לדלג לתוכן

חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הזזת אקטואלי
שורה 65: שורה 65:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקיטקסט חוק|חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון}}
{{ויקיטקסט חוק|חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון}}
* [http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=se81jSQJkY8n3ELBobUw4QYhPTMk0FeWKyoWa%2f65CZ4%3d חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017], ספר החוקים 2604, 13 בפברואר 2017
* [http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=se81jSQJkY8n3ELBobUw4QYhPTMk0FeWKyoWa%2f65CZ4%3d חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017], ס"ח 2604, 13 בפברואר 2017
* [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2010254 הצעת חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017], באתר הכנסת
* [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2010254 הצעת חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017], באתר הכנסת
* [http://www.mishpati.co.il/article/1568 חוק ההסדרה אושר - מהו ומה מטרתו?], באתר [[משפטי ZAP]], פורסם במקור ב-30 באוגוסט 2012, עדכון ב-15 בנובמבר 2016.
* [http://www.mishpati.co.il/article/1568 חוק ההסדרה אושר - מהו ומה מטרתו?], באתר [[משפטי ZAP]], פורסם במקור ב-30 באוגוסט 2012, עדכון ב-15 בנובמבר 2016.

גרסה מ־21:08, 16 בפברואר 2017

החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, המוכר בשם המקוצר חוק ההסדרה, הוא חוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים.[1] החוק אושר בכנסת ב-6 בפברואר 2017.[2] לפי אחת ההערכות, החוק רלוונטי לכ-2,000 בתי יהודים ב-26 יישובים ביהודה ושומרון.[3]

לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון.[4] בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם.

רקע

במהלך העשור האחרון של המאה ה־20 וראשית המאה ה־21 נבנו מספר מאחזים וכן שכונות בהתנחלויות ותיקות על קרקעות הרשומות במרשם המקרקעין של יהודה ושומרון כקרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. בראשית המאה ה-21 עתרו פלסטינים לבג"ץ פעמים אחדות, בדרישה לפנות בתים בהתנחלויות ובמאחזים שנבנו לטענתם על קרקע פרטית שלהם. בחלק מהמקרים נענה בג"ץ לעתירה, והורה על הריסת בתים (לדוגמה, שכונת האולפנה ובתי דריינוף בבית אל, המאחז עמונה, תשעה בתים בעפרה ועוד). מאמצים גדולים של ממשלת ישראל למנוע את ההריסה הביאו להתמשכות ההליכים במשך שנים, אך לא מנעו את ההריסה.

אף שמספר הבתים שנהרסו קטן למדי, לפי אחת ההערכות כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון עומדים על קרקעות הרשומות בטאבו בבעלות פלסטינית.[3]

כפתרון לבעיה זו יזמו ח"כים ממפלגות הימין שינוי חקיקה, שיימנע פסיקה המחייבת הריסת בתים בהתנחלויות ביהודה ושומרון.

היסטוריה חקיקתית

הצעות חוק פרטיות להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון עלו פעמים אחדות בכנסת השמונה עשרה ביוזמת חברי הכנסת זבולון אורלב,[5] יעקב כץ (פ/3643/18), מירי רגב (פ/3900/18)[6] ויריב לוין.[7] הצעת החוק צברה תאוצה באמצע 2012 על רקע ניסיון למנוע את פינוי שכונת האולפנה על פי פסיקת בג"ץ, אולם באותה תקופה נתקלה בהתנגדות נחרצת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולא אושרה.[8] החוק הוצע מחדש בשנת 2015 בידי בידי ח"כ יואב קיש מהליכוד[6][9] ובשנת 2016 בידי מפלגת הבית היהודי[10][11] והיוזמת שלו לפי הצעת החוק היא ח"כ שולי מועלם-רפאלי.[12]

ההצעה הפכה שוב לדחופה על רקע הניסיון למנוע את פינוי עמונה עד סוף שנת 2016,[13] ואושרה בוועדת השרים לחקיקה, חרף התנגדותם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, אביגדור ליברמן והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.[14]

הצעת החוק[15] עברה בקריאה טרומית ב-16 בנובמבר 2016, בתמיכת כל מפלגות הקואליציה.[16] בהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה נוסף לה סעיף, לפי דרישת יו"ר "כולנו", משה כחלון,[17] המחריג מהגנת החוק הליכי אכיפה וצווים מנהליים קיימים שניתנו בעניינם צווים שיפוטיים או פסקי דין, ובכך נמנעה הכשרת עמונה. הצעת החוק[18] עברה בקריאה ראשונה ב-7 בדצמבר ברוב של 58 מול 51 מתנגדים.

