חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל
 | |
| תג חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף | |
| סוג היחידה | חטיבת פיקוד העורף |
|---|---|
| שייכות חיילית |
 פיקוד העורף |
| מדינת מוצא |
 ישראל |
| מפקדים |
 אלוף-משנה אלעד אדרי |
| יחידות משנה | |
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות | רצועת עזה, גבול הצפון |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אבדות | שבעה לוחמים נהרגו בקרבות |
במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבת החילוץ וההדרכה בקרבות רבים, הן במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והן בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. ביום הראשון של המלחמה סייעה החטיבה בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס ביישובי עוטף עזה ובסיסי זיקים ואורים, ואיבדה שבעה חיילים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר שמחת תורה התשפ"ד, יום שבת, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,000 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות הביטחון. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו 843 אזרחים וחטפו לרצועת עזה כ-270 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל נלחמו נגדם כשהם בנחיתות מספרית והרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל. בקרבות נפלו 55 שוטרים ו-301 חיילים. בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והסרת האיום מרצועת עזה על מדינת ישראל.
ייעוד חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטיבת החילוץ וההדרכה היא חטיבה סדירה לוחמת בפיקוד העורף ופועלת באירועי חילוץ והצלה בכל זירות מלחמת חרבות ברזל, לרבות מחוץ לגבולות ישראל. בד בבד החטיבה מפקדת על מבצעי סיוע אזרחי במרחב העורף.[1][2]
מתחילת המלחמה החטיבה פעלה בשתי משימות:
- חילוץ בסיוע לתמרון: סיוע בפעילות הקרקעית בזירת המלחמה, בשל הצורך במיומנויות ייחודית של חילוץ ופריצה. גדודי החטיבה השתלבו באוגדות שתקפו את כוחות חמאס ברצועת עזה למגוון משימות, בין היתר לפריצה בהתקדמות הכוחות בשטח הבנוי וכן לאיתור נעדרים וחטופים חיים וגופות מתחת להריסות.[3]
- סיוע אזרחי: כוחות חילוץ מקצועיים לאירועי חילוץ במרחב האזרחי ולסיוע בפינוי אוכלוסייה מאזורי לחימה בקרבת עוטף עזה וגבול ישראל–לבנון.[4][5]
הקרבות ביום מתקפת הפתע על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל התפרסו גדודי חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף במרחב עוטף עזה. החטיבה פעלה מתחילת הלחימה בהגנה על בסיס זיקים ויישובי העוטף, פינוי של יישובי העוטף בהתאם ללחימה, פינוי תושבים מגבול הצפון וכוננות חילוץ לאירועי הרס בעורף המדינה ברחבי הארץ כולה.[6]
הקרב בבסיס זיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב זיקים
