ריא"ז
רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-ה'ם', 1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: רבי ישעיה אחרון ז"ל), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני (הרי"ד), הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר "שלשלת הקבלה" מסופר כי לפני פטירתו אמר הרי"ד "הנה בן בתי יורש אותי"[1]. ואמנם היה יורש נאמן של סבו הגדול בידיעות התלמוד ומפרשיו ובחידושיו הרבים. חיבורו פסקי הלכות כתוב בלשון קצרה וברורה, ודן בהלכה הנוהגת בזמן הזה כדרך הלכות הרי"ף. לפני כל מסכת הוא מציע בקיצור את תכנה ומביא את הפסוקים שעליהם מתבססות ההלכות.
ר' ישעיה ערך ספר פסקים על סדר התלמוד, כדוגמת ספר הפסקים של סבו רבי ישעיה די טראני. בשונה מהסב, לא שילב ריא"ז כלל דברי פרשנות ועיון תלמודי בספריו, והשאיר בהם רק פסיקה הלכה למעשה. יוצאים דופן פסקי ריא"ז ביחס לשאר חיבורי הראשונים על התלמוד, בכך שהם כתובים בעברית בלבד, ולא בשילוב הנפוץ של עברית וארמית תלמודית, ובכך שהם מסודרים להפליא ובעצם מהווים סיכום מסקנות התלמוד והצגתן כאוסף הלכות ברורות. ריא"ז מרבה להביא את דברי סבו בהשתמשו בכנוי 'מז"ה' - ראשי תיבות של מורי זקני הרב. ופעמים לא מעטות לחלוק עליו; כשהוא מבקש לנמק את הפסק, הוא מפנה את הקורא ל"קונטרס הראיות". קונטרס זה כמעט שלא שרד, למעט על מסכתות בודדות (בבא מציעא, מכות, סנהדרין ושבועות). קונטרס זה מקביל במידת-מה ל"תוספות הרי"ד" של סבו, ושם הוא מרבה לפלפל ולהאריך בעיונים במסכת, ובפרט בדברי סבו. ראשונים נוספים שריא"ז דן רבות בפסקיהם הם הרי"ף והרמב"ם.
דברי ריא"ז מובאים פעמים רבות בספר "שלטי הגיבורים", מאת ר' יהושע בועז מאיטליה, חיבור שהיה מוכר בכינויו 'הגהות אלפסי'. במשך מאות שנים רבים מהפוסקים הכירו את תורתו של ריא"ז רק מתוך המובאות בשלטי הגיבורים.
ר' אברהם אבולעפיה מעיד על עצמו, שהוא לימד "ברומי לשני זקני העיר, ר' צדקיה ור' ישעיה בעלי בריתי ז"ל", הלא הם רבי צדקיה בן אברהם (בעל שיבולי הלקט) וריא"ז.
יש חוקרים הסבורים כי הוא שכתב את "פירוש רבינו ישעיה" על חלקים מהנ"ך, אף שהחיבור מיוחס בדרך כלל לסבו.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טראני, משפחת חכמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
