ג'וני מאטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וני מאטיס
Johnny Mathis
ג'וני מאטיס בהופעה בשנת 2006
ג'וני מאטיס בהופעה בשנת 2006
לידה 30 בספטמבר 1935 (בן 88)
גילמר, טקסס
שם לידה ג'ון רויס מאטיס
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1956–2011 (כ־55 שנים)
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו, תיכון ג'ורג' וושינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, מוזיקת נשמה, מוזיקה פופולרית
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה, מרקורי
פרסים והוקרה
www.johnnymathis.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וני מאטיסאנגלית: Johnny Mathis; נולד ב-30 בספטמבר 1935) הוא זמר אמריקאי בסגנון מוזיקה פופולרית. מאטיס החל כזמר שהקליט גרסאות כיסוי לשירים ידועים והתפרסם באלבומים שהקליט. עשרות מאלבומיו נמכרו בארצות הברית כאלבומי זהב ופלטינה ו-73 מהם נכנסו למצעד האלבומים[1]. על פי היסטוריון המוזיקה של ספר השיאים של גינס ג'וני מאטיס מכר למעלה מ-350 מיליון תקליטים ברחבי תבל.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאטיס נולד בעיירה גילמר בטקסס. הוא היה ילד רביעי מתוך שבעה להוריו, קלם מאטיס ואשתו מילדרד אשר הייתה אפרו-אמריקאית[2]. משפחתו עקרה לסן פרנסיסקו בקליפורניה ושם התחנך. אביו, שעבד בעברו במופע וודוויל, והבחין בכישרונו המוזיקלי של בנו, קנה לו פסנתר ב-25 דולר ועודדו לפתח את כישרונו. מאטיס החל ללמוד שירים וקטעי מופע מאביו ולבצעם בפני אורחי ביתם, בבית הספר ובכנסייה. בגיל 13 החל ללמוד אצל מורה לפיתוח קול בתמורה לעבודות שביצע בביתה. הוא התמיד בשיעורים אלה במשך שש שנים. בבית הספר התיכון בו למד בסן פרנסיסקו בלט מאטיס בכישרונו כספורטאי במיוחד בקפיצה לגובה וריצת משוכות. הוא אף שיחק בהצטיינות בנבחרת הכדורסל של בית הספר. בשנת 1954 החל בלימודים אקדמאיים במכללת סן פרנסיסקו סטייט, כסטודנט במלגה, מתוך כוונה להיות מורה לאנגלית ולחינוך גופני.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאטיס החל את הקריירה המוזיקלית שלו בניהולה של הלן נוגה, בעלת מועדוני ג'אז בסן פרנסיסקו בהם הופיעו נגני ג'אז בולטים. לאחר שמאטיס החל להופיע באחד המועדונים, דאגה נוגה להביא להופעתו את מפיק הג'אז הבולט ג'ורג' אוואקיאן שעבד בקולומביה רקורדס. לאחר שראה את מאטיס, כתב אוואקיאן מברק לקולומביה בו הודיע כי מצא תגלית מוזיקלית יוצאת מגדר הרגיל וביקש כי ישלחו לו חוזי עבודה.

בתחילת 1956 היה מאטיס ספורטאי בולט אף במכללה שבה למד, החזיק בשיא בית הספר בקפיצה לגובה והוצע לו להשתתף במבחנים האולימפיים לקראת אולימפיאדת מלבורן שהתקיימה באותו קיץ. על מאטיס היה להחליט האם לגשת למבחנים האולימפיים או לנסוע לניו יורק כדי להקליט את תקליטו הראשון. בעצת אביו החליט לוותר על ההזדמנות הספורטיבית.

אלבומו הראשון בו בסגנון הג'אז לא זכה להצלחה רבה, אולם מאטיס נשאר בניו יורק והופיע במועדונים בעיר. את אלבומו השני הפיק סגן נשיא חברת קולומביה, מיטץ' מילר, שהעדיף כי מאטיס יקליט שירים בסגנון בלדות רומנטיות ורכות. בסוף שנת 1956 מאטיס הקליט שניים משיריו הידועים ביותר: Wonderful! Wonderful! ו-It's Not for Me to Say. באותה שנה חתם מאטיס חוזה עם אולפני מטרו גולדווין מאייר כדי לשיר בסרט "ליזי". זמן קצר אחר כך השתתף כזמר אף בסרט A Certain Smile שהופק באולפני פוקס המאה ה-20. הצלחתם של שני סרטים אלה תרמה לחשיפתו של מאטיס לקהל הרחב. הופעתו בשנת 1957 בתוכנית הטלוויזיה של אד סאליבן הוסיפה ותרמה להצלחתו. מבקרי מוזיקה כינו את קולו "קול הקטיפה".

