ברנדה לי

**ברנדה לי**
**Brenda Mae Tarpley**
לידה	11 בדצמבר 1944 (בת 79); בית החולים גריידי ממוריאל (אטלנטה), ארצות הברית
שם לידה	Brenda Mae Tarpley
שם במה	Brenda Lee
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1951
מקום לימודים	Maplewood Comprehensive High School, בית הספר המקצועי של הוליווד
סוגה	רוק אנד רול, קאנטרי, אסטרדה, מוזיקת פופ
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	דקה רקורדס, צ'ארלי רקורדס, MCA רקורדס
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (2002); פרס גראמי למפעל חיים ;
	פרופיל ב-IMDb

ברנדה לי (באנגלית: Brenda Lee, או בשמה המלא: ברנדה מיי טרפלי (Brenda Mae Tarpley); נולדה ב-11 בדצמבר 1944) היא זמרת אמריקאית השרה בסגנונות רוקבילי, פופ וקאנטרי. לברנדה לי היו 37 להיטים במצעד הפזמונים האמריקאי במהלך שנות ה-60, הישג שמעטים אחרים השיגו. להיטיה הידועים ביותר, הם I'm Sorry, משנת 1960, ו-Rockin' Around the Christmas Tree, משנת 1958, המנוגן עדיין תכופות בארצות הברית, מדי עונת חג המולד.

לי, אשר גובהה בשנת 1957 היה רק 1.45 מטר, קיבלה את הכינוי "עלמת דינמיט הקטנה" (Little Miss Dynamite), לאחר שהקליטה להיט בשם דינמיט, והייתה לאחת מכוכבות הפופ הראשונות שלה קהל אוהדים בינלאומי.

בשלהי שנות ה-60 דעכה הצלחתה של לי, כאשר קולה התבגר, אולם היא המשיכה להקליט שירי קאנטרי, ובתחום זה היו לה מספר להיטים במהלך שנות ה-70 וה-80. ברנדה לי היא חברה בהיכלי התהילה של הרוק אנד רול, קאנטרי ורוקבילי, ומתגוררת בנשוויל, טנסי.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי נולדה בשם ברנדה מיי טרפלי באטלנטה, ג'ורג'יה. בלידתה שקלה רק כשני קילוגרם. משפחתה נדדה לאותם מקומות בהם מצא אביה עבודה, בעיקר בין הערים אטלנטה ואוגוסטה. משפחתה הייתה עניה והיא חלקה מיטתה עם שתי אחיותיה, לרוב בבתים שבהם לא היו מים זורמים. את אופיין של שנות ילדותה המוקדמות הכתיבו חיפושי העבודה של הוריה וביקוריה בכנסייה הבפטיסטית (שם זמרה מדי יום ראשון).

כשרונה המוזיקלי יוצא הדופן של לי התגלה כבר בשנות ילדותה המוקדמות. אף שהתגוררו בבתים חסרי צנרת מים, למשפחתה היה מקלט רדיו המופעל בסוללות, ולי נהגה להאזין לשידורים כבר מגיל מוקדם. כבר בגיל שנתיים הצליחה לשרוק מנגינות ששמעה ברדיו. אמה ואחותה זכרו כיצד היו לוקחות אותה לחנות ממתקים, שם היו מעמידות אותה על הדוכן כדי שתשיר ותקבל סוכרייה במתנה.

זמרת ילדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולה של לי, פניה הנעימות ונוכחותה של הבמה, משכו תשומת לב מעת שהגיעה לגיל 5. בגיל 6 היא זכתה בתחרות זמרה מקומית שנערכה מטעם בתי הספר היסודיים. הפרס בתחרות היה הופעה בתוכנית רדיו באטלנטה, שם הופיעה בגיל 7.

בשנת 1953, נפטר אביה, והחל מגיל 10 היא הפכה למפרנסת העיקרית במשפחתה, מתוך הכנסותיה במופעים ובתוכניות רדיו וטלוויזיה. בשנת 1955 נישאה אמה בשנית, והמשפחה עקרה לעיר סינסינטי. אף שם המשיכה להופיע בתחנות רדיו מקומיות. לאחר זמן קצר שבה המשפחה לג'ורג'יה, הפעם לעיר אוגוסטה. בעת שהופיעה בתחנת רדיו מקומית, הציע מפיק התוכנית לקצר את שמה לברנדה לי.