בבוקרו של 7 באוקטובר חדרו מחבלי חמאס לאזור זיקים באמצעות נחיתה על חוף הים וכן פרצו את גדר המערכת סביב רצועת עזה, כקילומטר אחד דרומית לבסיס זיקים, המהווה בסיס הכשרת טירונים של חטיבת החילוץ וההדרכה. פלוגת אימון היסוד של גדוד תבור, המורכבת מסגל הכשרה ומ-90 טירונים,[7] הייתה אחראית על הגנת הבסיס בשבת זו. בשבת זו נכחו בבסיס גם משפחת הרב אלון (זוג הורים ושמונת ילדיהם), אשר התנדבה לחגוג את החג יחד עם חיילי הבסיס,[8] ועוד כ-30 אזרחים שבזמן ההתקפה ברחו ממחבלים בחוף זיקים.[9]
עם פרוץ הירי הרקטי מרצועת עזה סמוך לשעה 7:00, התייצבו 22 מפקדי הסגל בחזית הלחימה ותפסו את מקומם של הטירונים[7][10] בארבע עמדות ההגנה ההיקפיות של הבסיס. לאחר מכן החלה מתקפה כבדה על הבסיס על ידי עשרות מחבלים חמושים בנשק קל, רימוני רסס ומטולי RPG. אך 22 אנשי הסגל הצליחו להדוף שלוש חוליות תוקפות בשלוש נקודות שונות, ובכך לבלום את ההתקפה הראשונית ולמנוע את כיבוש הבסיס כבר בשלביה המוקדמים.[11][12]
הקרב בעמדה ו׳ (דרום)[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמדה ו׳ בבסיס הפכה לזירת קרב, כאשר שתי חוליות מחבלים תקפו אותה בהפתעה מטווח קצר. מפקד העמדה היה הפצוע הראשון ונפגע כבר בדקה הראשונה. מפקד אחר מיהר להעניק עזרה וספג כדור בלסתו, אך שני המפקדים הפצועים המשיכו להילחם ולהשיב אש.[7] תוך דקות ספורות אוישה העמדה במספר מפקדים נוספים, בניהם מפקד הפלוגה, סגנית מפקדת פלוגה, מפקד מחלקה, רב-סמל פלוגתי, החובשת הפלוגתית וחמישה מפקדים אשר נלחמו מול אש כבדה. בין היתר, מפקדת שמיהרה לסייע, נפגעה מ[כדור בידה בעודה רצה אל העמדה. מפקד הפלוגה תפס את הפיקוד על הכוח וניהל אש מסיבית מול כוחות המחבלים, שהחזירו אש תוך שימוש מסיבי באמצעי לחימה, פצצות מרגמה, השלכת רימונים וירי צליפה.[7] במקביל, פונו הפצועים תחת אש כבדה אל נקודת איסוף, שם קיבלו טיפול רפואי בסיסי. לאחר 40 דקות של קרב עיקש, הצליח הכוח להדוף את המתקפה. סגל מפקדי הפלוגה, כולל מפקד הפלוגה[13] וסגניתו, נפצעו יחד עם לוחמים נוספים. הם מנעו את כיבוש העמדה ואת חדירת המחבלים לבסיס מכיוון זה.[7][14][7]
הקרב בשער גבול מטווחים (דרום מערב)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שער הגבול בעמדת המטווחים הפך בבוקר ה-7 באוקטובר לזירת קרב. העמדה אוישה תחילה על ידי מפקדת וחייל. לאחר הירי הרקטי, תוך דקות ספורות, הצטרפו אליהם מספר מפקדות. עם פרוץ האש, ארבעה מפקדים איישו את העמדה ובמקום התפתחו חילופי אש כבדים שכללו ירי מנשק קל, ירי מטול RPG והטלת רימונים. דרך עמדה זו חדר מחבל אחד לתוך הבסיס, הצליח להרוג חייל ולפצוע באורח קשה את אם משפחת הרב מירי של 3 כדורים לעברה. במקום התרחש עימות פיזי בין המחבל לבין שני חיילים, שחיסלו אותו בו במקום. במקביל, מחבל נוסף שחדר לבסיס, חזר לכיוון עמדת המטווחים, זוהה על ידי שני מפקדים שהצטרפו ללחימה, וחוסל. כך הצליחו סגל המפקדים וחיילי הפלוגה למנוע את כיבוש הבסיס.[15][16][17]
