ברכת שהחיינו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
א. שראל (שיחה | תרומות)
א. שראל (שיחה | תרומות)
שורה 10: שורה 10:


== זמני הברכה ==
== זמני הברכה ==
הסוג הראשון של הברכה כולל את:
בספרות חז"ל נזכרת ברכת שהחיינו כברכה הנאמרת:
*ביום הראשון של החגים ([[פסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], וכן ב[[שמחת תורה]] שנחשב כמעוד בפני עצמו).
*היום הראשון של החגים ([[פסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], וכן ב[[שמחת תורה]] שנחשב כמעוד בפני עצמו).
*בפעם הראשונה מדי שנה לקיום [[מצווה]] שקבוע לה זמן פעם בשנה (כמו: ישיבה ב[[סוכה]], [[אכילת מצה]] בפסח, [[מקרא מגילה]] או [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת נר חנוכה]]).
*הפעם הראשונה מדי שנה לקיום [[מצווה]] שקבוע לה זמן פעם בשנה (כמו: ישיבה ב[[סוכה]], [[אכילת מצה]] בפסח, [[מקרא מגילה]] או [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת נר חנוכה]]).


הסוג השני של הברכה כולל:


*בעת אכילת [[פרי]] חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא [[ראש השנה]]{{מקור}}.
*ברכה בעת אכילת [[פרי]] חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא [[ראש השנה]]{{מקור}}.
*על ראיית חברו, אם לא ראה אותו שלושים יום. מחויבים בברכה רק כאשר אותו חבר הוא חביב ביותר על המברך והוא שמח על שראהו, אך כדי למנוע מצבים מביכים הונהג לברך בכל מקרה ללא [[שם ומלכות]]. כיום, יש מחלוקת בנוגע לברכה זו בשל העובדה שקיימים מכשירים טכנולוגיים כמו [[טלפון]], המאפשרים כל העת לדעת את מצב החבר.
*ברכה על ראיית חברו, אם לא ראה אותו שלושים יום. מחויבים בברכה רק כאשר אותו חבר הוא חביב ביותר על המברך והוא שמח על שראהו, אך כדי למנוע מצבים מביכים הונהג לברך בכל מקרה ללא [[שם ומלכות]]. כיום, יש מחלוקת בנוגע לברכה זו בשל העובדה שקיימים מכשירים טכנולוגיים כמו [[טלפון]], המאפשרים כל העת לדעת את מצב החבר.
*על קניית בית חדש, [[בגדים]] (למעט [[נעליים]], עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.
*ברכה על קניית בית חדש, [[בגדים]] (למעט [[נעליים]], עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.


בפוסקים מאוחרים יותר היא נזכרת כברכה הנאמרת על עניין טוב שקרה לאדם כגון הולדת ילדים. (יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת [[הטוב והמטיב]], הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).
בפוסקים מאוחרים יותר היא נזכרת כברכה הנאמרת על עניין טוב שקרה לאדם כגון הולדת ילדים. (יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת [[הטוב והמטיב]], הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).

גרסה מ־11:39, 15 במאי 2018

ברכת שהחיינו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.

זמני הברכה

הסוג הראשון של הברכה כולל את:

הסוג השני של הברכה כולל:

  • ברכה בעת אכילת פרי חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא ראש השנה[דרוש מקור].
  • ברכה על ראיית חברו, אם לא ראה אותו שלושים יום. מחויבים בברכה רק כאשר אותו חבר הוא חביב ביותר על המברך והוא שמח על שראהו, אך כדי למנוע מצבים מביכים הונהג לברך בכל מקרה ללא שם ומלכות. כיום, יש מחלוקת בנוגע לברכה זו בשל העובדה שקיימים מכשירים טכנולוגיים כמו טלפון, המאפשרים כל העת לדעת את מצב החבר.
  • ברכה על קניית בית חדש, בגדים (למעט נעליים, עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.

בפוסקים מאוחרים יותר היא נזכרת כברכה הנאמרת על עניין טוב שקרה לאדם כגון הולדת ילדים. (יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת הטוב והמטיב, הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).

דינים נוספים

בליל היום השני של ראש השנה, ישנו ספק אם יש לברך ברכת שהחיינו נוספת, על מנת לצאת ידי ספק נהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי.

לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.

בימי בין המצרים יש שנהגו שלא לברך שהחיינו. (בימי ספירת העומר, יש שאינם מברכים, אך לא נפסק כך[1]).

מטבע לשון

המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות גלידה?"

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליעזר מלמד, מנהגי אבלות בספירת העומר, באתר ישיבה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.