יחסי ישראל-קירגיזסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל-קירגיזסטן
ישראלישראל קירגיזסטןקירגיזסטן
ישראל קירגיזסטן
שטחקילומטר רבוע)
20,770 199,951
אוכלוסייה
8,424,904 5,849,296
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 23,150
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 3,958
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

יחסי ישראל-קירגיזסטן הם היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לרפובליקה הקירגיזית.

היחסים בין שתי המדינות נכונו במרץ 1992, לאחר שקירגיזסטן קיבלה עצמאות מברית המועצות. ישראל מיוצגת שם על ידי שגריר לא-תושב, העובד מאסטנה, בירת קזחסטן[1].

שגריר ישראל בקזחסטן, נכון ל-2017, הוא מיכאל ברודסקי[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1993 דיווח משרד החוץ הישראלי כי קירגיזסטן מתכוונת לפתוח את שגרירותה בירושלים. הודעה זו נמסרה במהלך ביקורו הרשמי של נשיא הרפובליקה אסקר אקייב בישראל, שם התקבל על ידי ראש הממשלה, יצחק רבין[3].

ב-2002 שיגרה קיריגיזסטן 29 משתלמים בקורסים בישראל[4]. באותה השנה נרשמו שמונה שליחויות קצרות של מומחים ישראלים לקירגיזסטן.

בחודש נובמבר 2008, בסיוע המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, הוקם מפעל חליבה במחוז צ'וי בקירגיזסטן וכן ניתן מתן הספקה להפעלתו. הודות לכך, הוכשרו בישראל כ-380 חקלאים קירגיזים.

בחודש יולי 2010, שלחה ממשלת ישראל משלוח סיוע הומניטרי הכולל תרופות ומוצרי היגיינה לנזקקים בדרום קירגיזסטן. בחודש אוגוסט של אותה שנה, בפגישה של שר החקלאות של קירגיזסטן עם שגריר ישראל בקזחסטן ישראל מי-עמי, דנו השניים באפשרות של הכשרת חקלאים קירגיזים בישראל.

באוגוסט 2015, קבוצה של רופאי עיניים ישראלים ביקרה בקירגיזסטן. ראש משרד הבריאות של הרפובליקה נפגש עם מומחים ישראלים ודן בהכשרה לרופאים קירגיזים בישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]