הקרב בשער גבול ים (צפון מערב)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר ה-7 באוקטובר הפך שער הגבול הימי לנקודת הגנה על הבסיס מפני פלישת מחבלי החמאס דרך הים. עם פתיחת המתקפה, איישה את העמדה חיילת בודדת. היא זיהתה את טילי האויב הראשונים, כשברקע נשמעו פיצוצים רבים. תוך זמן קצר החלו להגיע כ-30 אזרחים מחוף זיקים הסמוך בו נערכה המסיבה בהשתתפות כמה עשרות חוגגים, שם טבחו המחבלים שנחתו מן הים בחוגגים. מפקד הכוח בבסיס החליט לפתוח את השער ולאפשר לעשרות האזרחים הנמלטים להיכנס פנימה ולמצוא מקלט מפני המחבלים, וזאת על אף הסיכון שהיה בכך לחדירת מחבלים דרך השער ולחיי החיילים בתוך הבסיס. בשעת הלחימה היו בעמדה שני מפקדים ולאחר מכן מפקד אחד בלבד, אשר הגנו בגופם על האזרחים שהסתתרו במיגונית. בעמדה זו חוסלו מספר מחבלים שניסו לחדור לבסיס וגם ממנה בסיכומו של הקרב לא צלחה חדירת מחבלים.[9][7]
הצטרפות סגל הפיקוד לקרב והמרדף אחר המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמוך לשעה 9:00 מפקד החטיבה אל״ם אלעד אדרי, סגל הפיקוד הבכיר של הבא״ח ומפקדים בכירים נוספים,[18] הגיעו מביתם והצטרפו ללחימה בקרב.[19] אליהם הצטרפו בהמשך כוחות מגדודים קדם ורם, ויחד השלימו את פינוי הפצועים ואת חילוץ גופות ההרוגים, והחזירו את השליטה על הבסיס לכוחות ההגנה של החטיבה. בשעה 14:30 הקרב על זיקים הגיע לסיומו לאחר סריקה וטיהור של כל מרחב הבסיס.[20]
בשעות הלילה המאוחרות של ה-7 באוקטובר, הגיעו כוחות של חניכי קורס מפקדים וצוערי ההשלמה של חטיבת החילוץ וההדרכה, על מנת לנהל את משימת ההגנה על הבסיס.[18] במהלך חמש היממות שלאחר יום פתיחת המלחמה, חוליות מחבלים המשיכו להגיע למרחב ולתקוף את הבסיס. מדי כמה שעות הגיעו המחבלים לעמדות ההגנה ההיקפית השונות וביצעו ירי מנגד וניסיונות חדירה לבסיס. יחד עם כוחות נוספים ויחידות מיוחדות, לוחמים מחטיבת החילוץ וההדרכה יצאו למבצעי סריקה וטיהור נרחבים במרחב הבסיס והבסיסים השכנים לו כדי לאתר ולחסל את שרידי הכוח התוקף. ב-6:30 בבוקר ה-9 באוקטובר 2023 הכוח הותקל לראשונה, כאשר זיהה חמישה מחבלים, שהתקדמו לעבר סבך המקיף את הבסיס כמקום הסתתרות. לאחר מספר דקות, ממרחק של כ-10 מטרים, פתחה חוליית המחבלים באש לעבר הכוח, שהשיב באש מיידית.[21] צוות קיצון פלוגתי זה הגן במשך כשבועיים על המחנה ואיפשר לכוחות לנוע בתוכו וגם להמשיך לחסל אויבים.
תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב על בסיס זיקים בבוקר ה-7 באוקטובר, נהרגו שבעה מחיילי הבסיס (ארבעה לוחמים ושלוש לוחמות): רס"ן אדיר-מאיר עבודי מפקד הפלוגה, סרן אור מוזס סגנית מפקד הפלוגה, סגן אדר בן סימון מפקדת מחלקה, סגן ינאי קמינקא מפקד מחלקה, סמ"ר עומרי-ניב פיירשטין נהג המ"פ, סמ"ר עדן אלון לוי מפקדת טירונים וטוראי נריה אהרון נגרי לוחם חילוץ והצלה. תשעה מפקדים וחיילים נוספים נפצעו וכן אשת הרב מיכל אלון.[16]
ב-15 בנובמבר ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבסיס ונפגש עם המפקדים והלוחמים שלקחו חלק בקרב בבסיס זיקים, ושמע מהם על אירועי הלחימה בעמדות השונות.[23]
קרבות קצינים וחיילים עצמאיים בשטח העוטף[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרב אורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הקרב בבסיס אורים
