אפק (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפק
Afekdiningfar.JPG
חדר האוכל והדשא המרכזי בקיבוץ אפק
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע ‎25‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 517 תושבים
מיקום אפק
אפק
אפק

אפק הוא קיבוץ השוכן בין קריית ביאליק לקריית אתא, בדרום עמק זבולון והוא חלק ממועצה אזורית מטה אשר. השם אפק מופיע בתנ"ך בנחלת מטה בני אשר, (ספר יהושע פרק יט') כשמה של עיר מקראית שהייתה ממוקמת ליד מקורות הנעמן שלידם שוכן הקיבוץ. בקרבת מקום שוכנת שמורת טבע עין אפק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסודו של קיבוץ אפק בגרעין של תנועת הקיבוץ המאוחד שהוכשר ביגור והתיישב בחולות קרית חיים בשנת 1935. עם פרוץ השביתה הערבית בשנת 1936 נכנסו חברי הקיבוץ לעבודה בנמל חיפה והעבירו אותה לידיים יהודיות. בשנת 1938 החלו חברי הגרעין לעבד את אדמות "עיר המפרץ" שהוחכרו מחברת הנוטע. במאי 1939 הקימו חברי הקבוצה יישוב חומה ומגדל בשם "משמר הים", כחמישה קילומטרים דרומית לעכו. ליישוב משמר הים הוקצו 600 דונם לדיג ימי בחוף הים וכן 2,000 דונם לחקלאות באדמות עמק זבולון, דרומית לכביש עכו-צפת. מספר חברים של הקבוצה הוכשרו למלאכת הדייג על ידי הסוכנות היהודית ובמאי 1940 הקימו ביחד עם חברי שדות ים מחנה אהלים של דייגים עבריים בחוף קיסריה[1]. בתחילת שנת 1941 הוחל בבניית הקבע של קיבוץ משמר ים‏[2] ועם פינוי הנקודה הזמנית בקריית חיים היא הועברה לידי קיבוץ החותרים[3]. בתחילת 1943 בקשו חברי משמר הים משלטונות המנדט להחכיר להם שטח בקרבת היישוב אולם תביעתם נדחתה והשטח הוחכר לתחנת נסיונות בעכו ולערבים‏[4]. בשנת 1944 הוקם במשמר הים באר מים להרחבת אספקת המים לקיבוץ‏[5].

השטח לעיבוד חקלאי של משמר הים הולאם על ידי הבריטים ב-1942. כיוון שלא ניתן היה להקים נמל דיג בחוף החולי החליטו חברי הקיבוץ לזנוח את ענף הדיג ולעבור לאתר קבע חדש בקרבת תל אפק. שם החכירה הקרן הקיימת שטחים בהיקף של 1,700 דונם לקיבוץ עוד בשנת 1942. רוב חברי הקיבוץ עברו לאתר הקבע החדש ב-18 בספטמבר 1946 ולקראת סוף שנת 1947 הושלם המעבר‏[6]. לאחר המעבר, שינה הקיבוץ, שכבר לא היה על חוף הים, את שמו ל'אפק'.

בטיוטות הראשונות של תוכנית החלוקה היה אמור הקיבוץ להשאר מחוץ למדינה היהודית. אולם בעקבות תיקונים שנעשו בתוכנית הוכללה אפק בגבולות החלוקה‏[6]. בתחילת מלחמת העצמאות, ב-14 בינואר 1948, הותקף הקיבוץ על ידי כוחות דרוזיים שהגיעו ממזרח, אולם ההתקפה נהדפה בעזרת מחלקה של הפלמ"ח וכוחות של הצבא הבריטי. אחד ממגיני המקום נהרג ואחר נפצע‏[7]. מערבית לקיבוץ על כביש, בצומת עין אפק ישב הלגיון הירדני ובגלל הקרבות פונו הילדים וחלק מן החברות לקיבוץ גבת. עד אפריל אותה שנה הגיעו גם שאר חברי הקיבוץ לאתר הקבע הנוכחי.

בשנת 1957 היו בקיבוץ 260 חברים וכ-250 ילדים אשר התפרנסו מחקלאות שכללה 10,000 דונם פלחה ו-800 דונם בריכות דגים. בשנה זו הוחל בבניית חדר אוכל חדש לקיבוץ‏[8].

בשנת 2000 פנה הקיבוץ לממשלה בבקשה לשנות את ייעוד הקרקע של חלק משטחי הקיבוץ לשימושים שאינם חקלאיים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מערכת חינוך לגיל הרך (מתינוקיה עד סיום גן חובה) הפתוחה גם לתושבי הסביבה. קיים בית ספר יסודי שפתוח גם הוא לתושבי הסביבה, המעניק יום לימודים ארוך למתחנכים בו. ילדי חטיבת הביניים והתיכון לומדים בבית חינוך אופק אשר נמצא בקיבוץ עברון. מרכז מבקרים 'דרך הכותנה' המתאר את כל שלבי יצור הבגד מגידול הכותנה דרך טווית החוטים והכנת הבד ועד המוצר הסופי.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קיבוץ אפק מתפרנסים מחקלאות ומתעשייה.
בתחום החקלאות, קיימים גידולי שדה, מטעים, רפת, לול ומדגה.
בתחום התעשייה, קיימים שלושה מפעלים:

שם המפעל תיאור
אסיב מפעל ליצור בדים סרוגים
מגו מפעל ליצור מכשירים רפואיים
חיננית מפעל ליצור בובות וחפצי נוי מבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]