היסטוריה חלופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P La Liberte.png

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי הוויקיפדיה.

בסיפורת, היסטוריה חלופית היא תת-סוגה בסוגת הספרות הספקולטיבית. בתת-סוגה זו הסיפור מתקיים בעולם בו ההיסטוריה סטתה ממסלולה המוכר לנו במציאות. יש הרואים בתת-הסוגה סוג של מדע בדיוני, בהציגה מציאות שונה מזו המוכרת לנו. ספרות ההיסטוריה החלופית שואלת את השאלה "מה היה קורה לו ההיסטוריה הייתה מתפתחת בצורה שונה?".

מבחינה מסוימת כל יצירה ספרותית בדיונית עוסקת בהיסטוריה חלופית, אך המאפיין המבחין של סוגה זו הוא הסטייה שלה מהעבר המוכר לנו בנקודת מפנה משמעותית, ממנה מתפתחת האנושות באופן אחר מזה שהתרחש בפועל, בעקבות שינוי חברתי, פוליטי, תעשייתי או אידאולוגי. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ספרות זו להתמזג במידה רבה בספרות מדע בדיוני, תוך שהיא מערבת מושגים כמסע בזמן, מסע בין עולמות מקבילים בהם התפתחה ההיסטוריה אחרת (לעתים קרובות אחרי מלחמה מוכרת כמלחמת העולם השנייה), והשיח הספרותי המקובל דן בשתיהן בכפיפה אחת.

בצרפתית ספרי היסטוריה אלטרנטיבית קרויים uchronie, נאולוגיזם שמבוסס על הקידומת U (כבמילה utopia (אוטופיה), שמתארת עולם שאינם קיים) יחד עם המילה היוונית לזמן – כרונוס. לפי שמה זה, סוגה זו מתאפיינת כמתרחשת ב"לא זמן". עוד מושג שמאפיין את הסוגה בצרפתית הוא "allohistirua" כלומר "היסטוריה אחרת".

היסטוריה חלופית קשורה אך נבדלת מהיסטוריה אנטי-עובדתית (Counterfactual History), שהיא מונח בהיסטוריוגרפיה המתאר השערות מבוססות מחקר, המנסות לענות על השאלה "מה היה קורה אילו", ככלי אקדמי במחקר היסטורי.

היסטוריה של סוגת ההיסטוריה החלופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי קדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמה המוקדמת ביותר של היסטוריה חלופית נמצאת בספר IX, חלקים 17-19, של טיטוס ליוויוס, בשם "ההיסטוריה של רומא מיסודה". ליוויוס תיאר את המאה הרביעית לפני הספירה בצורה אלטרנטיבית, בה אלכסנדר הגדול הרחיב את האימפריה שלו מערבה במקום מזרחה. ליוויוס שאל "מה היו התוצאות עבור רומא אם היא הייתה נכנסת למלחמה עם אלכסנדר?"

הרומן האפי, "טירנט הלבן" (Tirant lo Blanc), שנכתב בעת שההפסד של קונסטנטינופול לאימפריה העות'מאנית היה עדיין זיכרון טרי וטראומטי לאירופה הנוצרית, מספר את סיפורו של האביר האמיץ, טירנט הלבן, שמגיע לשרידי האימפריה הביזנטית הערוכה לקרב, והופך לדוכס עליון ומפקד צבאותיה, ומצליח להבריח את הצבא העות'מאני הפולש של מהמט השני, ובכך מציל את העיר מכיבוש איסלאמי, ואף רודף אחר הטורקים לעומק אדמות שהם כבשו בעבר.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת היצירות המוקדמות בז'אנר ההיסטוריה החלופית בעת המודרנית, שהופצה בתפוצה רחבה, הייתה ספרו של הצרפתי לואי ג'פרוי, "היסטוריה של מונרכיה אוניברסלית: נפוליון וכיבוש העולם" שנכתב ב-1836. ספר זה מדמיין את ניצחון הרפובליקה הצרפתית הראשונה בהנהגת נפוליון במלחמת רוסיה-צרפת (1812), ופלישה לאנגליה ב-1814, ולאחר מכן איחוד העולם תחת שלטונו הנאור של נפוליון.

ספרו של נתניאל הות'ורן, "P.'s Correspondence", שנכתב ב-1845, נחשב לספר ההיסטוריה החלופית השלם הראשון בשפה האנגלית. הספר מתאר את סיפורו של אדם הנחשב "משוגע", עקב תפיסה מוטעית של שנת 1845. על פי תפיסתו, בשנה זו היו בחיים אנשים מפורסמים רבים שנפטרו זמן רב קודם לכן, ובהם המשוררים רוברט ברנס, ג'ורג' ביירון, פרסי ביש שלי וג'ון קיטס, השחקן אדמונד קין, הפוליטיקאי ג'ורג' קנינג, ואפילו נפוליון בונפרטה.

בנימין זאב הרצל השתעשע בסוגה זו בסיפורים אחדים שכתב. בין השאר כתב את "היזם בונפרטה", על עולם חלופי בו נפוליאון בונפרטה בחר בקריירה של איש עסקים במקום בקריירה צבאית. עוד סיפור ששוייך לז'אנר הוא "הפעמון השמאלי", שני נתיבים חלופיים בהם התפתח גורלו של אדם, כתוצאה מהחלטה פשוטה אם ללחוץ על פעמון ימני או שמאלי בפתח בית מגורים.

