עלילות ארץ גושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלילות ארץ גושן
סוגה דרמה קומית, דרמה תקופתית
יוצרים אסי צובל
אלון רותם
כותבים אסי צובל
אלון רותם
נדב רוזיאביץ'
לירז ברוש
בימוי יואב אליצור
שחקנים עופר בן שבת
עומרי לוי
מני גרוס
אור אדרי
שחר פרחי
אלון מרגלית
אבישי שטרית
שרוליק פניאל
נועם לוי
יואל פריימן
יאיר להמן
גיל קפטן
טוביה רוזנפלד
אסי צובל
פסקול אופיר אלכסנדר
ארץ מקור ישראל
שפות עברית
מספר עונות 9
מספר פרקים 122 (נכון ל-2022)
הפקה
מפיק צבי יהודה הרלינג
אדוה שושן
גלית בורק
מפיקים בפועל אדם בן דוד
חברת הפקה לביא הפקות
הפצה ערוץ מאיר לילדים
עורכים יקיר גרוסר
ציביה יעקב
אתר צילומים ירושלים
צלמים אופיר דרעי
אלון רבינוביץ
ארז חדד
איתי בן עזרא
איתי אסקל
איתי נצר
מתניה אופיר
אורך פרק 15-25 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ מאיר לילדים
תקופת שידור מקורית 18 ביוני 2014 – הווה
קישורים חיצוניים
עמוד הסדרה באתר ערוץ מאיר לילדים

עלילות ארץ גושן היא סדרת דרמה קומית ישראלית, שמשודרת בערוץ מאיר לילדים החל מ-2014. יוצרי ותסריטאי הסדרה הם אסי צובל ואלון רותם, ובמאי הסדרה הוא יואב אליצור.

מאורעות הסדרה מתרחשים בארץ גושן בסוף תקופת שעבוד בני ישראל במצרים, לאורך התקופה בה משה ואהרן דורשים מפרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארצו, וסירובו של פרעה גורם לכך שהקב"ה מנחית על העם המצרי עשר מכות. נכון ל-2024, העונה הנוכחית עוסקת במכת ארבה, המכה השמינית מבין עשר המכות.

סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה שם העונה פרקים תקופת שידור מקורית ישראלישראל
שידור ראשון שידור אחרון
1[1] - 15 2014 2014
2[1] דם 15 2014 2014
3[1] צפרדע 15 2014 2015
4[1] כינים 12 2015 2015
5 ערוב 15 18 באפריל 2016 2016
6 דבר 15 2017 2017
7 שחין 18 15 במרץ 2018 18 ביולי 2018
8 בריחה בזמן 5 23 בדצמבר 2020 20 בינואר 2021
9 ברד 12 11 באפריל 2022 27 ביוני 2022
10 ארבה יפורסם בהמשך 17 באפריל 2024 יפורסם בהמשך

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מתמקדת בקורותיהם של פרץ ויוחנן העברים, אחים תאומים המתגוררים בארץ גושן יחד עם אביהם, נחשון משבט יהודה, שעובד כשוטר בערי המסכנות שבהם מעבידים המצרים את בני ישראל בעבודת פרך. פרץ ויוחנן לומדים בבית הספר אצל המורה למך, וחברים בתנועת הנוער "בני בני", שאת הסניף המקומי שלה מנהל אליצור. רוב המאורעות בסדרה מתרחשים באחד מן המקומות הללו, או במגרש בו הם מבלים ומשחקים יחד עם חבריהם העברים שבראשם עירא משבט לוי, ופפירוס המצרי, בנו של רעמסס, הנוגש (מושל) הראשי של ארץ גושן. הסדרה היא סדרת דרמה שאינה המשכית, ורוב הפרקים הם סיפור בעל ערך חינוכי שיכול לעמוד בפני עצמו.

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הבכורה, "תרי זוזי", נחשון קונה לפרץ ויוחנן מתנה ליום ההולדת ה-10 - גדי, והם מתאכזבים מכך כיוון שציפו לקבל גמל סודני, כמו שקיבל עירא. פרץ מעמיד את הגדי למכירה, ומוכר אותו בזוז לפפירוס. יוחנן משכנע את פרץ לקנות את הגדי בחזרה מכיוון שנחשון עבד בשבילו יום שלם ושילם עליו שני זוזים, ופפירוס מסכים למכור להם את הגדי בחזרה בזוז, ובתנאי שהם ישחקו איתו במשך יומיים ב"נוגשים ועבדים", כלומר יהיו עבדים שלו ויאווררו אותו בעזרת ענפי דקל. לאחר מכן הם מגלים שהמתנה לא כל כך גרועה, והגדי יודע לדבר בחרוזים, וקורא לעצמו "חדגא". פרץ ויוחנן מזהירים את חדגא שלא לדבר בפני זרים, מחשש שהמצרים ישמעו על כך וייקחו אותו לארמון פרעה.

חדגא אוהב לאכול הכל, והוא אוכל אפילו את המטלה שיוחנן היה צריך להגיש בבית הספר למורה למך. פרץ ויוחנן מביאים מהיריד הגדול של המצרים גלילי פפירוס, חדגא מנסה להכין מהם פשטידה, אבל במקום זאת יוצא לו כדור, והם ממציאים את משחק הכדורגל. הכדור נאבד ופתאום מתגלה שלפפירוס גם יש כדור, מה שגורם לפרץ לחשוד בו שהוא גנב את הכדור. בסוף מתגלה שחדגא אכל את הכדור, והם מתפייסים.

בינתיים משה ואהרן באים לארמון פרעה ודורשים ממנו בשם אלוהי ישראל לשלח את בני ישראל ממצרים, מה שגורם להחמרת תנאי העבדות, וב"סניף" של "בני בני" מתחילים בפעילויות הכנה ליציאה ממצרים ולמסע לארץ המובטחת דרך במדבר סיני. לאורך הסדרה פרץ ויוחנן מנסים במגוון דרכים לקדם את היציאה ממצרים ולהקל על בני ישראל בעבדות הקשה. כשמשה ואהרן מבצעים לפני פרעה את הנס של הפיכת המטה לנחש ולהפך, פרץ חושב שהוא גם יכול, ומנסה בעצמו להפוך מטה לנחש. במקביל יוחנן מנסה לבנות מכונה ליצור לבנים על מנת להקל על העבדים, אבל שניהם נכשלים במשימתם.

יום אחד פפירוס מקבל במתנה תוכי מדבר, וההתרברבות שלו גורמת לפרץ לפלוט את העובדה שחדגא יודע לדבר. פפירוס מספר על כך לרעמסס, שחושב שחדגא הוא אליל, ומחרים אותו ל"אוצר האלילים של פרעה". פרץ ויוחנן מתחפשים לעצים מדברים, משכנעים את רעמסס שהם אלילים, והוא מוביל אותם היישר לאוצר האלילים של פרעה. שם הם פוגשים את חדגא, אבל פתאום הם מגלים שאין להם איך לצאת מאוצר האלילים, ששמור בצורה הדוקה ביותר. בנס בדיוק באותו יום מתחילה מכת דם, בה אהרן מכה בהיאור לעיני פרעה, והופך את מימיו לדם. כל המצרים, כולל שומרי אוצר האלילים הולכים ליאור לראות את הפלא, ופרץ ויוחנן יוצאים מאוצר האלילים של פרעה יחד עם חדגא.

