נס עמים
| נס עמים | |
 |
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע | 26 מטר |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 102 תושבים |
 נס עמים
|
|
| http://www.nesammim.info | |
נס עמים הוא כפר שיתופי בגליל המערבי צפונית לעכו, על יד רגבה ומשתייך למועצה אזורית מטה אשר.
תוכן עניינים |
הקמת היישוב [עריכה]
היישוב הוקם בשנת 1963 על ידי חברת "נס עמים" בראשה עמדו נשיא החברה יעקב בראנדט, מהנדס העיר שפהאוזן בשווייץ, יוהאן פילון, רופא, נשיא החברה בהולנד ושלמה בזק מקיבוץ איילת השחר, אשר היה נציג הקבוצה בישראל. המייסדים חשו כי מחובתם של האירופאים הנוצרים לכפר על יחסם ליהודים לאורך ההיסטוריה, על ידי מעשה חיובי. הכוונה הייתה להקים במדינת היהודים יישוב נוצרי מועיל, אשר יטפח את הקשר בין שתי הדתות. היישוב הוקם עם תושבים מהארץ וכן מתנדבים מארצות הברית, הולנד, שווייץ, בלגיה וגרמניה. התכניות להקמת היישוב נתקלו בחשדנות רבה מצד תושבי האזור ובהתנגדות מצד גורמי שלטון שונים[1]. מיד לאחר שנודע כי קבוצת נוצרים רכשו 1200 דונם אדמות סמוך למושב עמקה להקמת "חווה חקלאית". חברי מושב עמקה שהיו שרויים אותה עת במצוקה כלכלית רבה היו בין הראשונים שיצאו כנגד התוכנית ואליהם הצטרפו תושבי יישובים נוספים באזור וראש המועצה האזורית געתון, יוסף מאיר. מאוחר יותר, לאחר שהתברר כי האדמות נמכרו לחברת נס עמים מידי תושב אבו סנאן, שלא היה מוכן למוכרן ליהודים, ולאחר שהשתכנעו תושבים מן האזור בתועלת האפשרית בהקמת היישוב, החלו רבים תומכים בהקמתו, כולל ראש המועצה האזורית[2]. בין ראשי המתנגדים היישוב היה שר הדתות זרח ורהפטיג. שר הדתות פנה אף לשר החקלאות משה דיין וביקשו למנוע מכסות מים מן היישוב לכשיקום, אולם בקשה זו לא נענתה. רבה הראשי של נהריה, הרב קלר, אשר חששו כי המתיישבים מבקשים לקיים פעילות מיסיונרית בישראל והקמת היישוב החקלאי תשמש רק כמסווה לפעילות נוצרית דתית. העובדה כי בין הפעילים בהקמת היישוב היו מספר יהודים שהתנצרו, חיזקה טענות אלה. הרב קלר אף ניסה לארגן רבנים ואנשי דת מכל רחבי הארץ לאסיפות המוניות נגד הקמת היישוב. יוזמי התוכנית להקמת היישוב ניסו מצידם לשכנע את הציבור כי אין בכוונתם לעסוק בפעילות המרת דת[3].
הקמת היישוב התאפשרה לאחר שגורמי ממשלה שונים, ראש הממשלה דוד בן-גוריון והשרים לוי אשכול ופנחס ספיר, תמכו בהקמת היישוב, אשר מקימיו לא ביקשו כל תמיכה ממשלתית וקנו בכספם את אדמותיהם[4], ומנגד הבטיחו כי עיקר פעילותם ביישוב תהא כלכלית, כולל הקמת מפעלי תעשייה לאבקת מזון, כלי עבודה מדויקים, מכשירי חקלאות ואף תעשיית שעונים[5]. את המגעים עם יוזמי היישוב ניהל בשם הממשלה, מנהל משרד ראש הממשלה טדי קולק.
בחודש אפריל 1963 התיישבו במקום ראשוני המתיישבים, בני הזוג וטלי משווייץ, באוטובוס ישן שהציבו במקום[6]. בחודש אוגוסט 1964 הושלמה סלילת כביש גישה באורך 5 ק"מ, המסתעף מכביש עכו-נהריה, אל הכפר[7]. אותה עת התגוררו במקום 17 מתיישבים ראשונים, שהגיעו מצרפת, הולנד, שווייץ וארצות הברית, במבנים ארעיים עשויים אסבסט. המתיישבים עסקו בגידול פסיונים ובגידולי פלחה.
כיום [עריכה]
רוב תושבי היישוב הם נוצרים וכן מתנדבים ממספר ארצות בעולם המגיעים לתקופות קצובות. בשנת 2005 היו ביישוב 69 תושבים רשומים. השפה המדוברת ביישוב היא אנגלית.
מדי שנה מציינת הקהילה במקום את יום השנה לליל הבדולח בטקס אזכרה.
שמו של היישוב לקוח מתוך חזון אחרית הימים בספר ישעיהו פרק י"א פסוק י': "והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו והייתה מנוחתו כבוד".
סמל היישוב הוא דג ושיבולת משולבים. השיבולת מסמלת חקלאות ואילו הדג מסמל את הנצרות.
ביישוב קיימת קהילת "הדרך" שמטרתה טיפול בהתמכרות לסמים. הקהילה מיועדת לגילאי 18 ומעלה.
ב-2012 החל שיווקה של הרחבה קהילתית, הקולטת מצטרפים ברוח של סובלנות בין-דתית.
במקום פועל בית הארחה ובו 58 חדרים.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ש. רפפורט, סיבוב אחרון על "נס עמים", מעריב, 12 במרץ 1963
- ^ מועצת געתון החליטה לתמוך בהקמת "נס עמים", מעריב, 19 במרץ 1963
- ^ "נס עמים" - גשר בין נוצרים ליהודים. המייסדים מבטיחים: לא מיסיון!, מעריב, 12 בדצמבר 1962
- ^ יוסף חריף, חומר-נפץ ושמו: "נס עמים", מעריב, 13 בספטמבר 1962
- ^ יוסף חריף, פרשה דתית נוספת - לממשלה, מעריב, 10 בינואר 1964
- ^ שמעון רפפורט, בית ראשון בנס-עמים, מעריב, 23 באפריל 1963
- ^ הושלם כביש גישה אל הכפר הנוצרי נס-עמים, מעריב, 3 באוגוסט 1964
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- נס עמים האתר הרשמי הבינלאומי
- נס עמים אינפורמציה כולל חדשות עדכניות
- אתר ההרחבה הקהילתית
- מלון נס עמים
- נס עמים באתר הרשות לפיתוח הגליל
- ארי ליבסקר, הבאנו Hallo עליכם, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012
|
||||||||||||||||
