מאי גולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאי גולן
May Golan 1.jpg
לידה 3 במאי 1986 (בת 36)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה עוצמה לישראל, הליכוד
www.maygolan.com
שרה במשרד ראש הממשלה
בממשלה ה־37
16 בינואר 2023 – מכהן
(3 שבועות ו־4 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
30 באפריל 20193 באוקטובר 2019
(22 שבועות ו־3 ימים)
16 במרץ 2020 – מכהנת
(שנתיים ו־47 שבועות)
כנסות ה־21, 2325
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלורה מאי בדרה-גולן (נולדה ב־3 במאי 1986, כ"ד בניסן ה'תשמ"ו) היא חברת הכנסת מטעם הליכוד. כמו כן, מכהנת כשרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה. גולן היא פעילה חברתית והובילה בעשור האחרון את המאבק נגד המסתננים מאפריקה לישראל, בעיקר באזור דרום תל אביב. בנוסף, גולן יו"ר עמותת "העיר העברית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולן במצעד הדגלים בירושלים, יוני 2021
גולן בביקור עם ראש הממשלה נתניהו בשכונות דרום תל אביב, מרץ 2021
ראש הממשלה נתניהו וגולן בישיבת סיעת הליכוד, 9 בינואר 2023

גולן נולדה וגדלה בקרבת התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, כילדה מחוץ לנישואין לאם מבית חרדי. אימה של גולן עלתה עם משפחתה מעיראק ב-1950, במבצע עזרא ונחמיה, בגיל 3.[1]

למדה בבית הספר היסודי "ביאליק" בדרום תל אביב. בגיל 9 התראיינה עם אמה בחדשות "מבט" של הטלוויזיה הישראלית, במסגרת כתבה על דו"ח העוני השנתי. בעקבות הראיון הוזמנה למספר תוכניות טלוויזיה והתארחה בתוכנית "בשידור חי עם דן שילון". בעקבות השידור הועברה באמצע כיתה ה' לבית הספר "א.ד. גורדון" שבצפון העיר. בהמשך למדה בבית הספר תיכון עירוני ד', ובאמצע השנה עזבה את בית הספר ולמדה לימודים אקסטרניים.

גולן זכתה לפרסום בשנת 2012, בעקבות ראיונות בתוכנית הרדיו של ז'וז'ו אבוטבול ברשת ב', שבהם סיפרה על המאבק בשכונות דרום תל אביב.

בשנים 2012–2013 כתבה את הבלוג "החיים על פי מאי", המתאר את חייה לצד המסתננים באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א. תחילה פורסם הבלוג באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב, ובהמשך באתרה הפרטי.

בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת "עוצמה לישראל", שלא עברה את אחוז החסימה. בשנת 2013 הקימה את עמותת "העיר העברית", אשר הכריזה על התמודדותה בבחירות למועצת עיריית תל אביב, אך נפסלה מסיבות טכניות.

באוקטובר 2014 ארגנה והובילה מחאה נגד החלטת בג"ץ לפסול סעיפים בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), בהשתתפות מאות אנשים.[2] באוגוסט 2015 נמנתה עם מובילי המחאה נגד החלטת בג"ץ להגביל את משך השהייה במתקן חולות ובכך להביא לשחרורם המיידי של מרבית העצורים במתקן.[3]

גולן ספגה ביקורת כאשר פורסם, שבינואר 2017 פרסמה בפוסט בפייסבוק נתונים מסולפים במכוון אודות מספר האזרחים האריתראים שנכנסים לישראל באמצעות אשרות תייר דרך נתב"ג ונשארים במדינה ללא היתר.[4] בחודשים שלאחר מכן צוטטו נתונים אלה פעמים רבות על ידי פעילים למען הגירוש וזכו להד תקשורתי.

גולן מרואיינת לעיתים קרובות באמצעי התקשורת בישראל ומתארחת בפאנלים פוליטיים בערוצי הטלוויזיה השונים בנושא המסתננים מאפריקה והחיים לצידם בדרום תל אביב. רואיינה גם בגופי תקשורת בינלאומיים כמו BBC, פוקס ניוז,[5] i24News ו-RTVI.

