מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר. | |
המידע הכוזב במלחמת חרבות ברזל הוא נרחב וכולל הפצה של דיסאינפורמציה, פייק ניוז ושימוש בשיטות של הונאה ותעמולה כדי להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי החלטות. חלק מהמידע המוטעה היה חלק מהונאה מודיעינית שהוכנה על ידי חמאס כדי להטעות את ארגוני המודיעין של ישראל ושל מדינות מערביות נוספות בהקשרים של כוונות ויכולות של חמאס. חלק נוסף מהתוכן הוא תוכן שקרי ויראלי שגרם להפצת מיליוני פוסטים במדיה החברתית. חלק מהמידע המוטעה זכה להדהוד גם בידי תקשורת המיינסטרים וראשי מדינות.
דרך הפצה של דיסאינפורמציה מתקיימת במספר צורות. דרך אחת היא דרך מקורות רשמיים כמו ערוצי מידע של החמאס או ארגונים אחרים, דוברים של חמאס, ועיתונאים. אפיק אחר הוא מעין "אבולוציה" של ידיעות כוזבות. ראשית המידע הכוזב מופץ על ידי מקורות אנונימיים ברשתות כמו ווטסאפ ובטלגרם שבהן לא ברור מקור הידיעה. חלק מהדיווחים הופכים להיות ויראליים ומגיעים לעשרות אלפי אנשים. חלק מהידיעות האלה מופצות בהמשך על ידי חשבונות אנונימיים ברשתות כמו טוויטר וחלקם על ידי משפיעני רשת שיש להם עוקבים רבים. חלק מהידיעות האלה מגיע בצורה מרומזת או מפורשת לכלי תקשורת מוסדיים כמו רשתות טלוויזיה ועיתונאים.[1] ארגונים כמו שב"כ ואחרים, חשפו בשנים האחרונות מקרים רבים של הקמת רשתות של איראן ברשתות חברתיות כמו ווטסאפ ופייסבוק שנועדו להפיץ מידע מוטעה, במטרה לגרום לפגיעה במורל ולחזק קיטוב פוליטי בישראל.[2][3][4]
סקרים מצאו שכ-30% מהישראלים מאמינים בתאוריית הקונספירציה לפיה הייתה מעורבות של גורמים ישראלים, שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס.[5][6]
הטעיה של החמאס לקראת המתקפה על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמאס השתמש בשיטות של הסתרה והטעיה כדי להרדים את גופי המודיעין של ישראל ושל מדינות נוספות, וכן מקבלי החלטות בדרג הצבאי והמדיני וחוקרים. לפי ד"ר אפרים כהנא, הונאה זו דומה במספר היבטים להונאה שנקטו המצרים לפני מלחמת יום כיפור.[7]
חמאס תכנן את מתקפת הפתע מזה מספר חודשים. ההערכות נעות בין שנה לשנתיים. במשך תקופה זו חמאס הצליח להתל בגופי מודיעין מערביים, במיוחד במודיעין הישראלי ובמודיעין האמריקאי. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי, מייקל מקאול אמר שלא ברור כיצד ה-CIA וישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות.[8][9]
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב אנשי צבא, מדינאים ומומחים, החל בראש ממשלת ישראל ושריו, שלפיה חמאס הפך להיות פרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".[10] על פי ד"ר ארנון דגני, היסטוריון ועמית במרכז מולד, זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.[11]
חמאס היה מודע לתפיסה זו וקידם דיסאינפורמציה ברבדים שונים במטרה לחזק אותה. לפי אוסמה חמדאן, נציג חמאס בלבנון, בשנתיים לפני המתקפה חמאס ניהל קמפיין הונאה כדי לשכנע את ישראל שהוא לא מעוניין בעימות.[12]חמאס פעל לשכנע את ישראל שעיקר דאגתו היא לשמור על הסיוע הכלכלי אותו קיבל ממדינות כמו קטאר, ולרווחתם של הפועלים בעזה המבקשים לעבוד בישראל וכי דבר זה מרתיע אותו מיציאה למלחמה.[13][12] גורמים רבים בישראל, כולל בצבא ובדרג המדיני האמינו כי יציבות כלכלית בעזה על ידי מתן רישיונות עבודה והעברת כסף לחמאס תרסן את הארגון.[12][7] חמאס חיזק רושם זה גם בכך שנמנע מהצטרפות לירי הטילים מצד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – הן במבצע חגורה שחורה (נובמבר 2019), הסלמת פברואר 2020, מבצע עלות השחר (אוגוסט 2022) והן במבצע מגן וחץ (מאי 2023).[7] ההונאה הזאת נפלה על אזניים כרויות של ממשלת ישראל, שהדבר איפשר לה לדלל את כוחות צה"ל מול עזה ולתגבר כוחות באיו"ש.
כתוצאה מההונאה וההסתרה הצליח חמאס להפתיע לגמרי את ארגוני המודיעין של ישראל ושל מדינות אחרות בכמה היבטים. בהיבט אחד פורשו לא נכון הכוונות של חמאס. חמאס פרסם סרטונים רבים המראים את ההכנות למלחמה אבל אלו פורשו כ"לוחמה פסיכולוגית" שנועדה להאדיר את החמאס בעיני תומכיו ולא כהכנות רציניות.[12] נטען גם כי הערכת המודיעין התעלמה מהתעצמות של חמאס בציוד ואמל"ח איכותי שהועברו בכמויות גדולות לעזה, וכי נקודת עיוורון נוספת הייתה איסוף מידע מודיעיני על ישראל על ידי פועלים מעזה.[7]
מידע כוזב על יחסי ישראל–עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח פולמוסי ומלא באי-דיוקים.העיתון הגרמני בילד ריכז מספר טענות דיסאינפורמציה נפוצות שנשמעות בהקשר של היחסים בין ישראל לעזה ומולן תיאור מדויק יותר של המצב. העיתון טוען כי לאחר המתקפה על ישראל, תומכי חמאס משתמשים בשקרים בניסיון להפוך את העבריין לקורבן.[14][15] לדוגמה:
- הטענה כי עזה מצויה תחת כיבוש ישראלי - בעוד ישראל נסוגה מעזה בשנת 2005.
- הטענה כי ישראל מטילה מצור מוחלט על עזה - העיתון מזכיר כי ישראל אינה מסוגלת להטיל מצור מוחלט בגלל שלרצועת עזה יש גם גבול עם מצרים. להערכת העיתון המצרים חוששים מכניסת פלסטינים עקב חשש מפני טרוריסטים ואיסלאמיסטים רדיקלים.
- טענה לפיה תושבי עזה מתים מצמא בגלל שישראל סגרה את אספקת המים. רק כ-5–10% מאספקת המים ברצועה מקורה בישראל. היתר מקורם בבארות מקומיות וכן ממתקן התפלה. אם כי פעילות מתקן ההתפלה תלויה בחשמל אותו ישראל ניתקה.[16] בנוסף מציין העיתון סרטון של חמאס שבו הארגון מתעד כיצד הוא חופר החוצה צינורות מים מהאדמה כדי לייצר מהם רקטות.
