קרב מוצב נחל עוז
.jpg) | ||||||||||||||
| מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 7 באוקטובר 2023 – 9 באוקטובר 2023 (50 שעות) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מוצב נחל עוז | |||||||||||||
| קואורדינטות | 31°28′21″N 34°29′50″E / 31.4725°N 34.497222°E | |||||||||||||
| תוצאה | המוצב נכבש על ידי חמאס ושוחרר לאחר קרב | |||||||||||||
| ||||||||||||||
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מוצב נחל עוז  | ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב מוצב נחל עוז היה אחד הקרבות הראשונים שהתנהלו ב-7 באוקטובר 2023, עם מספר האבדות הרב ביותר לצה"ל במתקפת הפתע על ישראל. בקרב נלחמו לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, לוחמי גדוד 77 של חטיבה 7, צוות לוחמות מיחידת רוכב שמיים, צוות לוחמי בלון מיחידה 414, חוליית צלפים של סיירת צנחנים וחוליית צלפים של יחידת הלוט"ר נגד מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שפשטו על המוצב.
בקרב נהרגו עשרות חיילים, מרביתם תצפיתניות, לוחמי גדוד 77 וגדוד 13, ועשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו. במהלך הקרב נחטפו מהמוצב שבע תצפיתניות. לאחר שעות רבות של לחימה המוצב נכבש מחדש על ידי כוחות צנחנים וימ"מ וטוהר ממחבלים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מוצב נחל עוז סמוך לקיבוץ נחל עוז, ולצפון רצועת עזה. במוצב שירתו כמה עשרות תצפיתניות. בטרם המתקפה ישבו במוצב כוחות של חטיבת גולני וחטיבה 7 שמשימתם הייתה הגנה על גזרת נחל עוז, והמוצב בתוכה.
מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באוקטובר 2023, בשעה 6:29, תחת מתקפת טילים חריגה בהיקפה מרצועת עזה, זיהו התצפיתניות בנחל עוז חדירה של מחבלים למרחב הגדר, ופיצוץ מטענים בסמוך לגדר. בשעה 6:40 פשטו כ-75 מחבלים על המוצב, תוך שיגור מאות פצמ"רים לעבר המוצב, והפעלת רחפנים שהטילו פצצות על מערכות התצפיות ונטרלו אותן. דקות לאחר הפלישה הראשונה, התרחשה פלישה שנייה, של כ-50 מחבלים נוספים. שלוש שעות וחצי לאחר מכן, התבצעה פלישה שלישית של כ-50 מחבלים.[5] במוצב שהו לוחמי פלוגה ב' של גדוד 13 של חטיבת גולני, שהיו בכוננות שבת ובכוח מצומצם, והם נערכו לקרב מול המחבלים שבשלב הראשון של המתקפה היו ביתרון מספרי גדול (לפי ההערכות – 4 מחבלים על כל חייל).[6] שישה לוחמים ניהלו בקרב פנים מול פנים במרחקים קצרים מול מחבלי חמאס, בעזרת הסמב"ציות שהכווינו אותם לחוליות המחבלים יחד עם התצפיתניות. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד – חלק מ-41 לוחמי הגדוד שנהרגו ביום זה בקרבות בעוטף עזה.[7] צוות הטנק של פלוגה ח' מגדוד 77 שהיה במוצב קפץ ללחימה על גדר המערכת.[8] לאחר תחילת הלחימה בתוך המוצב, חזר הטנק למוצב והשתתף בלחימה. במהלך הקרב נפגע הטנק מרקטות RPG, ושניים מאנשי הצוות נהרגו.[9]
שמונה לוחמים הגיעו בצמדים לעמדות שעל חומת הבסיס עם פרוץ המתקפה וחיסלו עשרות מחבלים אך תוך דקות העמדה ספגה ירי צלפים וטיל נ"ט שהרס אותה, במהלך אותה התקלה נפצעו באורך אנוש 2 לוחמי פלוגה ב׳ של גדוד 13, הם נסוגו למיגונית וניהלו ממנה קרבות אש שעות ארוכות. החובש הפלוגתי יחד עם 3 חובשים מחלקתיים וקומץ לוחמים פשוטים ניסה לטפל בהם תוך שהוא מבקש בקשר פינוי מוסק מיידי, והם נלחמים בהמוני המחבלים שפשטו לבסיס בהתקלויות מטווח קצר. זמן קצר לאחר מכן המחבלים זרקו 3 רימונים לתוך המיגונית, כתוצאה ממנו שני הפצועים נהרגו במקום ומספר לוחמים נפצעו. צוות אחר הכולל שלושה לוחמים בפיקודו של מ"פ ב', יצא מהמוצב כדי להגיע לנגמ"ש המרכבה (נמ"ר) אשר היה שני קילומטרים צפונית למוצב. הצוות הגיע לעמדה, הצטרף לסמל וארבעה לוחמים נוספים, ויצא ללחימה מול מאות מחבלים שפרצו את גדר המערכת. בדרכו, הכוח חיסל מחבלים רבים. באחת ההיתקלויות עלה הנמ"ר על מטען וספג ירי RPG שהשבית את המנוע שלו, אך לא פגע בכוח שהיה בו.
