מאה ברכות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ ספרים בנושא
שורה 61: שורה 61:
* {{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/10-12-05|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות מאה ברכות}}
* {{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/10-12-05|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות מאה ברכות}}
*[http://olamot.net/shiur/מאה ברכות מאה ברכות] - שיעור באתר עולמות
*[http://olamot.net/shiur/מאה ברכות מאה ברכות] - שיעור באתר עולמות
=== חיבורים ===
* {{HebrewBooks|פוטאש, מרדכי בן שמעון|מצות המאה ברכות כהלכתה|48312|ירושלים תשסו}}
* {{HebrewBooks|סודרי, אברהם ישראל בן יעקב|קונטרס בירור הלכה בענין מאה ברכות|60269|ירושלים 5772}}
* {{HebrewBooks|אבאב, יצחק הספרדי|מאה ברכות|24869|אמשטרדם תמז}}
* {{HebrewBooks|מרקוביץ, שמואל|מאה ברכות|56942|שיחות, בני ברק 5771}}
* {{אוצר החכמה|תפילות. ברכות|סדר מאה ברכות||ונציה תק"מ}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־15:10, 24 במרץ 2020

תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה, לפיה חייב כל אדם מישראל לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.

במדרש מייחסים תקנה זו לדוד המלך, שתיקן תקנה זו בעקבות מגפה שהייתה בימיו.

מקור התקנה

תקנה זו הוזכרה בתלמוד אמנם לא נתבאר שם מי תיקנה ועל מה תיקנה:

תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ”ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך” (דברים, י', ב').

אף שלמדו דבר זה מפסוק, לדעת רבים מהראשונים חיוב זה אינו מדאורייתא, אלא מתקנת חכמים, והלימוג מהפסוק אינו אלא אסמכתא.

בראשונים כתבו מספר דרכים לבאר האיך למדו דבר זה מהפסוק הנ"ל:

לדעת רש"י הלימוד הוא מלשון הפסוק 'מה' ה' אלהיך דורש'. ובמקום 'מה' יש לקרוא 'מאה'.

בפירוש התוספות כתבו שמספר האתיות בפסוק בצירוף אות האל"ף במילה "מה" הוא מאה, ובזה נרמז שיש לברך מאה ברכות בכל יום.

תקנת דוד המלך

בטור[1] כתב על פי תשובת רב נטרונאי[2] שדוד המלך הוא זה שתיקן לברך 'מאה ברכות' בכל יום, בעקבות מגפה שהתחוללה בירושלים, וגבתה את חייהם של מאה אנשים בכל יום, ולא היו יודעים על מה התרגשה עליהם צרה זו. דוד המלך חקר, ונודע לו ברוח הקודש, שעל ידי תקנת 'מאה ברכות' תעצר המגפה, וכך היה.

במחזור ויטרי[3] כתב שנראה שלאחר שתיקנה דוד המלך, נשתכחה התקנה, וחזרו תנאים ואמוראים ותיקנו תקנה זו בשנית[2][4].

מנין הברכות

בימות החול ניתן בקלות לברך מאה ברכות, מאחר שבכל תפילה יש 19 ברכות, מלבד שאר ברכות השחר ועוד, פירוט הברכות ליום חול הוא כדלהלן:

סך כל הברכות = 89, (ולדעת הרמ"א = 91, או אפילו 93). בצירוף ברכות נטילת ידיים המוציא וברכת המזון ושאר ברכות הנהנין, ניתן בקלות להגיע למאה ברכות בכל יום.

שבת יום טוב ויום כיפור

בשבתות יומים טובים שבהם תפילת שמונה עשרה אינה מכילה 19 ברכות אלא רק שבע ברכות, נזקקים להשלים את המאה ברכות על ידי ברכות הנהנין השונות כפי שמתואר בתלמוד[7]: "רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי".

ביום כיפור, ישנו קושי להגיע למניין מאה ברכות, מאחר שאי אפשר להוסיף ברכות על ידי ברכות הנהנין ואף בתפילות העמידה יש רק שבע ברכות.

דיני התקנה

  • חיוב ה'מאה ברכות' הוא חיוב נפרד לכל יום ויום, ובפוסקים כתבו שחשבון 'יום' לעניין זה הוא כדין יום לפי התורה, היינו שהלילה קודם ואחר כך היום.
  • בפוסקים נחלקו אם מותר לגרום לברכה שאינה צריכה על מנת להגיע למאה ברכות. הדעה המתירה סוברת שמכיוון שצריך להגיע למאה ברכות, אין כאן דין של ברכה שאינה צריכה[8]
  • בעניין חיוב נשים בחיוב זה, נחלקו בפוסקים, יש שפטרו נשים מחמת שהמצווה היא מצוות עשה שהזמן גרמא[9]. ויש שכתבו לחייבם בן השאר מאחר שהתקנה הייתה מחמת שמתו במגפה, ובתלמוד מצינו במקרה שומה שחייבו נשים במצוות מזוזה מחמת שאף נשים "בעו חיי" (=צריכים חיים).

מנין המצוות

ישנם מספרי המצוות שמנו את מצוות 'מאה ברכות' בכלל התרי"ג מצוות, כגון בספר הלכות גדולות, שמנאה במצוות עשה כה: "מאה ברכות בכל יום".

ברמב"ם תמה על דבריהם, שהרי חיוב זה אינו מהתורה כלל:

"והתמה מפני מה מנו מצות עשה שהם מדרבנן... מאה ברכות בכל יום והלל... והכלל כי כל מה שהוא דרבנן לא ימנה בכלל תרי"ג מצוות. כי הכלל הזה הוא כולו כתוב בתורה אין בו דבר דרבנן כמו שנבאר. ואמנם היותם מונים קצת הדברים שהם דרבנן ועוזבים קצתם בבחירה מהם הוא ענין אי אפשר לקבלו בשום פנים, אמרו מי שאמרו

ספר המצוות לרמב"ם, סוף שורש א'

קישורים חיצוניים

חיבורים

הערות שוליים

  1. ^ אורח חיים, מו.
  2. ^ 1 2 מופיע גם בסדר רב עמרם גאון, ברכות השחר.
  3. ^ בסימן א.
  4. ^ כפי הנראה נצרך לומר כך, מפני שבתלמוד לפנינו מוזכר חיוב זה מפי רבי מאיר.
  5. ^ ועוד ברכה אחת לנוהגים לברך יראו עינינו
  6. ^ ועוד ברכה אחת לרוב מתפללי נוסח אשכנז שחותמים "מקדש את שמך ברבים" בשם.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד א'
  8. ^ הרב מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, חלק ט"ו סימן ס'.
  9. ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ברכות, י"ב ה'.