- הטענה לפיה הטלת מצור על עזה היא פשע – העיתון מציין כי ישראל המשיכה להזרים מזון לעזה ולהעסיק פועלים מעזה גם לאחר שנים של ירי רקטות עליה. וכי גם לאחר הטלת המצור הנוכחי מצרים יכולה להזרים מזון לרצועה.
- טענה לפיה לישראלים יש מקלטים אבל לתושבי עזה אין. העיתון מזכיר כי להנהגת חמאס יש בונקרים עמוקים, חלקם תחת בתי חולים ובתי ספר, וכי חמאס לא בונה מקלטים לאזרחים ומעדיף להשתמש בתושבי עזה כמגן חי כדי להרתיע את ישראל מהתקפות.
- הטענה לפיה "עזה חיה בעוני מחפיר בגלל ישראל". לטענת העיתון כ-691 מיליון יורו זורמים לשטחי הרשות הפלסטינית מדי שנה, אבל רוב הכסף לא מגיע לתושבים אלא לגורמים מושחתים בממשל ובארגונים בינלאומיים. רוב המשאבים תחנת הנהגת חמאס זרמו לתשתיות טרור ותקיפה של ישראל.
- טענה לפיה "שום כסף של האיחוד האירופי לא זורם לחמאס". העיתון טוען כי טענה זו לא נכונה שכן אנשי חמאס עובדים בתפקידים בכירים בסוכנות הפליטים הפלסטינית אונר"א, שמקבלת כסף בין היתר מכספי האיחוד האירופי. וכי מתקני אונר"א (לדוגמה בתי ספר) משמשים לעיתים קרובות כמקומות מסתור עבור רקטות המשוגרות לעבר ישראל. בנוסף, לפי העיתון כספים של האיחוד האירופי זורמים לחמאס באמצעות ארגוני "פרונט" המתחזים לארגונים למטרות הומניטריות.
הכחשה, הקטנה והצדקה של תקיפת אזרחים על ידי חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכחשת מתקפת חמאס מ-7 באוקטובר
זמן קצר לאחר המתקפה החל חמאס להכחיש כי כוחותיו תקפו באכזריות אזרחים, כולל מעשי זוועה כמו קטיעת ראשים, מעשי אונס, רצח ילדים ועוד. חמאס פעל להסיר סרטונים המתעדים מעשי זוועה של אנשיו, ובמקביל החלו טענות מצד דוברים של חמאס המנסות להכחיש, להקטין או להצדיק את פעולותיו. תומכי תאוריות קונספרציה טענו כי מדובר בתעמולה ישראלית. חלק מהתמונות והסרטונים שהופצו על המתקפה כללו תמונות ממשחקי וידאו, מסכסוכים אחרים בעולם או שנוצרו על ידי טכנולוגיות AI.
דוברים של חמאס הכחישו כי פעלו נגד אזרחים. בתחילה טענו כי מדובר ב"מתנחלים".[17] בהמשך טענו כי ישראל היא זו שירתה על אזרחיה שלה. נרטיב זה חוזק על ידי תגובות בעולם הערבי, ארגונים פרו-פלסטינים במערב ותומכי קונספירציות מערביים, שתארו את פעולות חמאס בצורה כללית כ"התנגדות" והשמיטו כל התייחסות לפגיעה באזרחים. לדוגמה ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין הוציא הודעת תמיכה בחמאס, השמיט כל התייחסות לפגיעה באזרחים ותיאר המתקפה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות".[18] היבט זה הוחרף על ידי סרוב של רשתות מרכזיות רבות, כאשר הבולטת בהם היא BBC, לכנות את פעילי חמאס כטרוריסטים והתייחסות אליהם כאל "חמושים".
בראיון ל-CNN אחרי מתקפת הפתע על ישראל טענה ראניה, מלכת ירדן כי אין הוכחה לדברי ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, על כך שערפו ראשי ילדים ישראליים. וטענה כי הבעיה לא החלה ב-7 באוקטובר.[19]
סקר Harvard CAPS/Harris שנערך בארצות הברית ב-19 באוקטובר 2023, מצא כי צעירים במדינה נטו להאמין לקו התעמולה שהכחיש את המתקפה על האזרחים או הציג אותה כמעשה מוצדק. 26% מהציבור בארצות הברית חשבו כי חמאס התמקד בתקיפת צה"ל ולא בירי חסר הבחנה על אזרחים. 9% האמינו בכך בקרב בני ה-65 ומעלה, 46% אחוזים מבין הצעירים מתחת לגיל 34 האמינו בכך. 17% מהמשיבים השיבו כי הטענה שחמאס הרג מעל 1200 אזרחים ישראלים היא "סיפור שקרי". בקרב צעירים בגילאים 18-24 האמינו בכך 32%. רוב של 76 % מהמשיבים חשבו כי הרג של 1200 אזרחים ישראלים על ידי חאמס הוא מעשה שלא ניתן להצדיקו, אך גם נתון זה השתנה בצורה משמעותית לפי גיל המשיבים. פחות מ-11% מבין בני 55 ומעלה האמינו כי ההתקפה מוצדקת בשל מצבם העגום של הפלסטינים ואילו בקרב המשיבים בגילאים 18–24 האמינו בכך 51%. הנטייה להאשים את ישראל, ולהקטין את האחריות של חמאס או של איראן היא חזקה בהרבה בקרב צעירים בשורה ארוכה של שאלות.[20]
בינואר 2024 דיווח הוושינגטון פוסט כי הכחשת הטבח של חמאס מאפיינת קבוצה קטנה במדינות מערביות אבל היא במגמת התפשטות. הדבר כולל תאוריות קונספירציה של מבצע דגל כוזב. לדוגמה טענה כי צה"ל ביצע את הטבח כדי להצדיק פלישה לעזה, טענה שחלק מהחטופים נחטפו על ידי ישראל או כי ארצות הברית היא זו שעומדת מאחורי המתקפה. להכחשת הטבח שותפים קיצוניים מימין ומשמאל וכן מכחישי שואה. המידע מופץ ברשתות כמו טיקטוק ו־Reddit. התופעה מדאיגה מנהיגים וחוקרים יהודים, שטוענים שיש קשר בינה לבין הכחשת השואה. הם גם רואים קווי דמיון בין הכחשת הטבח לתיאוריות קונספירציה עם יסודות אנטישמיים, כולל תאוריות כמו QAnon.[21]
הסבר אפשרי מדוע צעירים רבים יותר בעולם המערבי מאמינים לתעמולת חמאס ולתאוריות קונספריציה היא הסתמכות גוברת של צעירים על רשתות חברתיות ובמיוחד רשת טיקטוק כמקור מרכזי למידע וחדשות.[22] הסבר כזה מתאים למחקרים לפיהם צעירים נוטים יותר להאמין לתאוריות קונספירציה בעקבות חשיפה גדולה יותר לרשתות חברתיות.[23]
הרשות הפלסטינית הוציאה מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע ליד רעים וטען שההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[24] הן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[25]
