רוברט בורדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט ליירד בורדן
ראש ממשלת קנדה ה-8 
Sir Robert Laird Borden, 1915.png
Sir Robert Laird Borden
קודם וילפריד לורייה
יורש ארתור מיין
תחילת כהונה 10 באוקטובר 1911
סוף כהונה 10 ביולי 1920
תאריך לידה 26 ביוני 1854
מקום לידה גרנד פרי נובה סקוטיה , קנדה
תאריך פטירה 10 ביוני 1937 (בן 82)
מקום פטירה אוטווה אונטריו , קנדה
מפלגה המפלגה השמרנית של קנדה
בת זוג לאורה בורדן
חתימה RL Borden Signature.svg
בני הזוג בורדן לפני מסע לבריטניה, 1912

סר רוברט ליירד בורדן (Robert Laird Borden;‏ 26 ביוני 1854 - 10 ביוני 1937) היה ראש ממשלת קנדה השמיני, בין ה-10 באוקטובר 1911 ל-10 ביולי 1920, במהלך חלק מתקופת שלטונו היה ראש ממשלת אחדות. רוב תקופת כהונתו חופפת לתקופת מלחמת העולם הראשונה וממשלו בתקופה זו נוהל כממשלת חירום בעת מלחמה. בורדן היה יו"ר המפלגה השמרנית ויו"ר מפלגת האחדות (שותפות בין המפלגה השמרנית וחלק מהליברלים) עד תום המלחמה. לאחר המלחמה פעל למתן מעמד עצמאי לקנדה בחוזה ורסאי ובין חברות חבר הלאומים, מעמד אותו קנתה קנדה בדם חלליה.

שנים ראשונות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורדן נולד בנובה סקוטיה. בין השנים 1868 ו-1874 היה מורה בעיירת הולדתו ובניו ג'רזי, אך משלא מצא סיפוק בהוראה החל לעסוק בעריכת דין בהליפקס, ללא הכשרה פורמלית. ב-1878 עבר את בחינות לשכת עורכי הדין של נובה סקוטיה. הוא החל לעבוד כעורך דין והיה שותף באחד ממשרדי עורכי הדין הבולטים בהליפקס. ב-1880 התקבל ללשכת הבונים החופשיים[1]. ב-1889 נשא לאשה את לורה בונד (Laura Bond ;1863-1940), לזוג לא היו ילדים.

דרכו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1891 היה חבר המפלגה הליברלית, אולם בשנה זו עבר למפלגה השמרנית. ב-1896 נבחר לראשונה לפרלמנט הקנדי וב-1901 נבחר ליו"ר המפלגה השמרנית. בבחירות של 1908 כשל מול ראש הממשלה המכהן ויו"ר המפלגה הליברלית, וילפריד לורייה אך ניצח בבחירות של 1911. מסע התעמולה של המפלגה בקולומביה הבריטית נערך תחת הסיסמה "קנדה לבנה", תוך נגיעה בחשש המקומי מפני הגירה לא מאוזנת מדרום מזרח אסיה. בשל כך ובשל חוקי ההגירה המצמצמים שהציג מצע המפלגה נחשבה כנגועה בגזענות[2]. עוד היו בבסיס המצע דבקות בחברות קנדה באימפריה הבריטית, בניגוד לשאיפותיהם של דוברי הצרפתית מקוויבק והלאמה למעשה של שירותי הטלגרף והטלפון.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים צועדים בטורונטו, 1915
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קנדה במלחמת העולם הראשונה

כשלוש שנים לאחר תחילת כהונתו ניצב בורדן בפני האירוע המכריע שיאפיל על כל תקופת שלטונו, פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בורדן הבטיח לעמיתו הבריטי נאמנות קנדית ללא סייג והבטיח גיוס 500,000 חיילים קנדים לשורות הצבא הבריטי (וזאת מתוך אוכלוסייה של כ-8 מיליון). בעוד רוב הקנדים דוברי האנגלית ראו צעד זה כפטריוטי ותמכו בו, התנגד לו הרוב המכריע של דוברי הצרפתית. ממשל בורדן הכריז על גיוס התנדבותי לחיל משלוח, שהתארגן עד מהרה ונשלח לחזית.

אולם לקראת 1917 התדלדל מאד הגיוס ההתנדבותי. הן בשל מיצוי הפוטנציאל והן בשל מספר האבדות הכבד והידע לגבי התנאים הלא-אנושיים של מלחמת החפירות. ההתחייבות ל-500,000 חיילים, כמו גם האבדות הכבדות והתנאים שחייבו תחלופה של חיילים בחזית שלא סופקה עקב ירידת קצב הגיוס אילצו את ראש הממשלה להחליט על גיוס חובה.