עונה 2 (מכת דם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת דם גורמת לפרץ לחשוב שהגיע הזמן לצאת ממצרים, והוא מכריז בארץ גושן על מסע המוני למדבר, אבל המשפחה והחברים צוחקים עליו ואומרים לו שהדבר בלתי אפשרי ועוד לא הגיע הזמן. פפירוס משוכנע שפרץ רציני ומנסה לעצור אותו, אבל לפרץ לא אכפת מדבריו. כדי שלא יהיה לאף אחד תירוץ למה להישאר במצרים, הוא מכין לחדגא אוכל, עוזר לאליצור לסדר את הבית, ועוזר לאביו לרפא את הרגל הכואבת. הוא קם מוקדם בבוקר ומחכה ב"נווה מדבר 4" שיצטרפו אליו עוד אנשים מבני ישראל, אבל בסוף הוא מבין שאף אחד לא מתכוון לבוא וחוזר לבית, שם בני המשפחה מעודדים אותו בכך שהוא עזר להרבה אנשים, והגאולה בסוף תגיע.

אמם של פרץ ויוחנן שעובדת בארמון הייתה אמורה לצאת לחופשה ולבקר בבית, ובסוף החופשה מתבטלת ופרץ ויוחנן מתאכזבים מאוד. יוחנן שוקע בעצב וכתיבת מכתבים לאמא, ופרץ לעומת זאת ממנסה להוציא את אמא מהארמון, בעזרתו של פפירוס. דרך כתב החדשות יעקב מרתון הוא מנסה להעביר לאמו סולם חבלים שבעזרתו היא תצא מן הארמון. הניסיונות שלו לא צולחים, ולבסוף אמא שולחת להם את המתכון של החלות המיוחדות שלה, והחלות הטעימות שהם מכינים על פיו מנחמות אותם במקצת.

פרץ ויוחנן מגלים שמים שהמצרים שילמו עליהם לעבריים לא הופכים לדם[2], והם מנצלים את העובדה הזו למכירת מים למצרים במחיר מופקע, כך שלאחר יום עבודה אחד הם מרוויחים שני שקים מלאים בתמרים. כשפרץ ויוחנן מגיעים לבית הם מגלים שנחשון מתנגד למכירות המים למצרים, בטענה שמי שעושה כך מנצל את המכה שהנחית הקב"ה על המצרים לטובת עצמו, והם קוברים את התמרים באדמה. לבסוף מתברר ששבט לוי מוכרים מים למצרים ותורמים את הרווחים לקכק"ל - קרן כמעט קיימת לישראל, שאוספת כספים למען המסע במדבר שיהיה לאחר היציאה ממצרים. פרץ ויוחנן מבינים שנחשון לא יתנגד לכזה דבר, מוציאים את התמרים מקברם, ותורמים אותם לקכק"ל.

בסניף "בני בני" מתקיים מופע כישרונות צעירים, בו יוחנן מגלה את כשרון ההמצאה שלו, עירא את כשרון הנגינה שלו, ופפירוס את כישרון הריקוד שלו. פרץ חושב שאין לו שום כישרון, אבל בסוף הוא מגלה שיש לו כישרון מנהיגות, שבעזרתו הוא מציל את המופע שכמעט הלך לאבדון בגלל מריבות פנימיות.

בהמשך העונה מתרחשים מאורעות נוספים, ביניהם המצאה נוספת של יוחנן - קיסם השיניים, שמלמדת את יוחנן שלפעמים "המצאת המאה" יכולה להיות דבר מאוד קטן ופשוט, תחרות זריקת אבן לרוחק שמלמדת אותם על כח הרצון, ובחירות למועצת התלמידים בין עירא ליוחנן, כשלבסוף יוחנן נבחר לתפקיד.

גם בעונה זו פרץ ויוחנן ממשיכים לנסות לקדם את יציאת מצרים. פרץ שולח את חדגא לרגל בפירמידות, ורעמסס מגלה שאחד הנערים העבריים מתכנן להפוך את ארץ מצרים. הוא פוקד על כל הנערים העבריים לדבר במצרית ("מִצְלִית"), כלומר לבטא למ"ד במקום רי"ש. לאחר מכן הוא פוקד על כולם לסחוב אבנים כבדות עד שילשינו על הבוגד, ולבסוף עירא נשבר ומגלה שפרץ הוא הבוגד. רעמסס לוקח את פרץ לעבודות פרך, וכשהעבדים יוצאים לחופשה הוא פוקד עליו לבנות לו סוכת לצל ובכך לסיים את עונשו. פרץ כמעט נכשל במשימה, אבל הוא מתפייס עם עירא ושאר חברי הכיתה והם משלימים ביחד את המשימה.

בינתיים מכת דם ממשיכה, ורבים מהמצרים דורשים מפרעה לשחרר את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. פרץ מנסה להמריד את המצרים נגד פרעה, וכשרעמסס רוצה לאסור אותו, אליצור לוקח עליו חסות ונאסר במקומו. פרץ מנסה לפרוץ לבית המעצר וכמעט נעצר שוב, וברגע האחרון נחשון מגיע לעצור אותו ונלקח גם למעצר. פרץ מתייאש וחושב שאין סיכוי לצאת ממצרים לעולם, ובינתיים חדגא נותן ליוחנן רעיון להמצאה חדשה - רעשן שעושה קולות של קרקורי צפרדעים. אליצור משתחרר, יוחנן מעודד את פרץ ויחד עם כל החברים הם לוקחים רעשנים ועושים הפגנת רעש במטרה לשחרר גם את אביהם מן המעצר. באותו יום מתחילה מכת צפרדע, והצפרדעים ממלאות את מצרים וגורמות לרעמסס להיכנע ולשחרר את נחשון.

עונה 3 (מכת צפרדע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום ההולדת של חדגא מתקרב, אבל פרץ עסוק בארגון הפגנה נגד המחירים הגבוהים בשוק, ויוחנן עסוק בעבודות של בית הספר. חדגא מחליט לעשות לעצמו יום הולדת, ובסוף פרץ ויוחנן מבינים שצריך להתייחס גם לחדגא ומארגנים לו יום הולדת שווה.

הצפרדעים מקרקרות ומשגעות את המצרים, וביניהם פפירוס שלא מצליח להירדם בלילה. הוא נכנס בלי הזמנה לגור בבית של יוחנן ופרץ כדי למצוא שם מחסה מהצפרדעים, ונחשון מנחה את פרץ ויוחנן ללכת בדרכו של אברהם אבינו מכניס האורחים, ולא לסלק את פפירוס מהבית. בשלב מסוים פפירוס נהיה בלתי נסבל, הוא משתלט על המיטה של יוחנן שנאלץ לישון על הרצפה, אוכל המון, גומר את המים החמים במקלחת, משנה את עיצוב הבית על דעת עצמו, וחדגא צריך לשמור על שתיקה כל הזמן מחחש שפפירוס יספר לרעמסס שהוא מדבר. גם החברים בכיתה צוחקים עליהם ומעודדים אותם לסלק את פפירוס מהבית, כשבסוף פרץ ויוחנן משתכנעים ומסלקים אותו לרחוב. כשנחשון מגלה שפפירוס ישן ברחוב, הוא מכריח את פרץ ויוחנן להחזיר את פפירוס לביתם, והם מגלים שזה לא כזה נורא שהוא בבית, ואף על פי שהוא מצרי, הוא יכול להיות חבר טוב ולעזור להם, כגון בקניית פירות ומאכלים שיש רק למצרים. מכיוון שפפירוס שוהה בבית רוב הזמן, הוא מגלה שלנחשון יש כישרון שירה והוא מארגן לו הופעה בשם "השוטר המזמר".