אנשים רבים בעולם הערבי מאמינים לתעמולה זו. סקר שבוצע בסעודיה מצא כי 95% מהנסקרים לא באמת מאמינים כי חמאס הרג אזרחים במתקפת הפתע על ישראל.[26] סקר מקיף מ-13 בדצמבר בקרב פלסטינים הראה תמיכה בחמאס ובמתקפה. 82% מתושבי הגדה ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. 85% טענו שלא ראו סרטוני וידאי שהראו תקיפות של חמאס על אזרחים ישראלים. בעוד ש-78% מהפלסטינים בסקר טענו שהתקפה והרג של ילדים ונשים בביתם היא פשע מלחמה, ו-52% השיבו שלקיחת אזרחים כשבויים היא פשע מלחמה, רק 10% מהפלסטינים חושבים שחמאס ביצע פשעי מלחמה.[27]
חטיפת נמרוד אלוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמאס פרסם תצלום בו איש הדומה כביכול לאלוף נמרוד אלוני, מפקד מפקדת העומק של צה"ל, מוחזק בידי פלסטינים במתקפת הפתע על ישראל, וטען כי חטף אותו.[28] פוסט של צה"ל בפרסית ציטט פוסט של סוכנות הידיעות תסנים על לכידתו וכתב "תסנים: מפיצי פייק ניוז של משמרות המהפכה".[29][30] ב-8 באוקטובר פורסמה תמונה של אלוני כשהוא משתתף בפגישה של בכירי הצבא הישראלי.[31]
שידורי הרפובליקה האסלאמית של איראן (אנ') פרסמו תמונות של לכידת מפקדי נגורנו קרבאך על ידי צבא אזרבייג'ן במהלך כיבוש נגורנו קרבאך כאילו הן מציגות את לכידתם של מפקדים ישראלים על ידי חמאס.[32][33][34]
מידע כוזב אודות חטופים בידי חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון בו נראית חנה קציר בת ה-77.[35] שבועיים לאחר מכן, טען הג'האד כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים". אך, ב-24 בנובמבר שוחררה בחיים.[36]
במהלך העסקה לשחרור חטופים החטופה רעיה רותם נשארה ארבעה ימים אחרי בתה הילה בשבי חמאס, למרות התחייבות לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות. בחמאס טענו כי הם אינם מוצאים את רעיה, אך כי הילה סיפרה כי הייתה יחד עם אמא בשבי עד ליומיים שקדמו לשחרורה, אז הופרדו.[37]
מידע כוזב על המתקפה בתוך ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדויות כזב הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי דיווח של "הארץ", ארגון "זק"א" הפיץ דיווחים על זוועות שמעולם לא התרחשו, כחלק מהמאמץ להשיג חשיפה תקשורתית.[38][39]
עדויות של חיילי צה"ל ושל הארגון המגיב זק"א טענו בערוץ I24news כי ראו גופות של תינוקות להם ערפו את הראש, כחלק מהטבח בכפר עזה.[40][41] לעומת זאת, לפי המוסד לביטוח לאומי, מבין כל הנרצחים בטבח בכפר עזה, הצעיר ביותר היה בן 14.[42]
אלי ביר, נשיא איחוד הצלה, סיפר בכנס תורמים בארצות הברית על תינוק שהוכנס לתנור אפייה ונשרף למוות.[43]
איש זק"א יוסי לנדאו העיד שראה בקיבוץ בארי גופת אישה בהיריון שביטנה שוסעה, כחלק מהטבח בבארי.[44] בקיבוץ הכחישו את המידע. התפרסם סרטון שנטען שצולם ב-7 באוקטובר, בו נטען כי מחבלי החמאס תקפו אישה בהריון בביתה, שסעו את ביטנה, ערפו את ראשו של התינוק מולה, ואז רצחו גם אותה.[45] הטענה התבררה כשקרית, שכן הסרטון המטעה נלקח מקליפ שפורסם באתר מקסיקני עוד בשנת 2018, שמציג רצח בעינויים והוצאת לב של אדם צעיר כחלק מסכסוך בין קבוצות פשע מאורגן.[44][46]
בריאיון לעכשיו 14 סיפר סגן מפקד חטיבת כפיר כי אחת הנרצחות בבארי היא ניצולת שואה בשם ג'ניה. בקיבוץ הכחישו את המידע.[47]
בנובמבר 2023 כתבה שרה נתניהו מכתב לג'יל ביידן בו קראה לה לפעול לשחרור החטופים. במכתב ציינה שאישה בהיריון נחטפה לרצועה וילדה תינוק בשבי חמאס,[48] אך מידע זה לא אומת. הידיעה הוגדרה כ"פייק ניוז" או שמועה לא-מבוססת.[49]
טענת ה"בגידה מבפנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל הופצו מספר תאוריות קשר לפיה מתקפת הפתע על ישראל נתמכו על ידי בגידה מבפנים. תאוריה זו מדגימה את הזליגה של שמועות וואטסאפ (ללא מקור ברור) לטוויטר (עם מקורות ברורים) ומשם לערוצי חדשות.[1] על פי אחת הקונספירציות, חיל האוויר לא מנע את מתקפת הפתע באופן מכוון. נטען אף שארגון הטרור חמאס קיבל סיוע מתוך צה"ל.[50] אחת השמועות שהיו בווטסאפ, טענה כי נעצר קצין מודיעין בכיר ש"מכר אותנו".[1] כנרת בראשי אירחה בטוויטר פאנל שבו אחת המשתמשות הזכירה אנשים אחרים, שטענו כי המתקפה הייתה חייבת סיוע מבפנים. ציוצים רבים דומים הופצו על ידי פעילי ליכוד ברשת טוויטר.[1] פעיל רשת שהתארח באולפן ערוץ 14 טען כי שר הביטחון, יואב גלנט, ביצע "שואה" באמצעות "יחידות שבהן הוא שולט".[1] ידיעות אלה הודהדו על ידי ידוענים, עיתונאים ומשפיעני רשת כמו מגישת החדשות ברדיו גלי ישראל, יעל צין,[1][51] פרשן הספורט מאור בוזגלו, הבדרן גיא הוכמן, לינור סביניק[52] ואחרים.[1] תאוריית החולצות התכולות - על פי אחת מתאוריות הקשר, גורמים מתוך כוחות הביטחון של ישראל, סייעו למתקפת החמאס על פי סיכום מראש בין בכירים ישראלים לבכירים בחמאס. בסרטונים שהופצו ברשתות חברתיות בימים שלאחר ה-7 באוקטובר, סומנו אנשים שלבשו חולצות בצבע טורקיז, כאשר על פי תאוריית הקונספירציה תפקידם היה לסייע לחמאס ולוודא שהארגון עומד בסיכום שנקבע עימו בטרם המתקפה. במסגרת זו נטען כי אחד הבוגדים היה השוטר אלון ברד, שנכח במסיבת הטבע סמוך לרעים במסגרת תפקידו. תאוריית קשר זו, שהתפשטה במהירות ברחבי הרשתות החברתיות, הוכרזה מאוחר יותר על ידי משטרת ישראל כשקרית (פרסום כזב). התיאוריה הופצה ברשת X על ידי פרופיל בשם 'אמת' (emetpub@) מאחוריו עמד ישראלי בשם אריה חלאטניק.[52][53]
על רקע השמועות, החלו עיתונאים, פוליטיקאים ומשפיעי רשת, להזהיר את עוקביהם ברשתות החברתיות מפני הפצת פייק ניוז ומפני קיטוב חברתי שהוא גורם. ביניהם חברי הכנסת אלמוג כהן ושמחה רוטמן, והעיתונאים אראל סג"ל, אריאל שנבל, עקיבא נוביק ואטילה שומפלבי.
