פארק המדע קריית ויצמן – הבדלי גרסאות

פארק המדע קריית ויצמן
	מבט מהאוויר על פארק המדע
מידע
עיר	נס ציונה, בסמוך לגבולה עם רחובות
תאריך ייסוד	1971
מייסדים	מכון ויצמן למדע
קואורדינטות	31°54′52″N 34°48′17″E / 31.91455556°N 34.80481667°E

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:22, 5 ביוני 2019

פארק המדע קריית ויצמן הוא פארק תעשיות מתקדמות (היי-טק) הנמצא בנס ציונה, בסמוך לגבולה עם רחובות.

היסטוריה

טקס הנחת אבן הפינה לפארק נערך במאי 1971^[1], והמבנה הראשון נחנך בסוף 1972. הפארק הוא פארק המדע השלישי שהוקם בישראל (לאחר פארק מתם בחיפה והר חוצבים בירושלים). יוזם ההקמה היה שלהבת פריאר, שהיה משנה לנשיא מכון ויצמן למדע. מטרת הפארק הייתה לקשר בין המדע לתעשייה. שר האוצר, פנחס ספיר, תמך ברעיון בהתלהבות רבה, וביחד עם חברת "אפריקה ישראל להשקעות" החלו בהקמת פארק המדע, בתחום המוניציפלי של נס ציונה, ממערב לגבעת הקיבוצים. מאז הפארק גדל והתרחב^[2]. החברה שהיקמה את הפארק ("פרק לתעשיות עתירות מדע בע"מ") הפכה ל"אפריקה ישראל נכסים", הזרוע היזמית בתחום הנדל"ן המניב של "אפריקה ישראל להשקעות".

הפארק כולל כ-100,000 מ"ר בנויים. מלבד גודלו הייחודי, יתרונו הוא הקרבה למוסדות אקדמיים-מחקריים: מכון ויצמן למדע, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, מכון וולקני בראשון לציון והמכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה.

עם החברות השוכנות בפארק נמנות "HP Indigo" (שבבעלות HP), אלביט מערכות וחברת הבת שלה אל-אופ, חברת האינטרנט קונדואיט, QBI (שהוקמה על ידי חוקרים ממכון ויצמן למדע), קמהדע ועוד.

חלק מאדמות הפארק נחכרו על ידי חברת אפריקה ישראל נכסים ממכון ויצמן למדע, בהסכם חכירה ל-50 שנה שנועד להסתיים בשנת 2029. בסוף 2014 הגיעו אפריקה ישראל נכסים ומכון ויצמן להסכם לפיו תבוטל החכירה, מכון ויצמן ישלם לאפריקה ישראל נכסים 201 מיליון ש"ח, ובתמורה הפארק יעבור לבעלות משותפת של 60% אפריקה ישראל ו-40% מכון ויצמן.^[3]

פארק ת.מ.ר

האזור כולו תוכנן כפארק אחד אך חלקו הדרומי נמצא בשטחה של העיר רחובות. עיריית רחובות נתנה לו את השם פארק ת.מ.ר (תעשייה-מדע-רחובות) על שם יצחק רבין. זהו האזור הנושק לתחנת הרכבת רחובות ונמצא בו גם מרכז מסחרי ומלון שנפתח ב-2011^[4]. רחוב המדע ורחוב וייסגל הם הגבול הצפוני של תחום הפארק ברחובות. הקמת פארק המדע באזור זה החלה בשנת 1965, עת שהונחה אבן הפינה למפעל אל-אופ^[5] שנחנך בשנת 1967^[6]. בשנת 1990 הקימה עיריית רחובות את החברה לפיתוח רחובות, שעוסקת בין השאר בקידום ופיתוח פארק ת.מ.ר.