סגן אלוף ירדן שוקרון, מפקדת גדוד שחר בחטיבה, הגיעה בבוקר ה-7 באוקטובר מביתה שבאופקים אל מפקדת מחוז הדרום שבבסיס אורים, אליו חדר כוח מחבלים גדול. בדרכה לשם, שהייתה רצופה חסימות וחילופי אש, היא אספה שני לוחמים מהגדוד. בשער הבסיס ספגו אש כבדה של נשק קל ושל טילי RPG, והושלכו עליהם מטעני חבלה. בקרב שהתפתח במקום הסתערה שוקרון בראש הכוח הקטן, והללו הרגו ארבעה מחבלים, מה שהביא לסיום הלחימה בבסיס. לאחר הקרב באורים הובילה שוקרון את הלחימה של כוחות הגדוד במרחב העיר אופקים, בסריקות מבית לבית ובלכידת מחבלים שהסתתרו בעיר והמתינו להזדמנות לרצוח תושבים נוספים. במקביל ללחימה כנגד המחבלים, טיפלו כוחות גדוד שחר גם באירועי הרס שנגרמו מפגיעת טילים שנורו מרצועת עזה ופגעו בבתי העיר.[24][25]
בלימת המחבלים בקיבוץ גבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר מתקפת הפתע, קצין החטיבה רס״ן פיני דדון, תושב הקיבוץ גבים, יצא מביתו מוקדם בבוקר בעקבות שמיעת ירי ורקטות במרחב עוטף עזה.[26] בעת ההגעה לשער הקיבוץ, הוא נתקל בשמונה מחבלים שהמתינו במארב בשער הקיבוץ. בהתקלות הראשונה, נפגע בידו משני כדורים, אך המשיך לנסוע לעברם בניסיון לבלום את כניסתם אל הקיבוץ. אולם בהמשך נפגע מכדור בראשו. למרות פציעתו המשיך להילחם ולהכווין את מערך האבטחה הקיבוצי לעבר המחבלים. כתוצאה מפעולתו זו נסוגו המחבלים משער הקיבוץ. אזרחית ופרמדיק מהקיבוץ סייעו לו רפואית ובכך הצילו את חייו.[27]
הלחימה בבארי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באוקטובר חדרו מחבלים לקיבוץ בארי. באותו היום נלחמו גדוד רם בפיקוד סגן אלוף אביחי הרשטיק וגדוד תבור בפיקוד סגן אלוף שיראל כהן בקרב ההגנה על הקיבוץ. במהלך הקרב, בוצעה חבירה לכוחות החטיבת החי"ר הצפונית של אוגדת עזה לסיוע בפינוי היישוב ובהכוונת הכוח לחילוץ משפחות שהיו נצורות בבתיהן מתחילת מתקפת הפתע. במהלך הלילה והיום שלאחריו פעלו כוחות שני הגדודים לחילוץ תושבים נצורים מתוך הבתים תחת אש מחבלים.[28][29] לאחר הקרבות, לכידת המחבלים והסרת האיום, החלו חיילי היחידה בפינוי פצועים. הפינוי נמשך כ-24 שעות והושלם עם הגעתם של התושבים ליעדם בבתי המלון והארחה ברחבי הארץ. הפעולה בוצעה בשיתוף של גורמים רבים בהם: פיקוד העורף, פיקוד הדרום, אוגדת עזה ויחידת הניוד.[28]
פינוי ישובי העוטף תחת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באוקטובר בערב, החליטה ממשלת ישראל על עדכון תוכנית "מרחק בטוח", אשר מהותה היא פינוי האוכלוסייה האזרחית, על פי תוכנית מבצעית בהתאם להנחיות צה"ל. הפינוי המתוכנן כלל 24 יישובים בעוטף עזה, שמנו 15,818 תושבים, לבתי מלון בכל רחבי הארץ.[30] החטיבה הקצתה שתי מסגרות גדודיות, גדוד רם וגדוד תבור, לגדוד 9214 של חטיבת החי"ר הצפונית ולגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, לצורך פינוי יישובי עוטף עזה בטווח 0–3 ק״מ מהגבול, ומניעת פגיעה בשל אירועי הרס וסיוע חילוץ באזרחים ששהו באותה העת ביישובים בשלהי המתקפה. אילוץ המשימה היה מבצעי מיידי.[20] בהמשך, כוחות נוספים של החטיבה סופחו למבצע הגנת הגזרה הדרומית תחת נפת לכיש. פעילות הכוחות בפינוי אזרחים נעשתה תחת אש ואיומים שונים, בין היתר של פעילי חמאס שנעו בשטח.