במהלך הדיון בהצעת החוק אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאין לקבל הצעות חוק שאינן בגדר הדין ופוגעות במעמד בית המשפט העליון,[19] והודיע שלא יגן על החוק אם זה יאושר בכנסת, משום שאינו חוקתי ועלול להוביל להגשת תביעה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.[20]

החוק אושר בקריאה שלישית בכנסת ב-6 בפברואר 2017 ברוב של 60 בעד מול 52 מתנגדים.[2]

פרטי החוק

החוק עוסק בהתיישבות שנבנתה בתום לב במקרקעין הטעונים הסדרה או שניתנה הסכמת המדינה לבנייתה, בתקופה שקדמה ליום פרסומו של החוק.

החוק קובע כי מקרקעין שאין בהם בעל זכויות במקרקעין – הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון (להלן - הממונה) ירשום אותם כרכוש ממשלתי, ואילו מקרקעין שיש בהם בעל זכויות במקרקעין, זכויות השימוש בהם יועברו לידי הממונה, כאשר הסכום שהושקע בבניית ההתיישבות עלה, בשעת הבנייה, על שוויים של המקרקעין בלי ההתיישבות באותה שעה. זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין שהועברו לממונה יוקצו לצורכי ההתיישבות שנבנתה על אותם מקרקעין, ויותלו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים הקיימים בעניין אותה התיישבות.

בעל הזכויות במקרקעין, שזכות השימוש בהם ניטלה ממנו, יהיה זכאי, לפי בחירתו, לדמי שימוש שנתיים בשיעור של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש כפי שתקבע ועדת שומה, או לדמי שימוש מהוונים לתקופות של 20 שנה כל פעם בשיעור של 125% מערכם הראוי, או לקרקע חלופית ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין.

החוק מונה רשימה של 16 התנחלויות ומאחזים שבהם תיבדק רלוונטיות החוק: עפרה, נתיב האבות, עלי, כוכב השחר, מצפה כרמים, אלון מורה, מעלה מכמש, שבי שומרון, קדומים, פסגות, בית אל, יצהר, הר ברכה, מודיעין עילית, נוקדים, כוכב יעקב. לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, נתונה סמכות להוסיף יישובים לרשימה זו.

המחלוקת סביב החוק

מטרת החוק

החוק פותח בהצהרה: "מטרת חוק זה היא להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה". תומכי החוק הציגו את הנסיבות שיצרו צורך בחוק זה: ביהודה ושומרון קרקעות רבות אינן מוסדרות ורישומי הבעלות שלהן מקורם במסמכים ירדנים, מנדטוריים ועותמאניים שונים, וזאת עקב החלטת ממשלת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים לעצירת תהליך הסדרת הקרקעות שהחל באזור בתקופת המנדט, והמשיך בתקופה הירדנית. לעתים רק לאחר שנים רבות של שימוש מתגלה למפרע שמדובר בקרקעות פרטיות והשימוש בהן נעשה שלא כדין[דרוש מקור]. במהלך הזה מושקעים ביישוב ופיתוח הקרקעות הללו כספים רבים, הן על ידי המדינה והן על ידי אנשים פרטיים. נחוצה הסדרה של מבנים אלה, כדי למנוע את הנזק הגדול שבהריסתם.

חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי הרחיבה בעניין זה: "מרבית היישובים הוקמו בעידוד ממשלות ישראל ובמימונן ומרבית התושבים שקבעו בהם את ביתם עשו זאת בתום לב ולא היו מודעים לעובדת הקמתם על קרקע פרטית. ביחס לחלק מהיישובים גם רשויות המדינה אשר היו מעורבות כאמור בהקמתם לא היו מודעות לעובדת היות המקרקעין במקום מקרקעין פרטיים...מציאות זו דורשת הסדרה צודקת, מאוזנת והגונה וזו אינה יכולה לבוא בדרך של התעמרות בתושבי היישובים, הצגתם כעבריינים וכפורעי חוק, גירושם מהם והריסתם, שעה שכאמור נשלחו למקום בגיבוי המדינה ומשיקולים אסטרטגיים וביטחוניים. הפתרון הראוי בנסיבות אלו הוא פיצויים ביד נדיבה של בעלי המקרקעין המקוריים, הן בקרקע והן בכסף, והסדרתם התכנונית של היישובים במיקומם הנוכחי".[12]