חלק מתאוריות הקשר הללו הופצו על ידי סוכנים איראניים זרים המפיצים תעמולה בקבוצות וואטסאפ ישראליות. כלל הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים משמשות כר פורה לקיטוב ולהסתה, שאפיינו את השיח בישראל עוד בשנה שקדמה למלחמה. עם זאת, מומחים שונים מזהים כי בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה מתנהל קמפיין הסתה ודיסאינפורמציה נוסף, שמאחוריו עומדים גורמים עוינים זרים, ומטרתו להעמיק את הקיטוב ולפגוע בחברה הישראלית מבפנים, תוך ניצול המצב הרגיש.[54] לטענת חוקרים שעוסקים בניטור תכנים ברשת, מדובר בקמפיין איראני, הממוקד בהסתה נגד גורמים כמו אחים לנשק, ראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, החברה הערבית בישראל ואלוף (מיל') יאיר גולן. מטרתו, ככל הנראה, היא להבעיר את השטח באמצעות זריעת כאוס, הפצת שקרים והסתה כלפי ערבים, העמקת הפילוג בין מחנות פוליטיים וערעור היציבות השלטונית בישראל. מגמות כאלה עלולות ליצור מצב - כמו בעת מבצע שומר חומות - שבו אלימות פנים-ישראלית השתוללה ברחובות. אחד מהערוצים, שנפתח על ידי גורמים איראניים במטרה לזרוע מידע כוזב בישראל, נקרא "מבזקי אריה יהודה". לצד ערוץ טלגרם, הוקמו גם קבוצות וואטסאפ ופייסבוק בשם דומה, והסוכנים האיראנים מפיצים בהן הסתה נגד כוחות הביטחון ערביי ישראל ותוכן שמזוהה עם מפלגת עוצמה יהודית ופעיליה. הערוץ הזה הוא אחד מתוך כמה שאושרו על ידי השב"כ והמשטרה כאיראנים.[55]
במהלך החודשים שלאחר המלחמה, ערכו החוקרים נמרוד ניר, אסא שפירא ונמרוד זלדין סקרים על תפיסות הציבור בישראל. הם מצאו שכ-30% מאמינים במידה רבה בתאוריית הקונספירציה לפיה הייתה מעורבות של גורמים ישראלים, שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס. 20% נוספים מאמינים בתיאורייה זו במידה בינונית.[6]
שמועת כזב על הנכד של אסתר חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתונאית דנה ורון התארחה בערוץ 14 ב-6 בנובמבר 2023, ודיווחה: "קראתי עכשיו שאסתר חיות הצילה את הנכד שלה מהתופת באמצעות אחד מגורמי הצבא שהיא מכירה, ושלחה אותו לחו"ל". לאסתר חיות אין נכד, וכפי הנראה, שמועת הכזב נרקחה בעקבות שיחה של אסתר חיות עם העיתונאי ניר גונטז', בה היא התעניינה בשלומו של בנו אשר ניצל מהמסיבה ברעים על ידי יאיר גולן.[56]
מידע כוזב על הלחימה ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
טענות ברשת כי צה"ל הרס את כנסיית פורפיריוס הקדוש בעזה הופרכו על ידי הכנסייה.[57]
צילומים ממשחק הווידאו Arma 3 (אנ') הוצגו כצילומי מלחמה ישראליים.[58][59]
מומחי דיסאינפורמציה חשפו חשבון ב-X שפרסם פייק ניוז ולפיו קטר מאיימת לנתק את ייצוא הגז שלה אם ישראל תמשיך לתקוף ברצועת עזה.[60]
ב-14 באוקטובר, חמאס שיתף סרטון של מה שישראל הגדירה בתור "בובה", בטענה כי מדובר בילד שנהרג בהתקפה ישראלית.[61][62]
ב-15 בנובמבר, דיווחה רשת BBC שצה"ל תקף צוותים רפואיים ודוברי ערבית במהלך כניסתם לבית החולים שיפא. אך לאחר מכן שידרה התנצלות וחידדה: צה"ל נכנס לשטח בית החולים עם צוותים רפואיים ודוברי ערבית - ולא תקף אותם כפי שנאמר.[63]
ב-29 בינואר התרחשה הריגתה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל; יחד עם בני משפחתה ויחד עם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה. לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'אב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[64] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה;[65] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת;[66] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין, ובכך גרסת צה"ל הוכחה כשקרית.[67]
ב-14 במרץ 2024 האשימו הפלסטינים את צה"ל בירי על פלסטינים שהמתינו לסיוע הומניטרי ליד כיכר אל-כווייתי במערב עזה, ומשרד הבריאות של רצועת עזה טען שמהירי נהרגו עשרות ולמעלה ממאה נפצעו.[68] צה"ל ביצע תחקיר מבצעי שהעלה שצה"ל לא ביצע שום ירי ולא היה מעורב בתקרית. הירי שדווח עליו בוצע בידי חמושים פלסטינים, שניסו לבזוז את השיירה, דבר שגרם להרוגים ופצועים, מנוסת עדר ודריסה בידי המשאיות שניסו לברוח מהירי.[69] למחרת פרסם דובר צה"ל תיעוד של חמושים פלסטינים יורים על השיירה ועל אזרחים בסביבתה.[70]
הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי
ב-17 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, התרחש הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי. מיד לאחר האירוע, נטען על-ידי משרד הבריאות הפלסטיני כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מתקיפה אווירית ישראלית,[71][72] אולם בהמשך דובר צה"ל הכחיש את הטענה והודיע כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משיגור כושל של רקטה מרצועת עזה לעבר חיפה על-ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[73] צה"ל הצביע על כך שהודעת חמאס יצאה זמן קצר מאוד לאחר הפיצוץ, כך שלא היה זמן לברר מי אחראי לו וטען כי דבר זה היה צריך להיות דגל אדום עבור רשתות השידור. דובר צה"ל הציג ראיות לכך שאין מכתש פגיעה ולא נגרם נזק למבנים סמוכים למגרש החניה בו התרחש הפיצוץ. סרטון של רשת אל-ג'זירה הציג את התפרקות רקטה שנורתה מעזה ואת נפילתה סמוך לבית החולים דבר שמתאים לנתוני מכ"ם של צה"ל. מומחים מערביים בלתי תלויים וכן המודיעין של ארצות הברית צידדו בעמדת צה"ל. וחלק מכלי התקשורת שינו את הנוסח המקורי של הודעתם.
