בובי מקפרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בובי מקפרין במופע

בובי מקפריןאנגלית: Bobby McFerrin;‏ נולד ב-11 במרץ 1950) הוא מוזיקאי אמריקני יליד ניו יורק, הפעיל בתחום הא-קפלה, והושפע רבות מן הג'אז. הוא מוכר בעיקר בשל סגנון השירה הייחודי והווירטואוזי שלו, שכולל קפיצות בין צלילים גבוהים ונמוכים, יצירת אפקטים קוליים בקולו, והמנעד הגדול של שירתו - ארבע אוקטבות. עם המוזיקאים הרבים שאיתם שיתף פעולה נמנים פסנתרני הג'אז צ'יק קוריאה והרבי הנקוק, הזמרת והפסנתרנית עזיזה מוסטפא, הבסיסט ריצ'רד בונה, נגן האקורדיון רישאר גליאנו והצ'לן יו יו מה.

בשנת 1987 שר את שיר הפתיחה של קומדיית המצבים האמריקנית "משפחת קוסבי". בשנת 1993 שר עיבוד א-קפלה לנעימת "הפנתר הוורוד" מאת הנרי מנסיני, בפסקול הסרט "The Son of the Pink Panther". בשנת 1994 מונה למנהל האמנותי של התזמורת הקאמרית סנט-פול, וניצח גם על תזמורות נוספות ברחבי העולם.

הלהיט הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 פרץ לצמרת מצעדי הפזמונים בארצות הברית הלהיט שלו "Don't Worry, Be Happy", שהופיע גם בפסקול הסרט "Cocktail" בכיכובו של טום קרוז.

על אף הצלחת השיר, מקפרין עצמו נותר מאוכזב: בתודעתם של רבים הוא נותר "זמר של להיט אחד", על אף שיצירתו המוזיקלית מגוונת ומרובה עד עצם היום הזה - גם אם מתמקדת בז'אנר הנישה הא-קפלה. על אף שהלהיט עצמו גם הוא ללא כל ליווי אינסטרומנטלי, ומקפרין שר בו את כל הקולות, הוא מעיד באתר האינטרנט הרשמי שלו, כי מדובר בשיר פשוט ביותר שהוקלט לאחר אלתור של כמה דקות:

"בתוך שעה גמרנו את השיר. כאילו, מי חשב שזה מה שיקרה?... זה לא שאני לא אוהב את השיר. כל השירים הם כמו ילדיי: את כמה מהם אתה מעדיף להשאיר בקרבתך, ואת השאר אתה רוצה לשלוח מהבית לקולג' כמה שיותר מוקדם. זה משגע אותי, כי זה הרושם שיש להרבה אנשים עלי. שואלים אותי 'מה עשית מאז?', 'לא שמענו ממך'. ואני אומר: 'לא הקשבתם'."

– מתוך האתר הרשמי

תוכנו האופטימי של השיר, כמו גם העובדה שמבחינת מאזיני מצעדי הפזמונים מקפרין "נעלם" לאחר אותו להיט, הם כנראה שעומדים מאחורי האגדה האורבנית שמקפרין שם קץ לחייו. השמועה הייתה כה עקשנית, עד שהביאה לפרסום הכחשה באתר הרשמי של האמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]