ברנאר-אנרי לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנאר-אנרי לוי

ברנאר-אנרי לוי (צרפתית: Bernard-Henri Lévy או BHL; נולד ב-5 בנובמבר 1948) הוא אינטלקטואל, פילוסוף, סופר, קולנוען ואיש עסקים צרפתי-יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולד בבני-סף, אלג'יריה, ומשפחתו התגוררה מספר שנים במרוקו. ב-1954 היגרו לצרפת והתיישבו בניי-סיר-סן ליד פריז. אביו, אנדרה לוי, היה בעל חברת יבוא עצים, אותה הוריש לבנו כאשר נפטר בשנת 1995. לוי מכר את החברה בשנת 1997 במחיר של 750 מיליון פרנק צרפתי.

לוי למד במכינה במסגרת בית הספר היוקרתי "ליסה לואי-לה-גאראן", התקבל לאקול נורמל סופרייר ב-1968 וסיים שם תואר בפילוסופיה. כמה מהמורים שלו היו פילוספים בולטים כמו ז'אק דרידה ולואי אלתוסר. לאחר מכן החל לעבוד ככתב צבאי עבור העיתון Combat, עיתון שייסד אלבר קאמי בתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. ב-1971 הוא ביקר בתת היבשת ההודית, וסיקר את מלחמת העצמאות של בנגלדש מפקיסטן. בעקבות חוויה זו כתב את ספרו הראשון "Bangla-Desh, Nationalisme dans la révolution" (בנגלדש, לאומיות במהפכה), שהתפרסם ב-1973.

כשחזר לפריז התפרסם אגב השתייכותו למייסדי חבורת "הפילוסופים החדשים". חבורה אינטלקטואלית-צרפתית זו, שמרבית חבריה היו יהודים, הפנתה עורף לאידאולוגיה המרקסיסטית והנאו-מרקסיסטית שבאה לידי ביטוי באירועי מאי 1968, וביקרה את השלכות תאוריות אלה על החברה והתרבות בצרפת. במהלך שנות ה-70 לימד לוי קורס באפיסטמולוגיה באוניברסיטת שטרסבורג ופילוסופיה באקול נורמל סופרייר. בשנת 1977 פרסם את הספר Barbarism with a Human Face, בו הוקיע את האינטלקטואלים המרקסיסטים כשותפים לפשעים של הקומוניסטים. ב-1981 פרסם את The French Ideology, שהוא ספרו המשפיע ביותר.

לצד הכתבים הפילוסופיים, לוי כותב גם סיפורת ואף עסק בקולנוע. כאינטלקטואל מעורב, לוי מרבה לדבר ולכתוב באמצעי התקשורת על ענייני השעה. כתוצאה מכך, וכתוצאה ממראהו המצודד ומעושרו הרב, הוא מעורר עניין רב, והוא בין האנשים המסוקרים ביותר בצרפת. בשנים 2005-2006 נכתבו עליו יותר מעשרה ספרים, כולם ללא שיתוף פעולה או הסכמה מצידו.

לוי נשוי לשחקנית-זמרת אריאל דומבאל, ולהם ילד משותף. בתו הבכורה מנישואיו הראשונים, ז׳יסטין לוי, היא סופרת מצליחה שפרסמה כמה רבי-מכר.

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנרד אנרי לוי באוניברסיטת תל אביב

לוי היה האינטלקטואל הצרפתי הראשון שקרא להתערב במלחמה בבוסניה בשנות ה-90, בעקבות הטיהור האתני שביצעו הסרבים והקמת מחנות הריכוז. בסוף שנות ה-90 ייסד עם בני לוי ואנדרי גלוקסמן מכון לחקר משנתו של עמנואל לוינס בירושלים.

בעקבות חטיפתו ורציחתו של כתב הוול סטריט ג'ורנל דניאל פרל בידי קיצונים אסלמיים בסוף שנת 2002, יצא לוי לחקור את הפרשה. לוי ביקר באפגניסטן כשליחו המיוחד של נשיא צרפת ז'אק שיראק. הוא סייר במשך כשנה בפקיסטן, הודו, ארצות הברית וברחבי אירופה במטרה לגלות מדוע פרל נשבה ונרצח. כתוצאה ממסע זה כתב את הספר "מי הרג את דניאל פרל?", שם טען כי פרל נשבה ונרצח מכיוון שידע יותר מדי על הקשר בין השירות החשאי של פקיסטן לבין מדעני אטום ולארגון אל-קאעידה. לטענתו, השלטון האמיתי בפקיסטן נמצא בידי השירותים החשאיים, ואלה האחרונים קשורים לאל-קאעידה, ומשום כך לוי מגדיר את רציחתו של פרל כ"פשע של השלטון". לוי זכה לשבחים על אומץ לבו על שחקר באחד האזורים המסוכנים בעולם. מאידך, נמתחה ביקורת על תיאוריו את פקיסטן ועל התיאור הבדיוני של מחשבותיו האחרונות של פרל. ביקורת נוספת שנמתחה על הספר היא שהוא אינו יצירה עיתונאית וגם לא יצירה פילוסופית, למרות שהוא מתיימר להיות שניהם גם יחד. ביקורת דומה נמתחה על כמה מכתביו.

לוי מחשיב עצמו לציוני והוא מרבה לבקר את יחס האירופאים בכלל, והצרפתים בפרט, למדינת ישראל. ביקורתו גברה מאז האינתיפאדה השנייה. לטענתו, הדמוניזציה שעושים האירופאים לישראל נובעת מרגש האשמה שלהם על שואת יהודי אירופה, והפיכת היהודים לעם רצחני מקלה על תחושת האשם.

הגותו הפילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עבודותו הפילוסופית אומר לוי - במענה לביקורת על חוסר העומק שלו - "אני הייתי, אך איני עוד, פילוסוף מקצועי. לא כתבתי ספר מלומד על שפינוזה. באופן שבו אני פילוסוף אני קרוב יותר לקאמי או לסארטר מאשר לברגסון. אי אפשר לעשות הכל: אני כותב מאמרים, רומנים, עושה סרטים, עיתונאי. יש לזה מחיר. כך, העבודה הפילוסופית שלי פחות דורשנית ממה שיכלה להיות".‏[1]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוואת האלוהים, מצרפתית: תהילה ואיתי דור-סנד. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1983 ‬
  • מי הרג את דניאל פרל?, תירגם מצרפתית: מיכה פרנקל. ‫ תל אביב: בבל, תשס"ד 2004 (לפתח דבר)

מאמרים מתורגמים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים מתורגמים לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bernard Henri Lévy, Richard Veasey, Adventures on the Freedom Road Harvill Press, 1995
  • Edited by Bernard-Henry Lévy, What Good Are Intellectuals: 44 Writers Share Their Thoughts, Algora Publishing, 2000
  • Bernard-Henri Levy, translated by Andrew Brown, Sartre: The Philosopher of the Twentieth Century, Polity Press , July 2003
  • Bernard-Henri Lévy, War, Evil and End of History, Gerald Duckworth & Co. Ltd, October 2004
  • Bernard Henri Lévy, Charlotte Mandell, American Vertigo: Traveling America in the Footsteps of Tocqueville, Random House, January 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תדהר ואלד, ראיון עם ברנאר אנרי לוי, באתר הארץ