דובר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הכחיש את טענת דובר צה"ל.[74]
גורמים רבים, כולל חברות חדשות ואף גורמים מדיניים הדהדו את עמדת חמאס ומיהרו להאשים את צה"ל בתקיפה. מצרים אמרה כי היא מגנה "את התקיפה הישראלית על בית החולים בעזה". ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי הפיצוץ הוא "נורא ובלתי מקובל לחלוטין".[75] בעקבות מידע שפרסמו ישראל וארצות הברית שהצביע כי הפיצוץ נגרם עקב רקטה של הג'יהאד האיסלמי אמר טרודו כי הם בוחנים את המידע אך סירב לפטור את ישראל מאשמה.[76] כמו כן כלי תקשורת מערביים הציגו את טיעוני צה"ל והמודיעין האמריקאי ונמנעו מהאשמת ישראל באופן ברור. מאוחר יותר הודיעו בנפרד שירות המודיעין הצרפתי, הבריטי, והקנדי כי חקירות שביצעו באופן עצמאי העידו כי על פי חקירות עצמאיות שביצעו המקור הסביר לפיצוץ היה רקטה שנורתה מתוך עזה. להערכה זו הצטרף בהמשך גם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch.
עלילת אונס הנשים הפלסטיניות בבית החולים שיפא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
ב-18 במרץ 2024 פתח צה"ל במבצע ניתוח מקומי בבית החולים שיפא נגד מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהשתלטו על בית החולים והקימו בו מפקדת טרור. במבצע נהרגו למעלה מ-170 מחבלים ונעצרו מאות, בהם בכירים בארגוני הטרור. מספר ימים לאחר פתיחת המבצע, העיתונאית ג'מילה אלהסי טענה כי חיילי צה"ל אונסים נשים פלסטיניות בשטח בית החולים. ערוץ אל-ג'זירה הפיץ את טענותיה של אלהסי.[77] דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הכחיש את הדברים ואמר כי זהו "שקר ללא כל ביסוס", וטען כי זה ניסיון של חמאס להסיט את דעת הקהל מכישלונה הצבאי במערכה.[78] בהמשך גם המנהל לשעבר של ערוץ אל-ג'זירה, יאסר אבו הילאלה, הבהיר כי סיפור אונס שיוחס לחיילי צה"ל בבית החולים שיפא - בדוי, וכי "האישה שסיפרה את הסיפור השקרי, עשתה זאת על מנת 'לעורר להט'".[79]
מידע כוזב אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטוני כזב שקושרו למלחמה כללו סרטון של ילדים בכלובים שפורסם ב-9 באוקטובר ונטען שמדובר בבני ערובה ישראלים,[80][81] קטעים משנת 2020 של מחוקקים איראנים קוראים "מוות לאמריקה",[82][83] ובמצרים, תמונות בהם נראה כי מגדל קהיר מואר עם דגל פלסטין, מה שהתברר כתמונה מ-2010.[84]
תזכיר מזויף שהתיימר להראות כי ביידן מאשר סיוע של 8 מיליארד דולר לישראל הופץ ברשתות החברתיות[85] וצוטט במאמרים של ערוצי החדשות ההודיים.[86]
משתמשי מדיה חברתית משני צדי המלחמה שיתפו מאחורי הקלעים צילומים של שחקן שוכב בדם מזויף מסרט קצר פלסטיני משנת 2022, בטענה שמדובר בהוכחה לכך שהצד השני יוצר תעמולה מזויפת. סרטון של צנחנים מצריים טסים מעל האקדמיה הצבאית המצרית, הפך לוויראלי בX באינדונזיה לאחר שנטען כי הוא מראה את מחבלי חמאס חודרים למסיבת הטבע ברעים.[87]
סרטון פייק ניוז של רשת CNN המראה מתקפה ישראלית ששודר סמוך לגבול ישראל–עזה[88] הפך לוויראלי ברשתות החברתיות.[89][90]
ב-15 באוקטובר 2023, הופץ ברשתות חברתיות סרטון שבו נראית כביכול קרן אור שגורמת לפיצוץ רקטה ששוגרה מעזה. גולשים רבים טענו שמדובר ביירוט באמצעות לייזר באמצעות מערכת מגן אור. אך במשרד הביטחון מסרו שהמערכת לא מבצעית, קרן הלייזר בלתי נראית במצלמה רגילה והיירוט הוא לא מיידי.[91] הועלתה השערה שמדובר ביירוט רגיל של מערכת כיפת ברזל שצולם עם עדשת מצלמה מלוכלכת.[92]
בפלטפורמות המדיה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 באוקטובר, X הודיעה שהיו יותר מ-50 מיליון פוסטים בפלטפורמה על המלחמה.[93] דיסאינפורמציה על המלחמה התפשטה בפלטפורמות המדיה החברתית.[94] ב-10 באוקטובר, חוקרים גילו רשת של 67 חשבונות X שמפרסמים פייק ניוז אודות המלחמה.[95]
האיחוד האירופי הזהיר את אילון מאסק ומארק צוקרברג כי ב-X ומטא מפורסמת דיסאינפורמציה ותוכן לא חוקי על המלחמה, ואיים בקנסות פוטנציאליים של עד 6% מההכנסות העולמיות של החברות.[96][97] מאסק המליץ לקבל עדכונים על המלחמה בשני חשבונות שקידמו בעבר טענה שקרית על פיצוץ ליד הפנטגון.[98] בתגובה לדיווחים, מנכ"לית X, לינדה יאקרינו (אנ'), אמרה כי היא "נקטה פעולה להסרה או תיוג של עשרות אלפי פוסטים" והסירה מאות חשבונות הקשורים לחמאס.[99] ב-13 באוקטובר, האיחוד האירופי פתח בחקירה על התפשטות דיסאינפורמציה ותכני טרור הקשורים למלחמה ב-X.[100][101]
Wired פרסם תקרית שבה סרטון של חמאס יורה לעבר ישראלים שהועלה על ידי דונלד טראמפ ג'וניור תויג בצורה לא נכונה ב-X כסרטון שקרי מלפני מספר שנים. אנליסטים עצמאיים של מודיעין ממקורות גלויים אישרו את האותנטיות של הסרטון. חשבונות מזויפים שהתחזו לעיתונאי BBC והג'רוזלם פוסט קידמו מידע כוזב על המלחמה ו-X השעתה אותם.[102]
ב-13 באוקטובר, בתוכנית הרדיו The World (אנ'), רבקה רוסמן דיווחה שדיסאינפורמציה ב-X הופנתה למונטיזציה על ידי משתמשים מאומתים בתשלום עם העדפת המלצה של "תוכן חדש", שהביאה למיליוני צפיות.[103]
ב-14 באוקטובר, אמר מנכ"ל המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית, עמרן אחמד, כי קבוצתו הבחינה בזינוק במאמצים להפיץ מידע כוזב על המלחמה, והוסיף כי יריבי ארצות הברית, קיצוניים וטרולי אינטרנט מנצלים את המלחמה. גרהם ברוקי, מנהל בכיר של מעבדת המחקר הדיגיטלי לזיהוי פלילי של המועצה האטלנטית (אנ'), אמר כי הייתה עלייה בתעמולת טרור, טענות שקריות או מטעות והסתה, כאשר חלק ניכר מהתוכן הופץ בטלגרם.[104]
מעורבות מדינות במלחמות המידע בעד חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, שופרסמו על ידי הניו יורק טיימס, רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין ומדינות נוספות מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[105] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק שנמצאת בשליטה סינית בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל,[106][107]
גופים נוספים שהשתתפו במסע התעמולה לטובת חמאס כללו מדינות המושפעות מאיראן כמו סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קאעדה והמדינה האסלאמית. לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[105]