עמידת החוק בדרישות המשפט הבינלאומי וזכות הקניין

אל מול נימוקים אלה ניצבת הדעה הרווחת בקרב משפטנים, ובכללם היועץ המשפטי לממשלה, שהצעת החוק מנוגדת למשפט הבינלאומי החל בגדה המערבית, ומנוגדת לדיני זכויות האדם הישראליים, אשר מחייבים את רשויות המדינה בכל מקום שבו הן פועלות (כאמור בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). מבחינת המשפט הבינלאומי, הצעת החוק מנוגדת לדיני הכיבוש אשר ישראל מחילה ופועלת מכוחם בגדה המערבית. סעיף 46 לתקנות האג (אשר ישראל צד להן ומהוות ממילא משפט בינלאומי מנהגי ולכן הן חלק ממשפטה הפנימי של מדינת ישראל) מגן על זכות הקניין של תושבי שטח כבוש. משמעות הדבר היא שניתן להגביל את הזכות, אך, לפי פסיקת בג"ץ, ההגבלה צריכה להיות מידתית ונחוצה. בכל מקרה לא ניתן להגביל את הזכות באופן מפלה. הפקעת רכוש של תושבי השטח הכבוש לטובת אינטרסים של אזרחי המדינה הכובשת מהווה אפליה לאומית/אתנית. ההפקעה מהווה הפרה גם של סעיף 43 לתקנות האג, לפיו על המדינה הכובשת להשאיר את דיני השטח על כנם אלא במקום שיש צורך הכרחי. צורך כזה יכול להיות צורכי הצבא או צורכי האוכלוסייה. הקמת יישוב של אזרחי המדינה הכובשת אינה צורך הכרחי ולפיכך שינוי הדין החל בשטח לצורך זה מהווה הפרה של סעיף 43.[21] ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבסופו של דבר תמך בחוק, אמר בקבינט כי החוק עלול להביא לחקירה נגד בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.[22]

בנוסף, על פי המשפט הישראלי, זכות הקניין מעוגנת בחוק יסוד, וככזו ניתן להגבילה רק בחוק המשרת תכלית ראויה, ורק במידה הנחוצה. הפקעת קרקע פרטית מהווה תכלית ראויה רק אם היא נעשית לצורך ציבורי. הקמת יישוב אינה נחשבת צורך "ציבורי".[23]

טענה נוספת נגד החוק היא שהחוק מפלה בין ישראלים לפלסטינים בכך שהוא מורה על הפקעת קרקע לטובת יישובים ישראלים בלא הוראה דומה לגבי תושבים פלסטינים.[23]

אל מול טענות אלה, מספר משפטנים, בהם פרופ' אבי בל[24] ופרופ' הרן פיינשטיין,[25] טענו שהחוק מתאים למשפט הבינלאומי המנהגי, והוא חוקי וחוקתי.

כפייה של קבלת פיצוי על בעלי הקרקע

באופוזיציה הגדירו את החוק כגזל.[26] גם חבר הקואליציה בני בגין טען שהחוק נועד לאפשר גזל[27] (בגין היה אחד משני חברי הקואליציה שהצביעו נגד החוק). החוק מכונה על ידי חלק ממתנגדיו בשם "חוק ההפקעה", על משקל כינויו הרווח כ"חוק ההסדרה", במחאה על ההתעלמות מהפקעת הקרקעות הכלולה בחוק.[28] בעלי קרקעות פלסטינים עתרו לבג"ץ כנגד ההשתלטות על הקרקע. הם טענו כי רצונם לעבד את הקרקע ולא לקבל פיצוי.[29]

מנגד, תומכי החוק טוענים שהוא מתחשב בפגיעה בזכויות בעלי הקרקע בעקבות ההפקעה וברצונם לשוב ולפתח את הקרקע מבחינה חקלאית[29] ועל כן קובע שמלבד פיצוי כספי יפוצו הבעלים בקרקע חלופית הקרובה ככל האפשר למקום מגוריהם.

