דוד טרטקובר – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור למעצב גרפי |
שנה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אמן}} |
{{אמן}} |
||
[[קובץ:דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב.jpg|ממוזער|דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב]] |
[[קובץ:דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב.jpg|ממוזער|דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב]] |
||
'''דוד טַרטָקוֹבֶר''' ('''"טרטה"''') (נולד ב-[[29 בינואר]] [[1944]]) הוא [[מעצב גרפי]], [[אמן (אמנות)|אמן]], [[אוצר (מקצוע)|אוצר]] ו[[אספנות|אספן]] של פריטי [[נוסטלגיה]] משנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל]]. [[מרצה בכיר]] לעיצוב באקדמיה לאמנות [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]. חתן [[פרס ישראל]] לעיצוב לשנת [[תשס"ב]] ([[2002]]). |
|||
==קורות חיים== |
|||
[[קובץ:Israel 30 Independence Day 1978.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזת "שלום". עבודתו הידועה של דוד טרטקובר]] |
|||
[[קובץ:מיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב 58.jpg|300px|ממוזער|שמאל|מיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר ב[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]] בתל אביב]] |
|||
טרטקובר נולד ב[[חיפה]], בנם של ד"ר יעקב טרטקובר, [[עורך דין]] יליד [[יהדות אוסטריה|אוסטריה]], ואלכסנדרה שולמית (לבית גליקשטיין), [[מורה]] ילידת [[מצרים]]. אמו, בתו של הקבלן-המהנדס עקיבא גליקשטיין, הייתה אחותם של [[חיים גליקשטיין]], [[עיתונאי]], [[מבקר תיאטרון]] ו[[מתרגם]], ושל [[טוני קליף]], ש[[הגירה|היגר]] ל[[בריטניה]], המנהיג-המייסד של [[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הפועלים הסוציאליסטית]] ה[[טרוצקי]]סטית הבריטית, הוגה ומחבר ספרים חשובים על אודות ה[[קומוניזם]]; וכן אחייניתם של [[הלל יפה]] ו[[חיים מרגליות קלווריסקי]].{{ש}} |
|||
בהיותו בן ארבע עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]]. טרטקובר למד ב[[בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית]] בירושלים. בין השנים 1962 ו-[[1964]] שירת ב[[צה"ל]] והתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]].{{הערה|{{ynet|נעמה נחושתאי|"מה שהכי חסר לי בארץ זה גבולות". דוד טרטקובר|4163582|19 בדצמבר 2011}}}} בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] וכן [[קורס מ"כים חי"ר]].{{הערה|1=[[עלי מוהר]] ודוד טרטקובר, '''פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש''', רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, [[הוצאת כנרת]], [[2003]], עמ' 9.}} עם שחרורו למד בבית הספר London College of Printing אשר ב[[לונדון]] במגמת העיצוב. |
|||
עם שובו לישראל ב-1968 הצטרף טרטקובר לצוות ההקמה של [[הערוץ הראשון|הטלוויזיה הישראלית]], אך עד מהרה פרש מהטלוויזיה והשתקע ב[[תל אביב]]. בתקופה זו שיתף פעולה עם [[אריק איינשטיין]] ו[[אורי זהר]] בחבורת "הגר" ובין היתר עיצב את עטיפות אלבומיו של אריק איינשטיין מהתקופה. החל משנות השבעים פועל טרטקובר במספר אפיקי יצירה, הוראה ומחקר שמרכזם התרבות החזותית של מדינת ישראל. טרטקובר השתתף ב[[מלחמת יום הכיפורים]],{{הערה|1=אמיר בוחבוט, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/665/744.html מחיר ההתרשלות בצה"ל: הרוגים בתאונות], [[nrg]], {{כ}} 30/11/2007.}} בה לחם ב[[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]] כאיש [[מילואים]] ב[[חטיבה 226|חטיבת הצנחנים "הנשר השחור"]].{{הערה|1=עלי מוהר ודוד טרטקובר, '''פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש''', רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, [[הוצאת כנרת]], [[2003]], עמוד 9.}} |
|||
==מעגלי העבודה== |
==מעגלי העבודה== |
||
שורה 33: | שורה 24: | ||
*1984 "תוצרת הארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים |
*1984 "תוצרת הארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים |
||
*1985 "תוצרת הארץ", [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], תל אביב-יפו |
*1985 "תוצרת הארץ", [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], תל אביב-יפו |
||
* |
*1989 "ההכרזה על הקמת המדינה", מוזיאון ישראל, ירושלים |
||
*1998 מרכז האדריכלות arc en rêve, בורדו, צרפת |
*1998 מרכז האדריכלות arc en rêve, בורדו, צרפת |
||
*2007 "דוד טרטקובר מציין 30 שנה לביקורו של אנואר סאדאת בישראל", גלריה בינט, תל אביב-יפו |
*2007 "דוד טרטקובר מציין 30 שנה לביקורו של אנואר סאדאת בישראל", גלריה בינט, תל אביב-יפו |
גרסה מ־17:42, 22 במאי 2024
לידה |
29 בינואר 1944 (בן 80) ישראל |
---|---|
מקום לימודים | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
תחום יצירה | עיצוב גרפי |
פרסים והוקרה |
פרס ישראל (2002) פרס סנדברג |
www | |
מעגלי העבודה
יצירה - טרטקובר עוסק בראש ובראשונה בעבודת עיצוב עבור לקוחות שונים ומעצב כרזות, לוגואים (סמלילים), אריזות למוצרים, עטיפות ספרים ותקליטים ועוד. במסגרת הנימוקים לפרס ישראל שהוענק לו נאמר שהוא השפיע בעבודתו על תרבות העיצוב הישראלית. בשנת 1978 עיצב את כרזת יום העצמאות "שלום" לשנת ה-30 לעצמאות ישראל אשר נחשבת למופת של עיצוב גרפי. כמו כן עיצב את לוגו "שלום עכשיו", שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון בישראל ולדוגמה לשימוש בטיפוגרפיה (עיצוב באותיות) ליצירת סמל.