היצירה הספרותית באנגלית באורך של רומן הייתה הספר "אריסטופיה" מאת קסטלו הולפורד, שנכתב ב-1895. בעוד יצירה זו אינה לאומנית כמו ספרו של לואי ג'פרוי, "אריסטופיה" היא ניסיון נוסף לדמיין חברה אוטופית. באריסטופיה, המתיישבים הראשונים של וירג'יניה מגלים שונית אלמוגים העשויה מזהב טהור, ועקב כך מצליחים לבנות חברה אוטופית בצפון אמריקה.

תחילת המאה ה-20 וספרות זולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר סיפורים ורומנים של היסטוריה חלופית הופיעו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בשנת 1931, ההיסטוריון הבריטי, סר ג'ון סקוויר, אסף סדרה של מאמרים מכמה מההיסטוריונים המובילים של אותה תקופה לאנתולוגיה בשם "לו זה היה קורה אחרת" (If It Had Happened Otherwise). בעבודה זו, מלומדים ממספר אוניברסיטאות גדולות, כמו גם כותבים שלא עבדו באקדמיה, הפנו את תשומת לבם לשאלות כגון "לו המורים בספרד היו מנצחים", ו"לו ללואי השישה עשר, מלך צרפת היה אטום של יציבות". המאמרים נעים מעבודות אקדמיות ועד תצוגות סאטיריות ומוגזמות של עיר-מדינה גרמנית עצמאית על האי מנהטן. בין הכותבים היו אנדרה מורואה ווינסטון צ'רצ'יל.

אחד המאמרים באוסף של סקוויר היה מאמר של צ'רצ'יל "לו לי לא היה מנצח בקרב גטיסבורג"‏‏‏[1], שנכתב מנקודת מבטו של היסטוריון בעולם בו הקונפדרצייה ניצחה במלחמת האזרחים האמריקנית, שמדמיין מה היה קורה לו האיחוד היה מנצח במלחמה. במילים אחרות, דמות בעולם חלופי המדמיינת עולם כמו העולם בו אנו חיים, אך לא בהכרח מצליחה לדייק בכל הפרטים. יצירה ספקולטיבית שכזו, שנכתבת מנקודת המבט של היסטוריה חלופית, נקראת בשם "היסטוריה חלופית רקורסיבית", או "היסטוריה חלופית-חלופית".

דוגמה נוספת מתקופה זו (ויש האומרים היצירה הראשונה שבה מתואר מסע בזמן מיקום אחד לשני בצורה מוחשית) היא הספר "אנשים כמו אלים" (Men Like Gods) מאת ה. ג'. ולס‏‏‏[2], בו מספר אזרחים בריטים עובדים באמצעות מפגש מקרי עם מכונת זמן למה שנראה כמו בריטניה פציפיסטית ואוטופית. כאשר האזרחים, שמובלים על ידי דמות סאטירית המבוססת על וינסטון צ'רצ'יל, מנסים לתפוס את השלטון, תושבי בריטניה האוטופית מפנים רובה לייזר לעברם ומשגרים אותם ליקום אחר. ולס מתאר יקום רב ממדי של עולמות חלופיים, בדיוק כפי שמתארים אותו סופרי ספרות זולה אמריקניים מאוחרים יותר. יחד עם זאת, מאחר שגיבור הסיפור של ולס חווה רק עולם חלופי אחד, סיפור זה לא שונה מהותית מסוגת ההיסטוריה החלופית המסורתית.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הז'אנר התקדם לתקופה חדשה, עם יציאתו לאור של הסיפור הקצר של מאריי לנסטר, "Sidewise in Time". בעוד שספרי היסטוריה חלופית קודמים בחנו חלופות היסטוריות סבירות יחסית, ליינסטר כתב בצורה שונה לגמרי. בסיפורו "העולם השתגע" (World Gone Mad), חתיכות מכדור הארץ החליפו מקומות עם החתיכות התואמות להן בזמנים שונים. הסיפור עוקב אחר פרופסור מינוט והסטודנטים שלו ממכללת רובינסון הפיקטיבית, כאשר הם נעים דרך החתיכות השונות בהן ההיסטוריה התרחשה בצורה שונה.

מסע בזמן כאמצעי ליצירת שינויים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו יצא לאור רומן המסע בזמן "Lest Darkness Fall" מאת ל. ספראג דה קאמפ (L. Sprague de Camp), בו מסופר על אקדמאי אמריקאי שנוסע לאיטליה של האוסטרוגותים בתקופת הפלישה הביזנטית בהנהגת בליזריוס. היצירה עוסקת בשינויים ההיסטוריים הנגרמים על ידי הנוסע בזמן, ולפיכך יצירה זו נחשב כיצירת היסטוריה חלופית. הגיבור בסיפור גורם לשינויים משמעותיים ובכך יוצר הסתעפות של ההיסטוריה.

ספרים בולטים בז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העולם, לפי עלילת "האיש במצודה הרמה"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]