לדלג לתוכן

סימון דוידסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימון דוידסון
סימון דוידיסון
סימון דוידיסון
לידה 14 במאי 1970 (בן 54)
וילנה, ליטא הסובייטית, ברית המועצות
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה המכללה האקדמית בוינגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה יש עתיד
חבר הכנסת
9 ביולי 2021 – מכהן
(3 שנים)
כנסות 2425
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימון דוידסון (נולד ב-14 במאי 1970) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. לשעבר יושב ראש איגוד השחייה בישראל. בעברו מורה ומחנך, שחיין מצטיין ומאמן שחייה בכיר.

דוידסון נולד בווילנה שבליטא הסובייטית, בנם של ארנס, רופא מרדים, ושל פולינה, רופאת ילדים. ב-1972 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בצפת ולאחר מכן התיישבה בנתניה, שם גדל. ב-1977 החל לשחות במועדון השחייה הפועל נתניה בהדרכת שמריהו נאבל. כשחיין הוא זכה במדליות רבות באליפויות ישראל לנוער. ב-1988 התגייס לחיל האוויר ושירת בטייסת 101 כחמש של מטוסי F-16. לאחר השחרור, עבד כמדריך שחייה ולאחר מכן כמאמן הנבחרת הצעירה בהפועל נתניה. ב-1994 החל את לימודיו בחינוך במכללה האקדמית בווינגייט[1]. ב-1996 החל לעבוד כמאמן בקבוצת השחייה של בני הרצליה, תחילה כמאמן הנבחרת הצעירה וב-1997 קיבל לידיו את תפקיד הניהול המקצועי והמאמן הראשי של בני הרצליה. בין השנים 20002006, אימן את נבחרות ישראל מגילאי קדטים עד גילאי בוגרים, כשב-2005 היה המאמן הראשי של נבחרת ישראל למכביה השבע-עשרה. תחת ניהולו זכתה קבוצת בני הרצליה בתואר אלופת הנוער ואלופת הנשים לבוגרות. בין שחייניו הבולטים נמנים: ערן זוסמן, קרן זיבנר, מונה מירון, סיגל סימסולו, רותם פלד ועוד.

בשנת 2006 פרש מאימון שחייה ועבר לעסקים. הוא הקים את מועדון הספורט "קולג'ים" בנתניה.

בשנת 1992 הקים דוידסון בית ספר לשחייה פרטי בבריכת אביחיל בשם "דולפין". בשנת 2006 הקים גוף שחייה תחרותי בשם הפועל דולפין נתניה שמהר מאוד הפך לאחד מגופי השחייה הגדולים והמובילים בישראל. בשנת 2012 זכה מועדון השחייה הפועל דולפין נתניה בתואר אלוף המדינה לבוגרים ולנוער.

בשנת 2012 נבחר דוידסון לוועד המנהל של איגוד השחייה. בין השנים 20122016 היה דמות מובילה בהנהגת איגוד השחייה, ביוני 2016 נבחר כיושב ראש איגוד השחייה[2], תפקיד ממנו פרש אחרי כניסתו לכנסת ב־2021. ומספטמבר אותה שנה, החל לכהן כחבר בהנהלת וועד האולימפי הישראלי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב דוידסון במקום ה-22 ברשימת יש עתיד לכנסת, ולא נכנס לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה בבחירות ב-17 מנדטים. לאחר התפטרות סגן שר החוץ עידן רול באמצעות החוק הנורווגי, הוא הושבע לכנסת ביולי 2021. כיהן כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-23 ברשימת יש עתיד לכנסת, ונבחר לכנסת בשנית לאחר שהמפלגה זכתה ב-24 מנדטים.

בכנסת ה-25 עומד בראשות וועדת המשנה לספורט הישראלי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוידסון נשוי ואב לשלוש בנות ומתגורר ברמת פולג בנתניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימון דוידסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סימון דוידסון, באתר הכנסת
  2. ^ אורן אהרוני, סימון דוידסון מונה ליו"ר איגוד השחייה, באתר ynet, 14 ביוני 2016