כחלק ממהלך פינוי אוכלוסיית עוטף עזה בידי כוחות החטיבה, הוטל על גדוד תבור לפנות את קיבוץ מגן, בו התחולל קרב. ביום שני ה-9 באוקטובר, פינה הגדוד את הקיבוץ. במהלך המבצע פונו כ-150 תושבים מבתיהם, חלקם בעלי צרכים מיוחדים, שנזקקו לתמיכה בפינוי. הפינוי נעשה תחת אש, התקפת רחפני נפץ וניסיונות חדירה לקיבוץ, בשיתוף חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ. לוחמי הגדוד מיפו את הקיבוץ, ביצעו סריקות מבית לבית ונתנו מענה וסיוע (פינוי ואבטחה) מהקיבוץ, שנמצא בסיכון, ועד לנקודות קליטה סדורות שארגנה רשות חירום לאומית.
התמרון הקרקעי ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בנובמבר החלו כוחות החטיבה לקחת חלק בתמרון הקרקעי ברצועת עזה של מלחמת חרבות ברזל. תחילה הצטרף כוח מגדוד שחר מחטיבת החילוץ לפעילות הכוחות יחד עם צוותי קרב חטיבתיים מאוגדה 162 למשימות שונות בהתאם למומחיותיהם ובכללן משימות סריקת מבנים ואיתור אמצעי לחימה. במהלך הקרבות ברצועת עזה, סא"ל שוקרון וחיילי הגדוד שבפיקודה ביצעו משימות לחימה מתקדמות יותר, לעיתים קרובות בחוד החנית באזורים כמו ג'באליה ושג'אעיה שם פרץ נתיבים בשטח בנוי. הם עשו שימוש בציוד הנדסי וחילוץ שיועד במקור למשימות אחרות. הם התאימו אותו לפריצת דרכים ויצירת מעברים בין בניינים, תוך שבירת קירות בטון, פריצת דלתות נעולות והסרת מחסומים. מפקד החטיבה, אל"ם אלעד אדרי, תיאר זאת כהפיכת הגדוד ״מגן הנדסי״ שסלל דרכים חדשות עבור שאר הכוחות. לדברי שוקרון, ״ללוחמות היו יתרונות מסוימים בשדה הקרב, ביניהם קור רוח, מוטיבציה גבוהה ויכולת אינטואיציה. באחד הקרבות הצליחו לוחמות הגדוד לנטרל מצב של שימוש חמאס ב"מגן אנושי" של נשים וילדים, בדרך שפרטיה נשארו חסויים״.[31] כמו כן, לוחמי הגדוד הצטרפו ללוחמי צוות קרב של חטיבה 460, ויחד איתם פעלו במרחב מחנה הפליטים שאטי שבעיר עזה. בנוסף, במהלך פעילות של כוחות חטיבת הקומנדו בבית מלון בעזה, בוצעה פריצה על-ידי כוח מחטיבת החילוץ שהיה מצוות אליהם. לאחר עבודת כוחות החילוץ, התגלתה קומה תת-קרקעית, שבה אותרו אמצעי לחימה וחומרים מודיעיניים של חמאס.[32]
בשבוע השביעי למלחמה, נכנס צה"ל לבית החולים שיפא בעיר עזה. בין הכוחות שעסקו בחשיפת המנהרות התת-קרקעיות מתחת לבית החולים היה גם גדוד קדם בפיקודו של סא"ל ביאני ח'יר, שכלל בפעילות זו לוחמת אחת, סמ"ר זיו, הלוחמת הראשונה שפעלה במנהרות תת-קרקעיות בעזה. המנהרות כללו תוואי מסועף באורך של עשרות מטרים, חדרי לחימה, מסתור ושהייה, חדרים ממוזגים, מטבח ושירותים - שאפשרו שהייה ממושכת במקום. כמו כן נמצאו במקום אמצעי לחימה רבים וגם ראיות לכך שבעבר שהו במנהרות חטופים. חשיפת המנהרות היוותה הישג מודיעיני ומבצעי חשוב לכוחות צה"ל.[33]
החל מתחילת חודש דצמבר, כוחות של גדוד תבור בפיקודו של סא"ל שיראל כהן וגדוד רם בפיקודו של אביחי הרשטיק, סייעו לכוחות המתמרנים של אוגדה 98 בחאן יונס שברצועת עזה. הכוחות ביצעו משימת מורכבות בניהן משימת חילוץ לכוד מטנק שספג פגיעת נ.ט (נגד טנק).[34]
ב 22 לינואר הוקפצו לוחמי ולוחמות חטיבת החילוץ וההדרכה לזירת אירוע אסון אל-מע'אזי בו נפלו 21 לוחמי צה"ל. עם הגעת כוחות חטיבת החילוץ לזירה, בוצעו הערכת מצב, סריקות ומאמצי חילוץ בשיתוף יחידת החילוץ הארצית, 669, יחידת עוקץ וכוחות מאוגדה 143.[35] למשימה זו נבחרו רק חמישה - צוות ייעודי, הכולל שני קצינים. תחילה, הלוחמים חילצו ארבעה נפגעים, שלא היו בין החיים. ב-23 לינואר, בסמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר, כוחות צוות סיימו את פעולות החילוץ ויצאו חזרה לשטח ישראל.[36]
|
משימת פינוי ישובי הצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 באוקטובר הודיעה רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון על הפעלת תוכנית ״מרחק בטוח״ לפינוי יישובים בגבול הצפון לבתי הארחה במימון המדינה. כ-15 אלף איש מכ-5,000 משפחות בקריית שמונה היו אמורים להתפנות לחדרי מלון ברחבי הארץ שהוקצו על ידי המלונות באמצעות התאחדות המלונות ומשרד התיירות.[30] זו הייתה משימה פינוי הגדולה ביותר שידעו מדינת ישראל וצה״ל. ב-23 באוקטובר, כארבעה ימים לאחר שהחל פינוי ישובי קו הצפון, ובתוכם קריית שמונה, הקצה פיקוד הצפון של פיקוד העורף למשימה זו את מפקדי ולוחמי "בית הספר למקצועות" של חטיבת החילוץ, לסיוע בניהול המבצע למתן סיוע חירום בפינוי לתושבים בקריית שמונה שזקוקים לכך ושיבוצם לבתי מלון שונים. העברת המשימה לצה"ל נעשתה לאחר עומס רב של פניות למרכזייה העירונית חדר מלחמה (חמ״ל) סוכנות הנסיעות אמסלם טורס, שסייעה לעירייה לנהל את פינוי התושבים.[37] צוות לוחמי הגדוד בנה ותכנן בנוהל קרב מזורז תוכנית מלאה שמפרטת את פינוי קריית שמונה, וזאת בשיתוף פעולה עם יחידת הקישור לרשות המקומית ועיריית קריית שמונה. המשימה בעיקרה התמקדה באזרחים בשל הקושי הרגשי לפנות את איזור המגורים והבית לתקופה לא ידועה.[22]. מעל 85 אחוזים מהתושבים פונו, רבים מהנותרים הם עובדים חיוניים שהיו מוכרחים להישאר.[38] יחד איתם מדור הכשרות יסוד, מדור הכשרות חילוץ ואב״כ ביצעו משימות מענה אזרחים בסוגיות מורכבות של התגוננות ושהייה במרחב, ואף במצבים בהם אזרחים היו נצורים בביתהם.
