מיכאל מלכיאלי
 | |||||||||
| מיכאל מלכיאלי, 2024 | |||||||||
| לידה |
7 באוקטובר 1982 (בן 43) כ' בתשרי ה'תשמ"ג ירושלים, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| מקום מגורים |
ירושלים  | ||||||||
| השכלה | ישיבת חברון, מכללה ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||||
| מפלגה |
מפלגת ש"ס | ||||||||
| סיעה | ש"ס | ||||||||
| מספר ילדים |
7 | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| תפקידים נוספים | |||||||||
.jpg)
מיכאל משה מלכיאלי (נולד בכ' בתשרי ה'תשמ"ג, 7 באוקטובר 1982) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס. כיהן כשר לשירותי דת וכחבר מועצת עיריית ירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכיאלי נולד בירושלים לשמואל ומירה. למד בתלמוד תורה "יקירי ירושלים" ואחר כך בישיבת יקירי ירושלים וישיבת חברון בגבעת מרדכי[1]. למד כאברך בבית המדרש דרכי הוראה לרבנים של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, ועבר מספר מבחנים ברבנות הראשית. הוא בעל תואר ראשון בחינוך ובמחשבת ישראל ממכללת בית וגן, ובעל תואר שני במדיניות ומינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנים 2005–2009 לימד בקריית נוער מטעם קרן וולפסון, ובשנים 2008–2015 כיהן כר"מ בישיבת תפארת צבי. הקים את ארגון "נתיבות נועם" לחינוך ללמדנות ישיבתית בישיבות תיכוניות, וכתב מאמרים תורניים באתר של ארגון "הידברות". בנוסף, חיבר ספרים בפלפול והלכה, ובהם ספר "תורת המילה" על הלכות מילה, הספר "תורת השולחן" אשר זכה להסכמתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, וספרי "תורת הפרשה" על סדר הפרשות והמועדים.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכיאלי החל את דרכו הציבורית ב-2012 כיושב ראש המינהל הקהילתי בנווה יעקב. שנה לאחר מכן נבחר כחבר מועצת עיריית ירושלים, שם החזיק בתיק הספורט החרדי והשתתף בוועדת התכנון והבנייה, כספים ודירקטוריון הרשות לפיתוח ירושלים. נחשב למקורב לרב דוד כהן, מראשי ישיבת חברון, ולראשון לציון הרב יצחק יוסף.
בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום ה-11 ברשימת ש"ס, אך נכנס לכנסת רק ב-2 בנובמבר 2016 בעקבות התפטרותו של אריה דרעי. עד אז שימש רמ"ט שר לשירותי דת דוד אזולאי[2]. לאחר בחירתו לכנסת כיהן כסגן יושב ראש הכנסת והשתתף בוועדות שונות, ביניהן חוקה, עלייה, עבודה ורווחה, סמים ואלכוהול, זכויות הילד, שקיפות, צדק חלוקתי והכנה לדיון בהצעות חוק ההסדרה. בבחירת לכנסת ה-21 הוצב במקום השישי ונבחר לכנסת. בכנסת ה-23 כיהן בוועדות חוץ וביטחון, חוקה, כספים והכנסת, וכן בוועדה למינוי קאדים. בכנסת ה-24 כיהן כיו"ר סיעת ש"ס וכיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף בוועדת חוץ וביטחון.
מלכיאלי הקים ועמד בראש שדולות פרלמנטריות רבות, כולל זכויות אנשים עם מוגבלויות, מתנדבים, למען ירושלים, למען קידום הערים צפת וקריית שמונה, וכן כיהן כיו"ר אגודות הידידות הפרלמנטריות עם אוקראינה וכו עם פנמה.
השר לשירותי דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת ה־25 הוצב מלכיאלי במקום ה־4 ברשימת ש"ס ונבחר לח"כ. עם השבעת ממשלת ישראל ה־37 מונה לשר לשירותי דת, וחתם על צו לעיכוב יישום רפורמת הכשרות של קודמו, השר מתן כהנא[3]. ב־24 בינואר 2023 מונה גם לממלא מקום שר הפנים בעקבות פיטורו של אריה דרעי לאחר מתן פסק הדין בבג"ץ דרעי[4], וכיהן בתפקיד עד למינוי משה ארבל ב־19 באפריל 2023.
