים כאשר שניים מהם סינגלים מתוכם הם סינגלים שנחלו הצלחה נאה במצעדים ובמכירות. האלבום היה להצלחה הגדולה הראשונה של האולפנים, והוא נמכר בלמעלה מ-4.4 מיליון עותקים ברחבי העולם[17]. השניים חזרו לעבוד יחד רק לקראת אלבומה השישי של ספירס Circus (2008), אז מרטין שימש כמפיק שותף בעבודה על האלבום והיה אחראי לסינגל אחד מתוכו "If U Seek Amy", אותו כתב והפיק יחד עם הצוות החדש, שרובו היה מורכב מאותם אנשי הצוות של האולפן הקודם. בספטמבר 2009 יצא לאור הסינגל "3", שנכתב והופק בין היתר על ידי מרטין לקראת יציאתו של אלבום האוסף השני של ספירס The Singles Collection (2009). הסינגל הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד והיה לסינגל השני שמרטין כתב לספירס שהצליח לעשות כן[18]. בהמשך שימש כמפיק בפועל של האלבום השביעי במספר של הכוכבת Femme Fatale (2011), כמו גם הפיק וכתב שיר אחד וארבעה סינגלים במסגרתו, ובאלבום השמיני של הזמרת לא היה מעורב כלל.

רשימת אלבומים:

רשימת שירים:

אן סינק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך שלושת אלבומי האולפן של הלהקה אן סינק, מרטין הפיק את אלבום הבכורה שלהם NSYNC (1998) בלבד. האלבום זכה בתואר אלבום זהב בארבע ממדינות אירופה, תואר פלטינה x4 בקנדה ובארצות הברית זכה בתואר המכובד ביותר – אלבום יהלום – לאחר מכירות של למעלה מ-10 מיליון עותקים[19]. במסגרת האלבום מרטין היה כותב שותף לשני הסינגלים הראשונים מתוכו "I Want You Back" ו-"Tearin' Up My Heart", כמו גם מפיק שותף של הראשון, והם זכו להצלחה נאה. במסגרת האלבומים השני והשלישי של הלהקה היה שותף לכתיבת השיר "Tell Me, Tell Me...Baby" ועוד שני סינגלים נוספים "I'll Never Stop" ו-"It's Gonna Be Me", כאשר האחרון זכה להיות הסינגל היחיד של הבנים להגיע לראש מצעד בילבורד הוט 100, כמו גם הסינגל היחיד שמרטין כתב עבור הלהקה שהצליח לעשות כן. הלהקה לא חזרה לעבוד עם מרטין עם סגירת אולפני Cheiron.

סלין דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין היה שותף בכתיבתם והפקתם של שני אלבומים ועוד ארבעה שירים, מתוכם שני סינגלים עבור זוכת האירוויזיון לשנת 1988, הזמרת הקנדית סלין דיון. הסינגל הראשון אי פעם שכתב והפיק עבור הזמרת "That's the Way It Is" נכלל באלבום הלהיטים הראשון שלה All the Way... A Decade of Song (1999) וזכה להגיע למקום הראשון במצעד 'בילבורד בוגרים עכשוויים' בארצות הברית[20], ולאותו המקום באותו המצעד בקנדה, ואילו הסינגל השני "Faith" יחד עם שני השירים הנוספים שמרטין כתב והפיק עבורה "Love Is All We Need" ו-"In His Touch" הופיעו באלבום האולפן השמיני שלה במספר One Heart (2003) וזכו אף הם להצלחה נאה במצעדים.

קלי קלרקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין היה שותף בכתיבתם והפקתם של שני אלבומים ועוד שלושה סינגלים עבור זוכת העונה הראשונה של ריאליטי הכישרונות אמריקן איידול, הזמרת קלי קלרקסון. העבודה עם קלרקסון החלה בשנת 2004 ונעשתה בשיתוף פעולה עם המפיק דוקטור לוק. השניים ייצרו עבור הכוכבת שירים המאופיינים בסגנון רוקיסטי, סגנון שהיה מנוגד לסגנון המיינסטרים של קלרקסון. שני הסינגלים הראשונים "Since U Been Gone" ו-"Behind These Hazel Eyes", שלימים הפכו ללהיטים, נכללו באלבום האולפן השני של הזמרת Breakaway (2004) וזכו להגיע לטופ 10 במצעד בילבורד הוט 100, ואילו הסינגל השלישי "My Life Would Suck Without You" הופיע באלבום האולפן הרביעי שלה All I Ever Wanted (2009) וזכה להגיע למקום הראשון והמכובד באותו המצעד, כמו גם נמכר בלמעלה מ-2.5 מיליון עותקים בארצות הברית עד לרבעון הראשון של שנת 2013[21].

קייטי פרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין היה שותף בכתיבתם והפקתם של ארבעה אלבומים ועוד 19 שירים, מתוכם 13 סינגלים עבור זמרת הפופ קייטי פרי. השניים החלו לעבוד יחד במסגרת אלבום האולפן השני של הזמרת One of the Boys (2008), במסגרתו היה אחראי לשני הסינגלים המצליחים של פרי "I Kissed a Girl", שהיה גם לסינגל הראשון שנכתב על ידי מרטין עבור הזמרת וגם הראשון להגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100[22], והלהיט השני "Hot n Cold" שהגיע לטופ 5 באותו המצעד[23]. שניהם היו להצלחה מסחרית כאשר מכירותיהם הסתכמו בלמעלה מ-10 מיליון עותקים[24]. לאחר זמן מה, השניים חזרו לעבוד יחד על אלבום האולפן השלישי של הזמרת Teenage Dream (2010), האלבום הנמכר ביותר של הזמרת עד כה[24], אשר במסגרתו ניתן למרטין הקרדיט עבור חמישה מתוך שבעת הסינגלים של האלבום; "Last Friday Night (T.G.I.F.)", "E.T.", "California Gurls", "Teenage Dream" ו-"The One That Got Away". מלבד השיר "The One That Got Away" שהגיע לטופ 3 במצעד בילבורד הוט 100[23], שאר השירים כבשו את המקום הראשון במצעד, וכלל הסינגלים נמכרו בכ-22,650,000 מיליון עותקים בחישוב הכללי[24]. במהדורה מחודשת של אותו אלבום הנקרא Teenage Dream: The Complete Confection (2012), מרטין היה שותף בכתיבתם והפקתם של שני הסינגלים המצליחים מתוכו אשר לא נכללו במהדורה הקודמת "Part of Me", שהגיע למקום השני במצעד בילבורד, ו-"Wide Awake", שהיה לסינגל החמישי שמרטין כתב לפרי שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד[23]. בהמשך שיתפו שוב פעולה במסגרת אלבום האולפן הרביעי שלה Prism (2013), ומרטין כתב והפיק במסגרתו את כלל הסינגלים באלבום; "Roar", "Unconditionally", "Dark Horse", "Birthday" ו-"This Is How We Do". יתר על כן לקח חלק בכתיבה ובהפקה של חמישה שירים נוספים – "Legendary Lovers", "Walking on Air", "International Smile", "Ghost" ו-"Love Me" – ובכך שימש כמפיק ופזמונאי ביותר ממחצית השירים באלבום.

מרטין כתב והפיק את מספר הלהיטים הגבוה ביותר (8) שהגיעו למצעד בילבורד הוט 100 לזכותה של קייטי פרי, ובטקס פרסי גראמי לשנת 2014 קיבל מועמדות בקטגוריית שיר השנה על הלהיט שכתב לה "Roar".

לאחר מכן, השניים חזרו לעבוד לכבוד אלבומה החמישי של פרי. מרטין השתתף בכתיבה וההפקה של השיר המוביל של האלבום "Chained to the Rhythm".

פינק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין היה שותף בכתיבתם והפקתם של ארבעה אלבומים ועוד 12 שירים, מתוכם 7 סינגלים עבור זמרת האר אן בי פינק. שיתוף הפעולה הראשון בין השניים היה במסגרת אלבום האולפן הרביעי של הזמרת I'm Not Dead (2006) כאשר כתב והפיק את שני הסינגלים "Who Knew" ו-"U + Ur Hand" שהגיעו לטופ 10 במצעד בילבורד[25], כמו גם שיר נוסף בשם "Cuz I Can". לאחר תקופה הם חזרו לעבוד יחד במסגרת אלבום האולפן החמישי שלה Funhouse (2008), אז היה כותב ומפיק שותף לשלושת הסינגלים "So What", שזכה בתואר פלטינה[26] והיה לשיר הראשון שכתב לה מרטין שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד, "I Don't Believe You" ו-"Please Don't Leave Me". נוסף על כך הפיק וכתב שלושה שירים נוספים מתוך האלבום; "Boring", שיצא כשיר בונוס, "Whataya Want from Me", שלבסוף לא נכלל באלבום ו-"It's All Your Fault". בהמשך מרטין הפיק וכתב את שני הסינגלים "Raise Your Glass", שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד, ו-"Fuckin' Perfect", זאת במסגרת אלבום הלהיטים הראשון של הזמרת Greatest Hits... So Far!!! (2010). הסינגלים זכו בתואר פלטינה משולשת ("Fuckin' Perfect") ופלטינה מרובעת ("Raise Your Glass") לאחר מכירות של למעלה מ-3 ו-4 מיליון עותקים בארצות הברית[27]. בהמשך כתב והפיק עבור פינק שיר נוסף "Slut Like You", שנכלל באלבום האולפן השישי שלה The Truth About Love (2012) ולא התבלט במיוחד.

טיילור סוויפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין היה שותף בכתיבתם והפקתם של שני אלבומים ועוד 12 שירים, מתוכם 8 סינגלים עבור זמרת הקאנטרי טיילור סוויפט. העבודה על אלבום האולפן הרביעי של סוויפט Red (2012) הייתה שיתוף הפעולה הראשון בין השניים, כאשר הוא כתב והפיק במסגרתו את שלושת הלהיטים של הזמרת "We Are Never Ever Getting Back Together", שהיה לשיר הראשון שכתב מרטין לזמרת שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100[28], "I Knew You Were Trouble" שהגיע לטופ 3 במצעד[28] והסינגל "22". כלל הסינגלים נמכרו בכ-10 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית, ושני הראשונים הם מבין הסינגלים הנמכרים ביותר בעולם. מרטין המשיך לשתף פעולה עם סוויפט כאשר לקח חלק בעבודה על אלבום האולפן החמישי שלה 1989 (2014), וקיבל את הקרדיט על חמשת הסינגלים שיצאו במסגרתו; "Style", "Shake It Off", "Blank Space", "Bad Blood" ו-"Wildest Dreams", כאשר שלושת הראשונים זוכים לכבוש את המקום הראשון במצעד בילבורד[28]. יתר על כן כתב והפיק ארבעה שירים נוספים שנכללו באותו האלבום; "All You Had To Do Was Stay", "How You Get The Girl", "Wonderland" ו-"New Romantics".

בטקס פרסי גראמי לשנת 2013 קיבל מועמדות בקטגוריית שיר השנה על הלהיט "We Are Never Ever Getting Back Together", ובמסגרת אותו הטקס לשנת 2015 קיבל מועמדות בקטגוריה זו ובקטגוריית שיר השנה על הלהיט האחר "Shake It Off".

אומנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבור הזמרת הקנדית אבריל לאבין מרטין כתב והפיק 6 שירים, חצי מתוכם סינגלים. שני שירים "I Will Be" ו-"Alone" היו חלק ממהדורת הדלוקס שיצאה במסגרת אלבום האולפן השלישי של לאבין The Best Damn Thing (2007). שלושת הסינגלים "Wish You Were Here", "What the Hell" ו-"Smile" נכללו באלבום האולפן הרביעי שלה Goodbye Lullaby (2011), כשהראשון זוכה להצלחה הגדולה ביותר. בנוסף עזר מרטין בכתיבה ובהפקה של השיר "I Love You" שהיה חלק מאותו אלבום.
  • עבור הזמרת הבריטית ג'סי ג'יי מרטין הפיק וכתב שני סינגלים; "Domino", שנכח באלבום הבכורה שלה Who You Are (2011), והסינגל "Bang Bang" מאלבום האולפן השלישי של ג'יי Sweet Talker (2014), שמכר למעלה מ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם, אותו שרה יחד עם הזמרת אריאנה גרנדה והראפרית ניקי מינאז'.
  • עבור הזמרת כריסטינה אגילרה מרטין כתב והפיק שיר אחד וסינגל אחד. הסינגל "Your Body", שנמכר בכ-103,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, והשיר "Let There Be Love" נכללו שניהם באלבום האולפן השביעי של הזמרת Lotus (2012).
  • עבור הזמרת אריאנה גרנדה מרטין כתב והפיק ארבעה סינגלים, אחד מהם הוא הסינגל המשותף שלה ושל הזמרות ג'סי ג'יי וניקי מינאז' "Bang Bang". שלושת הסינגלים האחרים "Problem", "Break Free" ו-"Love Me Harder" נכללו באלבום האולפן השני של הזמרת My Everything (2014) ויחד גרפו מכירות של למעלה מ-20 מיליון עותקים.

סינגלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמפיק ופזמונאי, נוהג מרטין לדבר עם האומנים להם הוא כותב ולהתעניין בתחומי העניין שלהם, ברשימת ההשמעה האישית וצופה בהופעותיהם עוד לפני שמתגבשת דעתו על השיר אותו הוא הולך לכתוב, משום שלדבריו "אותם הנתונים יוצרים את הכימיה של השיר", ובמקביל מקליט לעיתים רעיונות מוזיקליים רבים בעזרת דיקטפון שהוא נושא עמו, כאשר רק רעיונות מועטים זוכים להגיע לשלב הקלטת הדמו[4].

מאפייני היצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו מאופיינים בקו מנגינה ברור ויציב כך שניתן לזהות את השיר בשניותיו הראשונות. השיר יכול להתהוות לכדי שיר מקורי לחלוטין או לכדי ריף של שיר אחר, אולם בדרך זו או אחרת צריך השיר להיות מעורר מספיק כדי לגרום לאנשים לזוז[4].

להיטים במצעד בילבורד הוט 100[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1998 הפכו 21 שירים שמרטין כתב והיה שותף לכתיבתם ללהיטים עם הגיעם למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100, ונכון לשנת 2021 הוא ממוקם שלישי ברשימת הפזמונאים עם מספר הסינגלים הרב ביותר שהגיעו למקום הראשון במצעד, כשהוא עוקב אחרי ג'ון לנון (26) ופול מקרטני (32)[29]. נכון ל-2015 מרטין כתב את מספר הלהיטים הרב ביותר (8) לזמרת קייטי פרי.

שנה שם אומן
1998 "...Baby One More Time" בריטני ספירס
2000 "It's Gonna Be Me" אן סינק
2008 "I Kissed a Girl" קייטי פרי
2008 "So What" פינק
2009 "My Life Would Suck Without You" קלי קלרקסון
2009 "3" בריטני ספירס
2010 "California Gurls" קייטי פרי
2010 "Teenage Dream" קייטי פרי
2010 "Last Friday Night (T.G.I.F.)" קייטי פרי
2010 "E.T." קייטי פרי
2010 "Raise Your Glass" פינק
2011 "Hold It Against Me" בריטני ספירס
2012 "Part of Me" קייטי פרי
2012 "One More Night" מארון 5
2012 "We Are Never Ever Getting Back Together" טיילור סוויפט
2013 "Roar" קייטי פרי
2013 "Dark Horse" קייטי פרי
2014 "Shake It Off" טיילור סוויפט
2014 "Blank Space" טיילור סוויפט
2015 "Bad Blood" טיילור סוויפט
2015 "Can't Feel My Face" דה ויקנד
2016 "Can't Stop the Feeling!" ג'סטין טימברלייק
2020 "Blinding Lights" דה ויקנד
2021 "Save Your Tears" דה ויקנד

חניכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המוזיקה Stereogum מציין שלושה מפיקים כ"חניכיו" של מרטין; סאוון קוטצ'ה, דוקטור לוק ושלבק, כאשר השני הוא החניך "המצטיין" ביותר נכון לשנת 2015 עם למעלה מ-30 סינגלים שהגיעו לטופ 10 מאז שהשניים נפגשו[30].

  • בריאיון לטיים מגזין, סוואן קוטצ'ה שיבח את מרטין בהקשר להשפעתו עליו כמפיק עצמאי, והסביר: "אנחנו עובדים קודם כל על המנגינה. זה בית הספר של מקס מרטין. אנחנו נבזבז ימים, לפעמים שבועות בלשחק עם המנגינה. המטרה היא לגרום לה להישמע (כמו מנגינה) שכל אחד יכול לעשות, כשלמעשה זה נורא קשה. בשוודיה, או שאתה עושה משהו על הצד הטוב ביותר או שאתה לא עושה אותו בכלל", ובאותו הראיון הצהיר המגזין עצמו כי "ישנו מאגר פזמונאים רבי עוצמה המבוסס בשוודיה, והמאסטר הגדול הוא מקס מרטין"[31].
  • כתב העת הניו יורקר פרסם על מרטין שהיה "המנטור והשותף השוודי הנאמן של דוקטור לוק. אם לוק הוא הסקייווקר של האומנות בכתיבת שירי פופ, מקס הוא האובי ואן: המאסטר המתבודד... הניצוץ החיוני בהתהוות המוזיקלית של דוקטור לוק היה פגישתו עם מקס מרטין", ואילו דוקטור לוק עצמו אומר שהכימיה בינו לבין מרטין "קרתה מהר מאוד. זה היה קסום...(מרטין לימד אותי) במקום לעשות מוזיקה עבור 5000 אנשים, למה לא לעשות מוזיקה עבור מיליון אנשים?"[32].
  • ממגזין STIM המשתייך לסוכנות מוזיקה שוודית, נמסר כי שלבק הפך ל"חניך" של מרטין במסגרת אולפני מרתון בשנת 2006 לאחר ש"זיהה משהו מיוחד בבחור הצעיר", וש"בהתחשב בהצלחה המסחררת ששלבק השיג מאז – כישורי ה-A&R (מציאת כישרונות חדשים ופיתוח אומנים/פזמונאים במסגרת חברת תקליטים) של מרטין הם מהכישורים הטובים ביותר בתעשיית המוזיקה"[33].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין מתגורר במרכז סטוקהולם יחד עם אשתו ג'ני פטרסון, לה נישא בשנת 2011, ועם בתם המשותפת דוריס סנדברג שנולדה בשנת 2001 לערך[34][35].