חשיפה לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת הדרך של ברנדה לי לתודעה הלאומית בארצות הברית באה בחודש פברואר 1955, כאשר סירבה לשכר של 30 דולר להופעה בתחנת רדיו מקומית, כדי לפגוש את הזמר רד פולי שהופיע בעיר בתוכנית של רשת הטלוויזיה ABC. תקליטן מקומי שכנע את פולי להאזין לשירתה של לי טרם תחילת הופעתו. פולי נדהם משירתה האדירה, הבאה מגוף ילדותי קטן כל כך ומיד נתן לה להופיע באותו הערב עם השיר "ג'מבליה", זאת ללא כל חזרות.

הקהל בהופעה פרץ עם סיום שירתה בתשואות רמות וסירב להתיר לה לעזוב את הבמה בטרם שרה שלושה שירים נוספים. ב-31 במרץ 1955, בגיל 11, היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה ששודרה מחוף לחוף, מהעיר ספרינגפילד במיזורי. היא חתמה על חוזה הופעות בן חמש שנים בתוכנית הטלוויזיה, חוזה שבוטל למעשה בתביעה שהגישו אמה ומנהלה בשנת 1957, אולם היא המשיכה להופיע בתוכנית זו.

ב-30 ביולי 1956 הציעה לה חברת התקליטים "דקה" (Decca Records) חוזה הקלטות. אף ששני תקליטיה הראשונים התפרסמו בעת שהייתה כבר בת 12, על עטיפות התקליטים נכתב "ברנדה לי הקטנה (בת 9)". אף לא אחד משני התקליטים הראשונים, אשר יצאו לאור בשנת 1956, הצליח במצעד הפזמונים. תקליטה הראשון בשנת 1957, עם השיר One Step at a Time, היה הראשון שנכנס למצעדי הפופ והקאנטרי. להיטה הבא "דינמיט" תרם לה את כינויה: "העלמה דינמיט הקטנה".

לי הופיעה בתחילה בעיקר במופעי מוזיקת קאנטרי, אולם הנהלת חברת התקליטים עימה עבדה החליטה כי מוטב לשווקה כאמנית פופ. כתוצאה מכך, כל להיטיה הידועים משנות ה-60 לא שודרו בתחנות רדיו אמריקאיות המשדרות בסגנון הקאנטרי, ולא היה לה להיט נוסף במצעד פזמוני הקאנטרי עד לשנת 1969.

להיטיה הגדולים: 1958-1965[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתה הגדולה ביותר של לי במצעדי הפופ הייתה החל מסוף שנות ה-50 ועד למחצית שנות ה-60, עם שירים בסגנון רוקבילי ורוק אנד רול. בין להיטיה הגדולים מצויים השירים Jambalaya,‏ Sweet Nothin's (שהגיע למקום הראשון במצעד), I Want to Be Wanted (מקום ראשון), All Alone Am I (מקום ראשון), ו־Fool #1 (מקום שלישי). היו לה להיטים נוספים בסגנון הפופ, ובהם: That's All You Gotta Do (מקום שישי), Emotions (מקום שביעי), You Can Depend on Me (מקום שישי), Dum Dum (מקום רביעי), Break it To Me Gnetly (מקום שני), Everybody Loves Me But You (מקום שישי), ו-As Usual (מקום 12).

התקליט הנמכר ביותר של ברנדה לי היה שיר חג מולד. בשנת 1958, המפיק אוון ברדלי בקשה להקליט שיר חדש שכתב ג'וני מרקס, אשר הצליח בעבר בכתיבת להיטי חג מולד. לי הקליטה את השיר Rockin' Around the Christmas Tree, בחודש יולי. התקליט יצא לאור לחנויות בחודש נובמבר, אולם נקנו רק 5,000 עותקים ממנו. אף כאשר נעשה ניסיון לשווקו שנה אחר כך, בשנת 1959, נכשל. למרות כל זאת, התקליט ידע הצלחה אדירה בתחילת שנות ה-60, יותר מחמישה מיליון עותקים ממנו נמכרו, ועד היום הוא בין השירים המושמעים מדי חג מולד בארצות הברית.