עם החברות השוכנות בפארק נמנות אל-אופ (שבבעלות אלביט מערכות), סטרטסיס ואפלייד מטיריאלס ישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פארק המדע קריית ויצמן בוויקישיתוף

פארק המדע קריית ויצמן, באתר של "אפריקה ישראל"
נס ציונה מושבת מדע, מעריב, 7 ביוני 1988

הערות שוליים

^ אהרן פריאל, מן ההטבות לקריית המדע ברחובות נהנה בינתיים הקבלן, מעריב, 2 ביוני 1971
^ קריית ויצמן, מעריב, 27 באוגוסט 1985
^ שלומית צור, ‏מכון ויצמן נכנס שותף בפארק ויצמן עם אפריקה ב-200 מ' ש', באתר גלובס, 24 בדצמבר 2014
^ ענת כהן, ‏רשת פתאל פותחת השבוע מלון עסקים חדש ברחובות, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2011‬
^ היום תונח אבן פינה לקרית התעשיה המדעית, חרות, 25 באוקטובר 1965
^ נחנך מיפעל אלקטרו אופטי ברחובות, על המשמר, 22 בנובמבר 1967

[1] אהרן פריאל, מן ההטבות לקריית המדע ברחובות נהנה בינתיים הקבלן, מעריב, 2 ביוני 1971

[2] קריית ויצמן, מעריב, 27 באוגוסט 1985

[3] שלומית צור, ‏מכון ויצמן נכנס שותף בפארק ויצמן עם אפריקה ב-200 מ' ש', באתר גלובס, 24 בדצמבר 2014

[4] ענת כהן, ‏רשת פתאל פותחת השבוע מלון עסקים חדש ברחובות, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2011‬

[5] היום תונח אבן פינה לקרית התעשיה המדעית, חרות, 25 באוקטובר 1965

[6] נחנך מיפעל אלקטרו אופטי ברחובות, על המשמר, 22 בנובמבר 1967

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 הפארק כולל כ-100,000 מ"ר בנויים. מלבד גודלו הייחודי, יתרונו הוא הקרבה למוסדות אקדמיים-מחקריים: [[מכון ויצמן למדע]], [[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית]] ב[[רחובות]], [[מכון וולקני]] ב[[ראשון לציון]] ו[[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]].
-עם החברות השוכנות בפארק נמנות "[[HP Indigo]]" (שבבעלות [[HP]]), [[אלביט מערכות]] וחברת הבת שלה [[אל-אופ]], חברת האינטרנט [[קונדואיט]], QBI (שהוקמה על ידי חוקרים ממכון ויצמן למדע), [[קמהדע]], [[סטרטסיס]] ועוד.
+עם החברות השוכנות בפארק נמנות "[[HP Indigo]]" (שבבעלות [[HP]]), [[אלביט מערכות]] וחברת הבת שלה [[אל-אופ]], חברת האינטרנט [[קונדואיט]], QBI (שהוקמה על ידי חוקרים ממכון ויצמן למדע), [[קמהדע]] ועוד.
 חלק מאדמות הפארק נחכרו על ידי חברת [[אפריקה ישראל נכסים]] ממכון ויצמן למדע, בהסכם חכירה ל-50 שנה שנועד להסתיים בשנת 2029. בסוף 2014 הגיעו אפריקה ישראל נכסים ומכון ויצמן להסכם לפיו תבוטל החכירה, מכון ויצמן ישלם לאפריקה ישראל נכסים 201 מיליון ש"ח, ובתמורה הפארק יעבור לבעלות משותפת של 60% אפריקה ישראל ו-40% מכון ויצמן.{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|מכון ויצמן נכנס שותף בפארק ויצמן עם אפריקה ב-200 מ' ש'|1000995694|24 בדצמבר 2014}}}}
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 האזור כולו תוכנן כפארק אחד אך חלקו הדרומי נמצא בשטחה של העיר [[רחובות]]. עיריית [[רחובות]] נתנה לו את השם '''פארק ת.מ.ר (תעשייה-מדע-רחובות)''' על שם [[יצחק רבין]]. זהו האזור הנושק ל[[תחנת הרכבת רחובות]] ונמצא בו גם [[מרכז מסחרי]] ומלון שנפתח ב-2011{{הערה|{{גלובס|ענת כהן|רשת פתאל פותחת השבוע מלון עסקים חדש ברחובות|1000705425|11 בדצמבר 2011}}‬}}. רחוב המדע ורחוב וייסגל הם הגבול הצפוני של תחום הפארק ברחובות. הקמת פארק המדע באזור זה החלה בשנת 1965, עת שהונחה אבן הפינה למפעל [[אל-אופ]]{{הערה|{{חרות||היום תונח אבן פינה לקרית התעשיה המדעית|1965/10/25|00327}}}} שנחנך בשנת 1967{{הערה|{{על המשמר||נחנך מיפעל אלקטרו אופטי ברחובות|1967/11/22|00311}}}}. בשנת 1990 הקימה עיריית [[רחובות]] את החברה לפיתוח רחובות, שעוסקת בין השאר בקידום ופיתוח פארק ת.מ.ר.
-עם החברות השוכנות בפארק נמנות [[אל-אופ]] (שבבעלות [[אלביט מערכות]]) ו[[אפלייד מטיריאלס|אפלייד מטיריאלס ישראל]].
+עם החברות השוכנות בפארק נמנות [[אל-אופ]] (שבבעלות [[אלביט מערכות]]), [[סטרטסיס]] ו[[אפלייד מטיריאלס|אפלייד מטיריאלס ישראל]].
 ==ראו גם==