מועמדויות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס קטגוריה מועמדות הערות
2003 פרס ראזי השיר המקורי הגרוע ביותר "I'm Not a Girl, Not Yet a Woman" זכייה
"Overprotected" מועמדות
2013 פרסי גראמי תקליט השנה "We Are Never Ever Getting Back Together" מועמדות
2014 שיר השנה "Roar" מועמדות
2015 תקליט השנה "Shake It Off" מועמדות
שיר השנה מועמדות
מפיק השנה מקס מרטין זכייה
2024 פרס האמי האמנותי[36] המוזיקה והמילים המקוריות הטובות ביותר "A Beautiful Game" זכייה

זכיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2 זכיות בקטגוריות פרס חבר המושבעים למפיקים וייצוא מוזיקה בינלאומית בטקס פרסי גראמי השוודי, בשנים 1997–1998
  • 8 זכיות בקטגוריית פזמונאי השנה מטעם האגודה האמריקאית למלחינים סופרים ומו"לים, בין השנים 1999–2001 והשנים 2011–2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס מרטין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Max Martin Biography, http://www.allmusic.com/, ארכיון
  2. ^ The Swedish phenom who tops THR's inaugural list is responsible for Britney Spears, 'N Sync and Pink's greatest hits, http://www.hollywoodreporter.com/, פורסם ב-6 בפברואר 2013
  3. ^ MAX MARTIN WINS ASCAP SONGWRITER OF THE YEAR AWARD FOR 8TH TIME, http://www.musicbusinessworldwide.com/, פורסם ב-5 במאי 2015
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Max Martin, the man behind many a top 40 hit, http://www.maxmartinfansite.com/, פורסם ב-19 במרץ 2001
  5. ^ 1 2 Sweden's Cheiron Studio to Close, http://www.backstreet.net/, פורסם ב-24 באוגוסט 2000
  6. ^ CHEIRON, ארכיון
  7. ^ 1 2 FRIDAY MIXTAPE: The best of pop producer Max Martin Pt. 2, http://www.aux.tv/, פורסם ב-17 באוגוסט 2012
  8. ^ Backstreet Boys - Backstreet Boys, http://backstreetboys.com/, ארכיון
  9. ^ Chart history, http://www.billboard.com/, ארכיון
  10. ^ About Quit Playing Games (With My Heart), http://www.freepianosheets.net/, ארכיון
  11. ^ Backstreet Boys, http://www.discogs.com/, ארכיון
  12. ^ Black & Blue - Backstreet Boys, http://backstreetboys.com/, ארכיון
  13. ^ Backstreet Boys - Unbreakable, http://top40.about.com/, ארכיון
  14. ^ RIAA, https://www.riaa.com, ארכיון
  15. ^ Ten Things About... Britney Spears, http://www.digitalspy.co.uk/, פורסם ב-19 באפריל 2012
  16. ^ Ask Billboard: Britney Spears' Career Sales, http://www.billboard.com/, פורסם ב-14 בינואר 2011
  17. ^ Ask Billboard: Britney Spears's Career Sales, http://www.billboard.com/, פורסם ב-24 במרץ 2015
  18. ^ Britney Spears - Chart History, http://www.billboard.com/, ארכיון
  19. ^ 5 YEARS LATER: 15 Things You Didn’t Know About N’SYNC’s Debut Album!, http://globalgrind.com/, פורסם ב-22 במרץ 2013
  20. ^ Celine Dion – Chart history, http://www.billboard.com/, ארכיון
  21. ^ Chart Watch, https://www.yahoo.com, פורסם ב-27 במרץ 2013
  22. ^ Katy Perry’s Billboard Hot 100 chart successes, http://www.axs.com/, פורסם ב-13 בספטמבר 2012