בשנת 2014 נבחרה לאחת מ-66 הנשים הישראליות שכדאי להכיר של עיתון "הארץ" באנגלית,[6] ולרשימת 101 האנשים המשפיעים על תל אביב של מגזין "Time Out תל אביב".[7] בתום שנת תשע"ה נבחרה לאשת השנה בתחום החברה של השבועון "בשבע".[8]

בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה על התמודדותה בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת.[9] לאחר הפריימריז נבחרה למשבצת הצעירים מספר 33 ברשימת הליכוד, ולאחר פרישת פנחס עידן קודמה למקום 32,[10] ונבחרה לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה במקום ה-34 ברשימת הליכוד ולא נכנסה לכנסת העשרים ושתיים.

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה שוב במקום ה-34, ונבחרה לכנסת העשרים ושלוש, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע עלתה גולן למקום ה-30 ברשימה, לאחר פרישתם של ארבעה חברי כנסת שעברו למפלגת תקווה חדשה, ונבחרה לכנסת.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש התמודדה בפריימריז בליכוד ונבחרה למקום ה-32 ברשימה לכנסת, ונכנסה לכנסת כאשר הרשימה זכתה ל-32 מנדטים בבחירות שלאחריהן - החליט נתניהו למנותה לשרה במשרד ראש הממשלה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולן התלוננה מספר פעמים שהותקפה על ידי מסתננים. לדבריה ב-2012 הותקפה על ידי מסתננים ברח' נווה שאנן כשעברה במקום עם צוות צילום צרפתי שהגיע לתעד את החיים בשכונה,[11] ב-2013 היא ואמה הותקפו על ידי שתי מסתננות מאריתראה בשוק התקווה,[12] ב-2014 הותקפה על ידי שתי נשים אריתראיות לאחר שהעירה להן על עשן שיוצא מדירתן.[13] ובדצמבר 2015 הותקפה על ידי מסתננים בסמוך לאולם אירועים.[14]

גולן רווקה ומתגוררת בתל אביב.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאי גולן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ May Golan, באתר www.facebook.com
  2. ^ דרום תל אביב נגד בג"ץ: "הפכו אותנו לקורבנות", באתר nrg, ‏5 באוקטובר 2014
  3. ^ תושבי דרום ת"א הפגינו: "לא נהיה אסירי בגץ", באתר nrg, ‏19 באוגוסט 2015
  4. ^ אתר למנויים בלבד אישתון, כך יצרה מאי גולן את השקר שמתדלק את המאבק במבקשי המקלט, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  5. ^ Israeli Trump Supporter: 'People Have the Right to Protect Homes, Borders' באתר פוקס ניוז, 21 ביוני 2016
  6. ^ 66 Israeli women you should know for Israel's 66th Independence Day, באתר הארץ, ‏2014
  7. ^ 101 המשפיעים: פוליטיקה ואקטיביזם, באתר Time Out תל אביב, ‏22 בספטמבר 2014
  8. ^ הקול שפרץ את חומות ההשתקה, באתר בשבע, ‏כ"ה באלול תשע"ה
  9. ^ האולפן הפתוח, מאי גולן תתמודד בפריימריז בליכוד: "עבור עם ישראל", באתר ערוץ 20, 26 בדצמבר 2018
  10. ^ אמיר אלון ומורן אזולאי, פרשת ההורדה בדרגה: פנחס עידן הסיר את מועמדותו בליכוד, באתר ynet, 6 במרץ 2019
  11. ^ "נווה-גיהנום" הכתבה והריאיון עם מאי גולן כפי שפורסמו על ידי גלית עדות בעיתון ‘סופהשבוע’, באתר האתר הקהילתי של שכונות דרום תל-אביב, ‏17 בינואר 2013
  12. ^ מאי גולן הותקפה בשוק של שכונת התקווה ע״י 2 אריתריאיות, באתר אתר העיר העברית, ‏11 באוגוסט 2013
  13. ^ הפעילה החברתית מאי גולן הותקפה בדרום תל-אביב, באתר ערוץ 7, ‏26 בנובמבר 2014
  14. ^ מאי גולן הותקפה על ידי מסתננים, באתר הקול היהודי, ‏6 בדצמבר 2015
  15. ^ בחירות 2022: חברי הכנסת ה-25 מטעם הליכוד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוקטובר 2022‏