טיעונים מדיניים

בדיון בחוק הועלו גם טיעונים מדיניים: ח"כים מסיעת הבית היהודי אמרו שהחוק תורם להתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל השלמה, והוא עוד שלב בדרך להחלת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון.[30] תוצאה אפשרית זו עמדה גם לנגד מתנגדי החוק: בן-דרור ימיני כתב שאף על פי שיש בתוך הקו הירוק ובעולם (כולל בקפריסין הנמצאת חלקית תחת כיבוש טורקי) חוקים דומים, ההתנגדות שלו לחוק היא מכיוון שהוא מקדם את סיפוח כל שטחי יהודה ושומרון ויצירת מדינה דו-לאומית שתמיט אסון על ישראל.[31]

דן מרידור טען שהכנסת מייצגת את הישראלים וחוקיה מיועדים להם, ואין לה סמכות לחוקק חוקים הנוגעים לפלסטינים שאינם בעלי זכות בחירה לכנסת.[32] ברוח דומה התבטא נשיא המדינה, ראובן ריבלין: "כל מה שקשור לדילמה ולקונפליקט שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא נוכל להחיל על שטח חוק שמשנה כללים מבלי שנחליט קודם שהשטח הזה הוא בריבונותנו. אנו חייבים להחליט קודם כל מה עמדתנו לגבי שאלת הריבונות, ולהשתמש לשם כך בכלים העומדים לרשותנו ואחר כך לחוקק חוקים".[33]

ביקורת בינלאומית

חקיקה נחשבת בדרך כלל לעניין פנימי של המדינה המחוקקת, ונדיר שנמתחת עליה ביקורת בידי מדינה אחרת. חוק ההסדרה ספג גינויים ברחבי העולם בין השאר של העובדה שמדובר בחוק שמחוקקת מדינה עבור שטח הנמצא בשליטתה אך אינו בריבונותה. עם מותחי הביקורת נמנו שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלאדנוב, שר החוץ הצרפתי ז'אן-מארק איירו, נשיא צרפת פרנסואה הולנד,[34] ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי,[35] שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני[36] ומשרדי החוץ של גרמניה[37] ושל טורקיה.[38]

עתירה לבג"ץ

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

במהלך הדיון בהצעת החוק נטען שאישורו בכנסת יביא לפסילתו בבג"ץ. יומיים לאחר אישור החוק אכן הוגשה לבג"ץ עתירה לביטולו: 17 רשויות מקומיות פלסטיניות ושלושה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים דרשו לבטל את החוק, בטענה שהוא נוגד את המשפט הבינלאומי ואינו חוקתי.[39]

קישורים חיצוניים

חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         טל שלו ויקי אדמקר‏, אחרי דיון סוער: חוק ההסדרה אושר פה אחד בוועדת השרים לחקיקה, באתר וואלה‏, 14 בנובמבר 2016
  2. ^ 1 2 חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית, אתר הכנסת, 6 בפברואר 2017
  3. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, מחקר שהוצג לפוליטיקאים מהימין: 2,026 בתים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 3 במאי 2015
  4. ^ דפנה ליאל, ‏מהו בעצם חוק ההסדרה?, באתר ‏מאקו‏, 13 בנובמבר 2016
  5. ^ פ/4384/18 הצעת חוק ההסדרה על מחזיקים במקרקעין ביהודה והשומרון, התשע"ב-2012, באתר בכנסת
  6. ^ 1 2 פ/1973/20 הצעת חוק ההסדרה, התשע"ה–2015, באתר הכנסת, 29 ביולי 2015
  7. ^ פ/4278/18 הצעת חוק ההסדרה, התשע"ב-2012, באתר הכנסת
  8. ^ פנחס וולף וטל שלו‏, נתניהו: שר או סגן שר שיתמכו ב"חוק ההסדרה" - יפוטרו, באתר וואלה‏, 05 ביוני 2012
  9. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, יהונתן ליס, ועדת השרים תדון בחוק להסדרת בניה על קרקע פלסטינית פרטית בהתנחלויות, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2015
  10. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, בבית היהודי מקדמים מחדש חוק להסדרת בנייה בהתנחלויות על קרקעות פלסטינים, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
  11. ^ בני טוקר, "הגיע הזמן להסיר את החרפה", באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2016
  12. ^ 1 2 פ/3111/20 הצעת חוק ההסדרה, התשע"ו–2016 - הצעת חוק פרטית של ח"כ שולי מועלם-רפאלי, באתר הכנסת, 27 ביוני 2016
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         תלם יהב, בג"ץ דחה בקשת המדינה לעיכוב פינוי עמונה, באתר ynet, 14 בנובמבר 2016
  14. ^ ספי עובדיה, מואב ורדי וברוך קרא, בצל הסערה הפוליטית: חוק ההסדרה אושר בוועדת השרים לחקיקה, באתר nana10‏, 13 בנובמבר 2016
  15. ^ הצעת חוק ההסדרה שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה טרומית, נובמבר 2016
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מורן אזולאי, אחרי הסערה: חוק ההסדרה אושר בקריאה טרומית, באתר ynet, 16 בנובמבר 2016.
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         זאב קם, "בעקבות התנגדות כחלון, ניאלץ לוותר על סעיף עמונה", באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2016
  18. ^ הצעת חוק ההסדרה שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה, דצמבר 2016
  19. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         טובה צימוקי ויעל פרידסון, היועמ"ש על חוק ההסדרה: "אין לקבל פתרונות שאינם בגדר החוק, לממש את החלטת בג"ץ", באתר ynet, 14 בנובמבר 2016
  20. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         טובה צימוקי, אלישע בן קימון ומורן אזולאי, היועמ"ש לנתניהו: לא אגן בבג"ץ על חוק ההסדרה, באתר ynet, 30 בינואר 2017
  21. ^ Yael Ronen and Yuval Shany, Israel’s Settlement Regulation Bill , Violates International Law, Just Security 20 December 2016
  22. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, חיים לוינסון, נתניהו בקבינט: החוק להלבנת מאחזים עלול להביא לחקירה נגד בכירים בהאג, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2016
  23. ^ 1 2 פרופ' עמיחי כהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההערות בעקבות הדיון בהצעת חוק להסדרת התיישבות ביהודה ושומרון התשע"ז 2016, 28.1..2016
  24. ^ פרופ' אבי בל, חוק ההסדרה: כן חוקי, ישראל היום, 18 בנובמבר 2016.
  25. ^ קטע קול ראיון עם פרופ' הרן פיינשטיין, ראיון עם אראל סג"ל בגלי צה"ל, 7 בפברואר 2017.
  26. ^ דפנה ליאל, ‏ביקורת חריפה על חוק ההסדרה: "חוק שמכשיר גזל ומתחנף למתנחלים", באתר ‏מאקו‏, 13 בנובמבר 2016
  27. ^ ח"כ בני בגין: חוק ההסדרה - גזל באמצעות חקיקה, באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2016
  28. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, בעקבות גל הבנייה בהתנחלויות ועל רקע חוק ההפקעה, האיחוד האירופי דחה את הפסגה עם ישראל, באתר הארץ, 7 בפברואר 2017
  29. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אליאור לוי, בעלי הקרקע בעמונה: "לעולם לא נוותר", באתר ynet, 14 בנובמבר 2016
  30. ^ איציק וייס, חוק ההסדרה עבר בכנסת. בבית היהודי מאושרים: ״עשינו היסטוריה״, באתר חדשות 0404‏, 6 בפברואר 2017.
  31. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         בעד ונגד, השאלה היומית: האם אתם תומכים בחוק ההסדרה?, באתר ynet, 07 בפברואר 2017.
  32. ^ אתר למנויים בלבד דן מרידור, קלון על ספר החוקים שלנו, באתר הארץ, 2 בפברואר 2017
  33. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         איתמר אייכנר, ריבלין נגד חוק ההסדרה: "אי אפשר לשנות כללים בלי ריבונות", באתר ynet, 13 בפברואר 2017
  34. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, צרפת לישראל: בטלו את חוק ההסדרה, זו הדרך לסיפוח, באתר ynet, 7 בפברואר 2017
  35. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, ראשת ממשלת בריטניה לנתניהו: חוק ההפקעה ייצור קשיים רבים לידידי ישראל בעולם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2017
  36. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         איתמר אייכנר, האיחוד האירופי בגינוי חריף לחוק ההסדרה: "חוצים קו מסוכן, מתקדמים למדינה אחת", באתר ynet, 7 בפברואר 2017
  37. ^ דור גליק, גם גרמניה מגנה את חוק ההסדרה: "ביטחוננו במחויבות ישראל התערער משמעותית", באתר nana10‏, 8 בפברואר 2017
  38. ^ העולם נגד חוק ההסדרה, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2017
  39. ^ גלי גינת‏, עתירה ראשונה נגד חוק ההסדרה: "מפר את זכויות הפלסטינים בגדה", באתר וואלה‏, 8 בפברואר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוק_להסדרת_ההתיישבות_ביהודה_והשומרון&oldid=20163304"