יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
 | |
| מייצג הנצחה לחללי הטבח בפסטיבל נובה, הטבח הגדול בתולדות מדינת ישראל | |
| סוג | יום זיכרון לאומי |
|---|---|
| סיבה | הנצחת זכרם של חללי מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל |
| סמלים |
|
| מועד | |
| תאריך | כ"ד בתשרי |
יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל הוא יום זיכרון לאומי לזכר נטבחי מתקפת הפתע על ישראל שהתרחשה ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, ולזכר חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. מכיוון שיום המתקפה היה יום חג, ויום למחרת הוא אסרו חג סוכות, נקבע יום הזיכרון השנתי בתאריך כ"ד בתשרי, יומיים לאחר יום המתקפה. כאשר כ"ד בתשרי חל בשבת, יום הזיכרון יחול למחרת – יום ראשון, כ"ה בתשרי[1].
אירועי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל, מלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות ריבוי החללים במתקפת הפתע ובמלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, הוגשו בכנסת חמש הצעות חוק לקיום יום זיכרון לאומי. עם מגישי הצעות החוק נמנים חברי הכנסת אתי עטייה, מירב בן ארי, אליהו דלל, נעמה לזימי ואוהד טל.
בחירת תאריך[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב ההצעות ביקשו לקבוע כיום זיכרון לאומי את כ"ג בתשרי או כ"ד בתשרי, יום או יומיים לאחר המועד העברי של מתקפת הטרור,[6] בשל העובדה כי כ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג בתשרי הוא יום אסרו חג סוכות.
ב-17 במרץ 2024 החליטה ממשלת ישראל השלושים ושבע כי יום זיכרון לאומי יתקיים מדי שנה בכ"ד בתשרי, וכן כי בשנה הראשונה, באופן חד פעמי, ייערך טקס גם ב-7 באוקטובר.[7]
בדברי ההסבר של הצעת ההחלטה נכתב: "7 באוקטובר נחרת בתודעה הציבורית בישראל כיום הטבח. דווקא לציון השנה הראשונה למתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדותינו, כהיענות לרחשי הציבור בישראל, ישנו צורך לציין את האירוע באורח חד-פעמי במועדו הלועזי, שנחקק בתודעת העם בישראל ובתודעתו של העולם. ההיגד 'שבעה באוקטובר' הוא רב-משמעי ובעל הקשר למונח היהודי 'שבעה', שיש בו כדי לציין את האבל בסיום של שנת האבל הראשונה לפרוץ המתקפה".[8]
מנהגי היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעות החוק השונות שהוגשו כוללות מספר דרכי הנצחה, בהן טקס זיכרון ממלכתי, שתי דקות דומייה, הורדת דגל המדינה לחצי התורן במוסדות המדינה ובצה"ל, ישיבה ממלכתית במליאת הכנסת, ציון היום במוסדות המדינה ובמוסדות החינוך, התאמת תוכני שידור ברשתות השידור בהתאם לאופי יום הזיכרון, והשבתה של בתי אוכל ובתי עינוגים.
בהחלטת הממשלה נקבע שיום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: בשעה 11:00 טקס לזכרם של החיילים שנהרגו במלחמה, ובשעה 13:00 טקס לזכרם של האזרחים נרצחי פעולות האיבה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
- אמנת נחמיה - יום אבל לאומי מקראי שהתרחש בכ"ד תשרי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באתר משרד ראש הממשלה
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ שבי גטניו, כיצד ייראה יום הזיכרון לטבח? הצעות החוק שעל הפרק, באתר "שקוף", 4 בדצמבר 2023
- ^ קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה, החלטה מספר 2024 של ממשלת ישראל השלושים ושבע, משנת 1525, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ איתמר אייכנר, יום זיכרון לאומי לטבח 7 באוקטובר יתקיים בכל שנה, יומיים אחרי שמחת תורה, באתר ynet, 14 במרץ 2024
| חגי ישראל ומועדיו | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  | |||
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | ||||
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | ||||
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | ||||
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | ||||
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | ||||
| מדינת ישראל |
| ||||
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | ||||