הוראה - משנת 1976 נמנה טרטקובר עם סגל המרצים של האקדמיה לאמנות בצלאל.
אספנות ואוצרות - החל משנת 1978, בה אצר את התערוכה "הרצל בפרופיל: דיוקן בנימין-זאב הרצל באמנות השימושית" במוזיאון תל אביב, דוד טרטקובר אוצר תערוכות סביב נושא התרבות החזותית. חלקן מבוססות על אוספו הפרטי, המונה אלפי כרזות פרסום ותעמולה שנוצרו בישראל מתחילת שנות העשרים, משחקי ילדים, אריזות של מוצרים וארכיונים של יוצרים בתחום הגרפיקה השימושית.
מחקר וכתיבה - בד בבד עם איסוף מוצרי תרבות משנות המדינה ערך טרטקובר מספר מחקרים שהתפרסמו בספרים. ביניהם 101 כרטיסי ברכה ל"שנה טובה", מחקר על העיצוב בשנות ה-50 וה-60 (שיצא בספר "איפה היינו ומה עשינו") ועוד.
פעילות ציבורית - בשנת 1992 נבחר ליושב ראש "אגודת המעצבים הגרפיים בישראל", בשנים 1995–1998 כיהן כנציג ציבור במליאת רשות השידור ומ-1995 טרטקובר הוא חבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. כמו כן יזם הצבת קירות זיכרון בשכונת נוה צדק בתל אביב, בבניין האופרה הישן בעיר ובנמל התעופה בן-גוריון.
פעילות פוליטית - טרטקובר הוא אמן פוליטי פעיל.[1] הוא מבטא את מסרי מחנה השמאל הן באמצעות כרזות וסטיקרים לפרסום נרחב והן באמצעות יצירות אישיות-אמנותית. בשנת 1982 הוא יצר כרזת "מי ימלל גבורות ישראל". טרטקובר עיצב כרזה לאחר לרצח רבין, בה הופיעו דמויותיהם של יצחק רבין ובנימין נתניהו עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח". לדבריו, דמותו של נתניהו עוצבה "בסגנון מוסוליני".[2] יצירה נוספת היא שער עיתון "העיר" בתקופת מבצע חומת מגן שעיצב, בו צועדים חיילי צה"ל על הריסות בית ומסביבם סמלי חילות צה"ל שביניהם גם סמל גולגולת ועצמות. עבודה זו ספגה ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהזהיר מפני התקרבות לקווים אותם אסור לחצות, וקבע כי עבודתו של טרטקובר "מקוממת ומעוררת שאט נפש".[1] ביום העצמאות 2002 השתתף בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול", והדליק משואה לכבוד "כל הלוחמים על דמותה המוסרית של מדינת ישראל". ב-2009 החל לפרסם בלוג באתר האינטרנט של מפלגת חד"ש[3] וחבר במועצה הציבורית של ארגון בצלם.[4]
חיים פרטיים
טרטקובר היה נשוי לאמנית ג'ניפר בר לב ולהם בת.
תערוכות יחיד
- 1981 גלריה נעמי גבעון, אמנות בת זמננו, תל אביב-יפו
- 1982 הגלריה הפתוחה, חלל המעצבים של טוקיו, טוקיו, יפן
- 1984 "תוצרת הארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1985 "תוצרת הארץ", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
- 1989 "ההכרזה על הקמת המדינה", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1998 מרכז האדריכלות arc en rêve, בורדו, צרפת
- 2007 "דוד טרטקובר מציין 30 שנה לביקורו של אנואר סאדאת בישראל", גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 2013 "ארזתי לבד", גלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, תל אביב
- 2014 "רישומים 2013", צדיק - גלריה לאמנות האפשר, תל אביב-יפו
- 2016 "דוד טרטקובר. התערוכה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
- 2018 "יםהגדול", צדיק - גלריה לאמנות האפשר, יפו
בעולם
ספרים שפרסם
- שנה טובה - מאה ואחד כרטיסי ברכה לשנה החדשה, כתר ספרים, 1977
- תוצרת הארץ, דומינו 1984
- ההכרזה על הקמת המדינה, מודן, 1988 - על מגילת העצמאות
- איפה היינו ומה עשינו (עם אמנון דנקנר), ירושלים: הוצאת כתר, 1996 - "המאכלים, המשקאות, רהיטי הבית וכלי המטבח, המשחקים, הספרים, העיתונים, הכרזות, הבולים, הסיגריות, בתי הקולנוע ובתי הקפה, הממתקים, מודעות הפרסומת, תנועות הנוער, התרופות, המלבושים, הצנע והשפע, הרוח והחומר, בקיצור - כל הסיבות מדוע אנחנו כל כך מתגעגעים" (מכריכת הספר)
- בצלאל 100 (יחד עם גדעון עפרת) לציון יובל 100 ל"בצלאל", מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, תשס"ו 2006.