לדוגמה רשת הטלוויזיה הרוסית העולמית, Russia Today שידרה בספרדית הצהרה של נשיא איראן לפיו הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, היא פשע מלחמה ישראלי למרות הערכות מודיעין סותרות לכך. רשת החדשות הרוסית, "ספוטניק הודו", ציטטה "מומחה צבאי" שאמר, ללא ראיות, כי ארצות הברית סיפקה את הפצצה שהרסה את בית החולים.[105]
Moustafa Ayad, ממכון המחקר העצמאי, Institute for Strategic Dialogue, מלונדון העריך כי גופים רבים מעורבים בקמפיין נגד ישראל.[105] לפי תחקיר של המכון:[108]
- חשבונות המזוהים עם ממשלת איראן האדירו את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר כמכה אסטרטגית נגד ישראל והאשימו את ארצות הברית באחריות לסבל הפלסטיני. איראן הוצגה כמובילות "התנגדות פאן-אסלאמית" נגד מעצמות מערביות "נאו-קולוניאליות" וישראל.
- דיווחים איראניים האדירו ותירצו פשעי מלחמה נגד אזרחים ישראלים והשתמשו בשפה דה-הומנית המתארת את "האויב" כרע באופן מיוחד.
- חשבונות המזוהים עם ממשלת רוסיה הפיצו מסרים על המלחמה כדי לאשש את מערך הנרטיבים האנטי-מערביים והאנטי-אוקראיניים הרגילים שלהם. המסרים האשימו את המערב ב"סטנדרטים כפולים" וכי מדינות המערב אשמות בהסלמה.
- כלי תקשורת ממלכתיים ברוסיה הפיצו מידע כוזב ולא מאומת, כולל טענות כי אוקראינה סיפקה נשק לחמאס.
- התגובה למלחמה מצד רשתות המזוהות עם המפלגה הקומוניסטית הסינית משתנה במידה ניכרת בין חשבונות ופלטפורמות. פוסטים בפייסבוק ניסו להישאר נייטרליים, והתעקשו לגנות את כל המעשים הפוגעים באזרחים, התגובות ב-X היו מקוטבות בצורה ניכרת, עם התקפות חריפות נגד דמויות פוליטיות מערביות וכלי תקשורת מערביים.
- ב-X, חשבונות תקשורת ממלכתיים סיניים גינו את ארצות הברית על כך שהיא מרוויחה כביכול יתרון כלכלי מההסלמה. אותם דיווחים טענו כי לפוליטיקאים מערביים ולתקשורת המיינסטרים מעלימות מהקורבנות בעזה.
נשיא מיקרוסופט בראד סמית' אמר כי רוסיה מפיצה קמפיין של דיס-אינפורמציה ברשת בנוגע למלחמה ברצועת עזה.[109]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליזבת' דוואוסקין, מבול של מידע מוטעה מעצב את השקפותיו על הסכסוך בין ישראל לעזה, באתר וושינגטון פוסט, 14 באוקטובר 2023
- אלעד שמחיוף, ב-BBC מתקפלים: חמאס "הוכרז בידי ממשלת בריטניה כארגון טרור", באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- אטילה שומפלבי, The world is watching: How the global press covered the Gaza hospital blast, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- After Hospital Blast, Headlines Shift With Changing Claims ניו יורק טיימס, Oct. 18, 2023
- אביגדור גל, שלושה פתרונות לפייק ניוז, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- איתמר ב"ז, רק שואלים שאלות: כמה ממפיצי הדיסאינפורמציה הסכימו לשוחח עם "העין השביעית" ולהסביר למה התכוונו. אגב כך העניקו הצצה להיגיון הפנימי שלהם, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2023
- יובל מן, הבינה המלאכותית מזייפת את המלחמה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- רפאל קאהאן, מכונת הרעל האנטי-ישראלית נמצאת בשיאה - ואין מי שיעצור אותה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- טל שחף, זינוק בשימוש ב-AI בקמפיינים שמסיתים נגד ישראל ועסקים שתומכים בה, באתר ynet, 28 במרץ 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 איתמר ב"ז, מכונת הרעל: כך התגלגלה "שמועה" על בגידה מבפנים מהרשתות לאולפנים, באתר "שקוף", 10 באוקטובר 2023
- ^
רפאלה גויכמן, "הפתרון הוא לברוח לחו"ל": החשבונות המזויפים שרוצים לזרוע בהלה בישראל, באתר TheMarker, 18 במאי 2021
- ^ דפנה ליאל, תחקיר: כך רשת אירנית מפיצה תכנים בישראל - במטרה ללבות את הוויכוח הפוליטי, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2021
- ^ דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא "תופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות", באתר הכנסת, 3 בינואר 2022
- ^ אורן פרסיקו, מחקר: "תקשורת לא ממוסדת, בפרט ווטסאפ וטלגרם, מגבירה את האמונה בקונספירציה", באתר העין השביעית, 17 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 נמרוד ניר, אסא שפירא ונמרוד זלדין, עמדות ותחושות הציבור הישראלי על רקע מלחמת עזה: מדגם מייצג של החברה הישראלית, באתר העין השביעית, 10 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 ד"ר אפרים כהנא, הפתעת אוקטובר השנייה, באתר jokopost.com, 13 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, ליאור בן ארי, בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ ציוץ של ארנון דגני ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה!, 10 באוקטובר 2023
- ^ דורון פסקין, מתקפת הפתע מעזה: חמאס שדרג היכולות שלו במשך שנתיים וחצי, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ BILD entlarvt die schlimmsten Gaza-Lügen, באתר בילד, 14 באוקטובר 2023
- ^ ציקי ברנדוין, עזה מתייבשת בגלל ישראל? העיתון הגרמני פירק את שקרי תומכי חמאס, ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ שני אשכנזי, ישראל חידשה את אספקת המים לדרום הרצועה, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ Basem Naim Hamas official: 'We have not killed any civilians', סקיי ניוז,9 באוקטובר 2023
- ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין
- ^ מלכת ירדן: נשיא ארה"ב אמר שראה שערפו ראשי ילדים, אין הוכחה לכך, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023;
חדשות 2, מלכת ירדן נגד ישראל: "ביידן אמר שערפו ראשי ילדים – אין אישוש לכך", באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023 - ^ a Harvard CAPS/Harris poll, 19 באוקטובר 2023
- ^ "מתקפה מבוימת של ישראל": הכחשת טבח ה-7 באוקטובר מתפשטת בארה"ב, באתר ynet, 22 בינואר 2024
- ^ Mike Gallagher, Why Do Young,Americans Support Hamas? Look at TikTok., באתר The Free Press, 7 בנובמבר 2023
- ^ Teens much more likely to believe online conspiracy claims than adults – US study, באתר הגרדיאן, 17 באוגוסט 2023
- ^ עינב חלבי, לירן לוי, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ לילך שובל, שירית אביטן כהן, נתניהו נגד אבו מאזן: "מכחיש השואה, מכחיש את הטבח, לא נאפשר לו לשלוט בעזה", באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2023