יום אחד מגיע לביתם של פרץ ויוחנן אריה פרוותי, סוחר הגדיים שמכר לנחשון את חדגא בשני זוזים. הוא דורש לקנות את חדגא בחזרה, בטענה שאם היה יודע שהגדי מדבר הוא לא היה מוכר אותו בשני זוזים בלבד, ומנסה לשדל אותו לבוא איתו לקרקס. מכתב מאמם של פרץ ויוחנן שמתגוררת בארמון פרעה, נותן לסוחר רעיון לשקר לחדגא ולטעון שהוא יודע איפה בארץ כנען נמצא עדר הכבשים שממנו חדגא נלקח, והוא יחזיר אותו למשפחתו. חדגא משתכנע והולך עמו לקרקס, כשלבסוף פרץ ויוחנן מסתננים לקרקס בתחפושת של כבשים, מצליחים להוכיח שהסוחר משקר ומחזירים את חדגא לבית.

יוחנן עושה חיל בלימודיו וממציא המצאות נוספות, ולאחר מבחן קשה שאותו הוא עבר בהצטיינות, הוא מתקבל לתוכנית היוקרה למחוננים "מצרים אלפיים", אותה מנהל רעמסס, שמכשירה נערים צעירים להיות חרטומים. הוא מהווה גאווה למשפחתו ולעמו, בתור הנער העברי הראשון שמתקבל לתוכנית. לאחר זמן מועט הוא מתחיל להתקרב לחביריו המצרים כדי לקבל הערכה ומעמד גבוה ב"מצרים אלפיים", ובמקביל הוא מתרחק מחביריו העברים. הוא משנה את שמו לשם מצרי, מדבר במצרית, ולובש לבוש מצרי שגורם לאנשים רבים לבלבל בינו לבין הארי פוטר, המכשף הגדול ביותר במצרים. מה שגורם לכך שהצפדרעים מתחילות להיכנס לארץ גושן. יוחנן מבין שבשביל לקבל הערכה אמיתית הוא לא צריך לנסות לשנות את עצמו, אלא להמשיך להיות גאה בזהותו העברית.

בסוף העונה אליצור יוצא לשליחות ריגול חשאית ומסוכנת למען היציאה ממצרים, והוא ממנה את פרץ להחליף אותו בתפקיד המדריך של הסניף עד שיחזור מהשליחות.

עונה 4 (מכת כינים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת צפרדע נגמרה בזכות תפילתו של משה לאלוהים, וארץ מצרים מתמלאת בפגרי צפרדעים שמתו בסוף המכה. בני ישראל נאלצים לאסוף את הצפרדעים ולסחוב אותם עד לאתר פינוי האשפה על שם "קוואבנגה"[3]. הפרק הראשון בעונה מציג בצורה קומית את ביצועה של גזירה זו, כשפרץ ועירא מנסים להתחמק מחובה זו על ידי העברת הצפרדעים לביתו של השני, ומתפלאים לראות שהצפרדעים חוזרות לביתם באורח פלא שוב ושוב.

אליצור, שבסוף העונה הקודמת יצא לשליחות ריגול מסוכנת, נלכד ונאסר על ידי רעמסס, ומועמד למשפט כשעל ראשו מרחף עונש מוות. בעוד כל הנערים העבריים אוספים כסף על מנת לפדות את אליצור, פרץ משוכנע שאליצור נתפס בגלל הלשנה מתוך בני ישראל, ומנסה לגלות את הדרך בה אליצור התגלה. לבסוף מתגלה שלצורך הצפנת התוכניות, אליצור שאל את יוחנן האם ישנה "חריטה נעלמת", כלומר כתב בלתי נראה, ויוחנן שלא ידע על המטרה, שאל את רעמסס כיצד אפשר לעשות זאת. חשדו של רעמסס התעורר, והוא הבין שאליצור החביא את תיק התוכניות בביתו של עירא בן לוי, משום שעל פי חוק פרעה אסור למצרים להיכנס לבתי שבט לוי. בעזרתו של פפירוס הצליח רעמסס למשוך את עירא מביתו, ושלח את נחשון השוטר העברי להוציא את התיק מביתו של עירא, בטענה שמדובר בתיק של אבקת שרפה מסוכנת. פרץ מבין שאין אשמים בלכידתו של אליצור, ולבסוף הוא מתעשת ומארגן הפגנה יחד עם כל החברים מהסניף, שמפריעה למהלך המשפט ומשגעת את רעמסס. הסיפור מסתיים בכך שרעמסס אומר "תעיפו את השלט הזה מכאן", ובגלל רעש ההפגנה נשמע "תשלחו אותו לארץ כנען". אליצור מוגלה לארץ כנען, הארץ המובטחת שהוא כ"כ קיווה וציפה להגיע אליה, ופרץ הופך להיות המדריך הרשמי של סניף "בני בני".

ההפוגה בין המכות גורמת לרעמסס ופפירוס לחשוב שאלהי ישראל נכנע לפרעה ולמצרים. פרץ מתעצבן ואומר לפפירוס, שיש בידו מקורות לכך שהמכה הבאה שמשה ינחית על המצרים תהיה מכת ממותות אמתניות שידרסו את המצרים ויהרגו אותם. פפירוס מאמין ובונה לעצמו סולם כדי להינצל מהממותות, אך פרץ ממשיך להפחיד אותו באומרו שלמכה יצטרפו גם נשרים אימתניים, קרנפים, היפופוטמים, וגם אריות ונמרים. פפירוס ממשיך לבנות מגינים וכלים שבעזרתם הוא ינצל מהחיות שעליהם פרץ מספר, מה שגורם לפרץ להמציא את ה"קרצילפצת", מפלצת אימתנית יורקת אש ואוכלת אדם. הוא מבקש ליעקב מרתון להציע למשה להביא את על המצרים, אך יעקב מרתון מדווח על כך שהמכה שאלוהים מנחית על המצרים היא מכת כינים. אהרן מכה את אדמת מצרים, היא מתמלאת בכינים, והמצרים מתגרדים ומבקשים מפרעה להיכנע. פרץ מתאכזב, אך מתפלא לגלות שהכינים משגעות את המצרים, ושהכינים הם היצורים היחידים שהחרטומים לא יכולים לשלוט עליו, מחמת מידותיו הזעירות.