אזורי תעשייה בישראל
אזורי תעשייה	מעלות (מעלות-תרשיחא) • מגדל תפן (חבל תפן) • צ.ח.ר (ראש פינה) • צ'ק פוסט (חיפה) • אלון תבור (עמק יזרעאל) • קריית ספיר (נתניה) • הרצליה פיתוח (הרצליה) • כפר סבא • נווה נאמן ׁ(הוד השרון) • פארק שרונים (הוד השרון) • עבר הירקון (תל אביב-יפו) • BBC בני ברק • סגולה (פתח תקווה) • קריית אריה (פתח תקווה) • קריית מטלון (פתח תקווה) • חולון • מתחם האלף (ראשון לציון) • מרכז עינב (מודיעין-מכבים-רעות) • עטרות (ירושלים) • הר חוצבים (ירושלים) • תלפיות (ירושלים) • הר טוב • (מטה יהודה) • עד הלום (אשדוד) • שער הנגב וספירים (מועצה אזורית שער הנגב) • תימורים (קריית מלאכי) • עידן הנגב (רהט) • אופקים • באר שבע • עמק שרה (באר שבע) • קריית יהודית (באר שבע) • אבשלום (חבל שלום) • נאות חובב • דימונה • מישור רותם (מישור ימין) • מצפה רמון
פארקי תעשייה	רמת דלתון (דלתון) • בר לב (אחיהוד) • משגב • קדמת גליל (טבריה) • ציפורת (נוף הגליל) • שגיא 2000 (מגדל העמק) • מת"ם (חיפה) • צבאים (בית שאן) • יקנעם • מבוא כרמל (רמות מנשה) • קיסריה • עמק חפר • יורופארק (יקום) • לב הארץ (כפר קאסם) • אפק (ראש העין) • עתידים (תל אביב-יפו) • אזורים (פתח תקווה) • חמן (חבל מודיעין) • (נתב"ג) • שורק (ראשון לציון) • פלמחים • קריית ויצמן (נס ציונה) • מודיעין • מלחה (ירושלים) • כנות (גדרה) • ראם (בני עי"ש) • קריית גת • נעם (נתיבות) • גב ים נגב (באר שבע) • עומר • שחורת (אילת)
אזורי תעשייה ביהודה ושומרון	שח"ק (גוש שקד) • ניצני שלום (שומרון) • בראון (קדומים) • ברקן • אריאל מערב (אריאל) • שער בנימין (מטה בנימין) • מישור אדומים (מעלה אדומים)
אזורי ופארקי תעשייה עתידיים	רמת בקע • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער הירדן • שער שומרון
אזורי תעשייה לשעבר	קריית המלאכה (תל אביב-יפו) • ארז (מעבר ארז) • קרני (מעבר קרני) • נווה דקלים • קטיף • ימית • אופירה
מרחב עורפי	חוף שמן • איירפורט סיטי