- ^ ציוץ של סעודיה בעברית | السعودية بالعبرية ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 בדצמבר 2023
- ^ Public Opinion Poll No (90), Palestinian Center for POLICY and SURVEY RESEARCH, 13.12.2023
- ^ Tony Diver, Hamas claims to have captured senior Israeli officers as at least 50 civilians taken hostage, The Telegraph, 7 October 2023
- ^ @IDFFarsi (7 באוקטובר 2023). تسنیم: توزیع کنندگان اخبار جعلی سپاه پاسداران [Tasnim: Distributors of fake news of IRGC] (Tweet) (בפרסית). נבדק ב-8 באוקטובר 2023 – via Twitter.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hamas claims to have captured Israeli commander, thejc.com
- ^ Misinformation about the Israel-Hamas war is flooding social media. Here are the facts, AP News, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی | پایگاه خبری تحلیلی انصاف نیوز, انصاف نیوز, 11 באוקטובר 2023 (בפרסית)
- ^ فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی, saednews.com, 10 באוקטובר 2023 (בפרסית)
- ^ "فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی". صاحبخبر (בפרסית). 2023-10-11. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ עינב חלבי, הטרור הפסיכולוגי של הג'יהאד: אות חיים משני חטופים נוספים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- ^ יניר ינגה, הטרור הפסיכולוגי של הג'יהאד האיסלמי: חנה חזרה לישראל, אחרי "שהלכה לעולמה בשבי", באתר וואלה!, 24 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, סיון חילאי, 4 ימים אחריהן: רעיה רותם מתאחדת עם הבת הילה, איתי רגב יפגוש את אחותו מיה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ Rabinowitz, Aaron (2024-01-31). "Death and donations: Did the Israeli volunteer group handling the dead of October 7 exploit its role?". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-04-19.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , ZAKA exploited Hamas’s October 7 attack to campaign for donations – report, The Times of Israel, 2024 - ^ i24NEWS, 'It smells of death here': Surveying the scenes of atrocities in Kfar Aza, I24news, 2023-10-10 (באנגלית)
- ^ Holly Williams, Erin Lyall, Israel kibbutz the scene of a Hamas "massacre," first responders say: "The depravity of it is haunting" - CBS News, www.cbsnews.com, 2023-10-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Israel social security data reveals true picture of Oct 7 deaths, France 24, 2023-12-15 (באנגלית)
- ^ ניר חסון, ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, טבח חמאס גרר הפצת סיפורי זוועות שלא כולם קרו במציאות. האמת קשה מספיק, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 الصفحة الرئيسية | مسبار, misbar.com
- ^ This is Hamas, This Is Hamas (באנגלית)
- ^ Blog del Narco, Vídeo horripilante donde sicarios del Mayo Zambada le sacaron el corazón a un sujeto y a otro lo decapitaron… | El Blog del Narco | elblogdelnarco.com, elblogdelnarco.com, 2018-07-26 (בספרדית)
- ^ ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, סא"ל סיפר לערוץ 14 על רצח תינוקות וניצולת שואה בבארי – שמעולם לא קרו, באתר הארץ, 21 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, שרה נתניהו מאשרת, במכתב לרעייתו של ביידן: "אחת החטופות ילדה תינוק בשבי חמאס", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ רויטל חובל, האם באמת אישה ילדה בשבי? בצה"ל ובמערכת הביטחון לא מגיבים, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 בנובמבר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2023
- ^ תמונות מסך עם הקשר מלא של הציוצים של צין בנושא
- ^ 1 2 דסק קשת 12, "לא מגיע לו לתת את החיים שלו - ושבסוף יקראו לו בוגד", באתר מאקו, 7 בדצמבר 2023
- ^ איתמר ב"ז, "עוד במהלך השבעה התחלתי לקבל טלפונים. למחרת זה עבר לפייסבוק. המון אנשים שיתפו את זה", באתר העין השביעית, 2 בנובמבר 2023
- ^ עומר בן יעקב, נרחב, מתוחכם, משנה צורה: מבצע השפעה זר משסה וזורע כאוס בישראל כבר שנתיים ללא מפריע, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, איראן כבר כאן: סוכנים זרים מפיצים תעמולה בקבוצות וואטסאפ ישראליות, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2023
- ^ ניר גונטז', את ישבת באולפן ושיקרת. שיקרת בטלוויזיה. "נכון! זה ברור!", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2023
- ^ Gaza church debunks fake claim that it was destroyed, NBC News, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Kyle Orland, Users mistake video game clips for real Israeli war footage on social media, Ars Technica, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Samuel Rucker, The hoaxes and misinformation about Israel and Gaza, debunked, inews.co.uk, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Asmahan Qarjouli, Gaza: Experts debunk fake news on Qatar gas supply threats, Doha News | Qatar, 12 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ "Israeli government claims Hamas posted video of doll being disguised as child killed by IDF". WTGS (באנגלית). 2023-10-14. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ "'Its a doll': Israel denies baby killed in airstrike as Hamas video of 'body' goes viral". The Times of India. 2023-10-14. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ רן בוקר, צפו: ה-BBC עיוות הודעת צה"ל, דיווח פייק ניוז - והתנצל, באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה - וואלה חדשות, באתר וואלה!, 10 בפברואר 2024
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed, The Times of Israel, 2024 - ^ Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed., Washington Post (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, הפלסטינים טוענים שוב: "עשרות נהרגו בזמן שהמתינו לסיוע הומניטרי בעיר עזה", באתר ynet, 15 במרץ 2024.