- פלוגה גימל, מחלקה שלוש: רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים (עם עלי מוהר), כנרת זמורה-ביתן, תשס"ג 2003[5].
- טרטקובר (עם כותבים שונים), תל אביב: עם עובד, 2011.[6]
בנוסף ערך ספרים רבים נוספים בנושאי צילום וגרפיקה.
מחקרים וקטלוגים
- דמות החלוץ באמנות ישראל (קטלוג תערוכה שהוצגה במשכן נשיאי ישראל ב-1982 ביזמת אופירה נבון)
- הצגה ראשונה: כרזות קולנוע, תל אביב, שנות השלושים - אוסף ארנון מילצ’ן לכרזות קולנוע, הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים, 1995
- טיול בארץ: משחקים מחנותו של מר ברלוי, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשנ"ט 1999. (על בנימין ברלוי)
- התערוכה הבינלאומית לכרזות: [ביתן] הלנה רובינשטיין, תל אביב 1993
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של דוד טרטקובר
- דוד טרטקובר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דוד טרטקובר, באתר פרס ישראל
- "שלום עכשיו", באתר הארץ, 26 באפריל 2006
- יורם קניוק, טרטה פוסטר, מעריב, "סופשבוע", 5 באוקטובר 1984
- דנה גילרמן תצלומים: טלי שני, קיר אמן: דוד טרטקובר, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
- תגובתו היצירתית של טרטקובר לרצח רבין מתוך הפרויקט "יוצרים בעומס יתר - רצח רבין, אמנות ופוליטיקה" מאת דנה אריאלי-הורוביץ
- אריאנה מלמד, חי, בועט ועייף, באתר ynet, 20 בדצמבר 2009
- פלוגה גימל, מחלקה שלוש / דוד טרטקובר ועלי מוהר, באתר ynet, 3 באוקטובר 2003
- יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011
- גלעד מלצר, כרזת המדינה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
- דפנה ארד, הצהרת נאמנות - איך הבין דוד טרטקובר שגם מגילת העצמאות התחילה באות אחת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- נעמה נחושתאי, "מה שהכי חסר לי בארץ זה גבולות". דוד טרטקובר, באתר ynet, 19 בדצמבר 2011
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם דוד טרטקובר, באתר iCast, 12 במאי 2014
- דליה קרפל, לטרטקובר נמאס להיות מעצב הבית של השמאל, באתר הארץ, 9 ביוני 2016
- אהרון ברנע מראיין את דוד טרטקובר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 11.10.15
- להב הלוי, דיוקן עצמי עם יונה ואקדח, תלם 2
- דוד טרטקובר, ברחובות ובשדרות, האמן משוטט בתל אביב ורושם אותה בפנקסו | הרצל, רוטשילד, נווה צדק | נווה צדק והמכון הצרפתי | נווה צדק בפאתי פינת חמד | נווה צדק 3 | נווה צדק 4 | נווה צדק 5 | תצפית על יפו אנשים |תצפית על רידינג |פינת רחוב |חניון רוטשילד |שדרות רוטשילד פינת שד"ל | שדרות רוטשילד 2 | רחבת סוזן דלל |קולנוע עדן |יהושע התלמי פינת רוטשילד |בניינים בעיר | מבט על רחוב לילינבלום | באתר הארץ, אוגוסט 2020 - ינואר 2021
הערות שוליים
- ^ 1 2 נרי ליבנה, על מצבו של האמן הפוליטי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2004
- ^ דרור אידר, שומרי הסף, אתר המכללה למדינאות
- ^ בלוג של המעצב דוד טרטקובר באתר חד"ש, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 17 בינואר 2009
- ^ המועצה הציבורית, באתר בצלם
- ^ גל פרל פינקל, רישומיה ורשימותיה של מחלקה 3 מפלוגה ג', הבלוג על הכוונת, 31 בדצמבר 2012.
- ^ אמיתי סנדי, כרזת המדינה, באתר "העוקץ", 29 בנובמבר 2011
יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011
זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית | ||
---|---|---|
פיסול | זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008) | |
ציור | יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008) | |
ציור ופיסול | זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000) | |
אדריכלות | דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013) | |
עיצוב | יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007) | |
תולדות האמנות | בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004) | |
צילום | דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010) | |
אמנות פלסטית | יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023) |