לחימה והגנה בחזיתות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטיבת עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 29 לינואר מחבל חמוש בסכין ניסה לדקור את הלוחמים שהגנו על ציר מעמדה צבאית בתקוע הערבית שבחטיבת עציון. מפקד ושתי לוחמות מגדוד תבור, חתרו למגע והגיבו בירי לעבר המחבל החמוש וחיסלו אותו. [39]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב זיתון, "מבצע שוקרון", ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, 22 בדצמבר 2023, עמ' 28–32.
- רתם איזק, "המחלצים מהתופת", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 2 בפברואר 2024, עמ' 16–18.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר חטיבת החילוץ, באתר צה"ל- מפקד חטיבת החילוץ וההדרכה, אל"ם אלעד אדרי, ברצועת עזה, 19 בנובמבר 2023, באתר יוטיוב
נורתה בראשה כשיצאה להגן על הטירונים: הגיבורה מזיקים חוזרת ללכת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 15:41)- "אני מבטיחה לילדים שלי שאחזור עם ניצחון": מפקדת הגדוד שעשתה היסטוריה מדברת, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 05:29)
- המג"דית שעשתה היסטוריה ונלחמת בלב עזה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:17)
- רתם איזק, "מצאנו בזירה שתי ערימות של חורבות. מראה מחריד. יותר גרוע מרעידת אדמה. עבדנו שם תשע שעות תחת אש", באתר ynet, 1 בפברואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפקד חטיבת החילוץ וההדרכה, אלוף-משנה אלעד אדרי. צילום: דובר צה"ל, סרטון בערוץ "אונו News חדשות בקעת אונו", באתר יוטיוב (אורך: 00:55)
- ^ לוחם/ת חילוץ והצלה
- ^ יואב זיתון, לראשונה בתמרון של צה"ל - לוחמות במעוז חמאס בעזה: "עד לניצחון" | תיעוד, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, גד ליאור, מענק ראשוני של עד 5,000 שקל למשפחה: אושרה תוכנית פינוי ל-21 יום, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ גבורות ישראל - נר שמיני, סרטון בערוץ "חיל החינוך והנוער", באתר יוטיוב (אורך: 02:32)
- ^ מאות מחבלים חוסלו: צה"ל מסכם ארבעה ימי לחימה, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 "יש פה המון מחבלים ואנחנו בקרב אינסופי": גיבורי הלחימה על זיקים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:41)
- ^ אבנר שאקי, משפחת אלון ניצלה מהטבח: "אמרנו ביחד 'שמע ישראל', וידענו שאנחנו עולים למעלה", באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 הילו גלזר, קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
- ^ 13 המהדורה המרכזית, שלישי 07 נובמבר 2023 21:06, רשת 13, באתר www.ifat.com
- ^ ד"ר אמיר בוחבוט, פרשן צבאי - וואלה, לוחמי צה"ל סיכלו מחבל שניסה לחדור לבסיס זיקים, באתר hamal
- ^ שקד סבן, "גבורתה הצילה את חיינו": אור נפלה בקרב הרואי, כשהגנה עם 13 אנשי הסגל בבסיס זיקים על 90 טירונים, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- ^ 7 מפקדים שהצילו בגופם 100 טירונים: סיפור הגבורה המדהים של בסיס זיקים, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 17:00)
- ^ חן זנדר, גבורת המ"כ בקרב על זיקים: "הגנו על הבסיס בגופנו", באתר חדשות 13, 11 בנובמבר 2023
- ^ באו לשמח את החיילים, והותקפו על ידי מחבלים | חרבות ברזל ברגע של חכמה, סרטון בערוץ "רגע של חכמה", באתר יוטיוב (אורך: 07:08)