- ^
עפ"י תחקיר ראשוני - לא בוצע ירי לעבר שיירת הסיוע. מחבלי חמאס פגעו בתושבים שניסו להשיג מזון, באתר צה"ל, 15 במרץ 2024.
- ^ תיעוד דרמטי: חמושים יורים בסביבת אזרחים עזתים לפני כניסת שיירת הסיוע, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2024,
יואב זיתון, צה"ל הדף את טענות הפלסטינים - ופרסם תיעוד: "חמושים ירו ליד אזרחים, לפני הגעת המשאיות", באתר ynet, 15 במרץ 2024. - ^ Hundreds of casualties as Israel hits Gaza hospital sheltering thousands באתר אל-ג'זירה, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Gaza Health Ministry says death toll in Gaza City hospital blast rises to at least 500 באתר Associated Press, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ Hundreds killed in Gaza hospital blast, West Bank protests flare באתר רויטרס, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ "Canadian prime minister says blast at Gaza hospital is unacceptable". Reuters (באנגלית). 2023-10-18. נבדק ב-2023-11-05.
- ^ Trudeau not ready to accept U.S. finding that Palestinian militants' rocket was behind Gaza hospital blast
- ^ עלילות דם חדשות: צה"ל אונס נשים בשיפא; ישראל אחראית לפיגוע ברוסיה | צפו, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ אונס נשים בשיפא? דובר צה"ל בערבית: "שקר ללא שום ביסוס" | צפו, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ העלילה השקרית נגד צה"ל: "המציאה אונס כדי לעורר להט", באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024,
בכיר אל-ג'זירה לשעבר מודה: זה השקר שהרשת הפיצה נגד ישראל, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2024. - ^ Doak, Sam (9 באוקטובר 2023). "Video of caged children predates recent fighting in Israel and Gaza". Logically (באנגלית). ארכיון מ-11 באוקטובר 2023. נבדק ב-11 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Liles, Jordan; Ibrahim, Nur (9 באוקטובר 2023). "Does Video Show Children in Chicken Coop Cages in Israel-Hamas Conflict in October 2023?". Snopes (באנגלית). ארכיון מ-11 באוקטובר 2023. נבדק ב-11 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Video of Iran parliamentarians saying 'Death to America' is not related to Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (באנגלית)
- ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - Video shows Iranian lawmakers chanting ‘death to America’ in 2020, not 2023, @politifact (באנגלית)
- ^ برج القاهرة وعلم فلسطين.. حقائق لا تعرفها, العين الإخبارية, 9 באוקטובר 2023 (בערבית)
- ^ Biden hasn’t signed a recent order sending $8B in aid to Israel. A 'memo' circulating online was altered, AP News, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Verified accounts spread fake news release about a Biden $8 billion aid package to Israel, NBC News, 8 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Mazrieva, Eva (2023-10-14). "In Indonesia, Fake News About Israel-Hamas War Triggers Concern". Voice of America (באנגלית). נבדק ב-2023-10-14.
- ^ Video: CNN team ducks from 'massive barrage of rockets' near Israel-Gaza border | CNN (באנגלית), 2023-10-09, נבדק ב-2023-10-15
- ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - No, CNN didn’t stage an attack near the Israel-Gaza border, @politifact (באנגלית)
- ^ Fabricated audio added to CNN report on Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (באנגלית)
- ^ שי לוי, האמת על סרטון "יירוט הלייזר" שהופץ ברשת, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2023
- ^ זה לא ניסוי של מערכת "מגן אור", אבל זה גם לא בדיוק "פייק", בעמוד הפייסבוק של איך זה שכוכב, 16 באוקטובר 2023
- ^ Pranav Dixit, Social media platforms swamped with fake news on the Israel-Hamas war, aljazeera (באנגלית)
- ^ Rohan Goswami, X, formerly Twitter, amplifies disinformation amid the Israel-Hamas conflict, CNBC, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 67 X accounts spread coordinated disinformation about Israel-Hamas war, says research group, NBC News, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ O'Carroll, Lisa (2023-10-10). "EU warns Elon Musk over 'disinformation' on X about Hamas attack". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Brian Fung,Donie O'Sullivan, EU warns Elon Musk of 'penalties' for disinformation circulating on X amid Israel-Hamas war, CNN, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Menn, Joseph (9 באוקטובר 2023). "As false war information spreads on X, Musk promotes unvetted accounts". The Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. ארכיון מ-8 באוקטובר 2023. נבדק ב-10 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Musk's X rebuffs EU on disinfo alarm over Hamas-Israel conflict, France 24, 12 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Umar Shakir, EU is formally investigating X over content about the Israel-Hamas war, The Verge, 13 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Espinoza, Javier (2023-10-12). "EU opens probe into Elon Musk's X over Israel-Hamas war misinformation". Financial Times. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Bond, Shannon (10 באוקטובר 2023). "Video game clips and old videos are flooding social media about Israel and Gaza". NPR. ארכיון מ-10 באוקטובר 2023. נבדק ב-11 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rosman, Rebecca (13 באוקטובר 2023). "Violence and disinformation rampant on social media in Israel-Hamas War". The World. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-14 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fung, Brian; Duffy, Clare (2023-10-14). "The Israel-Hamas war reveals how social media sells you the illusion of reality | CNN Business". CNN (באנגלית). נבדק ב-2023-10-15.
- ^ 1 2 3 4 Steven Lee Myers, Sheera Frenkel In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas, ניו יורק טיימס, 3/11/2023, ארכוב
- ^ גיא רולניק, כמו אילון מאסק, גם נתניהו לא יפעל להפסיק את מכונת הרעל, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2023
- ^ נבו טרבלסי, "שטיפת מוח לצעירים": כך עובד האלגוריתם של ההסתה נגד ישראל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
- ^ Capitalising on crisis: Russia, China and Iran use X to exploit Israel-Hamas information chaos, ISD (באנגלית)
- ^ נשיא מיקרוסופט: "רוסיה מפיצה ברשת קמפיין של שקרים על המלחמה בעזה", באתר וואלה!, 11 בנובמבר 2023
| מיסאינפורמציה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר | |
| תקשורת | פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • סקנדל עיתונאי • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה | |
| מכחישנות | הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני | |
| בישראל | תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל | |
| שיווק | תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי | |
| אוריינות מידע | אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי | |
| בדיקת עובדות | בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים | |