תיעניכ
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | ג'נין |
| על שם | תענך |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,095[1] (2006) |
| קואורדינטות | 32°31′11″N 35°13′16″E / 32.519725°N 35.221058333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
תיעניכ (בערבית: تعنّك, הגייה: תְעֶ֫נֶּכּ, הגייה מקומית כפרית: תְעֶ֫נֶּץ'[2]) הוא כפר פלסטיני בנפת ג'נין שבצפון השומרון, הממוקם כ-13 ק"מ צפונית מערבית לעיר ג'נין. בתי הכפר גובלים בבתי הכפר הפלסטיני הסמוך – סילת אל-חארית'יה.
על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 מנתה אוכלוסיית הכפר 1,268 תושבים.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תל תענך
כן קטורת שנמצא בתל תענך, עם סמל אשרה על בסיסו,[4] כיום במוזיאונים לארכאולוגיה באיסטנבול
בסמוך לכפר ממוקם האתר המקראי ועיר הלויים תענך (ביוונית עתיקה: Θαναά).[5][6] החפירות בתל נערכו על ידי אלברט גלוק בעיקר בשנות ה-70 וה-80. בחפירות נמצאו שנים-עשר לוחות בכתב יתדות אכדי. כשליש מהשמות על גבי הלוחות הללו הם ממוצא חורי.[7][8]
כן נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, מהתקופה הביזנטית ומימי הביניים.[9]
ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השרידים העיקריים הנראים כיום הם של ארמון עבאסי מהמאה ה-11.[10]
העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המאה ה-16 התקיימו בתיעניכ כ-13 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו מיסים לשלטונות העות'מאנים על מוצרים חקלאיים שכללו חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עזים וכוורות, בנוסף על הכנסות מזדמנות בסך הכל התושבים שילמו כ-7,000 אקצ'ות.[11]
בשנת 1838 צוין תיעניכ ככפר מוסלמי בנפת ג'נין.[12] הוא הכיל רק כמה משפחות, אך נאמר שהוא גדול בהרבה, ומכיל בעיקר חורבות.[13] בשנת 1870 תיאר ויקטור גרן כי הכפר כולל עשרה בתים.[14] הוא הוסיף לתאר כי "פעם דרום הכפר וכל הרמה העליונה של הגבעה המלבנית שעליה ניצב הכפר כוסו בבניינים, כפי שמוכח מתוך אינספור שברי כלי החרס הפזורים על האדמה". האבנים הגדולות יותר הובלו למקום אחר. מתחת לכפר נמצא מסגד קטן, ששימש גם ככנסייה נוצרית קדומה. כל האבנים שמהן הוא בנוי שייכות לבנייה מוקדמת; חלקו מעוטר בפסלים. בהמשך המישור נמצאים כמה בורות מים חצובים בסלע, ובאר הנקראת ביר תיעניכ.[15]
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1882 תיארה את תיעניכ כ"כפר קטן, הניצב בצד הדרום-מזרחי של התל בעל אותו השם בקצה המישור. יש בו זיתים בדרום ובארות בצפון, והוא מוקף בגדרות קקטוס. יש כיפה לבנה בכפר. הבארות קדומות, וקברים חצובים ממוקמים בצפון ליד רגלי התל."[16]
במפקד האוכלוסין של ארץ ישראל משנת 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, נמנו בתיעניכ 65 איש.[17] במפקד 1931 התגוררו בכפר כ-64 איש ב-15 בתים.[18] בסקר הכפרים של 1945 מנתה האוכלוסייה 100 תושבים[19] בשטח של 32,263 דונם.[19] 452 דונם שימשו למטעים וקרקע להשקיה, 31,301 דונם לגידול דגנים,[19] ואילו בסך הכל 4 דונם היו קרקע עירונית בנויה.[19]
מפקד האוכלוסין הירדני בשנת 1961 איתר 246 תושבים.[20]
קרקעות, חקלאות ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח הכפר הוא 27,471 דונם.[21]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Barron, J.B., ed. (1923). Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922. Government of Palestine.
- Conder, C.R.; Kitchener, H.H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol. 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund.
- Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). Vol. III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 978-0-860549-05-5. (p. 743)
- Freedman, D.N. (2000). "Taanach". Eerdmans Dictionary of the Bible. W.B. Eerdmans. ISBN 978-0-8028-2400-4.
- Government of Jordan, Department of Statistics (1964). First Census of Population and Housing. Volume I: Final Tables; General Characteristics of the Population (PDF).
- Government of Palestine, Department of Statistics (1945). Village Statistics, April, 1945.
- Guérin, V. (1875). Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (בצרפתית). Vol. 2: Samarie, pt. 2. Paris: L'Imprimerie Nationale.
- Hadawi, S. (1970). Village Statistics of 1945: A Classification of Land and Area ownership in Palestine. Palestine Liberation Organization Research Center.
- Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 978-3-920405-41-4.
- Mills, E., ed. (1932). Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas. Jerusalem: Government of Palestine.
- Palmer, E.H. (1881). The Survey of Western Palestine: Arabic and English Name Lists Collected During the Survey by Lieutenants Conder and Kitchener, R. E. Transliterated and Explained by E.H. Palmer. Committee of the Palestine Exploration Fund.
- Robinson, E.; Smith, E. (1841). Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the year 1838. Vol. 3. Boston: Crocker & Brewster.
- Zertal, A. (2016). The Manasseh Hill Country Survey. Vol. 3. Boston: BRILL. ISBN 978-9004312302.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Projected Mid-Year Population for Jenin Governorate by Locality 2004–2006, הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (אורכב מ-המקור בתאריך 20 בספטמבר 2008)
- ^
حروف وطن الموسم التاسع - الحلقة ( 3 ) تعنك – תענכ, סרטון באתר יוטיוב, שבו הקריין אומר את שם הכפר תענכ בשתי הגיות שונות; הקישור מכוון לנקודה הרלוונטית בסרטון
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics, Census 2017, 2018, עמ' 64
- ^ Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995-06, עמ' 31 doi: 10.1177/030908929502006602
- ^ ראו למשל בספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ה ושם, פרק י"ב, פסוק כ"א
- ^ Freedman et al, 2000, p. 1268: "Its identification with modern Tell Ta'annek (171214) is undisputed because of the continuity in the name and because of its location on the southern branch of the Via Maris, next to the pass of Megiddo."
- ^ Gustavs, A. (1927) Die Personennamen in den Tontafeln von Tell Ta-annek.
- ^ Glock, A.E. (1971) A New Ta-annek Tablet.
- ^ Zertal, 2016, pp. 177–179
- ^ Dave Winter: Israel handbook: with the Palestinian Authority areas p. 644
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 159
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, 2nd Appendix, pp. 126,131
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, pp. 156, 159
- ^ Guérin, 1875, p. 226
- ^ Guérin, 1875, pp. 226–228; as translated by Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 68
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 46
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Jenin, p. 30
- ^ Mills, 1932, p. 71
- ^ 1 2 3 4 Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 17
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ^ palestine - remembered, Welcome To Ti'innik - تعنك (תיעניכ)
 | ||
|---|---|---|
| ערים | ג'נין • קבאטיה | 
|
| מועצות מקומיות | עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-ד'אהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה | |
| כפרים | עאנין • ענזה • ערקה • עראנה • עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סנור • מת'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'ירבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום אל תות • זובובא • יעבד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים ג'נין | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