בשנת 1962 הקליט מאטיס את הלהיט "ג'ינה" אשר הגיע למקום השישי במצעדים ובשנת 1963 את הלהיט What Will Mary Say אשר הגיע למקום התשיעי. בשנת 1964 עזב מאטיס את המנהלת האישית שלו, תוך הגשת תביעות הדדיות לבתי המשפט ויסד חברת הפקות על שמו, אשר נועדה להפיק את תקליטיו. מאותה עת ניהל מאטיס בעצמו את עסקיו.

רבים מן השירים שהקליט מאטיס מצאו דרכם לסרטים בשנות ה-70, כשהם מביאים רוח נוסטלגית, כך למשל בסרט מפגשים מהסוג השלישי.

אף שלעיתים קרובות מאטיס מתויג כזמר רומנטי, הקלטותיו כוללות סגנונות מוזיקליים מגוונים הכוללים ג'אז, פופ, מוזיקה ברזילאית, מוזיקה ספרדית, מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז, קאנטרי, דיסקו ועוד. מאטיס הוא הזמר שהקליט לאורך התקופה הארוכה ביותר בחברת קולומביה רקורדס, בין השנים 1956 - 1963 והחל משנת 1968 ועד ימינו.

בשנת 1958 התפרסם אלבומו של מאטיס "הלהיטים הגדולים של ג'וני", בכך היה לאלבום "הלהיטים הגדולים" הראשון בתעשיית המוזיקה והחל מסורת שזכתה לחיקויים רבים בחברות תקליטים רבות. בשנת 1981 הוציא מאטיס אלבום כפול לציון 25 שנות הופעה. האלבום שהה בין 100 האלבומים הראשונים במצעדי האלבומים בארצות הברית במשך 491 שבועות רצופים (תשע וחצי שנים), עד לשנת 1990, דבר שזכה לציון בספר השיאים של גינס. באותה שנה הופיע בסרט חיוך מסוים בשיר A certain Smile שהפך ללהיט. מאטיס אף זכה לכך שחמישה אלבומים שהקליט היו במצעד האלבומים האמריקאי בעת ובעונה אחת. הישג לו שותפים רק שני זמרים אחרים: פרנק סינטרה ובארי מנילו. סך הכל הקליט מאטיס 200 תקליטי סינגל ו-71 משיריו צעדו במצעדי הפזמונים ברחבי תבל. מאטיס מכר בעולם למעלה מ-350 מיליון אלבומים ובכך היה לאומן השלישי בגודל הצלחתו בארצות הברית.

במהלך הקריירה זכה מאטיס לשלושה פרסי גראמי ואחד משיריו היה מועמד לפרס אוסקר. הוא הקליט 12 תוכניות טלוויזיה בכיכובו והופיע כאורח בלמעלה מ-300 תוכניות, מהן 33 פעמים בתוכנית The Tonight Show. מאז שנת 2000 צמצם מאטיס את מספר הופעותיו הפומביות לכחמישים קונצרטים בשנה. בשנת 2007 נכנס אלבומו של מאטיס, The Very Best of Johnny Mathis, ל-20 הגדולים במצעד האלבומים הבריטי ובשנת 2008 שב למצעד הבריטי עם האלבום A Night to Remember.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שהתפרסם בארצות הברית בשנת 1982 לכאורה צוטט מאטיס כאומר: "הומוסקסואליות היא דרך חיים שהתרגלתי אליה."[3]. מאוחר יותר חזר בו העיתון מן הדברים. בראיון שהעניק בשנת 2006, לאחר שנים ארוכות של שתיקה בנושא, גילה מאטיס ששתיקתו באה לאחר שקיבל איומים על חייו כתוצאה מן הידיעה שהתפרסמה על נטיותיו המיניות בשנת 1982[4].

אף לאחר שבחר בקריירה מוזיקלית מאטיס לא נטש את אהבתו לספורט והוא חובב גולף נלהב ואף קיים טורנירי גולף בחסותו בארצות הברית ובריטניה. מאז 1982 מתקיים באוניברסיטת סן פרנסיקו סטייט טורניר אתלטיקה על שמו. בשנת 1982 אף פרסם ספר בישול. במהלך חייו סבל מאטיס מהתמכרות לאלכוהול ולתרופות מרשם ועבר גמילה[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וני מאטיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Johnny Mathis, באתר AllMusic.com
  2. ^ Eric Herschthal, For Blacks And Jews, A Musical Gray Area. The Jewish Week, October 12, 2012
  3. ^ Vincent Stephens, Shaking the Closet: Analysing Johnny Mathis's Sexual Elusiveness, 1956-82. Popular Music and Society 2010;33:597-623
  4. ^ Johnny Mathis In Death Threats. Female First February 26, 2006
  5. ^ Richard Ouzounian, Johnny Mathis: A born crooner. TheStar.com August 22, 2009