סמג"ד 13 יחד עם עוד שלושה לוחמים קפצו לכיוון הש"ג, שם הם נתקלו באש תופת קשה והסמג"ד נפגע בראשו. לאחר שהתקבל דיווח על פציעתו של הסמג"ד, כוח הנמ"ר חזר לבסיס, והמ"פ החליט לא להמשיך להילחם מתוך הנמ"ר אלא לצאת ולהילחם רגלית. כאשר התקרב, הכוח נתקל באש קשה ותפס מחסה מאחורי בטונדות סמוכות. במהלך חילופי האש, נהרגו המ"פ וחמישה לוחמים.[6]
בצדו האחר של הבסיס הסתגרו תצפיתניות בתוך החמ"ל. במשך שעות של לחימה קשה ניסו המחבלים להשתלט על החמ"ל אך נהדפו בידי הלוחמים. כשהבינו המחבלים שלא יצליחו לחדור לחמ"ל, השליכו לתוכו רימונים עם חומר בערה שכלל גזים רעילים.[5] חמישה עשר חיילים נהרגו בחמ"ל (שבע תצפיתניות, המפקדת שלהן סגן שיר אילת, שתי סמב"ציות וסמב"צ, קצין הקשר הגדודי של גדוד 13 ושלושה לוחמי גולני), ורק שבעה שרדו – שלושה קצינים ושלושה לוחמים מגולני, ותצפיתנית בודדת. שלוש מההרוגות – שיראל חיים פור,[10] ים גלס[11] ורוני אשל[12] – נחשבו כנעדרות במשך מספר שבועות, וגופותיהן זוהו רק כחודש ימים לאחר המתקפה.
עם פתיחת המתקפה וירי הטילים, חיילות רבות שלא היו במשמרת התפנו למרחב מוגן – מיגונית פתוחה. מספר לוחמים וצוות של חמש לוחמות מיחידת רוכב שמיים ניהלו קרב יריות קצר עם המחבלים, שבסופו זרקו המחבלים שלושה רימונים לתוך המיגונית. כתוצאה מזריקת הרימונים נהרגו כמה חיילים וחיילות ביניהם מפקדת ביחידת "רוכב שמיים"' סרן עדן נימרי[13] וחיילותיה שניהלו קרב יריות קצר עם המחבלים, ושבע תצפיתניות. בנוסף נהרגו חמישה בלונאים לוחמי גדוד 414.[14] שאר החיילות ברחו מהמיגונית לפני שהמחבלים חדרו אליה, והצליחו להסתתר בחדרי מגורים. המחבלים הגיעו לחלק מחדרי המגורים והצליחו לחטוף לעזה שבע תצפיתניות: קרינה ארייב, אגם ברגר, לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע, אורי מגידיש ונועה מרציאנו.[15][16] הן זוהו באותו היום בסרטוני וידאו שהפיץ חמאס. חלקן בסרטון בתוך נחל עוז סמוך לזמן השבייה, וחלקן נמצאות בדרכן לעזה בג'יפ סופה צבאי שנגנב מהבסיס.[17] חיילות אחרות הצליחו להסתתר בחדרי מגורים נעולים אחרים, שאליהם המחבלים לא פרצו ובכך ניצלו חייהן, ובהן התצפיתנית היחידה מאותה המיגונית שלא נרצחה ולא נחטפה.[18]
אחרי חמש שעות של לחימה שוטפת מצד לוחמי גולני שנותרו בחיים הגיעו כוחות של ימ"מ, דובדבן, גדוד 890 צנחנים לתת תגבורת ולטהר את המוצב ממחבלים, בנוסף לעזור ללוחמים לחלץ ולפנות את הפצועים וההרוגים.
החטופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבע תצפיתניות נחטפו לעזה.[19][20] באותו הבוקר התצפיתנית נעמה לוי נראתה בסרטון חמאס בג'יפ בתוך עזה,[21] ושאר החטופות זוהו בסרטונים נוספים שהופצו על ידי חמאס כשהן חטופות בתוך ג'יפ גנוב של צה"ל.
בליל 29–30 באוקטובר, חילצו כוחות צה"ל ושב"כ את החיילת טוראי אורי מגידיש, ששירתה כתצפיתנית ונחטפה במהלך הקרב, באמצעות פעילות קרקעית ברצועה.[22][23]
ב-13 בנובמבר, פרסם חמאס סרטון מתחילת המלחמה בו נראית החיילת נועה מרציאנו, ששירתה כתצפיתנית ונחטפה במהלך הקרב, כשהיא מדברת בשבי. לאחר מכן נרצחה בבית החולים שיפא בעודה בשבי.[24] ב-17 בנובמבר, דווח כי גופתה חולצה בידי צה"ל במהלך סריקות סמוך לבית החולים שיפא.[25]
אירועים נוספים לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בנובמבר, שלושים יום אחרי נפילת המוצב, נחנך מחדש חמ"ל התצפיתניות של נחל עוז בתוך מחנה רעים.[26]
ב-14 בנובמבר, במהלך הלחימה הקרקעית ברצועת עזה, פשטו לוחמי גדוד 13 על מתחם המשטרה הצבאית של חמאס בשכונת א-רימאל במרכז העיר עזה. במהלך הסריקות במבנה מצאו הלוחמים ציוד לחימה ששייך לגדוד, שנלקח בקרב על מוצב נחל עוז, וכלל אמצעי לחימה, מסמכים וציוד של לוחמי גדוד 13 שנהרגו במתקפת הפתע.[27]
ב-19 בנובמבר צה"ל ערך סיור להורי הנופלים במוצב, כך שבפעם הראשונה החמ"ל השרוף נחשף לציבור.[28]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן אמת עונה 7 פרק 10 | התצפיתניות שראו הכל, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 26 באוקטובר 2023- מיכל פעילן, "נלחמה עד הדקה האחרונה": גבורתן של הלוחמות שיצאו להגן על הבית - ולא שבו, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- יהודה שלזינגר, צוות של שבעה מול מאות מחבלים: סיפור הגבורה של סרן שילה הר אבן ז"ל, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2023
- שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, יוחאי נפל בקרב 21 שנה לאחר אביו – קרוביו מגייסים מימון לספר תורה לזכרו, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- אלישע בן קימון, עינב חלבי, הגדוד שאיבד עשרות לוחמים במתקפת הפתע - עם דגלי ישראל בבניין מועצת חמאס | תיעוד, באתר ynet, 13 בנובמבר 2023
- אלון בן דוד, המג"ד שאיבד 41 לוחמים ביום אחד: "חשבתי רק על היישובים", באתר חדשות 13, 17 באוקטובר 2023
אמיר תיבון, מפעילי בלון התצפית בנחל עוז נלחמו עד הסוף: "הם מנעו מעוד מחבלים להגיע לקיבוץ", באתר הארץ, 1 בדצמבר 2023- "גדוד 13 לא נשבר ולא ישבר" - קללת שג'אעיה של גולני, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 13 בדצמבר 2023
- כומתה חומה: קרב הגבורה של גדוד 13 של גולני ב-7 באוקטובר, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 15 בדצמבר 2023
- "מסוגלת לעשות הכל": עדן הצילה את חיי הלוחמות שלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2023
- ליאור ורוצלבסקי, הגבורה של עדן, שנלחמה במחבלים בנחל עוז: "הצילה חיים", באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2023
- ניר (שוקו) כהן, שרון כידון, סרן עדן נימרי הצילה את צוותה ונהרגה: "אהבת חיי, עכשיו צריך להגן על המדינה", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- עידו רקובסקי, עדן נימרי פרשה מהשחייה בשביל להיות לוחמת. ב-7 באוקטובר נהרגה בעת שהצילה רבות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 ירון אברהם, 170 מחבלים ב-3 גלים: תחקיר צה"ל על הפלישה למוצב נחל עוז בשבת השחורה, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 כומתה חומה: קרב הגבורה של גדוד 13 של גולני ב-7 באוקטובר, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 15 בדצמבר 2023
