אורי שגיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורי שגיא
Flickr - Israel Defense Forces - Chief of Staff Visits Golani Brigade, Jan 2011 (2).jpg

אורי שגיא (מימין) עם גבי אשכנזי באירוע הפרידה של אשכנזי מחטיבת גולני
נולד 1943, כפר ביאליק, ארץ ישראל
השתייכות צה"ל צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

מפקד סיירת גולני, מפקד גדוד 13, מפקד חטיבת גולני, מפקד עוצבת געש, ראש חטיבת המבצעים, עוזר ראש אג"ם, אלוף פיקוד דרום, ראש מפח"ש, מפקד גיס, ראש אמ"ן

מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

תפקידים אזרחיים

יו"ר מקורות, דירקטור בחברות שונות

אורי שגיא (אייזנברג) (נולד ב-5 באוגוסט 1943) הוא אלוף לשעבר בצה"ל.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

נולד בכפר ביאליק למשפחה החיה בישראל מזה מספר דורות. בשנת 1961 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני ושובץ בגדוד 51 של החטיבה. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 51. שגיא התקדם בשרשרת הפיקוד ובמלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה ב' בגדוד 51 אשר שימשה בכיבוש תל עזזיאת[1] כפלוגת החוד שהובילה את הגדוד בלחימה על היעד, מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן[2]. בתחילת מלחמת ההתשה שימש כמפקד סיירת גולני[3] והוביל אותה למבצעים רבים בלבנון, סוריה וירדן, ובהם פיצוץ תעלת הע'ור והפשיטה על מוצב החרוט בירדן[4]. בהמשך השתלם בפו"ם וסיים כחנין מצטיין. ב-1971 מונה למפקד גדוד 13[5]. במלחמת יום הכיפורים שימש כעוזר רמ"ח מבצעים במטה הכללי[6]. ב-1975 מונה לראש ענף מבצעים באגף המבצעים. כיהן כמפקד חטיבת מילואים וכמפקד חטיבת גולני[7] בשנים 1976-1977. בתפקידו זה פיקד במבצע יונתן על כוח מן החטיבה[8]. בהמשך שירת כסגן מפקד ומפקד אוגדה 36 וראש חטיבת המבצעים במטכ"ל בזמן מלחמת לבנון. בשנת 1983 הועלה לדרגת אלוף והיה עוזר ראש אג"ם[9], אלוף פיקוד הדרום, ראש מפקדת חילות השדה (מז"י)[10] ומפקד גיס 479.

תפקידו האחרון בצה"ל היה בשנים 1991 עד 1995 כראש אגף מודיעין. במהלך תפקידו מילא חלק פעיל במשא ומתן שהתקיים אותה עת עם סוריה ועם אש"ף. בשנת 1992, היה שגיא מעורב בהכנות למבצע שיח אטד, התנקשות בנשיא עיראק, סדאם חוסיין, באמצעות טיל טילי "תמוז"[11]. שגיא, כמו גם סא"ל דורון אביטל[12], מפקד סיירת מטכ"ל שנבחרה למשימה, התנגד למבצע נחרצות בטענה כי סיכויי ההצלחה קלושים וישנו סיכון גדול מדי לחיי הלוחמים‏[13]. במהלך תרגיל מודל למבצע, התרחשה תאונה קטלנית בתוצאותיה, כאשר אחד ממשתתפי התרגיל שיגר טיל לעבר מבנה מאויש; הטילים היו אמורים להיות משוגרים רק בחלק השני וה"רטוב" של התרגיל, בו המבנה תוכנן להיות ריק. מפגיעת הטילים נהרגו חמישה חיילים ונפצעו חמישה נוספים. שגיא מיהר למקום האירוע, עזר במתן עזרה ראשונה לפצועים ובארגון הפינוי לבתי החולים[14]. לאחר האסון בוטל המבצע. כמו כן מילא תפקיד מכריע‏‏ בהחלטה על ההתנקשות במז"כל החזבאללה דאז, עבאס מוסאווי[15] ובתיכנון מבצע עוקץ ארסי[16], בו חטפו לוחמי סיירת מטכ"ל את מוסטפא דיראני בניסיון להשיג מידע וקלף מיקוח בנוגע לנווט הנעדר רון ארד[17]. פרישתו הייתה על רקע העובדה שראש הממשלה ושר הביטחון דאז, יצחק רבין, לטענת שגיא, לא עמד בסיכום שנקבע ביניהם כי יתמנה לסגן הרמטכ"ל[18]. בעקבות כך הסתכסך שגיא גם עם הרמטכ"ל היוצא דאז, אהוד ברק ועם מחליפו רא"ל אמנון ליפקין שחק, עליו אמר כי הוא מעריך אותו מאוד והריב ביניהם הינו תוצאה של מקורבים שנהגו כאנשי ריב ומדון וכלשונו: "טרחו לסכסך".

בשנת 1996 הודיע שגיא על הצטרפותו למפלגת העבודה ודובר על התמנותו לחבר כנסת ושר, אך בפריימריס של אותה שנה נמנע מלהציג מועמדותו. בדצמבר 1999 מינה אותו ראש הממשלה אהוד ברק למתאם המשא ומתן עם סוריה. ב-1998 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "אורות בערפל". בין השנים 2000 - 2003 כיהן כיו"ר חברת "מקורות". בעל חברה ליצור שמן זית. משנתמנה גבי אשכנזי לרמטכ"ל שימש שגיא, מפקדו[19] של אשכנזי בחטיבת גולני[20] וחברו, כיועץ בכיר לרמטכ"ל במילואים[21]. אחיינו הינו מפקד פיקוד העורף, האלוף אייל אייזנברג[22]. באוגוסט 2011 פרסם ספר נוסף, "היד שקפאה" שמו, העוסק במשא ומתן עם סוריה.