הכינים המגרדות משגעות את פפירוס, והוא מנסה לארגן בריחה של בני ישראל ממצרים, כדי להוציא את הכינים מהארץ. הוא מתחזה למגיש חדשות, ומודיע לפרץ ויוחנן שפרעה נכנע, ובני ישראל יוצאים ממצרים. מיד לאחר מכן הוא חוזר לבגדיו הרגילים ועוזר לפרץ וליוחנן לארוז ולצאת מהבית, אך עד מהרה רעמסס עוצר את פרץ ויוחנן ומתכנן להשליך אותם ליאור. פפירוס נבהל, ומנסה לשכנע את עירא להתחפש לעץ מדבר שיטען בפני רעמסס שהוא אליל, וידרוש ממנו לשחרר את פרץ ויוחנן, מה שגורם לעירא להיאסר גם הוא. בסוף פפירוס מודה באמת ואומר לרעמסס שהוא הסית את העבריים למרוד, ורעמסס, במחווה פתאומית, שמח על מידותיו הרעות, מחבק אותו, ואומר לו בשמחה: "יצאת מצרי"!

החרטומים, מכשפי מצרים, שבמכות הקודמות לא נכנעו והראו גם הם את כוחם בהפיכת מים לדם והוצאת צפרדעים מהיאור, הוציאו הודעה רשמית שאין בכוחו של בן אנוש להוציא כינים בעזרת כישוף, ומכת הכינים ”אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא”[4]. פפירוס מתלהב מדברי החרטומים ומחליט להיות עברי. הוא לובש בגדים עבריים, חובש כיפת נ נח עם הסיסמה "א אצ אצב אצבע אלהים", תולה על צווארו תליון בצורת אצבע, ומתחיל ללמוד את האלפבית העברי. הוא גורר אחריו את פרץ ושאר הנערים העבריים, והם רוקדים ושרים "איזה כף להיות עברי", ורק יוחנן רואה בעין רעה את סגידתו של פפירוס לאצבע. לבסוף לפפירוס נמאס מהאוכל הדל שאוכלים העבריים מחמת עניותם, והוא חוזר לאמונתו המצרית.

לבסוף מגיע הקץ לסבלו של פפירוס, כשמתחילה להימכר תרופה להקלת הגירודים, אך בעלת ריח מסריח ביותר. עירא מתחיל להתגרד, ומספר מאורעות נוספים גורמים לפרץ להיות משוכנע שעירא הוא שתול מצרי בין בני ישראל, ולכן יש לו רעמת תלתלים גדולה המסתירה את הכינים שבראשו. יוחנן לא משתכנע מ"הראיות" של פרץ, אך פתאום פרץ רואה את עירא לבוש בבגדים מצריים ומשחק עם פפירוס. הוא מתעמת עם עירא, שמסביר שהוא לבש בגדים מצריים בשביל לקבל את התרופה נגד הכינים שמשווקת רק למצרים. פרץ שואל אותו מדוע הוא מתגרד, ועירא מפנה את תשומת ליבו לכך שהוא בעצמו מתגרד. פרץ מופתע, ולבסוף מתברר שהגירודים נגמרו מכך שבפעולה שהייתה בסניף, אספו הנערים בטעות עלי סרפדים, על מנת להתאמן בבניית סוכות כהכנה למסע במדבר.

בינתיים ממציא יוחנן את משקה הקפה, לאחר שפרץ שרף בטעות את פולי הקפה הטורקי שנחשון לועס בכל בוקר. הקפה מתגלה במהרה כמשקה מעורר ומוצלח, ופרץ ויוחנן מקימים דוכן לחלוקת קפה לעבדים לפני יום העבודה. שיטות הכנת הקפה והתוספות מתשכללות, ופרץ ויוחנן נהנים מהעבודה ועל תרומתם לבני ישראל. בהמשך העבודה נהיית קשה והם מתחילים לדרוש כסף על עבודתם, כשהם טוענים שחצי מהרווחים נתרמים לקכק"ל. הם מעלים את המחירים בצורה מוגזמת, שגורמת לעירא ועבריים נוספים להפגין נגד דוכן מכירות הקפה שלהם ולדרוש לפנות אותו. לבסוף יצחק, זקן עברי שנהג לשתות קפה בכל בוקר, מתעלף מפני שלא היה לו כסף לקנות את הקפה היומי. פרץ ויוחנן מבינים שטעו ומחלקים קפה בחינם, ולבסוף הם מוסרים ליצחק את הדוכן על מנת שיחלק קפה לעבדים בפירמידות.

בפרק האחרון בעונה נחשון נעדר מהבית לשלשה ימים במסגרת עבודתו, ופרטושקה סבתם של פרץ ויוחנן, פעילת מחתרת "המילדות העבריות", מגיעה להחזיק את הבית ולשמור על פרץ ויוחנן. היא דורשת מפרץ ויוחנן לעשות ריצה בכל בוקר, דואגת שיאכלו בריא, ומזלזלת בחדגא ואוסרת עליו לדבר. כשהיא מגלה שיוחנן לומד ב"מצרים אלפים", היא אוסרת עליו ללכת לשם, וליוחנן נמאס והוא עוזב את הבית כשפרץ אחריו. כשהיא מגלה שהם ברחו, היא יוצאת לחפש אותם, כשבדרך היא פוגשת את רעמסס שמזהה אותה כפעילת המתחתרת, ורוצה לעצור אותה, אך היא משתמשת בתחפושת של גורילה כדי לברוח. באותו זמן מתחילה מכת ערוב, ובעזרת תחפושתה מצליחה פרטושקה להסתתר ולהיטמע בין חיות הטרף הרבות שממלאות את מצרים.

עונה 5 (מכת ערוב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת הערוב מכה במצרים, ורעמסס בורח לאיים הקריביים מאימת חיות הטרף. אחיו פיתום, מחליף אותו בתפקיד הנוגש הראשי של ארץ גושן, ובניהול התוכנית "מצרים אלפיים". ביום שבו הוא מגיע, הוא מסביר לנערים המחוננים שביום הזה, שמגיע אחת ל-444 שנה, אפשר לבצע "סוד חרטומי עתיק", ולהעלים חפצים על ידי התרכזות באמירת לחש קסם מיוחד. רוב הנערים המצרים מצליחים לבצע את הכישוף, אך יוחנן נכשל במשימה. בדרך לבית הוא פוגש את עירא שטוען שיוחנן מתחבר לחברים המצרים יותר מלחבריו העברים ומזלזל בו. יוחנן שהיה מעוצבן מכך שלא הצליח במשימה, מתעצבן עוד יותר ומנסה להעלים את עירא בעזרת הכישוף, שלמרבה ההפתעה מצליח, ועירא נעלם. יוחנן חוזר לבית מבוהל, ותוך שעות ספורות כל שבט לוי וחבריו של עירא מחפשים את עירא בכל רחבי ארץ גושן. יוחנן רץ מיד לבית של פיתום ושואל אותו כיצד אפשר להחזיר את עירא, ופיתום אומר לו, שאם הוא יעלים את עצמו, הם יוכלו לחזור ביחד. מיד אחר כך הוא מעלים את עצמו בעזרת הכישוף, ומגיע ל"שום מקום" שבו נמצא עירא. הוא לא מצליח להחזיר את עירא, והם מתייאשים ומתחבקים במחוות חברות, שגורמת לביטול הכישוף ולחזרתם לארץ גושן.

עונה 6 (מכת דבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ מתכונן לצאת עם פפירוס למסע למעיין המשאלות. פרץ מסתבך בלשונו ובמשאלותיו פעם אחר פעם וגורם להיעלמותם המסתורית של נחשון ויוחנן. כאשר הוא מבין את זה הוא מחליט לצאת למסע להשבת המילה שלו, בתקווה שזה לא מאוחר מדי.

