טיוטה:השפעת מגפת הקורונה: אלימות במשפחה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
בתקופת מגפת הקורונה (2019–2020) דווח במדינות רבות על עלייה במקרי אלימות במשפחה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ציין שיש "זינוק עולמי מחריד" במקרי אלימות במשפחה, וקרא ל"הפסקת אש" בנושא זה. הפרלמנט האירופי פרסם הודעת גינוי למקרי האלימות, וביקש ממדינות אירופה תמיכה מוגברת בקורבנות בתקופה זו.
עלייה במקרי אלימות במשפחה נרשמה בעבר במצבי חירום ואסונות טבע, כגון המשבר הכלכלי העולמי (2008) ורעידת האדמה בכרייסטצ'רץ' (2011), וכן בתקופות בהן בני המשפחה נמצאים זמן רב ביחד, למשל בחופשת חג המולד במדינות אירופה ובארצות הברית.
מקרים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרים רבים של אלימות במשפחה דווחו באוסטרליה, איטליה, אירלנד, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, הודו, הולנד, הממלכה המאוחדת, ונצואלה, טורקיה, מקסיקו, ניו זילנד, סין, פקיסטן, צרפת, קולומביה ותוניסיה.
בחלק גדול מהמדינות נרשמה עלייה של כ-25% בפניות למוקדי טיפול באלימות במשפחה, תלונות משטרה, תביעות בבתי משפט, פניות למשרד הרווחה ופניות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
נמצא שהסיבות העיקריות לגידול במספר הפניות הן:
- מצבי חרדה כתוצאה מסגר וממגבלות תנועה
- חוסר ביטחון כלכלי
- היחלשות מערכי התמיכה בקורבנות אלימות במשפחה.
במספר מדינות נמצא שנשים התלוננו במשטרה על מקרי אלימות, אך נתקלו בחוסר היענות היות שהשוטרים היו עסוקים בפעילויות אחרות הקשורות למגפת הקורונה.
מקרי התעללות בילדים רבים דווחו בתקופה זו. עלייה זו מוסברת בכך שהילדים נמצאים עם בני משפחה אחרים זמן רב בבית, ללא יכולת לצאת.
במספר מדינות, בהן ארגנטינה ואיטליה, דווח על עלייה משמעותית בפניות למוקדי חירום, אך לצד זאת ירידה ניכרת בפניות למשטרה, ככל הנראה משום שלקורבנות אין מקום מפלט והם חוששים להגיש תלונה.
כמו כן חל גידול במספר התלונות על הטרדה מינית במרחב הציבורי.
מקרים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרט למקרים הנפוצים שפורטו לעיל, במספר מדינות אירעו מקרים מיוחדים.
הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף למקרים הנפוצים, נרשמה בממלכה המאוחדת עלייה של 16.6% בפניות למוקד טיפול ייחודי המיועד למקרי אלימות במשפחה נגד גברים.
טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטורקיה הוטלו מגבלות תנועה במדינה מ-11 עד 31 במרץ, ובתקופה זו אירעו לפחות 12 מקרים של רצח נשים.
מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד מוקדי הסיוע לנשים במקסיקו, הופעל מוקד שירות מיוחד המיועד לגברים. סייעני המוקד משוחחים עם גברים בעלי נטייה לאלימות ומסייעים להם להפחית התנהגות אגרסיבית.
ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון צדקה בניו זילנד דיווח על עלייה במקרי אלימות במשפחה, וציין, בנוסף למקרי ריב בין בני זוג, מקרים של ריב בין אחים, מתח נפשי וחרדה אצל סבים הנאלצים לטפל זמן רב בנכדים, ואלימות מילולית בין הורים לבין ילדיהם בגיל ההתבגרות.
רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוסיה לא מתבצע כלל מעקב סטטיסטי אחר מספר המקרים של אלימות במשפחה, עקב חוק שנחקק בשנת 2017 לפיו מקרי אלימות במשפחה אינם נחשבים לפשע. על פי הערכות לא-רשמיות חלה בתקופת מגפת הקורונה עלייה של 25% במקרי האלימות במשפחה.
תגובות ממשלתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממשלות במספר מדינות נקטו יוזמות שונות להפחתת מקרי האלימות במשפחה.
באיטליה ובהודו הוצעה לתושבים אפליקציה המאפשרת פנייה למוקדי סיוע ללא צורך בשיחת טלפון.
בספרד הוצעו "מילות קוד" מיוחדות שאפשר להשתמש בהן בבית מרקחת כדי לדווח לרוקח על מקרי אלימות במשפחה. לאור הצלחת המיזם בוצעה פעילות דומה גם באיים הקנריים ובצרפת.
במספר מדינות, בהן אוסטרליה המערבית, אירלנד וסקוטלנד, תוגברו כוחות המשטרה, שירותי הרווחה ושירותי בתי המשפט, וניתנה הוראה להגביר את אכיפת החוק נגד מקרי אלימות במשפחה.
במספר מדינות התמלאו המקלטים לנשים מוכות. בבלגיה הוסבו בתי מלון למקלטים לנשים מוכות, ובאירלנד הממשלה שכרה דירות ב-Airbnb והעבירה אליהן נשים וילדים שנדרש להרחיקם מגברים אלימים.
תרומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני סיוע רבים קיבלו תרומות מיחידים ומחברות על מנת לעזור לקורבנות אלימות במשפחה. במיוחד בלטו ג'ק דורסי, שתרם כמיליארד דולר לארגונים הקשורים לקורונה (חלקם גופי סיוע) וריהאנה, שתרמה באופן פרטי כ-2 מיליון דולר עבור סיוע לקורבנות אלימות במשפחה באזור לוס אנג'לס.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל דווח על עלייה של לפחות 16% במקרי האלימות בתוך המשפחה,[1] ועלייה של 5% בתלונות במשטרה על אלימות במשפחה.[2]
במהלך משבר הקורונה נרצחו 4 נשים, בחולון, בת-ים, ראשון לציון ולוד. כמו כן, בתחילת חודש אפריל דיווח משרד הרווחה על עלייה של 760% במקרי אלימות ותקיפות מיניות כלפי ילדים ובני נוער.[3]
מספר המקרים עלה ככל שהתארכה התקופה שבו חלו הגבלות יציאה מהבתים בשל מגפת הקורונה. בסוף אפריל התקבלו בממוצע 33 פניות ביום לשירותי הרווחה, לעומת ממוצע של 8 פניות ביום באמצע מרץ. מרבית הפניות הן על אלימות נגד נשים ואלימות נגד ילדים.
בסוף אפריל הופעל "קו פנייה שקטה" במשרד הרווחה המאפשר דיווח באמצעות הודעת טקסט, ובתחילת מאי ייפתח מקלט חדש לנשים מוכות בניהול ויצו, שבו ישהו נשים הנדרשות לבידוד.[4]
בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך משבר הקורונה.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לי ירון, זינוק באלימות במשפחה עקב ההסגר, והמקומות במקלטים לנשים מוכות אוזלים, באתר הארץ, 22 במרץ 2020- יונתן גופר, אלימות במשפחה היא תופעת הלוואי האיומה של משבר הקורונה, באתר הארץ, 8 באפריל 2020
- נעם ברקן, איריס ליפשיץ קליגר, "הקורונה רצחה אותי הרבה לפני שבעלי חנק אותי עם כרית", באתר "ידיעות אחרונות", 6 במאי 2020
- מואב ורדי, נתונים על האלימות במשפחה בעולם, כאן חדשות, טויטר, 21 במאי 2020
- צליל אברהם, על התכנית של ממשלת ישראל שלא מומשה,חיות כיס, כאן חדשות, טויטר, 4 ביוני 2020.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גאיה קורן, אלימות במשפחה בחסות הקורונה, באתר ynet, 11 באפריל 2020.
- ^ בעקבות משבר הקורונה: עלייה של 5 אחוזים בתלונות במשטרה על אלימות במשפחה, באתר מאקו, 26 במרץ 2020.
- ^ גליה וולוך, הקורבנות השקטים של מגיפת הקורונה: עלייה של 760% במקרי אלימות ותקיפת ילדים, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2020
- ^ לי ירון, מספר הפניות לרווחה על אלימות במשפחה זינק פי 4 בשבועיים האחרונים, באתר הארץ, 29 באפריל 2020.
- ^ לי ירון, משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
קטגוריה:אלימות במשפחה משפחה, אלימות משפחה, אלימות קטגוריה:ההשפעה החברתית-כלכלית של התפרצות נגיף קורונה