ביולי 2025 נמנה עם חברי "ועדת שיקלי", שהמליצה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה[5]. ב־18 ביולי 2025 התפטר מתפקידו כשר לשירותי דת במסגרת פרישת ש"ס מהממשלה בעקבות משבר "חוק הגיוס"[6]. ב-4 באוגוסט 2025 התמנה ליושב ראש הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה במקום אברהם בצלאל, ב-23 באוקטובר 2025 התפטר מראשות הוועדה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכיאלי מתגורר בשכונת נווה יעקב בירושלים. הוא נשוי לתהילה (לבית ברוך), עובדת הייטק בתפקיד מנמ"ר במשרד ממשלתי, ואב לשבעה ילדים[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל מלכיאלי, באתר הכנסת- מיכאל מלכיאלי, באתר כנסת פתוחה
- מיכאל מלכיאלי, באתר ערוץ הכנסת
- משה ויסברג, מסערת 'מתחם התחנה' לכנסת • פרופיל, באתר בחדרי חרדים, 31 באוקטובר 2016
השבעת הח"כ החדש מיכאל מלכיאלי, 2 בנובמבר 2016, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 04:49)- ארי קלמן, הח"כ מש"ס בראיון מקפיא: אין אופציה של היום שאחרי אריה דרעי, באתר בחדרי חרדים, 23 בדצמבר 2018
- ח"כ מליכאלי: "השר דרעי בנה את גוש ה-55"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ארי קלמן, מלכיאלי בנאום הבכורה: "אות ניצחון למהפכה", באתר כל הזמן, 2 בנובמבר 2016
- ↑ דרמה בש"ס: דרעי יתפטר מהכנסת, מלכיאלי יכנס, באתר "כל הזמן", 31 באוקטובר 2016
- ↑ מלכיאלי חתם על צו לדחיית רפורמת הכשרות, באתר זמן ישראל, 29 בדצמבר 2022
- ↑ מורן אזולאי, סיון חילאי, ynet, צבי זרחיה, דרעי בחר את השרים שימלאו את מקומו במשרדי הבריאות והפנים, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2023
- ↑ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, ועדת השרים: להדיח את היועמ"שית; ההצבעה בממשלה - בעוד כשבוע וחצי, באתר ynet, 18 ביולי 2025
- ↑ אנה ברסקי, הבוקר תיכנס לתוקף התפטרותם של ארבעה משרי ש"ס, התפטרותו של מלכיאלי - הערב, באתר מעריב אונליין, 20 ביולי 2025
- ↑ בת נולדה לחבר-הכנסת מיכאל מלכיאלי, באתר כיכר השבת, 20 באוגוסט 2018
| השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדתות (1948–2003) | יהודה לייב מימון • חיים משה שפירא • יעקב משה טולידאנו • זרח ורהפטיג • יצחק רפאל • חיים יוסף צדוק • אהרן אבוחצירא • יוסף בורג • שמעון פרס • זבולון המר • אבנר שאקי • יצחק רבין • שמעון שטרית • בנימין נתניהו • אלי סויסה • יצחק לוי • יצחק כהן • יוסי ביילין • אשר אוחנה • אריאל שרון |  |
| השרים לשירותי דת (2008 ואילך): |
יצחק כהן • יעקב מרגי • נפתלי בנט • דוד אזולאי • יצחק וקנין • יעקב אביטן • מתן כהנא • נפתלי בנט • מיכאל מלכיאלי • יריב לוין | |
- רשימת חברי הכנסת
- השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- חברי מועצת העיר ירושלים
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי מכללה ירושלים
- חברי הכנסת מטעם ש"ס
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי שלוחי ציבור
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- נווה יעקב: אישים
- ירושלים: חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושבע
- ישראלים שנולדו ב-1982