פיתום ממציא חוקים כדי לקנוס את בני ישראל ולקחת מהם בהמות משק. פרץ משכנע את יוחנן ללכת 'ראש בראש' מול המצרים אבל רק גורם לכליאתו ופרץ נאלץ ללמוד שמלחמה נעשית בתחבולות.

מכת גניבות פושה בארץ גושן. פרץ מציע להקים ארגון שיצא להילחם במצרים ואילו עירא מציע שיקימו ארגון שישמור על הצאן. בני בני מצדדים בעירא ופרץ הנעלב מחליט ללמד את הארגון לקח.

חדגא נחטף! לאחר ניסיון כושל לשחרר אותו, פרץ נאלץ להודות שחדגא נחטף באשמתו וחברי הארגון מחליטים להרחיק אותו.

עתיד הארגון בסכנה, השומרים נרדמים בזמן שמישהו מצית להם את כל השדות. פרץ רוצה להגביר את המשמעת ומחוקק חוקים קשים מאוד, עירא מתנגד ואומר שהפתרון להירדמויות הוא דווקא לשעשע את השומרים בעזרת חברים ומוזיקה. כל אחת מהשיטות רק מביאה איתה צרות נוספות והארגון מאבד זמן יקר מאוד בזמן שהמצית מסתובב חופשי.

פרץ מוכן למכור אפילו את העוגיות של אמא שלו בשביל סוף סוף לאכול משהו חדש, במיוחד כשמדובר בחמגשיות המפורסמות של מטבח יוכבד. הבעיה היא שככל שהזמן עובר המחיר הולך ונהיה כבד יותר וגורם לפרץ להבין שהוא הולך להפסיד את כל הדברים הכי יקרים שיש לו.

יוחנן מתנדב לתחרות חידות חשיבה מול תחפנחס החכם המצרי, הוא בטוח ביכולותיו ולהוט לנצח כדי להציל את בית הספר וכבוד העם העברי, פרץ כועס על יוחנן ומשוכנע שהוא התנדב לתחרות מתוך שחצנות ובגלל התחרות מזניח את חובותיו ואף מסכן את הקרובים לו. יוחנן מאבד את הביטחון ביכולותיו ובמהלך התחרות הוא לומד שכשיש מי שמאמין בך, קל יותר להאמין בעצמך.

המצרים עורכים אירוע הוקרה גדול לכבוד חזרתו של רעמסס, כל זה קורה ימים בודדים לפני הגעתו של המפקח על הנוגסים שיכריע מי יהיה הנוגס הבא של גושן. פיתום מרגיש מאוים ומציע ליוחנן עסקה, אספקה בלתי נגמרת של המלונים המצריים היוקרתיים בתמורה לתמיכה שלו ושל החברים שלו מבלי שאף אחד ידע על זה. יוחנן הולך על העסקה אך מהר מאוד הוא מבין את התסבוכת שאליה נכנס.

פרץ ממציא קרציפלצת כדי להפחיד את המצרים, אבל לא מגלה את האמת על ההמצאה לחברי הארגון. השקר של פרץ מתנפח לממדים עצומים וכמעט מתפוצץ לו בפרצוף ופרץ לומד בעל כורחו שלשקר זאת לא הדרך.

שרב מכה בגושן, ופפירוס מגייס את ה'מכה' להוכיח את כוחם של אלילי מצריים. פרץ לא נשאר חייב ויוצא להילחם נגד השרב!

פרץ מחליט להביא את הגאולה בעצמו, מתמרד נגד הלימודים והשמירות ברועה, ויוצא למצוא את ארון יוסף.

ליוחנן יש תפקיד חדש בארגון, הוא ממונה על ספירות העדרים והגשת הדוחות לקראת סוף שנת המס המצרית. חדגא מציע את עזרתו, אבל יוחנן מזלזל ומתייחס אליו כמו אל ילד קטן שרק מפריע. כאשר יוחנן מגלה חוסרים בבני הצאן אצל בני לוי הוא מוסר את חדגא במקום גדיה חסרה וחדגא נעלב עד עמקי נשמתו. יוחנן מבין שאם לא היה מזלזל בחדגא הבעיות שלו בארגון היו נפתרות הרבה יותר בקלות, אבל הוא עדיין צריך למצוא דרך להחזיר את חדגא הביתה ולהראות לו עד כמה שהוא מעריך אותו.

האחים לא מסתדרים ורבים על כל דבר. תלמידי הכתה מתכוננים להצגה על יוסף ואחיו שתעלה בפני ההורים כשיסעו לבקר אותם בעבודות הפרך. יוחנן מקבל את התפקיד של יוסף ומשתחצן. פרץ מקנא ומחליט שהתפקיד הראשי יהיה שלו, אבל התכנית שלו נכשלת ובמקום לקבל את התפקיד, הוא ויוחנן מפוטרים מההצגה ומקבלים עונש שלא לצאת לטיול. האחים לומדים בדרך הקשה שהם זקוקים אחד לשני ואוהבים אחד את השני.

יעקב מרתון במשבר מקצועי. פרץ נחלץ לעזרתו ומכריז שיש לו סקופ ענק שיחזיר אליו את כל הצופים. הציפיות המוגזמות מהסקופים של פרץ גורמות לו לדווח על דברים שלאו דווקא קרו ועל אף כוונותיו הטובות רק מסבכים אותו ואת החברים שלו עם המצרים שמחליטים דווקא לאמץ את הרעיונות המומצאים של פרץ. פרץ מנסה להגיד לכולם שכל הדברים שהמציא בהתחלה באמת עומדים לקרות אבל אף אחד כבר לא מאמין לו.

עירא שובר אליל מצרי ונאלץ בתמורה להשתתף במיצריאדה- המשחקים האולימפיים של מצרים. עימותיו עם יוחנן שמתנגד לקיום המצריאדה ילמדו אותו גאווה עברית מהי.

עונה 7 (מכת שחין)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדגא יוצא לחקור בשטח המצרי ומוצא תוכנית זדונית של המצרים שתפגע בנחשון ובשאר העבדים. הוא מנסה לשכנע את יוחנן שיעזור לו לסכל את התוכנית. לאחר שחדגא מצליח לשכנע את יוחנן לעזור לו, השניים נתפסים ונכלאים. ברגע האחרון השניים הוגים תוכנית ומצילים את נחשון והעברים.

יוחנן משתעשע ברעיון לצבוע את פרץ בנקודות כאילו היה לו שחין. פרץ מנסה להוכיח שהוא עברי מקורי, והבדיחה יוצאת מכלל שליטה. פרץ מקבל הצעה מפיתום, שחושב שפרץ מצרי, לקבל תפקיד בביתו של פיתום. פרץ מקבל את התפקיד אחרי שהוא מגלה שכל הנקודות היו בדיחה וכולם צוחקים עליו. אחרי שיוחנן הבין שהבדיחה יצאה משליטה ופרץ ממש בארמון, הוא מחליט להשיבו הבייתה אל עבריותו. התארגנות לחילוץ שמתבצע בדיוק לפי התוכנית, אלא שפרץ לא רוצה לחזור! האח שולח את יוחנן להביא את אבא נחשון אליו כדי שלא יקבלו עבדות נוספת, ורק אחרי שהוא מתנקה מהשחין על ידי משחה שיוחנן רקח לו, הוא מתחיל לחשוב שאולי טוב יותר להיות עברי.

יוחנן חוטף מכה בראשו וכתוצאה מרצף נסיבות מתחיל להאמין שהוא יכול לנחש עתידות. כל מצרים נסחפת אחריו חוץ מפרץ שמנסה לשמור על אחיו ועל האמת.

עירא מביא לכיתה ספינר ומעורר את ההתלבות של כולם ואת קנאתו של פרץ. נחשון נותן לפרץ וליוחנן שתים עשרה מטבעות לשלם עבור הטיול השנתי ופרץ נקרע בין הרצון לקנות ספינר יותר שווה משל עירא ובין התשלום שאביו נתן לו עבור הטיול.

חרט מדייני מגיע לחרוט את דמותם של בני ישראל. פרץ כל כך נסחף אחרי החריטות שהוא לא מוכן לעשות דבר אם אינו מתועד. כשפפירוס ופיתום חוטפים את המחרטט, פרץ יוצא למבצע להציל אותו ולומד שלא צריך לתעד כל רגע.

פרץ ויוחנן מתכננים מסיבת הפתעה לרגל יום הולדתו של עירא, אך הכל משתבש כשפפירוס, שזהו גם יום הולדתו, מגיע לפני עירא אל המסיבה, וכשעירא מגיע הוא מגלה שכולם חוגגים את יום הולדתו של פפירוס ולא את שלו. לאחר שעירא גלה שכולם חוגגים את יום הולדתו של פפירוס ולא את שלו, הוא נעלב ולא מוכן לדבר עם יוחנן ופרץ. בינתיים פפירוס מגלה שהמסיבה תוכננה לעירא ומטיל גזירות נוראיות על ילדי העבדים, ורק עירא יכול לבטל את הגזירות הללו, אך לשם כך הוא חייב קודם להשלים עם פרץ ויוחנן.

נחשון נוסע לשלושה ימים ומשאיר את הבנים לבדם ובדיוק אז חפצים נעלמים בגושן ודמות מסתורית נצפית שם משוטטת בלילות.

למצרים נמאס מהאוכל התפל שלהם, והם מחליטים לערוך תחרות בישול נושאת פרסים בין ילדי גושן. פרץ מכריז מיד שיוחנן הוא המועמד הוודאי לנצח. עירא לא מסכים איתו והשניים מתערבים ביניהם, כאשר המפסיד צריך לשרת יום אחד את המנצח. אך פרץ לא לקח בחשבון שעירא מקבל מאביו מוצרי בישול מנקרי עיניים שאין ביכולתו של יוחנן להשיג. מי ינצח בתחרות? עירא עם האוכל המתוחכם המבוסס על המוצרים היקרים והנדירים, או יוחנן שמבשל בפשטות אך מקדיש את ליבו הרחב לכל מאכל שהוא מכין? למצרים הפתרונים...

יוחנן מגלה שאביאל בן עשהאל, אחד משבעים הזקנים, מגיע לביקור בשכונה ומזמין אותו לביתו. כשהוא שומע שגם עירא הזמין את הזקן הוא נלחץ ומזמין מעצב-פנים מצרי שמשפץ את הבית. השיפוץ גורם לריב בין האחים ויוחנן לומד שבית נבנה על חום ואחווה.

פרץ מתעצב מחיי העוני שלו. חלום שולח אותו לחפור אוצר מתחת למכון היופי של פיתום. כשפיתום תופס את האחים ההם מבינים שהאוצר נמצא אצלם בבית אך להפתעתם, האוצר הוא משחה נדירה שניתן להפיק מהזבל של חדגא. פפירוס מגלה שליוחנן ופרץ יש משחה שעשויה לרפא את השחין. בעזרת החרטומים הוא מתחזה בצורה מושלמת לפרץ ויוצא להשיג את המשחה. בינתיים פרץ ויוחנן רבים ביניהם תור מי לסדר את הבית, מה שעשוי לסייע לפפירוס במשימתו. פפירוס המחופש לפרץ ממשיך לנסות להשיג את המשחה לפני שיעלו על זהותו האמיתית. פרץ מבין שיש מישהו שמתחזה לו, אך אף אחד לא מאמין לפרץ וכולם חושבים שהוא המציא את הסיפור כדי להתחמק שוב ממטלות הבית. בינתיים העובדה שקיימים שני פרצ-ים מבלבלת גם את המצרים וגם את העברים, ומתנהל מרוץ בין פרץ לפפירוס - האם פפירוס ישיג קודם את המשחה או שקודם פרץ יחשוף את זהותו האמיתית.

הפגנות המצרים לסיום מכת השחין על ידי שילוח העבריים מתחילות להשפיע על פרעה. הילדים הנרגשים מתחילים להתארגן ליציאת מצרים ועירא נתקף פחד. אין לו מושג מה יהיה איתו כשכבר לא יהיה לוי חשוב בגושן.

עונה 8 (בריחה בזמן) - מיני עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ, יוחנן, ועירא, הולכים לחפש את האוצר האגדי המכושף, הטמון בפירמידה האגדית והמסתורית של "חומוסצ'יפסלט". במשך כל הדרך הם מתווכחים כמה חלקים באוצר יקבל כל אחד, ומתכננים מה הם יעשו עם האוצר האגדי. כשהם מגיעים לחדר בו נמצא האוצר, פרץ לא מתאפק וחוטף את תיבת האוצר. הקירות מתחילים לרעוד ולקרוס, והם בורחים מהחדר ומנסים לצאת מהפירמידה. יוחנן ועירא יוצאים החוצה, אבל פרץ מכושף מכיוון שהוא נגע בתיבה, ובכל פעם שהוא מנסה לצאת מהפירמידה, הוא חוזר אחורה בזמן לזמן בו הוא נגע בתיבה. בהמשך גם יוחנן ופרץ נוגעים בתיבה ונהיים מכושפים, כשבסוף הם מפענחים את הכתובת על קיר הפירמידה, מבינים שבעל הגאווה שרוצה לקחת את התיבה לעצמו נהיה מכושף אם הוא נוגע בתיבה, אבל אם הם ייקחו ביחד את התיבה הם יחשבו "החולקים במידת הענווה", ויוכלו לצאת החוצה. כשהם עוברים את מפתן הדלת יחד עם התיבה, התיבה נעלמת והדלת נסגרת מאחוריהם, כשבידם נשאר מטבע קטן שהם מצאו בפירמידה. הם אמנם יוצאים בלי אוצר גדול, אבל לומדים מוסר השכל ולקח חינוכי על חברות וענווה. המטבע נתרם לקכק"ל, והם רושמים את התרומה בספר דברי הימים על שם "החברים".