- ^ 1 2 דורון קופרשטין, אחרי שמחבל ירה בה, מיכל הדריכה את ילדיה לחבוש חיילים שנפצעו, באתר וואלה!, 9 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, הילה טימור אשור, יפעת ארליך, דויד פרץ, מרב סבר, אייל לוי, גיבורי ישראל: בתוך התופת התגלתה רוחם של האזרחים והלוחמים, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 הלוחמים והלוחמות שחזרו להגן על בסיס זיקים, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, "תמיד היינו אלו שמחלצים, השבת הזו הפכה אותנו ללוחמים": מפקד יחידת החילוץ בעדות אישית, בעיתון מקור ראשון, 14 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 איילה חסון, כאן 11, ראיון של מג״ד רם, סא״ל אביחי הרשטיק, 17/10/2023
- ^ המהדורה המרכזית | חדשות 12| דני קושמרו, אולפן 12 |ראיון של מ״פ קמ״כ, רס״ן ספיר ברקי., באתר www.ifatmediasite.com, 15/10/2023
- ^ 1 2 בית ספר למקצועות חטיבת החילוץ, Instagram school pkar, www.instagram.com, 05/01/2024
- ^ לילך שובל, נתניהו ללוחמי חטיבת החילוץ וההדרכה בזיקים: "אין מקום בעזה שלא נגיע אליו", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2023
- ^ סא"ל ירדן, חטיבת החילוץ וההדרכה, באתר צה"ל, 11 באוקטובר 2023
- ^ דינה חלוץ, "אחרי 7 באוקטובר אין יותר ספקות לגבי נשים לוחמות, הן עשו כל מה שנדרש", באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ כתבי ynet, יישוב אחרי יישוב: הנרצחים בטבח חמאס, העדויות המצמררות וסיפורי הגבורה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ חדשות 12, סיפור הגבורה של הקצין מקיבוץ גבים, באתר www.ifat.com
- ^ 1 2 כאן ב׳, ראיון של מג״ד רם, סא״ל אביחי הרשטיק, באתר www.ifatmediasite.com, 7/10/2023
- ^ מורל של גדוד תבור, באתר www.instagram.com, 10.10.2023
- ^ 1 2 יואב זיתון, 125 אלף פונו במימון המדינה. ההמלצה: שיישארו מחוץ לבית עד סוף השנה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, "אני מבטיחה לילדים שלי שאחזור עם ניצחון": מפקדת הגדוד שעשתה היסטוריה מדברת, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ לראשונה - גדוד מעורב של לוחמות ולוחמי חילוץ נלחם ברצועת עזה, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2023
- ^ חשיפת מנהרת הטרור מתחת לשיפאא' - מעיני לוחמת חילוץ, באתר צה"ל, 14 בדצמבר 2023
- ^ קשת 12| שני 22 ינואר 2024 15:34 | תא"ל במיל' דדי שמחי, לשעבר רמ"ט פיקוד העורף; אמיר בר שלום, גלי צה"ל - סרן מירי, מפקדת פלוגה בחטיבת החילוץ - סייעו לכוחות המתמרנים ברצועת עזה. החטיבה הטקטית של משמר הגבול פעלו ב-7.10 לכבוש מחדש את עוטף עזה.
- ^ מפקד חטיבת החילוץ וההדרכה, אלוף משנה אלעד אדרי, על פעולות החילוץ באירוע הקשה בעזה, סרטון בערוץ "חדשות NWS", באתר יוטיוב (אורך: 00:42)
- ^ מאיר תורג'מן, יואב זיתון, גם לוחמי אש נכנסו לרצועה: הצוות שגויס בצו 8 כדי לסייע במאמצי החילוץ בזירת האסון, באתר ynet, 23 בינואר 2024
- ^
הדר קנה, פיקוד צפון: פינוי תושבי קריית שמונה למלונות – באחריות צה"ל, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2023
- ^ יואב קרן, רוב תושבי קריית שמונה מתפנים, אבל חלק יישארו: "פחד אלוהים, אבל זה הבית", באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
- ^ דו"צ, Facebook- צה"ל - צבא ההגנה לישראל., באתר www.facebook.com, 29/01/23
