משתמש:Itamarkalimi/צדק צדק תרדוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צדק צדק תרדוף (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ') זה ציווי מהתורה שמטרתו להנחות את האדם לרדוף אחר הצדק בדרכים ישרות(מסיבה זו חוזרים על המילה צדק פעמים על מנת למנוע מהאדם לעשות דין לעצמו ולכן עשיית הצדק צריכה להיות בדרך הישר), הפתגם חובר יחד עם הפתגם "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו" (דברים א' 16) צדק צדק תרדוף משמעותו דרישה לדין אמת על פי ערכי יושר ,אמת ומוסר, דין שאינו מושפע משיקולים זרים כגון שוחד.

ראש ובראשונה היא מתארת את מערכת המשפט ומערכת עשיית הצדק שה' דורש מבני ישראל להקים עם כניסתם אל הארץ.

מערכת המורכבת לא רק משופטים אלא גם משוטרים, שכן ללא מערכת של אכיפת החוק לא תוכל מערכת המשפט לפעול ולעשות דין צדק עם האנשים.

המערכת המשפטית נדרשת לא רק לעשות משפט, אלא גם לעשות צדק, שנאמר "ושפטו את העם משפט צדק".

הגדרת הצדק תלויה ויחסית ביותר, ולעתים היא אף בעייתית. זאת כיוון שדבר מה שהינו צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות. לכן קביעת "הצדק המוחלט" או "הצדק האובייקטיבי" בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית.

מהמושג "צדק" נגזרים ביטויים נלווים רבים כגון: צדקה, צדיק, צדק חברתי, "מערכת הצדק" (כינוי לבתי המשפט) ועוד.

תפיסת הצדק בדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הצדק נחשב בדתות השונות כתכונה חיונית. ביהדות מופיעה הקריאה "צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז 20) וכן "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו" (דברים א' 16). בדברי הנביאים קיבל מושג הצדק גם משמעות חברתית- "צדק חברתי".

בנצרות הכתירו את תכונת הצדק כתכונה השמינית לאחר שבע המידות השמימיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:אתיקה]]