עונה 9 (מכת ברד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על העברים בארץ גושן מוטל סגר בעקבות בריחתו של עבד עברי שרצח מספר מצרים, שבהמשך מתברר שהוא גרשון, דודם של פרץ ויוחנן. עירא, שגילה את זהותו של גרשון, מחליט לא להסגיר אותו, אך גרשון מסגיר את עצמו. לאחר מכן, הוא מספר לרעמסס ששני שרים שתכננו מרד בפרעה, כמעט רצחו אותו. גרשון משתחרר, וממשיך לשהות בביתם של פרץ ויוחנן. לאחר מכן, פרץ ויוחנן רוצים ללכת למופעו של הקוסם הגדול בכל מצרים - מגניפיקוס, אך לאחר מכן מתחרטים כי רואים שחדגא חולה ולא חורז חרוזים. בהתחלה הם עצובים על שיפספסו את המופע - כי הם צריכים לשמור על חדגא, אך יוחנן מציע שישמרו עליו במופע. כשהם מגיעים למופע יחד עם חדגא, השומר אומר להם שאסור להם להכניס אותו למופע, אך הם יכולים להשאיר אותו בחוץ. הם משאירים את חדגא בחוץ ונכנסים למופע. בינתיים, הקוסם מגלה שחדגא מדבר, ולוקח אותו אליו. אך כדי שפרץ ויוחנן לא יחשדו, הוא שם בעגלה שאיתה הביאו את חדגא למופע, גדי אחר. מגניפיקוס מתכנן להשתמש בחדגא למופעיו. בינתיים פרץ ויוחנן חוזרים הביתה ומגלים לדודם גרשון שחדגא מדבר. גרשון לא מאמין להם, והם בתגובה אומרים לחדגא לדבר, אך הוא לא מדבר. כשמגיש החדשות יעקב מרתון מודיע שהקוסם מגניפיקוס מופיע עם גדי מדבר - האחים מבינים שחדגא נחטף. מגניפיקוס מציג את חדגא במופעיו, והחדגא משתתף במופע בעל כורחו. פרץ ויוחנן זכו בסיור במאחורי הקלעים, והם מתכננים להשתמש בסיור עם הקוסם כדי לדבר איתו על כך שהוא חטף את חדגא. כשהם מגיעים אל מאחורי הקלעים, מגניפיקוס טוען שחדגא שייך לו ומצווה על שומריו לזרוק את פרץ ויוחנן לבוץ. באחד ממופעיו של הקוסם מבקר השר הממונה על הצגות ומופעים במצרים. מגניפיקוס יודע שאם המופע ימצא חן בעיני השר - הוא יצא עם חדגא לסבב הופעות בכל מצרים. כמה דקות לפני המופע מגניפיקוס מצווה על השומר לקחת את חדגא לבמה. בינתיים פרץ ויוחנן משמיעים עם מכשיר שמחקה קולות את קולו של חדגא. הקוסם והשומר רצים החוצה כי הם חשבו שלקחו את חדגא, ופרץ ויוחנן עולים לבמה ומחזירים את חדגא לביתם, ושמים את הגדי שהיה אצליהם עד כה (כשחדגא היה אצל הקוסם) על הבמה. מגניפיקוס נכשל במופע מכיוון שהגדי לא מדבר, ובבית - גרשון שומע שחדגא מדבר למרות לפני זה הוא לא האמין לכך.

עונה 10 (מכת ארבה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מכת הברד מחליט פרעה להפסיק את העבדות בגיזה ולעבור לעבדות במתכונת יומית בחטיבת בהסקת עצים בארץ גושן. העבדים יחזרו מגיזה לגושן דרך מעבר ספינקס ושם צריך להמתין להם בן משפחה אחד בלבד שיזהה אותם ורק כך ינתן להם דרכון. יוחנן קונה תותים בשוק לרגל חזרתו של נחשון הביתה, בעוד פרץ יוצא למעבר ספינקס. יוחנן חושש ומכין לו מפה אך פרץ לא שועה לאזהרותיו על כך שהוא עלול להיאבד ויוצא בלעדיה. בדרך הוא פוגש בזקן שמביא לו מים ומפה. בשיעור עבדות עם רעמסס אוכל עירא תותים והוא מגלה שזה הפרי האהוב על רעמסס שפוקד עליו ועל יוחנן להביא לו לשיעור הבא 20 תותים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרץ (עופר בן שבת) - בנו של נחשון משבט יהודה ואחיו התאום של יוחנן. ילד בעל כשרון מנהיגות מזהיר, ספורטאי, אמיץ ופזיז, שנוטה להיכנס להרפתקאות ופעולות מסוכנות נגד המצרים. המדריך של תנועת הנוער "בני-בני" באזור מגוריו.
  • יוחנן (עונות 1–6: עומרי לוי, עונות 7–הווה: מני גרוס) - בנו של נחשון ואחיו התאום של פרץ. גאון הכיתה שמקבל מאה בכל המבחנים, ממציא דגול, והעברי הראשון שהתקבל לתוכנית היוקרה "מצרים אלפיים".
  • נחשון (אלון מרגלית: עונות 1–5, 7, 10) - אביהם של פרץ ויוחנן. מהבולטים והמוכרים בין שוטרי בני ישראל המשמשים כמפקחים ואחראים על עבודתם של בני ישראל בערי המסכנות פיתום ורעמסס. במהלך מכת ברד נמצא במשימה סודית.
  • חדגא (אבישי שטרית: עונות 1–7, 9–הווה) - גדי מדבר שניתן במתנה לפרץ ויוחנן לכבוד יום ההולדת ה-10 שלהם. אוהב לאכול הכל, ופעמים רבות לא מצליח להתאפק מלהשלים בחרוזים משפט שנאמר על ידי מישהו, גם בפני אנשים שלא מהמשפחה. לעיתים בחרוזים שלו מתערבבים מושגים וביטויים ושמות מהעת החדשה, למשל טרקטורון, גלידה או גאורגיה, וכן שמות של אנשים כמו זלמן שזר, לאה גולדברג ומוטי יוגב.
  • עירא (שרוליק פניאל) - חברם הטוב של פרץ ויוחנן. גר בבית מפואר ובן למשפחה עשירה ומכובדת משבט לוי. בעל רעמת תלתלים ענקית, ונמוך וחלש מאוד מבחינה גופנית, בתור בן שבט לוי שלא משתתפים בעבודות הפרך[5].
  • פפירוס (עונות 1–4: אור אדרי, עונות 5–7, 9–הווה: שחר פרחי) - בנו של רעמסס ואחיינו של פיתום. ילד מצרי שמתספח לחבורת הילדים העבריים, משתתף במשחקיהם, ומבקר בביתם לפרקים. החברות שלו "תלויה בדבר", והוא מבקש תמורה בכל פעם שאחד מן העבריים מבקש ממנו לעשות לו טובה.
  • אליצור בן אליפלט (נועם לוי, עונות 1–3) - המדריך של סניף תנועת הנוער העברית "בני בני" בארץ גושן. מלמד את הנערים העבריים ערכים חינוכיים, ונוטע בהם תקוות וחלומות על ארץ כנען, "הארץ המובטחת". מדבר בפאתוס, מוגזם לעיתים, וחלק מהמשפטים שהוא אומר חסרי תוכן וגורמים לגיחוך בקרב קהל שומעיו. נעלם מהסדרה לאחר שהוא נשלח לשליחות חשאית למען בני ישראל, נתפס על ידי המצרים, והוגלה לארץ כנען.
  • למך (יואל פריימן: עונות 1–7, 9) - המורה הזקן של הילדים העבריים בארץ גושן, שתמיד עייף ונוטה להירדם אפילו באמצע השיעור.
  • רעמסס (יאיר להמן: עונות 1–4, 6–7, 9–הווה) - אחיו של פיתום ואביו של פפירוס, משמש כנוגש (מושל) הראשי של ארץ גושן. בתחילת מכת ערוב הוא בורח לאיים הקריביים ובינתיים אחיו פיתום מחליף אותו בתפקיד, אך במכת דבר הוא חוזר והם מכהנים בתפקיד בשותפות, על אף שהוא שונא את פיתום שנאת מוות, ולא מפסיק להתרברב שהוא יותר אכזר וחכם ממנו. נוטה להשתעל לעיתים קרובות.
  • פיתום (גיל קפטן: עונות 5–7, 9–הווה) - אחיו של רעמסס ודודו של פפירוס, שמצטרף לסדרה בתחילת מכת ערוב, כשרעמסס בורח מארץ גושן. הוא מחליף את רעמסס בתפקיד הנוגש הראשי של ארץ גושן, עד אשר רעמסס חוזר והם מכהנים בתפקיד בשותפות, על אף שהוא שונא את רעמסס שנאת מוות, ולא מפסיק להתרברב שהוא יותר אכזר וחכם ממנו. נוטה לצחוק ברשעות לעיתים קרובות.
  • יעקב מרתון (טוביה רוזנפלד: עונות 1–7, 9–הווה) - עברי שעובד בתור רץ בין חלונות בתיהם של בני ישראל, ומגיש את "חדשות החלון", בהם הוא מדווח בעיקר על פעולותיהם של משה ואהרן ועימותיהם עם פרעה מלך מצרים במטרה להוציא את בני ישראל מארץ מצרים.
  • גרשון (אסי צובל, עונה 9) - דודם של פרץ ויוחנן, עבד נמלט שהמצרים העלילו עליו שרצח כמה מצרים, וגורם להטלת סגר על ארץ גושן.