הלאומנים דוברי הצרפתית של קוויבק התנגדו כאיש אחד. המפלגה הליברלית נקרעה בין מחייבי הגיוס, שחברו לממשלת אחדות עם השמרנים שהיו בשלטון, לבין מתנגדיו (בראשות ראש הממשלה לשעבר, וילפריד לורייה). ב-29 באוגוסט 1917 עבר בפרלמנט חוק גיוס החובה שהסמיך את הממשלה לחייב גיוס כראות עיניה.

כרזת בחירות של מפלגת האחדות: משימתנו להביס את ההונים

בורדן הודיע על בחירות בעת מלחמה שהתקיימו ב-17 בדצמבר 1917. בבחירות ניתנה זכות הצבעה לחיילים מעבר לים ולנשים בנות משפחה של חיילים (הבחירות הראשונות בקנדה בהן ניתנה זכות הצבעה כלשהי לנשים) ונמנעה זכות הצבעה ממהגרים שנולדו ב"מדינות אויב" והגיעו לקנדה לאחר 1902. בורדן התמודד בראשות "מפלגת האחדות" (שהורכבה מהשמרנים, מ"חברים פטריוטים במפלגה הליברלית" וחברים עצמאיים) מול שרידי מפלגה ליברלית בראשות לורייה, שרוב מצביעיה הגיעו מקרב דוברי הצרפתית וניצח ברוב גדול. כך זכה בורדן למנדט ציבורי רחב לגיוס החובה, תוך דחיקת דוברי הצרפתית לאופוזיציה שנתפסה כלא פטריוטית שנשמעו בה גם קריאות להפרדות מעל הפדרציה הקנדית. המפלגה השמרנית נמחקה מקוויבק כליל למשך 50 שנה.

חוזה ורסאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורדן תבע לקנדה מושב נפרד בועידת השלום בפריז (1919) וזאת בזכות השתתפות בניה בלחימה ותרומת לוחמיה לניצחון. בריטניה התנגדה, מתוך ראיית הדבר כשאיפה לעצמאות ואף משלחת ארצות הברית התנגדה, כיוון שראתה בכך קול נוסף המובטח לאינטרס הבריטי. בורדן טען שקנדה הקריבה יותר חללים מארצות הברית ודם חלליה מקנה לה זכות השתתפות. ראש ממשלת בריטניה, לויד ג'ורג' התרצה לבסוף וכך נכנסו לוועידה כל נציגי הדומיניונים של הכתר הבריטי שלחמו בפועל, כלומר נציגי ניו זילנד, אוסטרליה, הודו, ניופאונדלנד, דרום אפריקה וקנדה. למרות ההישג, זעם בורדן על הרחבת היריעה והחרים את טקס הפתיחה[3].

אולם בורדן הוביל את השיחות מטעם קנדה ואף דאג לכך שכל אחד מראשי הדומיניונים יוכל לחתום על חוזה ורסאי באופן נפרד ועל ידי כך לקבל מושב נפרד בחבר הלאומים.

ב-1920 פרש בורדן מהפוליטיקה.

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1915 קיבל בורדן מן המלך ג'ורג' החמישי תואר "אביר מפקד" במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.

דיוקנו מופיע על שטר של 100 דולר קנדי.

על שמו מספר בתי ספר תיכוניים ועיר בשם בורדן בססקצ'ואן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Borden, Robert. Robert Laird Borden, his memoirs edited and with an introduction by Henry Borden
  • Brown R. C. Robert Laird Borden: A Biography. 2 vols. Toronto: Macmillan, 1975, 1980.
  • Craig Brown and Ramsay Cook, Canada: 1896-1921 A Nation Transformed (1983), standard history

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר לשכת הבונים החופשיים
  2. ^ John Boyko, Last Steps to Freedom, ISBN 9781896239408 p. 46
  3. ^ MacMillan, Margaret. Peacemakers: Six Months that Changed the World. John Murray, 2003


ראשי ממשלות קנדה
מקדונלד · מקנזי · מקדונלד · אבוט · תומפסון · בוול · טאפר · לורייה · בורדן · מיין · קינג · מיין · קינג · בנט · קינג · סן-לורן · דיפנבייקר · פירסון · טרודו · קלארק · טרודו · טרנר · מלרוני · קמפבל · קרטיין · מרטין · הרפר Flag of Canada.svg
הקודם:
וילפריד לורייה
ראש ממשלת קנדה
(1911 - 1920)
הבא:
ארתור מיין