בשנת 1960 היא הקליטה את השיר בזכותו היא ידועה יותר מכל, I'm Sorry, אשר הגיע למקום הראשון במצעד להיטי הפופ. היה זה תקליט הזהב הראשון של לי, אשר זיכה אותה במועמדות לפרס גראמי. אף שהשיר לא שווק בתחום מוזיקת הקאנטרי, היה זה בין הלהיטים הראשונים שעשה שימוש במה שנודע מאוחר יותר כ"צליל של נשוויל" - תזמורת כלי מיתר וקולות רקע בלגאטו (Legato).

להיטה האחרון במצעד פזמוני הפופ, אשר הגיע לעשרת הגדולים בשנת 1963, היה Losing You (מקום 6), עם זאת לי המשיכה להקליט להיטים שנכנסו למצעד והגיעו למקומות נמוכים יותר, אף בשנת 1966, ובהם: Coming On Strong, ו־Is It True (בשנת 1964).

בשנת 1959 יצאה ברנדה לי למסע הופעות בבריטניה וזכתה שם להצלחה רבה. שירה בסגנון רוקבילי Let's Jump the Broomstick, משנת 1961, לא נכנס למצעד בארצות הברית ואילו בבריטניה הגיע למקום 12 במצעד. לאחר להיט זה היו לברנדה לי שני להיטים נוספים שהגיעו לעשרת הגדולים במצעד בבריטניה. בעת הופעותיה של ברנדה לי בבריטניה, בתחילת שנות ה-60, זכתה שלהקת החימום בטרם עלתה לבמה הייתה להקת רוק בריטית אלמונית מליברפול, בשם הביטלס. כך סיפרה לא אחת בראיונות עיתונאיים^[1].

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70 שבה לי לסגנון מוזיקת קאנטרי, שם היו שורשיה, והצליחה ליצור סדרת להיטים במצעד פזמוני הקאנטרי בארצות הברית. להיטה הראשון בסגנון זה היה בשנת 1973, Nobody Wins, אשר הגיע לחמשת המקומות הראשונים במצעד, ואף הצליח להיכנס ל-100 הראשונים במצעד פזמוני הפופ, כשהוא מטפס עד למקום ה-70. שירה Sunday Sunrise הגיע למקום השישי במצעד הקאנטרי בחודש אוקטובר 1973. בכל אחת מן השנים 1974–1975 נכנסו שניים משיריה למצעד.

לאחר מספר שנים ללא להיטים, בשנת 1979 הצליח שירה Tell Me What It's Like להיכנס לעשרת הגדולים במצעד הקאנטרי, ואף בשנת 1980 נכנסו שניים משיריה לעשרת המקומות הראשונים (The Cowboy and the Dandy, Broken Trust) בשנת 1982 התפרסם האלבום The Winning Hand, אשר הצליח מאוד, ובו הופיעה לצד דולי פרטון, כריס כריסטופרסון ווילי נלסון. להיטה האחרון היה בשנת 1985: Hallelujah, I Love Her So.

לי המשיכה להופיע ולהוציא תקליטים עד לתחילת המאה ה-21. בשנת 2002 פרסמה אוטוביוגרפיה^[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ברנדה לי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ברנדה לי

ברנדה לי, ברשת החברתית פייסבוק
ברנדה לי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ברנדה לי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ברנדה לי, באתר אייטונס (באנגלית)
ברנדה לי, באתר ספוטיפיי
ברנדה לי, באתר AllMusic (באנגלית)
ברנדה לי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברנדה לי, באתר דיזר
ברנדה לי, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ברנדה לי, באתר Discogs (באנגלית)
ברנדה לי, באתר Songkick (באנגלית)
ברנדה לי, באתר Genius
ברנדה לי, באתר DNCI
ברנדה לי, באתר בילבורד (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Argyrakis, Andy "Reluctant Legend". Christianity Today
^ Brenda Lee: Little Miss Dynamite. Hyperion 2002. ISBN 0-7868-6644-6

[1] Argyrakis, Andy "Reluctant Legend". Christianity Today

[2] Brenda Lee: Little Miss Dynamite. Hyperion 2002. ISBN 0-7868-6644-6

[1]

[2]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)