בסדרה קיימת גם דמות קומית שמופיעה בפרקים בודדים בלבד - אריה פרוותי (אבישי שטרית), סוחר עברי ופעיל קכק"ל (קרן כמעט קיימת לישראל), שע"פ עדותו באחד הפרקים, עובד גם כבנאי, נגר וסנדלר. הוא מכר את חדגא לנחשון בשני זוזים, ולאחר שמגיעה אליו השמועה שחדגא מדבר הוא מנסה בדרכים שונות להשיג אותו בחזרה.

מאפייני הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמאורעות הסדרה מתרחשים בעת העתיקה, בתקופת שעבוד מצרים, הסדרה אינה מתיימרת להציג באמת את התקופה בה היא מתרחשת, וחלק מהעובדות מוצגות בה בצורה מעוותת על מנת להתאים לעלילה. דברים מסוימים מוצגים בה בצורה מוגזמת וקומית, ואע"פ שהסדרה מתרחשת בעת העתיקה, קיימים בה מושגים רבים שלא באמת מתאימים לתקופה, תוך שימוש בפרודיות רבות על מושגים ביהדות ומושגים וחפצים מהעת החדשה. למשל, המצאות רבות של יוחנן, הומצאו בתקופה הרבה יותר מאוחרת מתקופת שעבוד מצרים.

סיפורי שעבוד בני ישראל ועשר המכות מוצגים בסדרה כפי שהם מתוארות במקרא, במדרשי האגדה, ובשאר המקורות היהודיים לסיפור זה.

המצרים מוצגים בסדרה כמוגי לב, פחדנים, וטיפשים שמאמינים באמונות טפלות, אך גם כאכזריים ביותר, עד כדי טיפוח רגש האכזריות, ושנאת החמלה והרחמים. המצרים אמנם מדברים בעברית, אבל באלפבית שלהם לא קיימת האות רי"ש, והם מבטאים אותה כלמ"ד, מה שיוצר אפקט קומי המבלבל בין זוגות מילים כמו שיעור ושיעול, כישרון וכישלון, זכירה וזחילה, ועוד.

מכיוון שקהל היעד של הסדרה הם ילדים דתיים או חרדים שומרי מצוות, הסדרה שומרת על צניעות ועל איסור ההסתכלות באישה בצורה מוחלטת, ולכן כל השחקנים הם גברים (למעט בפרק אחד בו מופיעה סבתא של פרץ ויוחנן). אמם של פרץ ויוחנן, יהודית, לא מופיעה כלל בסדרה, כיוון שעובדת בארמון פרעה ואינה מגיעה לביתה.

משפטים אופייניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מן הדמויות הראשיות מאופיינות על ידי ביטויים קומיים אופיינים להן:

  • עירא שולף את המשפט "זו פגיעה באחדות העם", בכל פעם שמישהו עושה משהו שנוגד את דעתו.
  • כשמישהו עונה "פיתום ורעמסס" לשאלה "מה פתאום?", פיתום ורעמסס צצים משום מקום, ושואלים "קראתם לי?".
  • כשאליצור רוצה לחזק את דבריו, הוא מאיים שאם מה שהוא אמר לא יקרה, "במקום להיגאל - ניגעל".
  • כשחדגא מדבר על עצמו הוא נוטה להסתבך בניסוח, למשל: "אמרתי לעצמי, כלומר אמרתי לחדגא, כלומר חדגא אמר לעצמו".

פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרה משולבות פרודיות רבות, בין על מושגים ביהדות, ובין על מושגים וחפצים מהעת החדשה. כבר בפרק הראשון, נחשון קונה גדי בשני זוזים, פרודיה על הפיוט חד גדיא, בו מסופר ש"אבא" קנה גדי בשני זוזים, וחתול טרף אותו. בסוף העונה הראשונה הוציא ערוץ מאיר לילדים את הקליפ "חד גדיא", שמשתמש גם הוא בפרודיה זו, ומוצגים בו חדגא הגדי ושאר שחקני הסדרה[6]. שמה של תנועת הנוער בה חברים פרץ ויוחנן היא בני בני, פרודיה על שמה של תנועת הנוער בני עקיבא, ובהמשך הסדרה הם מקימים את ארגון "הרועה" לשמירה על עדרי הצאן של בני ישראל, פרודיה על הרועה, קבוצה של חברי השומר שפעלה בארץ ישראל מימי העלייה השנייה ועסקה ברעיית צאן. בנוסף, מספר פעמים בסדרה מוזכר ארגון קכק"ל - קרן כמעט קיימת לישראל, פרודיה על ארגון קק"ל - קרן קיימת לישראל.

כמו כן, שמו של המכשף הגדול ביותר במצרים הוא "הארי פוטר", כשמה של הדמות הראשית בסדרת ספרי הפנטזיה המפורסמת, הארי פוטר, ושמם של הנוגשים הראשיים של ארץ גושן הוא פיתום ורעמסס, כשם הערים שבנו בני ישראל למצרים, פיתום ורעמסס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 עונות 1-4 צולמו ושודרו ברצף ואחר כך חולקו באתר לעונות.
  2. ^ ע"פ שמות רבה, פרשה ט', פסקה י': ”ממכת דם העשירו ישראל”.
  3. ^ מבוסס על הפסוק בספר שמות, פרק ח', פסוק י': ”וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ”
  4. ^ ספר שמות, פרק ח', פסוק ט"ו
  5. ^ ע"פ שמות רבה, פרשה ה', פסקה ט"ז: ”שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך”
  6. ^ חד גדיא, בביצוע יוחאי בן אב"י ושחקני ערוץ מאיר, סרטון באתר יוטיוב