- ^ אלון בן דוד, המג"ד שאיבד 41 לוחמים ביום אחד: "חשבתי רק על היישובים", באתר חדשות 13, 17 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, הילה טימור אשור, יפעת ארליך, דויד פרץ, מרב סבר, אייל לוי, גיבורי ישראל: בתוך התופת התגלתה רוחם של האזרחים והלוחמים, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ טנק אחד, צוות אחד ו-50 מחבלים מחוסלים: הצוות שהיה בקו הראשון משחזר את הקרבות ביום הראשון ללחימה, נבדק ב-2024-03-14 בדקה 04:35. באתר youtube. ב19 באוקטובר 2023.
- ^ שיראל נפלה ב-7 באוקטובר, משפחתה עודכנה אחרי כ-3 שבועות, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ "ידענו שיבואו לדפוק אצלנו": אחרי חודש - זוהתה גופתה של התצפיתנית ים גלס, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023
- ^ אור הלר, אריאלה שטרנבך, זוהתה גופתה של התצפיתנית רוני אשל, שני לוחמים נפלו ברצועה, באתר חדשות 13, 9 בנובמבר 2023
- ^ ניר (שוקו) כהן, שרון כידון, סרן עדן נימרי הצילה את צוותה ונהרגה: "אהבת חיי, עכשיו צריך להגן על המדינה", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ כאן 11, חמשת הבלונאים שנפלו בשבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בנובמבר 2023
- ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ אלי אשכנזי, הותר לפרסום: התצפיתנית רוני אשל, שהוכרזה כנעדרת, נרצחה בשבת השחורה; לוחם שלדג נפל היום בעזה, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2023
- ^ משפחת התצפיתנית שנחטפה: "תהיי חזקה, אל תוותרי לרגע. מסרבים להיפרד", באתר מאקו, 9 באוקטובר 2023
- ^ "אני התצפיתנית היחידה ששרדה את התופת במיגונית", באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ אלי אשכנזי, הותר לפרסום: התצפיתנית רוני אשל, שהוכרזה כנעדרת, נרצחה בשבת השחורה; לוחם שלדג נפל היום בעזה, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2023
- ^ משפחת התצפיתנית שנחטפה: "תהיי חזקה, אל תוותרי לרגע. מסרבים להיפרד", באתר מאקו, 9 באוקטובר 2023
- ^ עוזי ברוך, הותר לפרסום: חיילת שנחטפה לעזה שוחררה במהלך פעולה קרקעית, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2023
- ^ חיילת שנחטפה לעזה שוחררה על ידי צה"ל והשב"כ במהלך הלילה, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, ארנולד נטייב, אכזריות בלי סוף: רב"ט נועה מרציאנו, שהופיעה בסרטון שפרסם חמאס, נרצחה בשבי, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023,
אמיר בוחבוט, התיעוד האחרון של נועה בשבי: הפרסום של חמאס שקדם לבשורה המרה, באתר וואלה!, 13 בנובמבר 2023 - ^ לילך שובל, גופתה של התצפיתנית נועה מרציאנו חולצה בעזה - והובאה לקבורה בישראל, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2023
- ^ אריה יואלי, 30 יום אחרי הטבח: נחנך מחדש חמ"ל התצפיתניות של נחל עוז, באתר "סרוגים", 6 בנובמבר 2023
- ^ לוחמי גולני שנלחמים בעזה מצאו ציוד לחימה של הגדוד שלהם שנגנב במהלך הטבח ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2023
- ^ תיעוד ראשון מהחמ"ל השרוף: הורי התצפיתניות שנפלו ביקרו בנחל עוז, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2023
