הקרב בבסיס אורים
.jpg) | ||||||||||||||||||
| הנשיא יצחק הרצוג מבקר בבסיס לאחר המתקפה | ||||||||||||||||||
| מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מפקדת מחוז דרום בפיקוד העורף, בסיס אורים | |||||||||||||||||
| תוצאה | הדיפת המחבלים ומניעת השתלטות על הבסיס | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב בסיס אורים התרחש במסגרת הקרבות של מתקפת הפתע על ישראל בבסיס אורים של פיקוד העורף בחג שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 7:30 בערך, כמה מאותם מחבלים חדרו עם אופנועים לבסיס אורים שליד קיבוץ אורים שבנגב המערבי באזור אופקים, ובמקום התפתח קרב.[5]
עשרה מחבלים מכוח נוח'בה של חמאס פלשו לבסיס במטרה לכבוש אותו, ולהרוג ולחטוף חיילים. מולם ניצבו באותה העת 14 חיילים וחיילות של פיקוד העורף ששהו בבסיס באותו הבוקר. המחבלים ניסו להגיע לבסיס מודיעין באזור אך טעו בבסיס ונכנסו לבסיס פיקוד העורף.[6][7]
החיילים בבסיס התפצלו בין המיגונית לחמ"ל. המחבלים פרצו לחמ"ל וטבחו בכל מי שהיה בו. שתי חיילות שנפצעו התחזו למתות, וניצלו על ידי שניים מכח המו"מ המטכ"לי שהגיעו במקרה לבסיס אורים והוכוונו לחמ"ל העורף על ידי מפקד הבסיס. שני הלוחמים פרצו לחמ"ל וחיסלו את המחבל שנותר בו. 5 חיילים וחיילות ששהו במיגונית ניצלו, שתי חיילות נורו בדרכן מהמיגונית לחמ"ל,[8] ו-5 מתוך 7 החיילות בחמ"ל נהרגו. בנוסף נהרגה לוחמת מבסיס האיסוף הסמוך, כאשר צוות מבסיס האיסוף ניהל חילופי אש עם המחבלים.
כאשר שמעו החיילים מגדוד 414 בבסיס הסמוך ירי של נשקים ושל קלצ'ניקובים, הם העלו רחפן לאוויר. כתוצאה מכך הבינו שיש פשיטה על הבסיס של פיקוד העורף. הפרידה ביניהם לבסיס פיקוד העורף גדר ברזל פשוטה. הסמ"פ החליט לשבור את הגדר והם נכנסו לבסיס פיקוד העורף הסמוך. מנקודה זו התפתח קרב יריות בין חיילי האיסוף למחבלים.[9] בקרב נהרגה אחת החיילות.[7]
לפי אל"ם שגיא ברוך, בערך בשעה 7:40 חיילות בחמ"ל התקשרו אליו ואמרו לו שיש מחבלים בתוך שטח המחנה. המפקד הורה לחיילות בחמ"ל להפעיל את גדוד 414, גדוד של חיל הגנת הגבולות שבסיסו חלק גדר עם מחנה אורים.[10][11] לקראת 9:00 הגיע לכניסה למחנה[10] בשלב זה הגיעו כמה קציני לוט"ר,[12] קצין מילואים משלדג, שלושה מצוות מו"מ מטכ"לי, וכמה קצינים ולוחמים נוספים. הם המשיכו להתקדם. היעד היה להגיע לחמ"ל.[13][14] שגיא ברוך אמר להם שיש חיילות שאבד הקשר איתן בתוך החמ"ל והכווין אותם לשם.[15][10]
המחבלים חדרו לחמ"ל, בערך ב-8:24 בבוקר. אחד מהחיילים שהחזיק רובה, נהרג קודם לכן כתוצאה מירי המחבלים שחדר את הדלת. המפקדת התורנית, אלינה פרבוסודובה,[16] דיווחה שהמחבלים פותחים את הדלת של החמ"ל ושהיא דרכה את הנשק והייתה מוכנה להילחם איתם. חיילת אחרת פעלה באופן דומה עם הרובה השני שהיה. המחבלים זרקו רימון, החלו לירות והרגו או פצעו אותן. הם חיפשו דברים בחדר, נגעו במסמכים ואחר כן ירו לכל עבר במטרה לבצע וידוא הריגה. המחבלים לא ידעו ששתי חיילות שרדו.[10][15] הן חולצו על ידי שני הלוחמים מצוות משא ומתן מטכ"לי שנכנסו לחמ"ל.[15]
סך הכל נהרגו עשרה מחבלים בכל ההתקלויות. לאחר מכן, המשיכו לסרוק את הבסיס וב-14:30 בערך הם הגיעו לחיילות שהסתתרו במיגונית והן יצאו ממנה.[10][5]
לפי קובי הלר, בעשר ורבע החלו לפנות את הפצועים.[6]
בקרב נפלו 8 לוחמי צה"ל, 7 מפיקוד העורף ואחת מגדוד 414. נפצעו רבים, הן מקרב החיילים בבסיס והן מקרב החיילים שבאו מחוץ לבסיס.
הקרבות תועדו בשלמותם במצלמות של מהחבלי החמאס.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 סיפור הקרב בבסיס אורים ב-7 באוקטובר 2023, נבדק ב-2023-12-05
- ^ 1 2 המפקד הבכיר שיצא לבדו אל התופת פוגש לראשונה את האנשים שהציל, באתר חדשות 13, 6 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 לימור פנחסוב, תיעוד הקרב ב-360: רגעי האימה והפחד בקרב על בסיס אורים ב-7 באוקטובר | פרויקט מיוחד, באתר מאקו, 6 באפריל 2024
- ^ סהר התחזתה שעות למתה - וכך שרדה את הטבח בחמ"ל אורים, נבדק ב-2024-01-22, 5:15
- ^ שקד סבן, "חדר לי קליע מתחת לעין, ניצלתי בנס": הלוחמים שנפצעו ובלי להתלבט - חזרו להילחם, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 מור שמעוני, המפקד שנפצע בקרב באורים מדבר לראשונה: "חיילים וחיילות שלא הוכשרו כלוחמים נלחמו כמו אריות", באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ ישי פורת, "כולן התייצבו למשימה": גבורת לוחמות האיסוף הקרבי בבסיס אורים, באתר חדשות 13, 19 בנובמבר 2023
- ^
סא"ל ירדן, חטיבת החילוץ וההדרכה, באתר צה"ל, 11 באוקטובר 2023
- ^ לוחם הלוט"ר משחזר את 36 השעות הדרמטיות תחת אש, באתר צה"ל, 8 בנובמבר 2023
- ^ "עם דמעות בעיניים הוא אומר 'עוד חבר נהרג', ואנחנו מזנקים אל המחבלים", באתר צה"ל, 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 שרית מגן איל גונן, סג"ם עדן רם: "שאלתי את עצמי אם ככה זה מרגיש למות", באתר מאקו, 16 בנובמבר 2023
- ^ יואב איתיאל, אלינה פרבוסודובה, "ג'ינג'ית", נפלה בעודה מגנה בגופה על החיילות שלה, באתר וואלה!, 11 באוקטובר 2023
