צ'נגדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'נגדו
成都
Chengdu montage.png
פוטומונטאז' של בצ'נגדו
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg  סין
מחוז סצ'ואן
ראש העיר ג'ה חונגלין
שטח 12,390 קמ"ר
גובה 500 מטרים
תאריך ייסוד 316 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

4,000,000‏
10,597,000‏
קואורדינטות 30°39′N 104°04′E
אזור זמן UTC +8
http://www.chengdu.gov.cn/echengdu

צ'נגדו (פין-יין: Chéngdū, מנדרינית: 成都), בירת מחוז סצ'ואן שבמרכז הרפובליקה העממית של סין, היא העיר החמישית באוכלוסייתה במדינה (כ-10.5 מיליון תושבים) ומהווה צומת דרכים חשוב. העיר בנויה בצורה מעגלית, ומקיפים אותה שלושה כבישי טבעת גדולים. במרכז העיר נמצאת הכיכר המרכזית, כיכר טיאנפו, ובה ניצב פסלו של מאו צה טונג. העיר נוסדה בשנת 316 לפני הספירה לערך.

העיר צ'נגדו מפורסמת בדובי הפנדה הגדלים בתחומי מחוז סצ'ואן, ובשטר הכסף הראשון מאז ומעולם - ה"ג'יאו דזי" (Jiao Zi) מתקופת שושלת סונג (שנת 1023 לספירה).

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית אוכלוסייתה של צ'נגדו מורכבת מבני האן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין. אוכלוסייתה העירונית של העיר מונה כ-4 מיליון תושבים, בעוד בסביבתה ובפרבריה גרים עוד כ-6.5 מיליון תושבים, מה שהופך אותה לעיר החמישית בגודלה בסין (אחרי בייג'ינג, שאנגחאי, טיאנג'ין וצ'ונגצ'ינג). רבים מבני הכפרים, בעיקר במחוז סצ'ואן, מהגרים אל העיר ואוכלוסייתה נוטה לגדול.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה בצ'נגדו אינה מתבססת על תעשייה אחת, אלא כמו כל עיר גדולה - תעשיות רבות צמחו בה במרוצת השנים.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'נגדו היא אחת מיצרניות מוצרי הטכנולוגיה והאלקטרוניקה הגדולות בסין. כבר שנים רבות שהעיר היא אחד הבסיסים החשובים של תעשיית הטכנולוגיה הסינית, וחברות בינלאומיות רבות מספור - בהן אינטל, IBM, נוקיה, מוטורולה, SAP ומיקרוסופט - קבעו באזור קריית פיתוח הטכנולוגיה בעיר את משרדיהן ומרכזי פיתוח גדולים המעסיקים עשרות אלפי בעלי מקצוע.

תעשייה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת מטוסי הקרב של צ'נגדו (Chengdu Aircraft Company), המייצרת את מטוס הקרב החדש והמסווג Chengdu J-10 עבור הצבא הסיני, קבעה את מקומה בעיר צ'נגדו. זוהי אחת החברות המובילות בתעשייה הביטחונית של סין ויצרנית מרכזית עבור הצבא.

רפואה סינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'נגדו מהווה מרכז לאומי בסין בתחום הרפואה הסינית המסורתית. היא הפכה למרכז המחקר והפיתוח הגדול ביותר במערב סין, וללא ספק אחד הגדולים ביותר בסין כיום. כתוצאה מכך, התפתח שוק רחב למגוון מוצרים של הרפואה הסינית המיועדות הן לשוק המקומי והן לשווקים בינלאומיים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובי פנדה במרכז הרבייה

העיר צ'נגדו הולכת ומתפתחת כמרכז תיירות מהגדולים בסין. צ'נגדו מהווה בסיס לטיולים בכל רחבי מחוז סצ'ואן, אך תיירים רבים לא פוסחים עליה. הממשלה הסינית גילתה לא מכבר את הפוטנציאל הגלום בעיר, והיא מפנה משאבים רבים ומשקיעה כסף בפיתוח התשתית התיירותית בצ'נגדו ובסביבתה. התיירות בצ'נגדו, כמו ברוב חלקי סין, מתבססת על תיירות פנים יותר מאשר תיירות בינלאומית. עם זאת, ניכר שיפור משמעותי בתשתיות התיירותיות גם למבקרים מחוץ לסין. בעשור האחרון קמו מלונות רבים, חלקם ברמות של 4 ו-5 כוכבים, לצד אכסניות נוער רבות המיועדות למטיילים דלי תקציב.

תיירים רבים פוקדים את מרכז הרבייה והמחקר של דובי הפנדה הענק, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכז העיר. סין היא המקום היחיד בו הם חיים בטבע. במקום ישנו גן חיות קטן המציג לראווה דובי פנדה צעירים ובוגרים, ואת "הפנדה האדומה" (שלמרות שמה, היא שייכת למשפחה שונה מהפנדה הענק).

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוב פנדה בוגר במרכז המחקר של הפנדות, צ'נגדו

האקלים בצ'נגדו הוא אקלים סוב-טרופי לח ורווי מונסונים. עם זאת, האקלים בפועל משתנה בהתאם לעונות השנה. בדומה לרוב חלקי סין, עונות השנה מורכבת מחורף (בין החודשים דצמבר - מרץ) - עונה קרה ויבשה, וקיץ (בין החודשים יוני - ספטמבר) - עונה חמה ורטובה. אור השמש אינו נראה הרבה בצ'נגדו בשום עונה, ומספר ימי השמש מדי שנה נמוך אפילו מזה של לונדון. אור השמש המועט מגיע לעיר בעיקר באביב, בחודשים אפריל-מאי.

העיר צ'נגדו גשומה כל ימות השנה, וממוצע המשקעים השנתי בה עומד על כ-840 מ"מ בשנה. עיקר המשקעים מופיעים בחודשים יולי-אוגוסט, ב-16 ימי גשם בממוצע בכל אחד מהחודשים הללו.

אחוזי הלחות בצ'נגדו הם מהגבוהים באסיה, ועומדים על ממוצע של כ-80% בכל ימות השנה.

הטמפרטורה בצ'נגדו עומדת על ממוצע של כ-7 מעלות צ'לזיוס בחודש ינואר, וכ-28 מעלות בחודש יולי.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מהווה צומת דרכים מרכזי בסין בכלל ובסצ'ואן בפרט.

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת הצפונית של העיר, היא הגדולה והחשובה, ממוקמת במפגש של ארבעה קווי רכבת - צ'נגדו-באוג'י, צ'נגדו-דונמינג, צ'נגדו-דאשיאן וצ'נגדו-צ'ונגצ'ינג. היא זכתה בתואר "תחנת הרכבת הבטוחה ובעלת השירות הטוב ביותר" על ידי הממונה על הרכבות בסין, והחזיקה בתואר "תחנת הרכבת המתקדמת ביותר" במשך 11 שנים. מדי יום עוברות בצ'נגדו לא פחות מ-60 רכבות, מחציתן יוצאות ממנה ומחציתן מגיעות אליה. 50,000 נוסעים עוברים בתחנת הרכבת מדי יום ביומו, בכל עונות השנה. התחנה מתמודדת עם עומס של כמעט 8 מיליון נוסעים מדי שנה, מה שהופך אותה לאחת מתחנות הרכבת העמוסות ביותר בסין. נסיעה ברכבת בקו צ'נגדו-בייג'ינג וצ'נגדו-שנחאי אורכת בין 27 ל-32 שעות, כאשר נכון להיום אין רכבות מהירות במסלולים אלו.

תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הבינלאומי שואנגליו בצ'נגדו (成都双流国际机场, קוד יאט"א: CTU) נחשב לאחד מ-100 שדות התעופה העמוסים ביותר בעולם. עוברים בו למעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי שנה, ליעדים בסין וברחבי העולם. שואנגליו הוא שדה התעופה השישי בגודלו בסין[1]. מרבית הטיסות היוצאות משדה התעופה שואנגליו הן אמנם טיסות פנימיות לערים שונות בסין, אך ישנן גם לא מעט טיסות בינלאומיות ליעדים ברחבי העולם, בהם אמסטרדם, פנום פן, טוקיו, סיאול, בנגקוק וסינגפור, ואף קישורים טרנס-מחוזיים להונג קונג ומקאו.

רעידת האדמה ב-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 אירעה רעידת אדמה עזה בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר, שמוקדה היה 80 ק"מ צפונית מערבית לעיר, שגרמה לפגיעות בעיר.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Flag of France.svg מונפלייה, צרפת (1979)
  2. Flag of Slovenia.svg לובליאנה, סלובניה (1981)
  3. Flag of Austria.svg לינץ, אוסטריה (1983)
  4. Flag of Japan.svg קופו, יפן (1983)
  5. Flag of the United States.svg פיניקס, אריזונה, ארצות הברית (1986)
  6. Flag of Canada.svg ויניפג, קנדה (1988)
  7. Flag of Belgium (civil).svg מכלן, בלגיה (1993)
  8. Flag of Italy.svg פלרמו, סיציליה, איטליה (1999)
  9. Flag of South Korea.svg גימצ'און, דרום קוריאה (2000)
  10. Flag of Indonesia.svg מדאן, אינדונזיה (2001)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שדות התעופה הגדולים ביותר בסין הם: נמל התעופה קפיטל בבייג'ינג, שדות התעופה פודונג והונגצ'יאו בשאנגחאי, שדה התעופה באיונג בגואנגג'ואו ושדה התעופה באואן בשנזן.