  23. ^ 1 2 3 Katy Perry – Chart history, http://www.billboard.com/, ארכיון
  24. ^ 1 2 3 Ask Billboard: Controversial Hits, Katy Perry's Sales & Taylor Swift's Radio Reign, http://www.billboard.com/, פורסם ב-25 בינואר 2015
  25. ^ P!nk Biography, http://www.billboard.com/, ארכיון
  26. ^ Pop Gem, http://www.officialcharts.com/, פורסם ב-10 בינואר 2015
  27. ^ Chart Watch, https://www.yahoo.com, פורסם ב-30 במאי 2013
  28. ^ 1 2 3 Taylor Swift - Chart history, http://www.billboard.com/, ארכיון
  29. ^ Ask Billboard: Max Martin Notches Another No. 1, http://www.billboard.com/, פורסם ב-25 בנובמבר 2014
  30. ^ 30 Essential Max Martin Songs, http://www.stereogum.com/, פורסם ב-26 במרץ 2015
  31. ^ One Direction’s Songwriters: They’re What Make the Boy Band Beautiful, http://entertainment.time.com/, פורסם ב-13 בנובמבר 2012
  32. ^ The Doctor Is In, http://www.newyorker.com/, פורסם ב-14 באוקטובר 2013
  33. ^ Shellback – The metal head apprentice who set the pop world on fire, https://www.stim.se, פורסם ב-30 בינואר 2013
  34. ^ Max Martin Wins Producer Of The Year, Non-Classical, https://www.youtube.com, פורסם ב-8 במאי 2015
  35. ^ Max Martins imperium, http://www.expressen.se/, פורסם ב-26 באוגוסט 2011 (בשוודית)
  36. ^ Tom Smyth, All the Winners of the Creative Arts Emmys, Vulture, ‏2024-01-07 (באנגלית)
זוכי פרס פולאר למוזיקה
שנות ה-90 פול מקרטני / המדינות הבלטיות (1992) • דיזי גילספי / ויטולד לוטוסלבסקי (1993) • קווינסי ג'ונס / ניקולאוס הרנונקור (1994) • אלטון ג'ון / מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1995) • ג'וני מיטשל / פייר בולז (1996) • ברוס ספרינגסטין / אריק אריקסון (1997) • ריי צ'ארלס / ראווי שנקר (1998) • סטיבי וונדר / יאניס קסנאקיס (1999)
שנות האלפיים בוב דילן / אייזק שטרן (2000) • ברט בכרך / רוברט מוג / קרלהיינץ שטוקהאוזן (2001) • מרים מקבה / סופיה גוביידולינה (2002) • קית' ג'ארט (2003) • בי. בי. קינג / ג'רג' ליגטי (2004) • ז'ילברטו ז'יל / דיטריך פישר-דיסקאו (2005) • לד זפלין / ואלרי גרגייב (2006) • סאני רולינס / סטיב רייך (2007) • פינק פלויד / רנה פלמינג (2008) • פיטר גבריאל / חוסה אנטוניו אבראו / אל סיסטמה (2009)
שנות ה-2010 ביורק / אניו מוריקונה (2010) • רביעיית קרונוס / פטי סמית' (2011) • פול סיימון / יו-יו מה (2012) • יוסו נ'דור / קייג׳ה סאריאהו (2013) • צ'אק ברי / פיטר סלארס (2014) • אמילו האריס / אוולין גלני (2015) • מקס מרטין / צ'צ'יליה ברטולי (2016) • סטינג / ויין שורטר (2017) • מטאליקה / המכון הלאומי למוזיקה באפגניסטן (2018) • גראנדמאסטר פלאש / אן-סופי מוטר / מנגנים לשינוי (2019)
שנות ה-2020 אנה נטרבקו / דיאן וורן (2020) • איגי פופ / אנסמבל אנטרקונטמפורן (2022) • כריס בלקוול / אנז'ליק קיג'ו / ארוו פרט (2023)
הקודם:
2014: פארל ויליאמס 		פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי
2015: מקס מרטין 		הבא:
2016: ג'ף בהסקר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מקס_מרטין&oldid=38085917"