בוגר תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב.

[עריכה] ספרו

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמודים 52-60.
  2. ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 159-168.
  3. ^ אנשיל פפר, "גולני גולני שלי: יום הולדת 60 לסיירת", הארץ, ‏ 03.09.2010.
  4. ^ ‏אבי צור, "היינו קרובים להסכם עם סוריה הרבה יותר ממה שהציבור יודע", ראיון עם האלוף אורי שגיא, "ביטאון הלוחם", ‏ אפריל 2010 - גיליון 222.
  5. ^ אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 17, "עוד שיחק לרעתו שבבמקביל לו בגדוד 13 כיכב אורי אייזנברג, גם הוא מפקד הסיירת לשעבר שנודע בגולני כאורים ותומים."
  6. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 28.
  7. ^ עמיר רפפורט, גולנצ'יק nrg,‏ 28/01/04.‏
  8. ^ אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 79, "רק עם הנחיתה בארץ, שהתקשורת היטיבה לתאר את ההתרגשות העצומה שהיתה כרוכה בה, התחלנו לעכל את משמעות הפעולה. מבחינתי, זו היתה הצהרה ערכית שצה"ל יעשה כל אשר לאל ידו כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, הצהרת הערכה רבה מאוד לכושר המודיעיני שאיפשר מבצע כזה בזמן כה קצר וליכולת הביצוע המוטסת של חיל האוויר. אשר לנו, האנשים שעל הקרקע, דומה כי הוטלו עלינו מבצעים קשים ומסובכים יותר בעבר. אל יובן מדברי שאני מקל- ראש או מזלזל במבצע אנטבה, ברם יכולת ביצוע מורכבת נדרשה כבר בעבר, ולא היתה טעונה הוכחה".‏
  9. ^ רון בן ישי: "אני חסיד גדול של הצנזורה" מחנה,‏ 10/12/09.‏
  10. ^ דניאל אדלסון, מדור לדור, באתר זרוע היבשה,‏ אפריל 2008.‏
  11. ^ נתנאל רוזמן, אחרי שנים בעלטה: צה"ל חושף את ה"תמוז", "במחנה", 7 באוגוסט 2011
  12. ^ אמיר אורן, ההוא מצאלים ב', באתר הארץ, 16 ביוני 2007
  13. ^ רונן ברגמןכך ניסה צה"ל לחסל את סדאם, באתר ynet‏, 16 בדצמבר 2003
  14. ^ רונן ברגמן, בקשר זעקו "חדל": רגעי האימה בצאלים, ynet, ‏ 17.12.2003.
  15. ^ רונן ברגמן, מכירת חיסול, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 04.09.2009.
  16. ^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, nrg, ‏ 15/04/2005.
  17. ^ מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל, דובר צה"ל, ‏.‏
  18. ^ אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998. עמודים 311-313
  19. ^ עמיר רפפורט, גולנצ'יק, nrg מעריב, ‏ 28.01.2004, גבי אשכנזי: "אורי שגיא שימש לי דוגמה למקצועיות. ממנו למדתי לא רק איך עושים דברים אלא גם למה, מעומקי הטכנוטקטיקה ועד לאסטרטגיה".
  20. ^ אבי צור, "היינו קרובים להסכם עם סוריה הרבה יותר ממה שהציבור יודע", ראיון עם האלוף אורי שגיא, "ביטאון הלוחם", ‏ אפריל 2010 - גיליון 222, כפי שהועלה באתר "תנועה לשלום ישראל-סוריה", "גבי היה אצלי מ"פ וקצין מבצעים חטיבתי, והיה איתי באנטבה ובעוד כל מיני פעולות".
  21. ^ עקיבא אלדר, ומה יקרה אחרי שנכבוש את עזה? הארץ,‏ 06.03.2008, "אני עוזר לרמטכ"ל ככל יכולתי ומתרשם שבמהות, וגם בתהליכי קבלת ההחלטות, המצב נראה הרבה יותר טוב מאשר בקיץ 2006.".‏
  22. ^ חן קוטס-בר, למפקד אוגדת עזה יש עדיין הרבה מה להוכיח, באתר nrg,‏ 03.01.2009.‏
ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)

איסר בארי · חיים הרצוג · בנימין גיבלי · יהושפט הרכבי · חיים הרצוג · מאיר עמית · אהרן יריב · אלי זעירא · שלמה גזית · יהושע שגיא · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · אורי שגיא · משה יעלון · עמוס מלכא · אהרן זאבי-פרקש · עמוס ידלין · אביב כוכבי

ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י)

דן שומרון · אמיר דרורי · אורי שגיא · עמנואל סקל · זאב ליבנה · עמוס מלכא · משה עברי סוקניק · יפתח רון-טל · בני גנץ · אבי מזרחי · סמי תורג'מן

מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם)

יגאל אלון · יצחק רבין (ממלא מקום) · משה דיין · משה צדוק · יעקב פרי (ממלא מקום) · מאיר עמית · אסף שמחוני (ממלא מקום) · חיים לסקוב · חיים הרצוג · אברהם יפה · צבי זמיר · ישעיהו גביש · אריאל שרון · שמואל גונן · אברהם אדן · יקותיאל אדם · הרצל שפיר · דן שומרון · חיים ארז · משה בר כוכבא · אורי שגיא · יצחק מרדכי · מתן וילנאי · שאול מופז · שלמה ינאי · יום טוב סמיה · דורון אלמוג · דן הראל · יואב גלנט · טל רוסו

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא