חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| תג היחידה של חטיבת גולני | |
| סוג היחידה | חטיבת חי"ר |
|---|---|
| שייכות חיילית |
 חיל הרגלים והצנחנים |
| מדינת מוצא |
 ישראל |
| מפקדים |
 אלוף-משנה יאיר פלאי |
| יחידת האם |
 עוצבת געש |
| יחידות משנה |
|
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות | רצועת עזה |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אבדות | 82 לוחמים נהרגו בקרבות |
במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבת גולני בקרבות רבים, הן במתקפת הפתע על ישראל והן בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. ביום הראשון של המלחמה, בו סייעה החטיבה רבות בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס, איבדה החטיבה 72 חיילים, ומתוכם 42 מגדוד 13.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם. באותה תקופה הגדודים 13 ו-51 החזיקו את קו גזרת רצועת עזה וספגו נפגעים רבים במהלך בלימת המתקפה.
קרבות במסגרת מתקפת הפתע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרבות גדוד 13[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 13 היה שותף בקרבות רבים בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, ובמהלכם הוא איבד 41 מחייליו.[6]
הקרב במוצב נחל עוז[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב מוצב נחל עוז
ב-7 באוקטובר 2023, סביב השעה 6:50, פשטו עשרות מחבלים על מוצב נחל עוז הסמוך לקיבוץ נחל עוז בסמוך לצפון רצועת עזה, תוך שיגור מאות פצמ"רים לעבר המוצב, רחפנים המטילים פצצות על מערכות התצפיות ומנטרלים אותן.
במוצב זה שהו לוחמי פלוגה מבצעית ב' של גדוד 13 של חטיבת גולני, וערכו קרב מול המחבלים שבשלב הראשון של המתקפה היו ביתרון מספרי גדול, לפי ההערכות 4 מחבלים על כל חייל. בקרב נהרגו רבים מלוחמי מהגדוד. בתום שעות רבות של לחימה, ולאחר הגעת תגבורת מסיירת צנחנים, הצליחו לוחמי הגדוד לבלום את המחבלים.[7]
לוחמי גדוד 13 של גולני, ניהלו בקרב פנים מול פנים במרחקים קצרים מול מחבלי חמאס, בעזרת הסמב"ציות שהכווינו אותם לחוליות המחבלים יחד עם התצפיתניות, עד אובדן אמצעי התצפית, יחסית בראשית הלחימה. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד - חלק מ-41 לוחמי הגדוד שנהרגו ביום זה בקרבות בעוטף עזה.[8]
.jpg)
בבוקר החל ירי מאסיבי של רקטות אל עבר יישובי העוטף. עם תחילת הקרב דווח לקמב"צית, אילן אלחרר, ששני הטנקים שהיו במוצב קפצו לגדר המערכת ונמצאים בלחימה.[9] הורתה אילן הקמבצ״ית שכל הטנקים ייכנסו למוצבים לתקוף מחבלים. כעבור כמה דקות הגיעו הטנקים למוצב ואחד מהם נכנס לתוכו כדי להילחם, שני הטנקים נפגעו ולוחמיהם נפגעו בתחילת הקרב. צוות בפיקודו של מ"פ ב' שילה הר אבן הכולל את הלוחמים: דביר זכאי, דור ירחי וישי פיטוסי מחליט לצאת מהמוצב כדי להגיע לנמ"ר, נגמ"ש המרכבה, אשר נמצא שני קילומטרים צפונית למוצב. צוות הר אבן מגיע לעמדה ומצטרף לסמל רועי ברקת וארבעה לוחמים נוספים של הפלוגה, ויוצאים עם הנמ"ר ללחימה מול מעל ל-100 מחבלים אשר פרצו את גדר המערכת והתקדמו אל עבר המוצב והקיבוץ. זמן קצר לאחר מכן כוח הנמ"ר עוסק בהיתקלויות עם מחבלים, מנהל חילופי אש ומחסל אותם. באחת ההיתקלויות עלה הנמ"ר על מטען בדרך וחטף ירי RPG שהרס את הנמ"ר וכיבה את המנוע שלו. למרות מצב הנמ"ר שרד הכוח. הצוות קיבל בקשר דיווח כי 50 מחבלים פושטים על המוצב.
במקביל בתוך המוצב המותקף נתי טקלה לוחם במחלקת הרתק של הפלוגה, ביחד עם עוד שבעה לוחמים רצים לאחת העמדות על גדר המוצב, רגע לפני שהגיעו לעמדה ירו עליה המחבלים טיל נ"ט והעיפו את העמדה באוויר. בסמוך לצוות של טקלה נשמע פיצוץ בחומה כתוצאה ממטען שהניחו המחבלים והחלו לפרוץ למוצב. הצוות של טקלה ממהר להגיע למיגונית ומנהל משם חילופי אש במהלכם לוחמי הגדוד נאור סיבוני ודוד רתנר נפגעים ונפצעים באורח אנוש. החובש הפלוגתי יוחאי שריפיאן מנסה לטפל בהם תוך שהוא מבקש בקשר פינוי מוסק מידי אך נענה בשלילה. זמן קצר לאחר מכן המחבלים זורקים רימון לתוך המיגונים כתוצאה ממנו סיבוני ורתנר נהרגים במקום ומספר לוחמים נפצעים ביניהם טקלה.[7]
בצדו האחר של הבסיס מסתגרות התצפיתניות בתוך החמ"ל. כשהבינו המחבלים כי לא יצליחו להשתלט על החמ"ל הציתו אותו. כל מי שהיה בתוכו נהרג פרט לכמה חיילים שהצליחו להימלט דרך חלונות השירותים ושרדו.
כמה חיילות ברחו ממיגונית רגע לפני שהמחבלים חדרו למיגונית והצליחו להסתתר בחדרי מגורים. בתוכן הייתה יעל רוטנברג, התצפיתנית היחידה מאותה המיגונית שלא נרצחה ולא נחטפה.[10] באותה המיגונית נפלה מפקדת ביחידת "רוכב שמיים" סרן עדן נימרי, לאחר שניהלה יחד עם בנות צוותה קרב קצר נגד המחבלים, וחיסלו לפחות מחבל אחד. בנוסף נהרגו גם חמישה בלונאים, לוחמי גדוד 414[11]
באותו הזמן במהלך האירועים סמג"ד 13 ניר בוימפלק יחד עם עוד שלושה לוחמים קופצים לכיוון הש.ג כדי למנוע כניסת מחבלים נוספים למוצב, שם הם נתקלים באש תופת. במהלך הקרבות בש.ג בוימפלק נפגע בראש מאש המחבלים. המ"פ שילה הר אבן מקבל דיווח על פציעתו של הסמג"ד, הוא מחליט יחד עם צוות הנמ"ר שלו לחזור לבסיס ולנהל את הקרב. כוח הנמ"ר מגיע לאזור הש.ג מבחוץ ומנסה לפרוק החוצה אך הכבש תקוע, שילה המ"פ מחליט לא להמשיך להילחם מתוך הנמ"ר אלא להילחם רגלית. בש.ג כאשר התקרב הכוח נתקל באש קשה ונעמד מאחורי בטונדות סמוכות מהן הוא מנהל חילופי אש. במהלך חילופי האש הסמל רועי ברקת נפגע בראש מאש צלף ונהרג במקום, ויחד איתו נהרגים במקום שילה המ"פ ושלושת הלוחמים ירחי, פיטוסי וזכאי.[7]
אחרי עשר שעות של לחימה שוטפת מצד לוחמי גולני שנותרו בחיים, הגיעו כוחות של ימ"מ, דובדבן וצנחנים טיהרו את המוצב ממחבלים, ועזרו לחלץ ולפנות את הפצועים וההרוגים.
שבע תצפיתניות נחטפו לעזה.[12][13] אותו הבוקר התצפיתנית נעמה לוי נראתה בסרטון חמאס בג'יפ בתוך עזה,[14] ושאר החטופות זוהו בסרטונים נוספים שהופצו על ידי חמאס כשהן חטופות בתוך ג'יפ גנוב של צה"ל.
הקרב במוצב פגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב מוצב פגה
מוצב פגה ממוקם סמוך לגדר הגבול עם עזה בין קיבוץ בארי לעלומים. ב-7 באוקטובר שהתה במוצב פלוגת מבצעית ג של גדוד 13 מחטיבת גולני.[15] ואיתם מחלקת מרגמות של הפלוגה המסייעת. החל מהשעה 6:30 בבוקר תחת ירי מרגמות מסיבי, כמאה וחמישים מחבלי חמאס פשטו על המוצב.[16] בקרב שנמשך כ-11 שעות התגוננו 25 חיילי המוצב בתוך המוצב וסביבותיו, תוך שהם מסבים לכוחות התוקפים עשרות הרוגים. במהלך הקרב התבצרו החיילים בחדר האוכל שאליו גם פונו הפצועים. מפקד מחלקה נוסף שפיקד על נמ"ר עמוס בלוחמים בהם פצועים, הגיע לאזור המוצב וניסה לפנות את החיילים אך לא הצליח בכך. בין שנים עשר ההרוגים בקרב היה גם מפקד המוצב בפועל, סרן דקל סויסה.[17]
הקרב בניר עם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב ניר עם
בקיבוץ ניר עם ליד שדרות התחולל קרב בין כוחות כיתת הכוננות של הקיבוץ לבין מחבלי חמאס. בהמשך חברו לכיתת הכוננות לוחמי היחידה הטקטית ויחידת המסתערבים של משמר הגבול, וכן גדוד 13 של חטיבת גולני. במהלך הקרב זרק מחבל רימון לתוך נגמ"ש של לוחמי הגדוד. רב"ט מתן אברג'יל קפץ על הרימון והציל את חייהם של 6 חיילים שהיו עימו, והוא עצמו נהרג.[18]
קרבות גדוד 51[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב המתקפה לוחמי גדוד 51 היו אחראים על הגזרה מאזור נחל הבשור (קיבוץ רעים) ועד קיבוץ מגן שבדרום העוטף. הלוחמים מפוזרים בשלשה מוצבים: כיסופים, מארס ומוצב מו"פ שנמצא בדרום העוטף. במהלך הקרבות סופג גדוד 51 כ-29 לוחמים הרוגים ועשרות פצועים.
מוצב כיסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב מוצב כיסופים
ב-7 באוקטובר שהה במוצב כיסופים גדוד 51 של גולני יחד עם בני משפחה של חלק מהחיילים, שהגיעו למוצב לרגל שמחת תורה. סמוך ל־06:50 פשטו עשרות רבות של מחבלי חמאס על המוצב, ונפתח קרב ממושך של שעות רבות בין החיילים למחבלים, שבמהלכו נהרגו 8 לוחמים מהגדוד, מלבד האזרחים שנרצחו בטבח בקיבוץ כיסופים הסמוך. בתום כ-50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד והתגבורת שהצטרפה אליהם בהמשך מיחידת אגוז, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח באופן מלא.
מוצב מארס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצב מארס, שבו החזיקו כ־20 חיילים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 של חטיבת גולני, היה המוצב היחיד שמחבלי חמאס לא הצליחו לחדור אליו. עם תחילת המתקפה עלו הלוחמים לעמדות של המוצב עם מקלעי מאג, ניהלו קרב במשך שעות והרגו כ־90 מחבלים שהתקיפו אותם.[19][20]
מוצב מו"פ[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצב מו"פ מוצב פלוגתי קטן יחסית, איישה פלוגה רובאית ג׳, בשלב הראשון של המתקפה שכלל מטחי רקטות החיילים אשר שהו במוצב נכנסו לחדר האוכל אשר שימש כמרחב מוגן, אך מהר מאוד התברר שהתחילה התקפת מחבלים על המוצב הם החלו להגיב, הלוחמים תחילה היו נצורים בחדר האוכל. לחדר האוכל היו שני פתחים והמחבלים סגרו את שני צידי היציאות מן המבנה כתוצאה מכך כל מי שיצא מפתחי חדר האוכל נפגע מאש המחבלים. שני מפקדי מחלקות ניהלו אש עם מחבלים והחזיקו בקרב בלימה קשה אשר בסופו נהרגו. במקביל מספר הפצועים במוצב עלה עד שהגיעה תגבורת.[20]
קרבות במסגרת התמרון הקרקעי בעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
הקרבות בצפון רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בנובמבר 2023, לאחר מספר ימי לחימה קרקעית, החלו לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני ולוחמי גדוד 53 של חיל השריון בפשיטות קרקעיות אשר במהלכן ניהלו קרבות עזים מול מחבלי חמאס תוך איתור אמצעי לחימה רבים והשמדת תשתיות טרור לצד מתחמים צבאיים של חמאס.[21] לוחמי גדוד 13 נתקלו במספר חוליות מחבלים בשטח צפון רצועת עזה, שביצעו לעברם ירי של טילי נ"ט והפעילו לעברם מטענים רבים. המחבלים גם ניסו לטפס על הכלים של הלוחמים. הלוחמים השיבו באש לעבר המחבלים וחיסלו כ-130 מהם. כמו כן, הכוחות הכווינו כלי טיס וכוחות ארטילריה לתקיפות מהאוויר.[22] ב-5 בנובמבר 2023 פשטה סיירת גולני על מעוז של חמאס בעזה וחיסלה 30 מחבלים.[23]
בליל 22 בנובמבר פעלה סיירת גולני במרחב צפון הרצועה לטיהור המרחב ואיתור תשתיות טרור וניהלה קרבות מול מחבלי חמאס. במהלך הקרבות נהרג סרן לירון שניר מפקד צוות בסיירת.[24]
הקרבות בדרום מערב העיר עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10–11 בנובמבר צוות קרב חטיבתי של חטיבת גולני יחד עם גדוד 53 חיסלו מחבלים רבים ופגעו בתשתיות ובאמצעי הלחימה של גדוד 'צברא תל אל-הווא' של חמאס. הלוחמים ביצעו פשיטות שכללו קרבות בדרום שכונת שיח' עג'לין שממערב לעיר עזה, בהם היו קרבות משמעותיים עם מחבלי חמאס. במהלך הפשיטות לוחמי גולני הרגו מחבלים רבים (ידוע בוודאות על 300 הרוגים ועוד 150 שכנראה קבורים בתוך המבנים והמנהרות שנהרסו), איתרו והשמידו תשתיות טרור ביניהן: פירי מנהרות, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח, עמדות תצפיות ומנהרות.[25]
הקרב בשייח עג'לין ורימאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בנובמבר לוחמי צוות הקרב החטיבתי של גולני פשטו בשכונת רימאל ושיח' עג'לין על בית המחוקקים של החמאס ועל בניין בית המושל, המשמש כמתקן טרור ובו משרדי צבא ומשטרה של חמאס, מפקדות ומשרדים של המודיעין הצבאי של הארגון, וכן מוצבים נוספים ביניהם מוצבים ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל ב-7 באוקטובר.[26]
הקרב בזייתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 בנובמבר צוות קרב של חטיבת גולני פעל בשכונת זייתון שבעיר עזה להכרעת גדוד 'זייתון' של החמאס, במהלך הקרבות לוחמי החטיבה חיסלו מחבלים ופגעו בתשתיות טרור, לרבות תשתיות תת-קרקעיות ויעדים נוספים של ארגון הטרור.[27]
ב-21 בנובמבר חטיבת גולני יחד עם חטיבה 188 ולוחמי ההנדסה נתקלו בעשרות רבות של מחבלים בלחימה בשכונה, וניהלו קרבות פנים-אל-פנים מולם, וחיסלו רבים מהם. לוחמי חטיבה 188 השתלטו על מספר יעדים מרכזיים בגדוד זיתון של חמאס, בהם לשכתו של מפקד חטיבת עזה והמפקדה המרכזית של הגדוד.[28]
הקרב בשג'אעייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2023)
ב-6 בדצמבר פעלה החטיבה במרחב שג'אעייה יחד עם כוחות חטיבה 188 של השריון וצנחנים. הקרבות כללו יותר מ-50 היתקלויות עם חוליות מחבלים, וקרוב ל-200 מחבלים נהרגו - רבים מהם מאש טנקי חטיבה 188, צלפי גדוד 890 ולוחמי סיירת גולני.[29]
ב-9 בדצמבר איתר צוות הקרב של חטיבת גולני מספר חוליות מחבלים חמושות בנ"ט והכווין כלי טיס שחיסל את החוליה.
ב-12 בדצמבר צוות קרב משולב של גולני יחד עם גדוד שריון 53, וכוח הנדסה, עסק בטיהור הקסבה, אשר ברובה הייתה נטושה, אך עדיין היו מספר מבנים מאוישים במחבלים. כוח גולני סרק את המתחם ומצא פיר במתחם. בתוך אחד המבנים שבמתחם הופעל מטען נגד הכוח, לצד ירי מרובי M-16 ורימונים מצד המחבלים. לאחר הפעלת המטען נותק הקשר עם הכוח והיה חשש לחטיפת חייל כתוצאה מכך הוזנקו כוחות גולני נוספים כאשר במקביל מתנהל קרב קשה וברקע פיצוץ מטענים. בקרב נהרגו שבעה לוחמים מהחטיבה בהם: מפקד חפ"ק מח"ט גולני, אל"ם יצחק בן בשט, מפקד גדוד 13 סא"ל תומר גרינברג, מפקד פלוגה בגדוד 13 סרן רועי מלדסי, מפקד פלוגה בגדוד 51 סרן משה אברהם בר-און, סגן ליאל חיו מפקד מחלקה בגדוד 51, סמל ערן אלוני וסמל אחיה דסקל, שני לוחמי גדוד 51 של החטיבה.[30][31][32][33][34][35][36][37]
ב-18 בדצמבר לוחמי גדוד 13 השתלטו והשמידו את הכיכר המרכזית של שג'אעייה, כיכיר פלסטין בה חמאס הקים פסל המפאר את אסון הנגמ"ש ממבצע צוק איתן. בנוסף, הלוחמים חיסלו עשרות מחבלים, ואיתרו יותר מ-10 מנהרות.[38]
ב-21 בדצמבר צוות הקרב החטיבתי של חטיבת גולני פשט על בתי בכירים של ארגון הטרור חמאס והחרים חומר מודיעיני.[39]
הקרבות בח'אן יונס ודרום הרצועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 בדצמבר, במהלך פעילות של צוות הקרב של גדוד 12 במסגד ״קוטייבה״ במרחב ח'אן יונס השייך לחמאס, זיהו הלוחמים תשתית תת-קרקעית רחבה במסגד. באחד החדרים הופעל מטען וירי על הכוחות, הלוחמים השיבו באש תוך כדי שהם מחלצים את לוחמי הגדוד שנפצעו, וחיסלו בסיוע אווירי מחבלים נוספים שניסו להימלט מהמסגד. בפעילות זו נהרג לוחם הגדוד סמל מאור כהן איזנקוט, אחיינו של השר גדי איזנקוט.[40][41]
באמצע חודש ינואר פעל גדוד 12 תחת צקח 7 ופשט על מוצב צבאי של חמאס שם איתרו עשרות משגרי רקטות פירי מנהרות ואמלח בפשיטה חוסלו מחבלים רבים
ב-13 בדצמבר המשיך צק"ח גולני בלחימה בקסבה של שג'אעייה שם ערך קרבות עזים מול גדוד שג'אעייה של חמאס. לוחמי גולני נתקלו במחבלים אשר יידו מטענים לעבר הכוחות וירו לעברם מתוך מבני מגורים שבתוכו תת-קרקע.
הקרבות במרכז הרצועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בינואר 2024 לוחמי צוות הקרב של חטיבת גולני זיהו במרחב אל מעאזי שבמרכז הרצועה שני מחבלים חמושים נעים לעבר מבנה בו שהו הכוחות. הלוחמים הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שתקף וחיסל את המחבלים טרם הספיקו לפגוע בכוחות.
סיום שלב הלחימה העצימה ויציאה מהרצועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 בינואר הוחלט על יציאתה מהרצועה של אוגדה 36, הכוללת את חטיבת גולני (מלבד גדוד 12 הנלחם תחת חטיבה 7), לטובת תקופה של ריענון, אימון והגברת כשירות.[42][43]
אבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיום מתקפת הפתע ותחילתו של התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל (נכון ל-22 בינואר 2024) איבדה החטיבה 82 מלוחמיה. בנוסף נהרג אלוף משנה במילואים יצחק בן בשט שהיה מפקד חפ"ק מח"ט גולני.
| אבדות | גדוד 12 | גדוד 13 | גדוד 51 | סיירת גולני | מפקדה | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מתקפת הפתע | 0 | 42 | 27 | 2 | 1 | 72 לוחמים |
| התמרון הקרקעי | 1 | 3 | 5 | 1 | 0 | 10 לוחמים |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חטיבת גולני במלחמת העצמאות
- חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים
- חטיבת גבעתי במלחמת חרבות ברזל
- חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלישע בן קימון, מתן קפץ על רימון והציל את חבריו: "ניסיתי לעשות הכל כדי להגן על עם ישראל", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- אלישע בן קימון, הכוח של אורי חיסל 35 מחבלים, לפני שהוא נהרג בקרב, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- יואב לימור, "כמו במלחמת יום כיפור, גם אנחנו ננצח": ראיון מיוחד עם מג"ד גולני שאיבד עשרות מחייליו, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2023
- יואב לימור, "חמאס חיכה לנו, אבל לא ציפה שנבוא בכזו עוצמה": יואב לימור עם לוחמי גולני בלב עזה, באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2023
"גדוד 13 לא נשבר ולא ישבר" - קללת שג'עאיה של גולני, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:17), 13 בדצמבר 2023- כומתה חומה: קרב הגבורה של גדוד 13 של גולני ב-7 באוקטובר, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 17:52), 15 בדצמבר 2023
- יהיה טוב | עשרים ותשעה חיילים מגדוד 51 של גולני נפלו בקרבות הקשים של השבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 24:59), 17 בדצמבר 2023
- יואב לימור, "אתה רואה את הילדים החטופים ששוחררו בזכות הלחימה, וזה מחזק. זאת המהות. זה גולני", באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קורין אלבז-אלוש, "מנענו נזק יותר גדול. רוצים להכות בחמאס בשביל האחים שלנו" | גבורת גולני, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ יואב לימור, "כמו במלחמת יום כיפור, גם אנחנו ננצח": ראיון מיוחד עם מג"ד גולני שאיבד עשרות מחייליו, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 כומתה חומה: קרב הגבורה של גדוד 13 של גולני ב-7 באוקטובר, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 17:52), 15 בדצמבר 2023
- ^ אלון בן דוד, המג"ד שאיבד 41 לוחמים ביום אחד: "חשבתי רק על היישובים", באתר חדשות 13, 17 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, הילה טימור אשור, יפעת ארליך, דויד פרץ, מרב סבר, אייל לוי, גיבורי ישראל: בתוך התופת התגלתה רוחם של האזרחים והלוחמים, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ "אני התצפיתנית היחידה ששרדה את התופת במיגונית", באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ כאן 11, חמשת הבלונאים שנפלו בשבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בנובמבר 2023
- ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ אלי אשכנזי, הותר לפרסום: התצפיתנית רוני אשל, שהוכרזה כנעדרת, נרצחה בשבת השחורה; לוחם שלדג נפל היום בעזה, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2023
- ^ משפחת התצפיתנית שנחטפה: "תהיי חזקה, אל תוותרי לרגע. מסרבים להיפרד", באתר מאקו, 9 באוקטובר 2023
- ^ דקה אחרי דקה: לוחם גולני שלום שטרית מעפולה משחזר את הקרב על מוצב פגה, באתר mynetafula, 2023-11-12
- ^ יוסי וקנין, דקה אחרי דקה: לוחם גולני שלום שטרית מעפולה משחזר את הקרב על מוצב פגה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ רועי רובינשטיין, אלישע בן קימון, רענן בן צור, מאיר תורג'מן, רוני וגרין שאולוב, דקל היה המפקד היחיד במוצב, אופק נורה כשטיפל בפצוע | הנופלים והנרצחים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלשיע בן קימון, מתן קפץ על רימון והציל את חבריו: "ניסיתי לעשות הכל כדי להגן על עם ישראל", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^
ציוץ של 🇮🇱 Eran Ben David 🇮🇱 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יהיה טוב | עשרים ותשעה חיילים מגדוד 51 של גולני נפלו בקרבות הקשים של השבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 24:59), 17 בדצמבר 2023
- ^
חוסל מפקד גדוד נוסף של חמאס. קולות ותיעודים מהפעילות הקרקעית והתקיפות, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
- ^ הקרב ההרואי של גולני הלילה ברצועת עזה: "ממשיכים בתמרון, עד הניצחון", באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, סיירת גולני הרגה אתמול 30 מחבלים בעזה, באתר וואלה!, 6 בנובמבר 2023
- ^ סרן לירון שניר, מפקד צוות בסיירת גולני נפל בעזה, באתר "סרוגים", 22 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, 10 ימי קרב נגד אחד הגדודים החזקים בחמאס, ו-300 מחבלים הרוגים: ההצלחה של גולני, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ מבית המושל ועד בית המחוקקים: חטיבות 7 וגולני השתלטו על מוקדי שלטון מרכזיים של חמאס, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2023
- ^ צפו: לוחמי גולני בהתקלות עם מחבלים ששיגרו RPG, באתר "סרוגים", 18 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, הקרבות פנים-אל-פנים, והיעד הבא: גולני כובשת את השכונה הגדולה בלב עזה | צפו, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, הקרבות הקשים בשג'אעיה, הלחימה בחאן יונס | תמונת מצב המלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, הפיר, ההיתקלות, החשש לחטיפה וגבורת המפקדים שזינקו: הקרב בשג'אעיה, שהסתיים ב-9 הרוגים, באתר ynet, 13 בדצמבר 2023
- ^ רועי מלדסי תמיד ידע שהוא רצה להתגייס לגולני - ונפל בעזה: "היה גיבור", באתר וואלה!, 14 בדצמבר 2023
- ^ ישראל מושקוביץ, אמו של אל"מ יצחק בן בשט ז"ל: "הייתי בטוחה שיש עליך שמירה מיוחדת", באתר ynet, 13 בדצמבר 2023
- ^ לירן תמרי, "היו דפיקות בדלת, חשבתי שאולי תומר הפתיע. ואז ראיתי 3 אנשים במדים", באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- ^ אלפים בהלוויית רס"ן משה אברהם בר-און שנהרג בקרב ברצועת עזה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2023
- ^ אילנה קוריאל, "נועדתי לעשות משהו משמעותי בארץ הזו": המכתב של לוחם גולני שנפל בעזה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- ^ אלפים ליוו למנוחות את סמל אחיה דסקל: "חתר למגע עד לרגעיו האחרונים", באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- ^ "אני אחזור ויהיה לנו כיף": ההודעה של ליאל שנפל בעזה לבת זוגו, באתר וואלה!, 14 בדצמבר 2023
- ^ סגירת מעגל: לוחמי גולני השמידו את הפסל שפיאר את אסון הנגמ"ש מצוק איתן, באתר ynet, 18 בדצמבר 2023
- ^ אחרי אסון הריגת 3 החטופים, בצה"ל הכריזו: "הושגה אחיזה מבצעית בשג'אעיה", באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הטרגדיה של משפחת איזנקוט: מאור מאיר כהן, אחיינו של השר, גם נפל בקרבות ברצועה, באתר וואלה!, 9 בדצמבר 2023
- ^ היתקלות עם מחבלים - בלב מסגד: תיעוד, באתר מאקו, 28 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, דילול כוחות משמעותי: אוגדה 36 יוצאת מעזה, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ https://t.me/amitsegal/31936
