אלוני אבא
| אלוני אבא | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע | 165 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | העובד הציוני |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 844 תושבים |
| http://www.aloney-aba.org.il | |
אלוני אבא הוא מושב שיתופי בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, כ-5 ק"מ מזרחית לקריית טבעון. מקור שמו של המושב הוא בעצי האלונים הרבים הגדלים במקום ועל שמו של אבא ברדיצ'ב, חבר הגרעין המייסד, אשר הוצא להורג במחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, בשנת 1945, לאחר שנתפס בעת פעילותו בשליחות היישוב היהודי בארץ ישראל, כאחד מצנחני היישוב שיצאו לאירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית, במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
[עריכה] היסטוריה
ראשוני המתיישבים באתר היישוב אלוני אבא היו בני הדור השני של תנועת הטמפלרים הגרמנים, אשר הקימו במקום בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה "ולדהיים" (Waldheim, בגרמנית: "נווה-יער"). המושבה הוקמה בסמוך ליישוב הטמפלרי הנוסף בית לחם, ושניהם נעזבו כמעט לגמרי עם גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, עקב היותם נתיני אויב (גרמניה הנאצית), במהלך מלחמת העולם השנייה. אחד מבני הטמפלרים תושבי המקום, פרידריך דיינינגר שאפר, השתתף במלחמת העולם השניה במבצע אטלס - פעולתו הכושלת של כוח הקומנדו המוצנח של הוואפן אס אס, באוקטובר 1944, שנועדה להרעיל את מי השתייה של תל אביב, ביוזמת אמין אל-חוסייני, מנהיג ערביי ארץ ישראל, ואדולף היטלר, כחלק מתכנונם המשותף להשמדת היהודים במסגרת הפתרון הסופי ולהקלת הלחץ של כוחות בעלות הברית על גרמניה הנאצית בחזיתות אירופה.
לאחר כיבוש המקום על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות, הוא ננטש על ידי שרידי התושבים הטמפלרים. במקומם הגיע, עוד במהלך המלחמה, גרעין של חברי תנועת הנוער הציוני בשם "במאבק", שהורכב מצעירים יוצאי רומניה ואוסטריה. הם עלו למקום לאחר ארבע שנות גיבוש בהרצליה, והקימו קיבוץ בשם "נווה יער". כעבור שלוש שנים נוספות, ביוני 1951, בגלל אי שביעות רצון מפעילות חדר האוכל המשותף והחינוך המשותף לילדים, וכן בשל אי התאמה של בתי מושבת הטמפלרים, המרוחקים זה מזה, לחיי קיבוץ, הכריזו התושבים על היישוב כעל מושב שיתופי[1], ושינו את שמו ל"אלוני אבא", כדי להנציח את חברם שנהרג.
במושב כ-43 בתי אב, ולצידם החלה בשנת 2008 הקמתה של שכונת "הרחבה", שבה 80 משפחות שתהיינה חלק מן הקהילה, אולם ללא שתתקבלנה כחברות באגודה השיתופית.
ההתיישבות הטמפלרית באלוני אבא שימשה רקע לספר "פונטנלה", פרי עטו של הסופר מאיר שלו, שהוא כיום תושב היישוב.
במרכז אלוני אבא מצוי מבנה מרשים של כנסייה אוונגלית, שהוקמה בשנת 1916.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ י. לבבי, מואלדהיים עד אלוני אבא, מעריב, 13 בדצמבר 1956
| הטמפלרים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
|
|
||||||||||||